הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

האביב מגיש לנו קוקטייל של "מולקולות ביטחון" – כיצד הוא משפיע על אושרנו?


האביב הוא תקופה של פריחה, התחדשות ולידה מחדש. מומחים מסבירים כיצד השינוי העונתי משפיע עלינו מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית, וכיצד ניתן לוודא שאנו צומחים ומתחדשים יחד איתו. כי מסתבר שיש דרכים לאמץ את היתרונות גם עם מגבלות הקורונה.


ירדן להבי | 31 במרץ, 2020

"יום שוויון האביב", המתקיים לרוב ב-21 במרץ, הוא היום בשנה שבו שעות האור ביממה זהות במספרן לשעות החשיכה. הוא מציין באופן מסורתי את יומה הראשון של עונת האביב במחצית הצפונית של כדור הארץ (בהתאמה, במחציתו הדרומית זהו יומו הראשון של הסתיו).

במשך אלפי שנים, יום השוויון – או בשמו הלטיני, אקווינוקס ("לילה שווה") – נחגג כזמן של לידה מחדש, פריון ושפע במסורות עתיקות ברחבי העולם. בעולם הפגאני מתקשר חג זה לפולחן של אלת הפריון שזכתה לשמות שונים מעמים שונים: אוסטרה או אסטורה בקרב השבטים הקדומים באירופה; אישתר, עישתר או אסתר בפי עמי אסיה והמזרח התיכון. ניתן להבחין בשרידי השם והפולחן עד היום בגלגולו הנוצרי של חג האביב, חג הפסחא – ובלועזית Easter.

מונומנטים מרהיבים נבנו בעולם העתיק כדי לסייע בפולחן העונתי, ממעגל לוחות הסלע סטונהנג' שבאנגליה – ועד לפירמידת El Castillo שבמקסיקו שבני המאיה תכננו כך שביום שוויון האביב יאירו עליה קרני השמש בזווית שתיצור את דמותו הזוהרת של נחש מיתולוגי.

בכל מקום שבו צוין, האביב תמיד נחגג בהילולות רבות שפע, מעוררות חושים ומרוממות רוח, כסמל לטבע המתחדש ולתחושות שהוא מעורר בנו. 

זריקת מרץ אביבית מלאה בהורמונים משמחים

כיצד, אם כן, הצליחה תקופה זו בשנה לנכס לעצמה את הקישור לרגשות חיוביים כל כך? מעבר לשינויים העונתיים המתקבלים בברכה בחברות חקלאיות, נראה שיש כאן משהו עמוק יותר.

נדמה כי מאז ומעולם האביב כמו מהלך עלינו קסם והופך אותנו פשוט מאושרים יותר. התופעה מוכרת עד כדי כך שכיום רבים מתייחסים אליה בשם האירוני "קדחת האביב" – רק שכאן, שלא כמו הכינוי לאלרגיה העונתית, השם אינו בא לציין מחלה, אלא להיפך: זהו ביטוי משעשע לעלייה הפתאומית במצב הרוח, במוטיבציה ובתחושת האופטימיות הכללית בתקופה זו.

האם "קדחת האביב" אמיתית או שהכול בראש שלנו? מומחים טוענים כי לתופעה מגוון הסברים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. על פי מדליין ג'קמן ב-Daily Collegian, הסיבה לכך היא בראש ובראשונה החשיפה הגוברת לאור השמש, שמייצרת אצלנו קוקטייל של הורמונים מעוררים ומשמחים. סרוטונין,  למשל, המכונה גם בפי פסיכולוגים "מולקולת הביטחון", שרמתו עולה בסביבה מוארת, הוכח כמקושר לתחושות של הערכה עצמית גבוהה ושל שמחה (רמות נמוכות של סרוטונין, לעומת זאת, נצפות פעמים רבות במצבי דיכאון). במקביל, רמות המלטונין בגוף יורדות. זהו הורמון האחראי על תחושת העייפות שלנו, המכין את הגוף שלנו לשינה כשמחשיך. עם המעבר לשעות אור ארוכות יותר, הגוף מייצר פחות מלטונין ואנו מרגישים אנרגטיים ונמרצים יותר.

בנוסף, מזג האוויר הנוח מעודד אותנו בדרך כלל לצאת יותר החוצה, מסבירה ג'קמן, ולהיות יותר אקטיביים מאשר בתקופת החורף. החזרה לפעילות גופנית מקפיצה את רמות האנדורפינים, הידועים כהורמוני האושר וההנאה.

באביב הן ישובו חזרה

אך מעבר לתהליכים ההורמונליים הפנימיים המתחוללים בגופנו, השינויים בטבע ובסביבתנו החיצונית מייצרים אצלנו גם שלל אפקטים פסיכולוגיים שתורמים למגוון תחושות חיוביות. המגזין Mental Floss, מציין מספר דוגמאות ומחקרים המאירים את תופעות אביביות גדולות כקטנות, שתורמות למצב הרוח החיובי שלנו גם אם בצורה עקיפה ומבלי שנהיה מודעים לכך.

כך, למשל, מסתבר שהעלייה שהאביב מביא עימו בנוכחות פרחים, ציפורים, וגורי בעלי חיים בסביבה מעלה בנו תחושות חיוביות: במחקרים שבדקו את השפעת החשיפה לפרחים נמצא כי חלה עלייה בתחושות החיוביות במקביל לירידה ברמת החרדה בקרב מטופלים בבתי חולים שהיו להם פרחים בחדר, וכי בקרב 100% מסך הנבדקים שהוגש להם זר פרחים שהוסתר בקופסה נצפה עם החשיפה מה שמכונה "חיוך אמיתי" (כזה הכולל גם תנועות בלתי רצוניות של שרירים מסביב לעיניים) ונרשמה עלייה מיידית במצב הרוח. אפקט זה נמשך מספר ימים לאחר מכן. בקבוצת הביקורת שבפניה נחשפו מתנות אחרות, אחוזי החיוכים האמיתיים היו נמוכים יותר.

באופן דומה, מחקר מ-2017 הראה כי קיים יחס ישיר בין העלייה במספר הציפורים הנראות בסביבה – מבעד לחלון, בגינה או ברחבי השכונה – ובין ירידה ברמות הדיכאון והחרדה של הנבדקים בסביבתן, ומחקר נוסף מ-2012 מצא כי סטודנטים שהביטו בתמונות של גורי בעלי חיים, גוזלים ואפרוחים חמודים, הצליחו לאחר מכן להתרכז יותר במטלות שנתבקשו לבצע, ולמלא אותן ביתר יעילות. אז אם אתם מרגישים שבתקופת האביב יש לכם צורך פתאומי להיות פעילים ופרודוקטיביים, ייתכן שאלו חלק מהסיבות לכך.

פרחים מעלים על פנינו "חיוך אמיתי"

צילום: Elena Nasledova / shutterstock

אך לא רק בעלי חיים חמודים מגבירים לנו את המוטיבציה. מגזין Mental Floss מציין מחקרים נוספים המראים כי עצם המעבר לשעון קיץ והתארכות היום מאפשרים לנו הספק יומי גדול יותר, מה שבתורו מגביר תחושות חיוביות של סיפוק והישג.

אפקט חשוב נוסף המצוין במאמר הוא העלייה בתחושת הביטחון האישי בתקופה זו בשנה. מאז ומעולם החושך, שבו הראות לקויה, סימל עבור בני האדם חוסר ודאות שמלווה בתחושות חשש. ואכן, בשל כך מעשי פשע מתבצעים יותר בחסות החשיכה. התווספות שעות האור באביב גורמת לנו באופן טבעי להרגיש בטוחים יותר, תחושה המגובה בירידה דרמטית בשיעורי הפשיעה.

האביב יפה לבריאות

מעבר לכך, מציין המאמר, גם תחושת הביטחון הבריאותי שלנו מתגברת. האוויר הופך חם ולח יותר, תנאים המסייעים לעצירת התפשטות מחלות ויראליות מידבקות המתפשטות באוויר קר ויבש, כמו שפעת (ובלי מילה על COVID-19). גם אם באופן לא מודע, השינוי באוויר גורם לנו להרגיש חסינים יותר וחשופים פחות למחלות. בנוסף, במזג האוויר הנוח אנו יכולים לפתוח חלון בבית ואנו זוכים ליהנות מהחלפת האוויר הממוחזר והממוזג בבריזות נעימות מלאות חמצן טרי ונקי, התורמות לאין שיעור להרגשתנו הכללית הטובה.

ואם לא די בזאת, לאביב יתרונות בריאותיים נוספים בזכות העובדה שבעונה זו עולה זמינות התוצרת החקלאית הטרייה. יתרונותיה של תזונה עשירה בירקות ופירות טריים לבריאותנו הפיזית ידועה היטב זה מכבר, אך במגזין Mental Floss מוסיפים שאופן מפתיע הדבר תורם רבות גם לרווחתנו המנטלית: מחקר אוסטרלי מ-2016 מצא כי בקרב 16,000 נבדקים שהעשירו את תזונתם בירקות ופירות עונתיים טריים עלה מדד הרווחה הפסיכולוגית החיובית. עד כדי כך שהוא שווה לשינוי שחל אצל אדם מובטל שמצא זה עתה עבודה.  

אפקטים אלו ונוספים מצטברים לכדי השפעה משמעותית ומורגשת הייחודית לתחילת האביב. מחקר נוסף המצוין במאמר מדגיש כי אפקט "קדחת האביב" מזנק בתחילתו ומביא עימו שיפור ברמת התחושה הטובה, ונוטה לדעוך לקראת סיום האביב והמעבר לעונה החמה.

האביב הוא הזדמנות להעלות את האושר הגולמי שלנו

נראה שיש ברשותנו כל הסיבות הטובות לאמץ הלך רוח אביבי ומתחדש, גם אם אנו יכולים לצפות בו כעת בעיקר מאדן החלון, בדרך לקניות או בסיבוב התרעננות מקומי. אם כך, איך נוכל לוודא כי הרגשתנו הפנימית תואמת את השינויים העונתיים ורמת האושר שלנו אכן עולה יחד עם בוא האביב?

כדי לענות על כך, המחבר והמאמן האישי סטיבן סיסגולד מציע ב-Psychology Today לשאוב השראה ממלכה הרביעי של ממלכת בהוטן שבהרי ההימלאיה. בשנות ה-70 של המאה העשרים הנחה המלך את המדינה לייצר סביבה שתאפשר לאזרחיה את התנאים לחתור להגשמת האושר האישי שלהם, תוך שינוי השיח והמיקוד הלאומי מהשגת "רווח לאומי גולמי" ל"אושר לאומי גולמי".

באופן דומה, מציע סיסגולד, יש לשאול את עצמנו "כמה אני עושה על מנת להגביר את האושר שלי כך שיהיה תואם לתקופת ההתחדשות של האביב?" עצם הצפת השאלה הזו ושאלות נוספות דומות, יכול לשנות את המיקוד והעשייה שלנו לכיוון פעולות מקדמות אושר. כדי לסייע לנו במשימה סיסגולד מציע לשאוב מתורת הפנג-שוואי הרואה ביום שוויון האביב את תחילתה של עונת ה"צן", המקושרת במסורת למשפחתיות, לידה, והתחלות חדשות, ולשאול את עצמנו את השאלות הבאות:

1. "מה הייתי רוצה להצמיח ולחדש האביב הזה?"  - זה יכול להיות סידור של המשרד הביתי, טיפוח שתילים על אדן החלון, רענון האתר האישי או הפרופילים שלנו ברשתות החברתיות.

2. "אילו פעילויות מהנות חדשות אני יכול לשתול בחיי?" - אולי הרשמה לקורס בנושא שמעניין אותנו, או אימוץ פעילות גופנית חדשה שאפשר להתחיל כבר היום, בסלון.

3. "איך אני יכול להקדיש יותר זמן לחברים ומשפחה?" - האם יש מישהו שהיית רוצה לחזק או לחדש עימו את הקשר? למרות הבידוד הפיזי אמצעי תקשורת אינם במחסור.

אלו רק חלק ממגוון הדרכים שבהן אנו יכולים להכניס מעט מרוח האביב אל חיינו. אין צורך ללכת רחוק. כל אחד מאיתנו יכול למנות ולו מספר דברים קטנים ובודדים בסביבתנו המיידית, שיסייעו לו להתחדש ולהתרענן. וגם אם קשה לנו לחשוב על משהו כזה, מספיק אפילו פשוט לפתוח את החלון, לתת לבריזה הנעימה להיכנס, לנשום עמוק, להקשיב לציוץ הציפורים ולהתבונן בפריחה, כדי לקבל זריקת מרץ של הורמונים מיטיבים ולעורר בנו את 'קדחת האביב' המבורכת.

תמונת כותרת: Ekaterina Pokrovsky / shutterstock

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מה יכול לספר לנו יומן בריאות אישי – וכיצד שיטות התיעוד של דה וינצ'י יכולות לעזור

ההרצאה השבועית של TED: כדי לשפר את איכות החיים באופן מיידי, חפשו אחר מרחבים שקטים

כשהמוח מחליט שהוא ינשוף – 5 טכניקות שיכולות להפוך את הלילות לאפקטיביים יותר

עוד מרדיו מהות החיים:

מפגשים של מהות: שרי אריסון וד"ר מוטי לוי על התפיסה הרחבה של מושג הבריאות