ליהנות מכל העולמות – האם השילוב של חיי מותרות ורוחניות אפשרי?


סדרה חדשה ברדיו מהות החיים עוסקת בתורתו הרוחנית של אושו


בועז מזרחי | 26 יולי, 2015

אין הפרדה בין חומר לרוח. את הקביעה הזו לא כל התורות הרוחניות מסוגלות להכיל תרגולים רבים קוראים לאדם להתעלות מעל העולם החומרי ולהתחבר לרוח, למהות. אושו, אחד המורים הרוחניים המפורסמים ביותר של המאה ה-20, ביצע מהפך תודעתי כשהכריז שחומר לא סותר את הרוח, ויותר מכך, שכדי להגיע לחיים משמעותיים מבחינה רוחנית, צריך ואף כדאי ליהנות מכל מה שיש לעולם החומרי להציע.

ב-6-8 באוגוסט ייתארח פסטיבל אושו ישראל השמיני בגבעת חביבה וזוהי הזדמנות נהדרת ללמוד קצת על השקפת העולם והתורה הרוחנית שייסד אושו, ומה מושך אלפי בני אדם לחגוג אותה גם כאן בארץ, רבע מאה אחרי מותו. באתר הפסטיבל מצויין כי הוא "נגע והשפיע על חייהם של רבים וגדל להיות פסטיבל אושו הגדול בעולם… [הפסטיבל] מייצר סיטואציה ייחודית בה למשך שלושה ימים מוקם לו כפר שלם המגלם בתוכו חזון של חיים אוטופיים ושלמים". אתם מוזמנים להיכנס לבירור פרטים נוספים.

ומי שיודע להעמיק ולספר על ההיתוך המשונה לכאורה של חיי נהנתנות והארה רוחנית הוא קורהה יובל, מייסד ארגון אושו ישראל שנועד להביא את תורתו של המורה הרוחני ההודי אל הקהל בארץ. קורהה ישב לשיחה עם אסי זיגדון ברדיו מהות החיים כדי לפרוט את ההשקפה המהפכנית שחיברה בין מזרח למערב, אך גם כדי לשמוע את הסיפור ההיסטורי. בהיותו דמות פורצת דרך ששברה המון מוסכמות של עולם הרוח, השתלשלות האירועים בחייו של אושו מרתקת לא פחות מהתובנות שהפיץ בקרב תלמידיו.

ילד יוצא דופן

מגיל צעיר, כשגדל בכפר אצל סבו וסבתו, צבר אושו חוויות מיוחדות. הוא נחשב לילד מרדן במיוחד, ובתהליך שהחל בילדות והמשיך בנערותו, עבר התפתחות רוחנית שהגיעה לשיאה בהארה בהיותו בן 21. משם החל לצמוח מבחינה אינטלקטואלית ורוחנית: הוא סיים בהצטיינות תואר בפילוסופיה, השתתף וניצח בקבוצות דיבייט ארציות, ופתח בסדרה של מסעות בהודו כדי להרצות וללמד.

אושו הקפיד ללמוד את התיאוריות הפסיכולוגיות המערביות לצד המדיטציה והתורות הפילוסופיות של המזרח. זהו פרט חשוב, כיוון שמכאן יצא המסר החשוב ביותר שלו – החיבור של מזרח ומערב. קורהה מתאר "מסדרונות של ספרים" בביתו של אושו בפונה ומספר שקרא למעלה מ-100 אלף ספרים. חלק מהדחף האינטלקטואלי שלו נבע גם מהרצון להבין את המוח המערבי.

בשנות ה-50 החל אושו לפתח טכניקות מדיטציה פורצות דרך, כמו שילוב מוזיקה (חדשני בזמנו), ואנשים היו מגיעים ומתרגלים. אט אט החלו להתקבץ סביבו תלמידים והוא היה מעביר להם את מסריו, כשהם מתחייבים לחיים של חיפוש רוחני.

מערך השיעורים והמדיטציה תפס תאוצה בקרב אנשים שהתעניינו בתורה החדשה, עד שהגיע לנקודה קריטית שממנה והלאה כבר היה מדובר בקהילה. כך נולד האשראם של אושו. אנשים חיו סביבו במתחם קבוע בעיר פונה, שם האזינו להרצאותיו, תרגלו מדיטציה והשתתפו בסדנאות בתחומים מגוונים. האשראם החל למשוך גם תיירים מערביים, ועם פרסומו הגיעו גם אנשי מקצוע – ביניהם פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים. אושו נתן להם מקום והחל לשלב את הידע שלהם עם תרגולי המדיטציה כדי ליצור היתוך של שני העולמות.

זורבה דה בודהה

הקהילה הלכה וצמחה, עד שהמקום הפך לאשראם הגדול ביותר בעולם, עם אלפי אנשים שחיים יחד, מתחזקים ומכלכלים את עצמם. אחד הסודות שהפכו את דרכו של אושו לפופולרית בכל העולם היה החגיגה של החיים. בשונה מתורות המזרח שהיו מקובלות אז, אושו לא ביקש מתלמידיו לעבור לחיי סגפנות והתנזרות. להיפך – הוא דרבן אותם ליהנות מהצד החומרי של החיים ככל הניתן. לדידו, הרוח והחומר אחד הם. רק אדם שנהנה מחיי נוחות יכול להתרכז גם בחיים רוחניים משמעותיים.

"אני רוצה ליצור אדם חדש," אמר אושו, "ולאדם החדש יקראו זורבה הבודהה". הוא שילב בישות אחת שתי דמויות מייצגות משתי תרבויות שונות: זורבה היווני מייצג את ההנאה מהחיים – מוסיקה וריקודים (קורהה מעיד כי אלו נכחו בכל מקום שבו נמצא אושו), אלכוהול, אוכל טוב, סקס, טכנולוגיה וחגיגת כל מה שיש לעולם החומר להציע. לצד זה, בודהה – המייצג את העולם הפנימי ואת החיפוש אחר שלווה ומשמעות. אושו טען שעולם החומר צריך לתמוך בעולם הרוח, וחיים שבהם אחד הצדדים נעדר הם חיים חסרים.

כדי להמחיש את שילוב חיי הרוח עם הנאה מהחיים החומריים אפשר להציג את אחד התרגולים שאושו עזר לפתח ונקרא ?Who is in. המטרה היא לבצע התבוננות פנימית על הזהות שלנו. קורהה מסביר כי התרגול כולל ישיבה של שניים, אחד מול השני, כשאחד שואל את השני – מי בפנים? האדם שנשאל צריך לקחת את הזמן לחפש פנימה ולחזור עם תשובה. משש בבוקר עד אחת עשרה בלילה המתרגלים מחליפים בן זוג כל כמה דקות ונמצאים בתהליך אינטנסיבי של התבוננות פנימית לבירור זהותם. לכשסיימו תרגול כזה, או כל תרגול אחר לצורך העניין, הם היו יכולים לקפוץ לבריכה שבאשראם, להיכנס לג'קוזי או ללכת לשחק טניס במגרשים שנבנו עבורם. כלומר, הרוחניות לא באה על חשבון חיי מותרות – ולהיפך. החברים בקהילה מצאו זמן ומקום להכיל את שני הצדדים של החיים, שלמעשה, על פי אושו, באופן טבעי שני הצדדים הנם אחד שעבר חלוקה מלאכותית בתרבויות השונות.

היציאה למערב והביקורות על אושו

ההתאמה למערב באה לידי ביטוי גם בסדנאות תרפיה שהתבססו על ידע מהפסיכולוגיה המערבית, לצד הסוגים השונים של המדיטציה. כיוון שקהל רב הגיע מאירופה ומארה"ב, השתמש אושו במוכר להם כדי להציג ולהטמיע את החדש, המזרחי. אושו היה הראשון לחבר בין תרפיה ומדיטציה, מה שהיום נראה כמעט מובן מאליו, וזו אחת מתרומותיו הגדולות ביותר לאנושות. הוא יצא מנקודת הנחה שמדיטציה אינה דבר פשוט לביצוע עבור אדם שכל הווייתו מערבית, ולכן פיתח טכניקות שנועדו לתת למתרגלים את האפשרות לשחרר ולהתרוקן מכל המטען שהגיע אתם כדי שיוכלו להיות מוכנים נפשית לעסוק במדיטציה.

הגיוון והחיבור קסם להמונים במערב, וכאשר פנו מספר אמריקאים אל אושו בבקשה לצאת אל העולם הרחב, הוא הסכים. בקשה זו התיישבה עם השאיפות שלו להפיץ את המסר גם מחוץ להודו וכן עם התכנית לבנות מרכז כפרי גדול ומשודרג עבור קהילה של תלמידים. לאחר שנמצא שטח מתאים במדינת אורגון, ייסדו אושו ואנשיו עיר וקהילה. כמאמין בשילוב של רוח וחומר, לאושו לא הייתה בעיה להחזיק אוסף של 97 מכוניות רולס-רויס ולחיות חיי פאר. ההיברידיות הזו משכה תשומת לב מהסביבה ובמקביל החלו לצוץ מיני פרשיות על העבדה, הרעלות, מזימות וניסיונות התנקשות.

למרות ששמו של אושו נקשר בסקנדלים הללו, הוא טען כי מעולם לא היה מודע להתנהלות הבעייתית של חלק מהנהלת העיר, כיוון שגישתו הייתה לסמוך על בני האדם ולתת לדברים לקרות. עבור האמריקאים זה היה יותר מדי, והוא נעצר על ידי ה-FBI. בסופו של דבר עזב את ארה"ב והותיר מאחוריו חותם מעורב (באופן מעט סימבולי) – חיובי ושלילי.

היום השילוב בין מזרח למערב נראה לנו טבעי לחלוטין, החל מהצלחת שלנו וכלה בתפיסת העולם. היה זה אושו שהניח את אבן הפינה הרוחנית, לא לפתיחות של מזרח למערב, אלא חזק מכך, לשילוב ביניהם. הנוכחות של אלמנטים מתורתו של אושו נמצאת באורח החיים של אנשים רבים באופן זה או אחר, למשל כאשר הם הולכים לתרגל יוגה מיד אחרי יום עבודה עמוס בבורסה. וזו התמצית שכדאי לקחת ממנו – היכולת לחיות חיים רוחניים מבלי לוותר ולזנוח את כל המוכר והטוב של החיים. אושו אמר לנו למעשה – אתם לא צריכים לבחור, אתם יכולים לאכול העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.