אתנחתא של טבע: הקרקל כמשל לגמישות מחשבתית והתמודדות עם אתגרים


סרטון של ה-BBC: מדוע חתולים נוחתים תמיד על הרגליים?


בועז מזרחי | 3 מאי, 2016

גובהו של שיאן העולם בקפיצה לגובה, חאבייר סוטומאיור, הוא 1.95 מטר. השיא שקבע הוא 2.45 מטר. גובהו הממוצע של קרקל הוא חצי מטר – וכל אחד מהפרטים ששייכים למין מסוגל לנתר לגובה של מעל שלושה מטרים. לסוטומאיור ולשאר הקופצים לגובה ממתין מזרן שיבלום את נפילתם. לקרקל, שנוחת מגובה רב יותר ועם מידות גוף צנועות יותר, אין את הפריבילגיה הזו. ועדיין, כמו חברים נוספים במשפחת החתולים, הוא תמיד ינחת בצורה אצילית עם הרגליים על הקרקע.

הקרקלים – החיים באפריקה ובאסיה – הם מהמוצלחים שבאתלטים מממלכת החיות. אמנם הזינוק הגבוה ביותר שייך לקרובת משפחה האמריקאית של הקרקל, הפומה, אבל יש סיבה שמושכת ביולוגים לחקור דווקא את החתול בעל האוזניים המצויצות והזנב הקצר. הפלא הגדול שמסעיר את החוקרים הוא לאו דווקא הקפיצה עצמה, אלא האופן שבו מתנהג גופו של החתול מרגע שרגליו ניתקו מהקרקע.

הפרק הראשון בסדרה Life in the Air מבית היוצר של ה-BBC מוקדש לחיות קרקע הקוראות תיגר על כוח הכבידה. קטע קצר שנערך מהתכנית מציג את היכולות הפיזיולוגיות של החתול בהילוך איטי עוצר נשימה. הפעולות שמבצע החתול כדי להשלים את ההמראה הקטנה שלו בצורה מושלמת הן משל מרתק למה שיכול לסייע גם לנו לנחות עם רגליים על הקרקע בלא מעט מאתגרי החיים.

כדי להבין מה אנו יכולים לקחת מהקרקל, הבה נפרוט קודם את האופן שבו מנצלים החתולים הללו את חוקי הפיזיקה כדי להפוך תמרון אווירי לכאורה בלתי אפשרי, לעניין של מה בכך. באופן עקרוני כל החתולים צוידו בשלד שמאפשר להם לשנות כיוונים בעודם באוויר. אלא ששיטת הציד של הקרקל – לכידת ציפורים במעופן – ליטשה את הטכניקה שלו לכדי שלמות. מעטים החתולים שמשתמשים באווירובטיקה באותה תדירות של הקרקל. החתול מנתר כלפי מעלה כמעט בזווית של 90 מעלות, חוטף את טרפו (במידה והציד הצליח) ונוחת חזרה. מכיוון שהאובייקט שלו נמצא בתנועה, הקרקל צריך להתאים את מנח גופו תוך כדי עלייה לעבר המטרה. המשמעות היא שכדי לרדת כפי שעלה, צריך הקרקל לחזור לתנוחה המקורית, הווה אומר ארבע רגליים על הקרקע.

הסוד של הקרקל הוא בעמוד השדרה, וזהו רמז חשוב להמשך. לחתול, כפי שמסבירה הקריינית בסרטון, "יש עיצוב יוצא דופן – עמוד שדרה גמיש המאפשר להם לסובב את החלק האחורי והקדמי בכיוונים שונים בו זמנית". שרשרת החוליות המרכזית הזו לא רק מקשרת את מרכז העצבים של המוח אל שאר חלקי הגוף, אלא גם משמשת אבן המסד של השלד כולו. ועם יסוד גמיש שכזה, לא פלא שהקרקל מסוגל לתנועה על-אנושית.

"כשהוא נופל חזרה לארץ, הקרקל יוצר תנועה בכיוון השעון בחלקו הקדמי, אך חלקו האחורי מסתובב בכיוון הנגדי", ממשיכה הקריינית להסביר. ואם לתאר את זה ויזואלית, החתול נראה כמו היה גומייה שידיים נעלמות משחקות בה ומסובבות אותה באקראיות בין אצבעותיהן. בעשותו כן, הקרקל דוחף את עצמו כנגד עצמו, פשוטו כמשמעו. כלומר, מרכז הכובד משמש לו נקודה ארכימדית פנימית והוא נעזר בה ובגמישות עמוד השדרה כדי להסתובב אחורה וקדימה במקביל. כל התהליך, להזכירכם, מתרחש במשך שניות ספורות כשהוא באוויר, ואולי אף עם טרף בין כפותיו או בפיו – כמעט בלתי נראה לעין. יחד עם זאת, בהילוך האיטי ניתן להבחין בכל זיע שריר, במה שנראה כמו מופע סולו של רקדן בלט בתיאטרון הבולשוי.

כדי לחולל את הפיתול בעמוד השדרה, הקרקל משתמש בחוק פיזיקלי מתחום המכניקה. "כמו מחליק על קרח שמסתובב", מתארת הקריינית, "הקרקל מושך את רגליו הקדמיות בצמוד לגוף, מה שגורם לחציו הקדמי של הגוף להסתובב מהר יותר [מחלקו האחורי]". המופלא בתמרון האווירי של הקרקל הוא ההסתמכות רק על כלים שמובנים בו, ללא שימוש בעזרים חיצוניים כלל. כשהוא תלוי בין שמיים וארץ, אין לקרקל אפילו את נקודת המשען של הקרקע כדי לשמש לו בסיס.

וזה מוביל אותנו בצורה חלקה מהמשל לנמשל. כל היבט בתמרון בן השניות הספורות של הקרקל יכול לשמש אותנו בחיים. כאמור, השדרה – במקרה שלנו, המנטלית – היא נקודת המפתח. בסיס מחשבתי גמיש מקנה לנו את היכולת לבצע תמרונים מורכבים בסיטואציות שונות ומורכבות. הכוחות הפיזיקליים של החיים יכולים למשוך אותנו לכיוון מסוים, כמו הקרקל שנאלץ לשנות את מנח גופו בניתורו אל ציפור במעופה. כדי להשלים את המסלול בכיוון הרצוי לנו, גמישות מחשבתית ותודעתית מאפשרת לנו לבצע שינויים בכיוון, גם הוא מנוגד לכוחות החיצוניים שפועלים עלינו. וכפי שהחתול מושך את ידיו קרוב כדי להאיץ את מהירות הסיבוב בכיוון הרצוי, כך גם אנו צריכים לעתים להתכנס עם עצמנו כדי להגביר את ההשפעה על מסלול חיינו.

גמישות תודעתית-מחשבתית, אם כן, מאפשרת לנו לבחור כיוון המנוגד לכוח שאליו אנו נמשכים מסיבות שונות. היא מעניקה לנו הזדמנות לבצע שינוי והתאמות תוך כדי תנועה, ולכוון את עצמנו כך שננחת על הקרקע באציליות חתולית. ודבר אחרון, בדיוק כפי שהקרקל מסתמך על עצמו בלבד, כך קיימים בתוכנו כל הכלים לבצע אקרובטיקה באתגרי החיים. לפעמים פשוט צריך הדגמה של מומחה כדי להבין איך עושים זאת נכון.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.