שקט עבור האוזניים הוא כמו אוויר נקי עבור הריאות: אנחנו יכולים להסתדר עם איכות נמוכה, ולרוב נאלצים לעשות זאת, אבל זה לא הכי בריא לנו. הפסיכיאטר פרופסור מתיאס באסנר מגלה את הדרכים המפתיעות שבהן רעש משפיע על השמיעה ועל הבריאות בכלל. לדבריו, מציאת מרחבים שקטים צריכה לעמוד בראש מעיינינו.

חבל טוסקנה שבלב איטליה מנוקד באחוזות משק עתיקות ומבודדות שמפיקות יין, גבינות, שמן זית וכדומה, ורבות מהן מציעות אירוח כפרי. לאחר נסיעה ארוכה בשבילים המפותלים, אחרי שהעין קצת התרגלה לנוף עוצר הנשימה, החוויה החזקה ביותר ששוטפת את חושי המבקרים – מיד כשהרכב מדומם מנוע בין מבני האבן והדלת נפתחת – היא השקט שאופף את האזור. זה מסוג החוויות שאנו מרגישים בחסרונן דווקא כשהן מתגלות בשיא תפארתן.

אבל האם אנחנו צריכים לחכות לחופשה באיטליה, בגולן או בנגב כדי ליהנות משקט? ויותר חשוב, האם כדאי לנו לחכות לרגעים הללו? פרופסור מתיאס באסנר, פסיכיאטר מבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה, מסביר כי שהות בסביבה שקטה היא גורם ראשון במעלה לבריאות המנטלית והפיזית שלנו, ולכן חשוב שמרחבים שקטים יהיו זמינים עבורנו תמיד.

בהרצאת TED מספר באסנר על הנזק שגורם רעש לאוזניים שלנו, אבל לא רק. ממחקריו עולה כי רעש מזיק לנו בצורות מגוונות נוספות, ואפילו בזמן שאנחנו לא שומעים אותו. הוא חולק עם הצופים מספר המלצות להפחתת רמת הדציבלים מסביב וקורא למודעות לתפקיד הקריטי ששקט משחק ברווחה האישית שלנו.

אם זה לא נעים לאוזן, זה גם לא בריא ללב

מה אנחנו מדמיינים כשאנו חושבים על רעש? כביש סואן? שיפוצים בבית סמוך? קריוקי? ומה לגבי השיר האהוב שבוקע מהאוזניות או מהרמקולים במכונית שלנו? באסנר מסביר כי עלינו לשים לב לשני סוגי נזק שיכולים לגרום לנו צלילים. האחד מבוסס על הרכיב הפיזי, כלומר עוצמת דציבלים גבוהה מאוד, ואז לא משנה אם אנחנו נהנים מהצליל או שהוא מפריע לנו – האוזן שלנו תיפגע בכל מקרה. השני מבוסס על הרכיב הפסיכולוגי, כלומר צליל בלתי רצוי, ואז לא משנה עוצמת הדציבלים, הרווחה שלנו תיפגע בכל מקרה. הוא מציין כי המושג 'רעש' מתייחס בדרך כלל לצורה השנייה, אבל אנו תופסים אותו פעמים רבות כמטרד יותר מאשר כגורם נזק כמו עוצמת דציבלים גבוהה.

ואולם, "רעש משפיע על בריאותנו בכל כך הרבה דרכים נוסף על השמיעה", הוא אומר ומציג נתון די מדהים: "בשנת 2011 העריך ארגון הבריאות העולמי כי אנו מאבדים 1.6 מיליון שנות בריאות בכל שנה כתוצאה מחשיפה לרעש סביבתי, וזאת רק בארצות מערב אירופה". בשנים שעברו מאז סביר מאוד שזה אף החמיר. ההשפעות של היעדר שקט מגוונות. ראשית, הוא מסביר, "רעש מפריע לתקשורת". זה יכול לגרום לנו לדבר בטונים גבוהים לזמן ממושך ולהעמיס על מיתרי הקול, אבל יותר חשוב, רעש מפחית את מידת ההבנה בין אנשים. זה עלול להישמע מופרז, אך באסנר מאמין כי האפקט המצטבר של סביבה רועשת יכול להסביר מדוע "מחקרים מצאו כי ילדים בבתי ספר הממוקמים באזורים רועשים נוטים לפגר אחר עמיתיהם [בסביבה שקטה] בהישגיהם הלימודיים".

תחום שאולי פחות מתחבר אינטואיטיבית לשמיעה, אך לדברי באסנר מושפע ממנה לא פחות, הוא מערכת הלב וכלי הדם. "רעש הוא מתח", הוא מסביר, "בייחוד כאשר השליטה שיש לנו עליו היא מוגבלת או שאינה קיימת כלל. גופנו מפריש הורמוני מתח כגון אדרנלין וקורטיזול הגורמים לשינויים בהרכב הדם ובמבנה כלי הדם שלנו, שהוכח כי מאבדים מגמישותם כבר לאחר לילה אחד של חשיפה לרעש". התוצאות של שינויים אלה עלולות להיות לחץ דם גבוה ואף שבץ.

"חדר שינה שקט הוא אבן יסוד ל'היגיינת שינה טובה'"

התחום הבריאותי השלישי שמושפע מרעש הוא שינה. באסנר מסביר כי גם במהלך הלילה האוזניים שלנו פעילות, במטרה לשמש כמערכת הגנה. "היא [המערכת] מנטרת בלא הרף את הסביבה לגילוי סכנות, גם כאשר אנחנו ישנים". סביבה שקטה תאפשר לכלל מערכות הגוף לנצל את המנוחה בצורה אולטימטיבית, ואילו רעש יגרור הפרעות, כמו קשיי הירדמות, השכמות באמצע הלילה, שינה טרופה ובמקרים מסוימים גם לילות לבנים. לאורך זמן, הפרעות כאלה עלולות להחזיר אותנו לבעיה הקודמת, במערכת הלב וכלי הדם.

אבל זה לא מסתכם בכך. בלילה מתרחשת תופעה מעט משונה, שכן מסתבר שרעש פוגע באיכות השינה שלנו גם כשהוא לא מעיר אותנו להכרה מלאה. באסנר מתאר כיצד זה התגלה בניסויים שבחנו את האפקט של רעש תחבורה: "המשתתפים במחקר התעוררו לעיתים קרובות בבוקר ואמרו, 'היה לי לילה נהדר, נרדמתי מיד, לא התעוררתי כל הלילה'. אבל כשבדקנו את האותות הפיזיולוגיים שהוקלטו במהלך הלילה, ראינו לעיתים קרובות התעוררויות רבות ומבנה שינה מקוטע מאוד. ההתעוררויות היו קצרות מכדי שהאדם הישן יחזור להכרה ויזכור אותן בבוקר למחרת. אבל עדיין עשויה להיות להן השפעה עמוקה על מידת הרוגע שזכינו לו בשנתנו".

רעש תחבורה הוא דוגמה בולטת לצליל שהפך כה נפוץ כך שהיום הוא חלק אינטגרלי מהתפאורה היומיומית שלנו. עבור רבים מאיתנו זהו גירוי חושי קבוע בדיוק כמו מגע הבגדים שלגופנו. וכמותו לא חסרים. דיבור קולני של אנשים ברחוב, זמזום רדיו, רעשי תעשייה, בליל הצלילים שמלווה את הסביבה המשרדית וכך הלאה. אנו כה רגילים לצלילים שכבר קשה לנו להבחין ברעש. זה קורה, כאמור, כאשר אנו שומעים את השקט של הכפר, אבל באסנר מציע דרך נוספת לזהות מתי צליל מסוים מתפקד עבורנו כרעש. "סימן טוב לכך שהרעש חזק מדי הוא כשאנחנו מתחילים לשנות את התנהגותנו. אולי אתם צריכים להרים את הקול כדי שיבינו אתכם, או להגביר את עוצמת השמע בטלוויזיה, [אולי] אתם נמנעים מיציאה החוצה או שאתם סוגרים חלונות". במקרים קיצוניים יותר אנשים מתקינים בידוד אקוסטי או אורזים את הבית ועוברים דירה.

לרעש יש מוען ונמען – וניתן להפחית אותו בשני הקצוות

אבל לפני שמגיעים לשם יש עוד כמה שלבים. אפשר, מסביר באסנר, להזיז את חדר השינה לצד עורפי של הבית, להרכיב אוזניות מבטלות רעשים, לחפש דירות באזורים שקטים ולוודא שהם נשארים כאלה לאורך כל היום. ולצד פתרונות שמתמקדים בנמען אפשר לטפל גם במקור הרעש. "אם משהו רועש מדי, התלוננו על כך", אומר באסנר. אם אתם בקולנוע, הוא מדגים, והסאונד חזק מדי, צאו מהאולם, גשו להנהלה ודרשו להתאים את העוצמה לאוזן אנושית. אם בקשתכם נופלת על אוזניים ערלות, דרשו החזר על כרטיסכם ועזבו. באופן דומה אנו יכולים לחנך את ילדינו ולבקש מעמיתנו ושכנינו לצמצם את חותמת הקול שלהם. לבסוף, אומר באסנר, עלינו לשים לב גם לרעש שאנו מפיקים. "למשל, לא חייבים להתחיל בכיסוח הדשא בשעה 7 בבוקר ביום שבת". זה משפיע על אחרים, אבל גם עלינו. הוא מבקש לשמור את הנושא במודעות בכל רכישה של מוצר חדש ולשאוף שיהיה שקט ככל הניתן.

כל אלה נועדו להפחית סטרס מהמערכת באמצעות הורדת תדירות ועוצמת הגירוי השמיעתי שאנו מעמיסים על המוח. "בייחוד במהלך סוף השבוע, או כשאתם בחופשה – אפשרו למערכת שלכם להירגע", מפציר באסנר. אבל אם אנחנו באמת רוצים לשפר משמעותית את איכות החיים ואת הבריאות ארוכת הטווח, אולי לא כדאי לחכות לחופשה בטוסקנה או לסוף השבוע בצפון. אפשר להתחיל לפקוח את האוזניים, למפות את האזורים הרועשים והשקטים סביבנו, ולהתחיל לבלות כמה שיותר זמן באלו שמיטיבים איתנו.

תמונת כותרת: Bernard Kral / shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אחד על אחד עם המחשבות – לא חייבים להרחיק לשממה כדי לבלות זמן איכות בגפנו

כשהמוח מחליט שהוא ינשוף – 5 טכניקות שיכולות להפוך את הלילות לאפקטיביים יותר

הכירו את "מקלחת היער" היפנית – המדע מסביר את יתרונותיה של הליכה מודעת בין העצים

עוד מרדיו מהות החיים:

עולם קטן: מסע מוזיקלי יומי עם אורי בנקהלטר