הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

תניחו את הסמארטפון ובואו נדבר על זה – על התועלת של רגעים נקיים מטכנולוגיה


11 ביוני, 2017

לשולחן מסעדה מתיישבת חבורה של 5-6 נערות ונערים צעירים. הם בני דור הדיגיטל, הדור שלא מרים את הראש מהמסכים ומחובר לרשתות החברתיות דרך מערכת העצבים. כשהסבו לשולחן, הדבר הראשון שעשו היה לרכז את כל הסמארטפונים בצד, ליד המלח והפלפל, ונערה אחת, כבת 16, הכריזה: "הראשון שנוגע בטלפון מזמין את כולם".

לפעמים אזובי הקיר יכולים ללמד את הארזים דבר או שניים. במציאות שלנו בני הדור הצעיר אמנם זורמים במרחב הווירטואלי כדגים במים, אבל זה לא מונע מכולנו להיות מושפעים מהטכנולוגיה. השאלה היא כיצד ההשפעה באה לידי ביטוי. זהו כמובן נושא רחב יריעה שאיננו מתיימרים לכסותו ואף לאמוד את השפעתו הכללית על כל היבטיה וניואנסיה. עם זאת, ניתן לומר בוודאות שלנוכחות הקבועה של הסמארטפונים בחיינו יש אימפקט מיידי שקל מאוד לחוש בו, זאת אם העיניים שלנו לא נמצאות באותו רגע בפיד של פייסבוק או בוואטסאפ.

כיוון שמעבר לטלפון, מרחק חצי מטר, עומד אדם אחר שנאלץ להתפשר על הקשב שלנו ולרוב גם להפסיד אותו למלבן המואר הקטן שבידינו. סביר שרובנו גם היינו אותו אדם, שכן מי מאתנו לא ניהל שיחה עם אדם המרותק לנייד? שיחות כאלו מאופיינות לרוב באסופה של מילים ומחוות גנריות: אתם משיבים לאדם שלפניכם על שאלה ששאל והוא מגיב ב-"כן, הא?", חיוך כללי מאולץ, הנהון לא רצוני ויצירת קשר עין מזדמן שמסגיר את מידת העניין שלו בדבריכם.

זה לא אני, זה הסמארטפון

יש לנו תחרות לא קטנה על תשומת הלב של אנשים, וזה בסדר, אנחנו חיים בעולם חופשי. אבל כאשר זה נוגע לקרובים אלינו, ליקרים ללבנו, יש לתחרות הזו משמעויות שעלינו לקחת בחשבון. בטור שלה ב- The New York Times, לזלי אלדרמן מיטיבה לתאר את האפקט של נוכחות הסמארטפון במערכות יחסים, בדגש על רומנטיות. הפסיכותרפיסטית טוענת כי "יש לנו מערכת יחסים אינטימית עם הטלפונים שלנו. אנו ישנים אתם, אוכלים אתם ונושאים אותם בכיסנו... אבל אהבתנו יכולה ללכת רחוק מדי – כה רחוק שהיא עלולה להפריע לאהבה אנושית".

מרבית המחקרים שבוחנים את הקורלציה בין שימוש בסמארטפונים וסיפוק במערכות יחסים מספרים את אותו סיפור. ככל שהאינטראקציה שלנו עם הטכנולוגיה יותר אינטנסיבית, כך יורדת איכות הקשר. אלדרמן מאמינה, וכמוה מומחים נוספים, כי נוכחות וזמינות הן אבני הבניין של קשר בין אנשים, קל וחומר בין שותפים לחיים. "כאשר אחד מבני הזוג בודק או בודקת את הטלפון שלהם ללא הרף, זה שולח מסר מרומז שהם מוצאים את הטלפון (או מה שיש בו) יותר מעניין ממך". הממצאים מצביעים על ירידה במידת האושר במערכת היחסים ועלייה במידת החיכוכים כאשר תשומת הלב שלנו אינה נתונה לבן הזוג.

יהיה זה נבון לשאול את עצמנו האם הבעיה היא עם הטכנולוגיה או עם הדפוסים שלנו. אחרי הכול, מלבד מקרים ספציפיים של עבודה איש אינו מכריח אותנו להיות מחוברים לטלפון, ולבטח לא קובע לנו את סדר העדיפויות או את חלוקת הקשב. הנוכחות של הסמארטפון בחיינו היא ניטרלית. זו הדרך שבה אנו משתמשים בו שקובעת את טיב מערכות היחסים שלנו. יחד עם זאת עלינו להיות ריאליים כדי להכיר במידת הפיתוי, ופרקטיים - כדי לנסות ולקחת בידיים את המושכות של מערכות היחסים שלנו. כך שגם אם הטכנולוגיה אינה טובה או רעה באופן מובנה, צמצום של היקף השימוש בה נראה כדרך בריאה לנהל את הקשרים האינטימיים שלנו.

אלדרמן מציעה לסגל "נימוסי סמארטפון". מדובר, בין היתר, על חניכת אזורים נקיים מסמארטפונים בבית, בדגש על חדר השינה ושולחן האוכל. לגבי האחרון, היא מציינת מחקר שמצא כי "עצם הנוכחות של טלפון סלולרי – עם האפשרות שהוא יצלצל או ירטוט בכל רגע – יכולה לדכא את הזרימה החופשית של שיחה". בנוסף טוענת אלדרמן שאפילו מחוות של רצון טוב יכולות לשפר משמעותית את העלבון שנוצר כתוצאה מהעדפת הסמטרפון על פני בן הזוג. "אם אתם חייבים להשתמש בטלפון, תודיעו שאתם הולכים לעשות את זה", היא מסבירה, "זה מראה אדיבות ומבהיר לבן הזוג שאתם מודעים לכך שתשומת הלב שלכם מוסטת. זה גם יכול להעלות את המודעות שלכם לתדירות שבה אתם מתעסקים בטלפון ליד בן הזוג".

"הראשון שנוגע בטלפון מזמין את כולם".

אנחנו אובדי עצות אל מול אינסופיותו של האינטרנט

גישתה של אלדרמן קיבלה חיזוק בוועידת TED הבינלאומית שנערכה באפריל 2017 בוונקובר. הכותבת קולבי איטקוביץ' שביקרה בוועידה מסבירה ב-Washington Post כי אימוץ הרגלים טכנולוגיים מתונים יכול להאריך לא רק את מערכות היחסים, אלא גם את חיינו. הרצאתה של הפסיכולוגית סוזן פינקר, למשל, התמקדה בחשיבותה של אינטראקציה פנים-אל-פנים. מחקריה הראו כי אנשים בעלי מערכות יחסים קרובות ואינטימיות נהנים מבריאות מנטלית ופיזית גבוהות, כמו גם מתוחלת חיים ארוכה יותר. היא מסבירה כי זהו מנגנון ביולוגי: "מגע פנים-אל-פנים משחרר מפל של מוליכים עצביים וכמו חיסון, הם מגנים עלינו בהווה והרחק אל העתיד". מחקרי קרבה סוציאלית מגובים היום גם בדימות מוחי, שחושף כיצד מגע ישיר מפעיל אזורים במוח שאינם פעילים באינטראקציה זהה אך מתווכת טכנולוגיה.

לצד זאת איטקוביץ' מציינת את חשיבות היכולת לשלוט בזמינות הסלולרית שלנו. היא מספרת על "חברה גרמנית שמציעה לעובדיה שיוצאים לחופשה את האפשרות לנסח את הודעת ה'לא זמין' שלהם כך שתציין לשולח שהמייל שלו לעולם לא ייקרא כי הוא נמחק אוטומטית. השולח יכול ליצור קשר כשהאדם יחזור מהחופשה או, אם מדובר במקרה חירום, לדבר עם מישהו אחר במשרד". את אחד הרעיונות החשובים והפחות מוכרים בהקשר של ויסות זמן הסלולר הציג פרופסור לשיווק, אדם אלטר. העיקרון הוא שלמרבית הפעילויות שלנו יש התחלה וסוף. כשאנו צופים בסרט, מבשלים, או יוצאים לריצה, יש לנו נקודת סיום טבעית. הסרט נגמר, האוכל מוכן והריצה, ובכן, אנחנו לא פורסט גאמפ. לעומת זאת, "הטכנולוגיה לקחה את מה שאלטר מכנה 'אותות העצירה' שלנו", מסבירה איטקוביץ', "שיטוט בטלפון הוא אינסופי ואנחנו לא יודעים מתי להתנתק".

הטיעונים בדבר הצורך לצמצם את העיסוק בסמארטפונים בנוכחות אחרים נתפסים לנו כנכונים אינטואיטיבית, והמחקרים התומכים רק מחזקים את תחושת הבטן. ובכל זאת, קשה לנו להימנע מהמשיכה לנייד. האם קורה פה תהליך שהוא מעבר לשליטתנו? יש המאמינים שאכן כך.

קיימת תפיסה שמבקשת לחדול מהרומנטיזציה של ימים עברו ולקבל את המציאות הנוכחית, שעל פי תחזיות תלך ותתעצם. על פי גישה זו אנו נמצאים בתקופת מעבר שבה מתחלפים חוקי המשחק. העולם הישן שנולדנו אליו, ובו מגע פנים אל פנים הוא החשוב ביותר, משתנה. אנחנו דור המדבר שנאלץ לחוות את המשבר, אך מה שנראה לנו היום כלא-טבעי יהיה ברירת המחדל של העתיד. אין פה שיפוטיות או עניין של מוסר, אלה הם פשוט פני הדברים. הטכנולוגיה, על פי תפיסת העולם הזו, נשזרת בחיינו התרבותיים ואף הביולוגיים ואין מנוס מלהכיר בשינוי ולאמץ אותו.

וזו טענה לגיטימית שאף מבוססת על תחזיות די מוצקות. אם נסיר את כל הדיגיטציה מחיינו היום, העולם לא יחזור לתקופת המהפכה התעשייתית, אלא לימי הביניים. גם העמקת הטכנולוגיה אל חיינו היא בלתי נמנעת, זה פסק דין שתקף עבורנו רק כחברה. הוא אינו מחייב את הפרט. השאלה מה אנחנו רוצים לעשות בד' אמותינו נשארת לבחירתנו. אנחנו יכולים לקפוץ אל הזרם ולקחת על עצמנו את ההשלכות. ואנחנו יכולים גם להחליט לחיות את חיינו בצורה שנראית לנו, תוך שמירה על כבודם של היקרים ללבנו וטיפוח מערכות היחסים עמם. כי אחרי הכול, לא הטכנולוגיה, לא המומחים ולא חזון עתידי צריכים לתת דין וחשבון לאהובינו, אלא אנחנו. גם אם אנחנו דור המדבר, אנחנו לא חייבים למות בצמא. יש בדרך נאות מדבר ואנחנו בוחרים אם לנווט אליהם.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הטיעון האקדמי בעד בזבוז זמן באינטרנט – תפנית מפתיעה ביחסים שלנו עם הטכנולוגיה

הרגלי האינטרנט שלכם יכולים לקבוע האם תהיו אנשים שמחים

כיצד תשומת לב לתגובות הגוף יכולה לגשר על פערים במערכות יחסים

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

21.05.18
שכחו אותי בבית – היתרונות הקוגניטיביים והפסיכולוגיים של מנוחה מהסמארטפון
17.05.18
ההרצאה השבועית של TED: איך מנצחים התמכרות מבלי להילחם בה?
16.05.18
האם מה שאנחנו שומעים הוא אכן הקול האישי שלנו? מתוך הכלום מגיעה התשובה
15.05.18
ענווה אינטלקטואלית – ההרגל שמבטיח שאף פעם לא נפסיק להתפתח
13.05.18
דמיינו שאתם עיתונאים – וכלים נוספים להתמודדות עם מצבים מביכים
10.05.18
ההרצאה השבועית של TED: היתרונות המגוונים של חלומות באישון לילה
09.05.18
העיקר הכוונה? מהי נדיבות וכמה מאמץ צריך להשקיע בשביל לעשות הבדל
08.05.18
העולם המוזר של שכפול אנושי – האם תיתכן יצירת עותק זהה שלנו במעבדה, או ביקום מקביל?
07.05.18
איזה מין בנאדם אנחנו - מה הפנטזיות המיניות שלנו יכולות ללמד אותנו על עצמנו?
03.05.18
ההרצאה השבועית של TED: כיצד לרפא את הגישה שלנו לבריאות
02.05.18
מיתוס סגנונות הלמידה – מסורות עתיקות מלמדות שיעור שאבד בעידן הטכנולוגי
01.05.18
פרדוקס הקונכייה – רק כשאנו יוצאים ממנה אנחנו מתחילים לחשוב בעצמנו
30.04.18
כשהדרך הקלה דווקא יעילה יותר – או – מהי עצלנות שמביאה תוצאות?
29.04.18
אל תהססו להסס – זה מנגנון קוגניטיבי שנועד לדייק את הבחירות שאנו עושים בחיים
26.04.18
ההרצאה השבועית של TED: כיצד שפות שונות מולידות מחשבות אחרות
25.04.18
רמזים מהעבר שמסתתרים בגופנו מספרים על הקשר שלנו לטבע – וליקום בכלל
24.04.18
ניצחת איתי הכול – מדוע עצב הוא שחקן מפתח במערכות החשובות של חיינו?
23.04.18
מדענים ופילוסופים מתקשים לקבוע האם תיתכן תודעה בעצמים דוממים – מדוע?
18.04.18
עצמאות במחשבה תחילה - 15 ציטוטים של סופרים, הוגים ומנהיגים על חופש ושחרור
17.04.18
ללכת נגד הזרם – שיעורים מחייו האישיים ומעוררי ההשראה של דוד בן-גוריון