הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

האם קיים טריק להיכנס ל'זון' - וכיצד ניתן ליישם אותו בחיי היומיום?


19 בינואר, 2015

"...פתאום הרגשתי רוגע משונה שלא חוויתי באף משחק אחר. זה היה סוג של אופוריה; הרגשתי שאני יכול לרוץ כל היום בלי להתעייף, שאני יכול לעבור כל אחד מהקבוצה שלהם או את כולם יחד, שאני כמעט יכול לעבור דרכם פיזית. הרגשתי שאי אפשר לפגוע בי. זו הייתה תחושה מאוד מוזרה, כזו שלא הרגשתי קודם לכן".

במילים אלו תיאר אגדת הכדורגל פלה את תחושותיו במהלך משחק הגביע העולמי של ברזיל נגד שוודיה בשנת 1958, עת היה בן 17. ברגעים אלה שהה פלה במה שנהוג לכנות 'זון' (Zone) או בעברית, זרימה: מצב מנטלי שמתאפיין בריכוז גבוה לצד מודעות עצמית נמוכה ומביא להנאה בביצוע פעולה מסוימת.

וירג'יניה יוז כותבת בטורה בנשיונל ג'יאוגרפיק כי פסיכולוגים ניסו להבין מה גרם לפלה ולרבים אחרים העוסקים בספורט, אמנות, מוזיקה, כתיבה ואפילו תכנות מחשבים להיכנס למצב זרימה. החיפוש אחר ה'זון' מונע מהיכולת להגיע לביצועי שיא במצב המנטלי הזה.

אחד החלוצים במחקר בתחום ומי שטבע את המונח 'זרימה' (Flow) הוא פרופסור לפסיכולוגיה חיובית מיהַאי צִ'יקסֶנְטְמִיהַאי. ב-1990 הוא כתב את הספר "Flow" ובו הוא מסביר כי אל ה'זון' ניתן להגיע כאשר אנו עומדים בפני משימה בעלת איזון אופטימלי של רמת האתגר – לא קלה מדי ולא קשה מדי, בדיוק באמצע.

אולם האם כל משימה שבה הקושי מאוזן יכולה להכניס אותנו למצב זרימה? פרופסור ג'נט מטקאלף, מומחית למטה-קוגניציה מאוניברסיטת קולומביה, מאמינה שלא די בכך. היא בדקה את תחושת הזרימה בקרב שחקני כדורסל מקצוענים וגילתה שרמת הביצועים שלהם נשמרת יציבה לאורך העונה, בהתאמה לרמת הקושי של המשחקים, שנשמרת גם היא יציבה. אם כן, מדוע לפעמים הם ב'זון' ולפעמים לא? התשובה לדעתה מסתתרת במחקר אחר, שגם מושאיו הם כדורסלנים. במחקר זה דיווחו השחקנים על תופעת "יד חמה", כלומר רצף קליעות חריג המלווה בתחושה שהכול הולך להם. המשמעות היא שלהיות בזרימה נובע מהאופן שבו הם תופסים את הביצועים של עצמם. שחקן שרואה את הביצועים המסוימים שלו ברגע נתון באור חיובי עשוי להיכנס ל'זון' גם אם רצף הקליעות שלו הוא סטיית תקן מבחינה סטטיסטית.

פלה נכנס לזון במשחק של נבחרת ברזיל, 1960.  באדיבות  Wikimedia Commons

מסקנות שני המחקרים הללו – איזון הקושי האופטימלי ותפיסת הביצוע החיובית – הובילו את פרופסור מטקאלף למסקנה שכדי להיכנס ל'זון' יש צורך בשילוב של השניים. כדי להוכיח השערה זו היא יזמה ניסוי נוסף במסגרתו נתנה לנבדקים משחק מחשב בעל רמות קושי שונות ולאחר מכן ביקשה מהם לבצע שני דירוגים: עד כמה לתחושתם נכנסו למצב זרימה ומה הייתה רמת הביצועים שלהם. היא גילתה כי כאשר הנחקרים שיחקו ברמת הקושי האמצעית, התקבלו יותר דיווחים על כך שנכנסו ל'זון'. אולם המעניין הוא שהדיווחים הללו התגברו עוד יותר כאשר הנבדקים דיווחו כי רמת הביצועים שלהם הייתה גבוהה.

המחקר העלה תופעה מעניינת נוספת: הנבדקים שיכלו לבחור את רמת הקושי בחלק מהניסוי בחרו בזו שהתאימה למצב הזרימה, מה שמדגיש היבט נוסף של המצב המנטלי - ההנאה. המשמעות של להיות ב'זון', אם כן, היא לבצע משימה מאתגרת, אך לא מדי מאתגרת, לתפוס את ביצועינו בצורה חיובית ולהפיק מכך הנאה. השאלה הגדולה היא האם ניתן להגיע לכך בצורה מכוונת ואיך ניתן ליישם זאת בחיי היומיום?

במחקרים קודמים גילתה מטקאלף כי סטודנטים מעדיפים ללמוד חומר בעל איזון קושי אופטימלי כיוון שהוא מעניק הכי הרבה תמורה מנטלית. המחקר האחרון מוסיף לכך את משתנה התפיסה העצמית, ומטקאלף מאמינה שסטודנטים יכולים אף להעצים את ההנאה מהלימודים אם יאמצו תפיסה חיובית לגבי מידת הביצועים שלהם, אפילו אם זו לא תהיה שונה או מצטיינת בצורה חריגה. הגורם המכריע הוא הדרך שבה הם תופסים את עצמם.

מדע ה'זרימה' נמצא עדיין בשלבים ראשוניים, אבל כבר עתה אנו מגלים רמזים לכך שלתפיסה עצמית יש חשיבות קריטית. אז הנה עוד סיבה לראות את עצמכם באור חיובי, מה שכבר הוכח בעבר כבעל יתרונות ממשיים.

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

24.06.18
מקום אליו הולכים או מקום שהולך איתנו? – 3 סיפורים קצרים על גן עדן וגיהינום
20.06.18
האתגר בלשכוח את מה שלמדנו – וכיצד זה יכול לשמור אותנו מעודכנים ורלוונטיים
19.06.18
אהוב אותי כמו שאני – מה גורם לנו לחפש אישורים מבחוץ, וכיצד לצמצם את התלות שלנו בהם
18.06.18
כאן אין זרים, רק חברים שטרם הכרנו – שופכים אור על כמה מאשליות הראייה הנפוצות
17.06.18
האם גם מחר תזרח השמש? עד כמה אנחנו בטוחים ביכולת שלנו לדעת משהו
14.06.18
ההרצאה השבועית של TED: מדוע היכרות עם חולשותינו עשויה להציל אותנו?
13.06.18
אל תיקחו את זה אישית – החיים מציבים אתגרים לכולם, גם אם הם מסתירים זאת היטב
12.06.18
אם אתה לא שם אתה לא קיים? – מדוע מציאת כינויים לתופעות חיונית להתפתחות שלנו
10.06.18
תתפלאו לגלות כמה מעט פעילות גופנית נדרשת כדי שהמוח ייהנה מיתרונותיה הקוגניטיביים
07.06.18
ההרצאה השבועית של TED: כיצד גבולות ואילוצים מולידים חופש ויצירתיות?
06.06.18
אנחנו מנסים להבין איך אחרים הפכו למאושרים – אך האם התשובה תועיל לנו באופן אישי?
05.06.18
אם אתם לא זברה בסוואנה, נסו לא להילחץ כמו זברה בסוואנה
04.06.18
הזמן 'טס' לכם ככל שאתם מתבגרים? אל דאגה, אפשר להאט אותו בדרכים פשוטות
31.05.18
ההרצאה השבועית של TED: מי הבוס של המוח שלכם, ואיך להפוך אותו למנהל טוב
30.05.18
כלים וכישורים טכניים חשובים – אבל מה שבאמת מאפשר לנו ליצור הוא הבנה פילוסופית
29.05.18
מה ההבדל בין ביטחון עצמי לחמלה עצמית - ומדוע חמלה עדיפה?
28.05.18
תווים טובים - מדוע המוח שלנו מגיב טוב כל כך לטיפול באמצעות מוסיקה?
24.05.18
ההרצאה השבועית של TED: מדוע חוכמת הזרימה העתיקה של לאו-דזה רלוונטית גם היום
23.05.18
להגיע להישגים במאמץ מינימלי – כיצד חוסר מעש מוביל לשיפור הזיכרון ולהורדת לחץ דם
22.05.18
להפוך את הקערה על פיה – סיבות לא שגרתיות לחשוב מחדש על הדרך שבה אנחנו אוכלים