הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: האם דפוסי החשיבה שלכם פתוחים או סגורים?


27 בספטמבר, 2018

בועז מזרחי

עד כמה אנו מסוגלים לתפוס בבהירות את המציאות שמול עינינו? בדרך כלל שאלה זו פותחת תיבה של תהיות קיומיות, אבל הפעם היא עומדת במרכזו של נושא הרבה יותר מעשי – קבלת החלטות מושכלות בחיים. היכולת להביט למציאות בעיניים ולתפוס אותה כפי שהיא מתאפשרת בעיקר בזכות חשיבה רציונלית, שנחשבת ללא ספק לאחד הגורמים המשפיעים ביותר על שגשוגו של המין האנושי. שיפוט סיטואציות באובייקטיביות, שקלול נתונים וניתוח מידע עמדו ביסודם של פיתוחים טכנולוגיים, גילויים מדעיים וצמיחת ציוויליזציות בכל העולם.

כדי שהחלטות מבוססות נתונים יהיו בעלות ערך כלשהו, עליהן להסתמך על מידע מהימן. אך כיצד אנו יכולים לדעת שהמידע שברשותנו משקף את המציאות בצורה מדויקת ככל הניתן? פעמים רבות אנו נוטים להניח שהקלט שלנו מהסביבה מייצג העתק מדויק של תמונת המציאות. הרי בלתי אפשרי לנהל חיים נורמטיביים כאשר אנו צריכים לבחון עשר פעמים אם הרמזור אכן ירוק ולא מדובר באשליה אופטית או שיבוש בפרשנות של גלי האור. למעשה, ההתנהלות על מצב "אוטומט" היא חלק מההגדרה של שגרה.  

יחד עם זאת, במקרים רבים מה שאנו חווים כתמונת מציאות מדויקת הוא גרסה מאוד אינדיבידואלית לאירועים בפועל. מנגנונים תת-מודעים מכתיבים לנו לא מעט מהפרשנות, שלעתים חורגת מהמציאות בצורה ניכרת. האם יש דרך לשלוט במידת דיוקו של המידע שאנו קולטים? החוקרת והכותבת ג'וליה גאלף מציגה שני דפוסי חשיבה מנוגדים – "הלוחם" ו"הסייר" – שיכולים לנבא עד כמה אנו מסוגלים להביט על העולם בעיניים אובייקטיביות, לעומת קיפאון מחשבתי. היא מסבירה מה ההשלכות של כך על חיינו וכיצד ניתן לשפר את נקודת המבט על המציאות.


הגנת עמדות וסיור שטח

חלק מהיופי של בני האדם הוא השוני. אינדיבידואליות היא מעלה שמהווה את אחד המעיינות השופעים ביותר לצמיחה, מקוריות וחידוש. הפרשנות השונה של כל אדם למציאות היא לא רק חלק מהיופי של האדם, היא רכיב בלתי נפרד מהטבע שלו. מצב שבו כל בני האדם יביטו על אותה סיטואציה ויקבלו תמונה זהה לחלוטין יהפוך אותם הלכה למעשה לתוכנת מחשב. התסבוכת מתחילה כאשר הפרשנות האישית הופכת לחור שחור הבולע את כל המידע ללא סינון.

מתי זה עלול לקרות? גאלף משתמשת במשל ה"לוחם" כדי להסביר את הנסיבות הפסיכולוגיות שגורמות לנו להתקבע בדעותינו ללא גמישות. "דמיינו לרגע שאתם חייל בלהט הקרב... האדרנלין שלכם עולה והפעולות שלכם נובעות מרפלקסים שטבועים בכם עמוק, רפלקסים שמושרשים בצורך להגן על עצמכם". הלוחם מייצג את דפוס החשיבה המתגונן. במצב זה אנו נוטים לצופף שורות ולא לאפשר חדירה אל מעבר לקווים. במונחים של עמדות ודעות, מדובר בצורך להגן על האמונות, הערכים ותפיסת העולם המושרשים בנו. מגננה מחשבתית היא פעמים רבות תוצאה של ערעור היסודות הללו.

ואולם, קורה והכניסה למגננה הופכת למצב ברירת מחדל. הנטייה הטבעית שלנו היא הגנה על אמונות היסוד שהתקבעו בנו מגיל צעיר. כאשר מגיע מידע שסותר את האמונות הללו, למוח יש מנגנוני פיצוי שמאפשרים ליסודות לעמוד על תלם כדי למנוע התמוטטות פסיכולוגית. מנגנונים אלה, בין היתר, גורמים לפרשנות השונה בין בני אדם. במקרים חריפים אנו עשויים אף להתעלם ממידע אותנטי או "לסובב" אותו כך שיתיישב עם עמדותינו. במילים אחרות, המוח חורג מחשיבה רציונלית כדי להגן על ערכי היסוד שלו. התודעה שלנו בנויה כמו רב קומות: ככל שהשינוי יהיה קרוב יותר ליסודות, כך ההשפעה על חיינו תהיה חזקה יותר. זה לא אומר שכל שינוי מהותי בהכרח יסתיים בקריסה מנטלית - לא חסרים אנשים ששינו את חייהם מקצה לקצה – אבל זהו סיכון שהמוח לרוב לא מעוניין לקחת.

"עכשיו", ממשיכה גאלף, "הייתי רוצה שתדמיינו את עצמכם משחקים תפקיד שונה מאוד, תפקיד של סייר. תפקיד הסייר הוא להבין, למפות את השטח, לזהות מכשולים פוטנציאליים, אבל מעל לכל, הסייר רוצה לדעת מה באמת נמצא שם, בצורה מדויקת ככל האפשר". הסייר מייצג את דפוס החשיבה הרציונלי. כשאנו מתפקדים במצב זה אנו יוצאים לחקור את הסביבה מתוך שאיפה להבין אותה בצורה המשקפת ביותר. כסיירים, מעניינים אותנו הערכים הפוטנציאליים, לא הערכים הקיימים. דפוס חשיבה זה מאופיין בנטייה להתאים את עמדתנו לנסיבות המשתנות, להבדיל מהתאמת הנסיבות לעמדותינו.

כשאנו במצב "סייר" הראייה שלנו אובייקטיבית מתוך הבנה שמידע מהימן ישרת בצורה הכי יעילה את מטרותינו. אנו מניחים את נקודות המוצא במקום נמוך יותר בסדר העדיפויות, ויוצאים למסעות גילוי מתוך הנחה שייתכן מאוד כי נחווה שינויים בתפיסת המציאות, בין אם בפרטים קטנים כמו גילוי מאכל אהוב חדש, ובין אם בדברים יסודיים יותר כמו שינוי תרבות השיח שלנו. הסייר מבין כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אתגרים היא קודם כל להבין אותם לעמקם. הפקת מידע אותנטי היא הפרמטר העליון, והשאיפה היא לתת לכמה שפחות גורמים סובייקטיביים להתערב בתהליך.

הדרך לאי השדים רצופה הנחות מוקדמות

כל אחד מאתנו מפעיל בחייו את הדפוסים הללו במינונים ויחסים משתנים, אם כי במקרה של חשיבת "הלוחם" קשה מאוד לזהות זאת, כיוון שמדובר במנגנונים המונעים מהתת-מודע. ומדוע חשוב להעלות למודעות את הנטייה לשינוי העמדות האישיות? גאלף טוענת כי "שיפוט טוב, ביצוע תחזיות מדויקות וקבלת החלטות נכונות קשורים בעיקר לדפוס החשיבה שלכם". והיא בחרה להדגים את טיעונה באמצעות מאורע היסטורי מפורסם מאוד – משפט דרייפוס.

ספק אם צריך לפרט לקורא הישראלי את הפרשה המפורסמת, אך גאלף בוחנת אותה מהזווית הפסיכולוגית ומסבירה כיצד דפוסי החשיבה של הלוחם והסייר עיצבו את מהלך האירועים. להלן תקציר האירועים: אלפרד דרייפוס, קצין יהודי בצבא הצרפתי של המאה ה-19, הואשם בריגול חמור לטובת גרמניה על בסיס ראיות מופרכות: החוקרים מצאו כי דרייפוס למד שפות – וקישרו זאת ליכולת לתקשר עם מדינות זרות. כשמוריו העידו על זיכרונו הטוב, טענו החוקרים כי זוהי תכונה הכרחית למרגל. אפילו כאשר לא נמצאו ראיות כלל, "זה רק שכנע אותם [החוקרים] יותר שדרייפוס לא רק היה אשם, אלא גם ערמומי, משום שברור שהוא החביא את כל חומר הראיות לפני שהם הצליחו להגיע אליו".

התיק שנתפר לדרייפוס היה עמוס בטיעונים שסילפו את המציאות. התיאוריה בנתה את הראיות ולא ההיפך. חלק ניכר מכך היה בשל אווירה אנטישמית ששררה בצמרת הצרפתית. מרגע שהועלתה ההנחה שדרייפוס הוא המרגל, ראשי הצבא לא היו מוכנים לקבל תמונת מציאות אחרת. "זהו מקרה שמדענים מכנים 'הנמקת מוטיבציה'. בתופעה זו המניעים הלא מודעים שלנו, כמו גם התשוקות והפחדים שלנו, מעצבים את הדרך שבה אנחנו מפרשים מידע", מסבירה גאלף. "מידע מסוים, רעיונות מסוימים, מרגישים כמו בני ברית שלנו. אנחנו רוצים שהם ינצחו, אנחנו רוצים להגן עליהם". אך היא טוענת כי למרות שהבסיס היה אנטישמי, "ככל שאנחנו יכולים לומר, הקצינים האמינו באמת ובתמים שהתיק נגד דרייפוס היה חזק". ההנחה הזו הגיונית לאור העובדה שבגידה היא בהחלט נושא שנוגע בערכי היסוד שלנו. כלומר, גם אם ראשית המקרה בהפללה מודעת, ייתכן מאוד שרבים מהמעורבים הפעילו את דפוס "הלוחם" וראו את השקר כמציאות נקייה. רבים, אבל לא כולם.

פרדוקס היציבות

קצין בדרגת קולונל בשם ז'ורז' פיקאר, שהצטרף, כמו רבים, לצד שראה בדרייפוס אשם, עבר שינוי עמדות והחל במאבק להוכחת חפותו של הקצין היהודי. על פי מקורות היסטוריים פיקאר היה גם הוא נגוע באנטישמיות, אך כאשר גילה שהריגול לטובת גרמניה נמשך גם לאחר המעצר, החל הספק לכרסם בלבו. לאור חומרת ההשלכות של טעות בזיהוי המרגל, התעורר בו דפוס "הסייר". הוא החל לבחון את התיק של דרייפוס בעיניים אובייקטיביות, על אף ההנחות המוקדמות הקשורות למוצאו. השאיפה לצדק, לכבוד ולמציאת המרגל האמיתי העבירו את ערכי היסוד שלו – במקרה הזה אנטישמיות – למקום משני, והשאיפה להבין את המציאות כפי שהיא הובילה את המחשבה הרציונלית. פיקאר שילם על יציאתו להגנת דרייפוס בשלילת דרגות ומאסר, אך לאחר 10 שנים הוכיח את חפותו של הקצין הגולה ושניהם חזרו לתפקידיהם.

השאלה מדוע אנשים מסוימים מסוגלים לפרוץ גדר ולשנות עמדות, אפילו את היסודיות ביותר, מרתקת את גאלף. היא חקרה את הנושא במשך שנים והתשובה לדעתה היא רגשית. "בדיוק כמו שדפוס חשיבה של חייל מושרש ברגשות כמו הגנתיות או שבטיות, כך גם דפוס חשיבה של סייר. זה מושרש ברגשות שונים. לדוגמה, סיירים הם סקרנים". גאלף פורשת סט מאפיינים של אנשים הנוטים לחשיבה בדפוס הסייר: הם מפיקים עונג ממידע חדש, נוטים להסתקרן ממידע שסותר את הציפיות שלהם, מאמינים שבחינה מחודשת של אמונות היסוד היא ערך מוסרי, ואולי יותר מכל, טעות היא לא חולשה בעיניהם. כל אלה מאפשרים להם לעצב את דעותיהם כשמתגלה מידע חדש או כשמשתנות הנסיבות. היא מוסיפה כי "מכלול זה של תכונות הוא מה שהחוקרים מצאו - וגם אני מצאתי באופן אנקדוטי -- צופה שיפוט טוב".

היום אדריכלים מעצבים גורדי שחקים עם יסודות גמישים שמסוגלים לשרוד רעידות אדמה. שינויים בתפיסת העולם לא צריכים למוטט את כל מה שבנינו לאורך השנים. אמנם חשוב שלא כל משב רוח קטן יגרום לטלטלה בבניין, כי אחרי הכול אנו זקוקים גם למעט יציבות בחיינו. אבל כאשר הלוחות הטקטוניים מתחילים לזוז, חשיבה במצב "סייר" מסייעת למבנה התודעתי לעמוד. פתיחות לרעיונות חדשים, אם כן, מאפשרת להכיר המציאות לעומק, וכתוצאה מכך להגיב אליה בצורה מושכלת יותר. באופן פרדוקסלי, השינוי הוא זה שמבטיח את היציבות האמיתית.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אתנחתא של טבע: הקרקל כמשל לגמישות מחשבתית והתמודדות עם אתגרים

רגע של בדיקה עצמית: האם אנו מסוגלים לאמץ דעות וערכים חדשים?

העיקרון הפסיכולוגי המרתק שעומד מאחורי האמירה "לחיות את הרגע"

עוד ממהות החיים

13.12.18
ההרצאה השבועית של TED: מדוע מבט בוחן גורם לירידה בביצועינו, ואיך מתמודדים?
12.12.18
טנגו עם הנורמות – מה אפשר ללמוד על עצמנו דרך נקודת המבט של קווין?
11.12.18
הנוירולוגיה של האזנה לציוץ הציפורים: כיצד הטבע שואב אותנו אל הרגע הנוכחי
10.12.18
עושים שלום עם השיער – כיצד לגרום לו לשתף פעולה עם השאיפות שלנו?
06.12.18
ההרצאה השבועית של TED: כדי להבין את עצמנו צריך לשאול איך תיראה המציאות בהיעדרנו
05.12.18
ואן גוך עוזר להכשיר סטודנטים לרפואה, והתרגיל הזה יכול לאמן אותנו בצורה חדשה של חשיבה
03.12.18
הילכו השניים יחדיו? הפרדוקסליות שבניסיון למדוד רוחניות בכלים מדעיים
29.11.18
ההרצאה השבועית של TED: כמה מחשבה אנו משקיעים ב'למה' שלנו?
28.11.18
מדוע אנו כה נמשכים לריכולים – וכיצד הם משפיעים על מבנה החברה שלנו
26.11.18
המקרים המוזרים שבהם המוח נמצא בכמה מצבי הכרה בו זמנית – ומה זה אומר על התודעה
22.11.18
ההרצאה השבועית של TED: לא צריך תירוצים מיוחדים כדי להיות יצירתיים
21.11.18
ירידה לצורך עלייה – ככול שנוח לנו יותר, כך נדרש מאמץ גדול יותר בכדי לחוש נוחות
20.11.18
מחבקים את חכמי השבט – 3 מאתגרי התקופה וכיצד להיערך לקראתם כבר מגיל צעיר?
19.11.18
שני פנים לפרפקציוניזם – היתרונות והחסרונות של חתירה לטוב ביותר
15.11.18
ההרצאה השבועית של TED: שימו קץ להתלבטויות באמצעות מודלים מדעיים פשוטים
14.11.18
מדוע להתנהג כמישהו אחר זה דווקא כן אותנטי, ואיך אפשר להשתמש בכך לשיפור עצמי?
13.11.18
גבולותיה המטושטשים של ההשראה – האם ניתן בכלל לדעת מתי הרעיון באמת שלנו?
12.11.18
אין דבר כזה אנשים משעממים - כיצד לטפח את נקודת המבט הייחודית שלנו?
08.11.18
ההרצאה השבועית של TED: כיצד אנו מודדים עצמנו בתור הורים – ומה זה גורם לנו
07.11.18
מומחים טוענים כי בכל פעם שאנו "מבזבזים זמן", משהו טוב קורה במוח שלנו