הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

רגע של בדיקה עצמית: האם אנו מסוגלים לאמץ דעות וערכים חדשים?


25 בפברואר, 2020

בועז מזרחי

מתי בפעם האחרונה שיניתם את דעתכם לגבי נושא מהותי? עולם הערכים והאמונות שפיתחנו עם השנים הוא סלע יסוד באישיות שלנו – מה שמקשה מאוד על שינוי ועיצוב מחדש שלו, בטח ובטח בגיל מבוגר. ועדיין, גמישות מחשבתית היא סממן אנושי מובהק, והמוח שלנו נמצא בתהליך למידה והתפתחות מתמדת. מגזין Aeon הציף את השאלה הזו בפני הגולשים וקיבל כמה תשובות מרתקות.

אופי חלש או כושר הסתגלות לנסיבות משתנות?

לכאורה, דעה מוצקה היא סימן לאישיות יציבה, כמו גם לערכיות, אמונה עצמית וביטחון עצמי. אנשים שמשנים את דעתם בכל פעם שהם שומעים רעיון חדש עלולים להימצא בטלטלה נפשית מתמדת. ואולם, כל שינוי במציאות מחויב בשינוי מקדים בתפיסה. ספרו של הווארד גרדנר Changing Minds: The Art and Science of Changing Our Own and Other People's Minds (בהוצאת בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד) עוסק בהרחבה בדרכי הפעולה של המוח ובאופן שבו דעות מתעצבות. די להציץ בביקורות על גבי הכריכה כדי לקבל מושג לגבי חשיבות היכולת לשנות את דעתנו:

מרטין סליגמן, מאבות הפסיכולוגיה החיובית, הביע דעתו על הספר: "אחד מהפסיכולוגים המובילים בזמננו התעמת עם השאלה העמוקה ביותר בתחום: כיצד ומתי אנו משנים את דעתנו?" ג'ון ס. ריד, לשעבר יושב ראש ומנהל הבורסה לניירות ערך בניו יורק התבטא באופן דומה: "לגרום לדברים להיעשות כמעט תמיד כרוך בשינוי דעות". דניאל גול, מחבר הספר Primal Leadership, כתב כי "כל אדם שצריך להוביל שינוי עמוד בפני האתגר לשנות דעות – תחילה את שלו".

הביקורות הללו מלמדות שאנשים המובילים בתחומם מסכימים ששינוי דעה הוא תנאי הכרחי לצמיחה. ואולם, כדאי להשתמש באחריות ביכולת המופלאה שניתנה לבני האדם לנהל את המחשבות שלהם, וליישם אותה למטרות חיוביות כמו צמיחה אישית.

האם אנו 'קפואים' לשינוי?

צילום: Mr Pics / Shutterstock.com

אנשים מספרים על שינוי דעה מהותי

כאמור, למדור השאלות של Aeon הגיעו מספר תשובות מסקרנות לגבי שינויי דעות. התהליך שהביא את אותם אנשים לאמץ השקפה חדשה על הנושאים החשובים להם יכול לעורר השראה ולפתוח את האופקים לשינויים גם אצלנו.

התשובה שזכתה לתואר "בחירת העורך" הגיעה מבן לילי, פיזיקאי תיאורטי, שמשתף כיצד ההגדרה הקשה שלו למדע השתנתה והפכה גמישה ורחבה יותר. עבור חוקרי חלקיקים באנרגיה גבוהה מסגרת החוקים המדעית היא לחם חוק, וכל פיתוח של תיאוריה חדשה כרוך בהוכחות על פי סטנדרט מדעי מדוקדק. כשהגיעה תיאוריית המיתרים היא טרפה את הקלפים, כיוון שהייתה אפשרית - אך לא היו לה הוכחות חותכות. בעקבות כך המדענים התפצלו לשני מחנות – היו פיזיקאים שאימצו חשיבה נועזת ופורצת מסגרת לגבי היתכנותה של התיאוריה, בזמן שהאחרים דבקו בקו הישן. לילי מעיד על עצמו כי היה תומך מושבע באסכולה השמרנית.

ואם על פניו נדמה כי מדובר בוויכוח משמים בין אקדמאים מנומסים, הרי שהמציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר. המחלוקת לגבי תיאוריית המיתרים היא אחת הסוערות בעולם המדע וכרוכה בכסף גדול למחקרים, ביוקרה עולמית ובאידיאולוגיה. לילי מספר כי היו אפילו בדיחות בין המחנות: "צחקנו על כך שאפשר לבחון את התיאוריה, אבל צריך מאיץ חלקיקים בגודל מסלול ההקפה של פלוטו". הומור של מדענים... בכל מקרה, הנקודה היא שלשני המחנות היו אוהדים אדוקים.

שינוי פרספקטיבה מפתח את היצירתיות

ואולם, אחרי שעזב את האקדמיה ויצא לתפקיד חדש, התבהרו ללילי שני דברים. הראשון - שמבחוץ נראה הוויכוח על תורת המיתרים הרבה פחות חשוב, והשני - שהוכחה מדעית היא לא בהכרח המילה האחרונה במחקר. הוא מציין כדוגמאות את חקר האבולוציה ובריאות הציבור כשני תחומים שבהם קשה עד בלתי אפשרי לבחון חלק משמעותי מההשערות, ועדיין יש דרכים להגיע למסקנות קונקרטיות.

וכאן טמון הקסם – כשאין דרך להגיע למסקנות חדשות בכלים הנתונים, אנו יכולים וצריכים לפתח דרכים חלופיות ויצירתיות כדי להגיע לתשובות. "כנראה יש משהו בלחלום בגדול על תיאוריות ואז למצוא את הדרך משם", אומר לילי ומשאיר אותנו עם שיעור מעורר מחשבה – כולנו מועדים לנטייה מחשבתית שיכולה לחסום התפתחות. הרעיון הוא לזהות אותה ולדעת לעקוף אותה כשצריך.

זוהי רק דוגמה אחת מבין תשובות מאלפות נוספות, ביניהן זו של מרינה בנג'מין, שמספרת כיצד זנחה את האמונה בקומוניזם, או של תומס ברוקס שמספר על הדרך שבה הפך לחסיד של הגל והבין ששונות יכולה לאחד. בדומה לבן לילי, הגל "אילץ" את ברוקס למצוא דרכים מקוריות לקשר בין תיאוריות ורעיונות. ויש עוד לא מעט תשובות מרתקות ומעוררות השראה.

פרידריך ניטשה אמר פעם: "נחש שאינו יכול להשיל את עורו נידון למוות. באותו אופן, מוחות שאינם מסוגלים לשנות את דעתם, חדלים מלהיות מוחות". לעתים שינוי דעה מצריך אירוע או טריגר חיצוני, אבל כנראה שזה טבענו ואין סיבה להילחם בו - כיוון שהוא נועד להפרות ולרענן אותנו מפעם לפעם.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

איך לקבל את המציאות ולחיות עם זה בשלום - חוואי בן 86 מלמד שיעור לחיים

משחקי מוח: עד כמה אתם חושבים בדפוסים?

יריב גוטליב מסביר בדקה וחצי - מה כל כך טוב בלהתחיל מחדש?

עוד ממהות החיים

22.09.20
מהם 4 ההורמונים שהופכים אותנו למאושרים, וכיצד נוכל לעודד את ייצורם?
17.09.20
ההרצאה השבועית של TED – המוח שלנו הוא אמן הקשבה ופרשנות
16.09.20
לפתוח דף חלק – 15 ציטוטים על התחלות חדשות
14.09.20
עולם מושלם נשמע כמו אידיאל לשאוף אליו, אך מתברר כי יש בו פרדוקס אפלולי
10.09.20
ההרצאה השבועית של TED: בשביל שילדינו יוכלו לעוף, צריך לחשל את כנפיהם
07.09.20
לרטוט כמו מיתר – מה יש במוזיקה שיכול להעביר בנו צמרמרות?
07.09.20
עושה זאת כמו אף אחד אחר – המידע המפתיע שחוש הריח מגלה לנו בלי שנשים לב
03.09.20
ההרצאה השבועית של TED: ההבדל בין סיכון מוחלט ליחסי, וכיצד הוא מסייע בקבלת החלטות
02.09.20
מהו הצופן שהפך את האבוריג'נים לבעלי "זיכרון על" ואיך ניתן להשתמש בו גם היום?
31.08.20
פסיכולוגים: תנו לילדים להתחכך בחיים, רק ככה הם ילמדו איך לחיות
27.08.20
ההרצאה השבועית של TED: לפתח עצמאות בילדים יעזור להם יותר מדחיפה למצוינות
25.08.20
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
23.08.20
מדוע המדבר מזוהה עם חופש ושחרור? מתברר שלסיפור יש שורשים מעניינים
20.08.20
ההרצאה השבועית של TED: מדוע כדאי לקחת את הבחירות שלנו קצת יותר בקלות?
18.08.20
כוכבי השמיים משמשים כצופן בין דורי לידע עתיק – כיצד ניתן לפענח אותו?
16.08.20
"לעולם אל תבזבז משבר טוב": צעדים מעשיים לטיפוח נוכחות ומשמעות בתקופות של שינוי
13.08.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד לרתום את חולשותינו האנושיות לשיפור בריאותנו
12.08.20
מהי 'למידת לולאה כפולה', וכיצד היא עוזרת לנו לעבור טרנספורמציה?
11.08.20
החיבור לטבע חיוני לנו כמו אוויר לנשימה – א.ד. גורדון היטיב לתאר זאת כבר לפני 100 שנים
10.08.20
משל הדייג: מהו אותו דג גדול שאנו ממתינים לו כל חיינו?