הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: הקשר המפתיע שבין שוויון חברתי לכוס בירה


28 במאי, 2015

"זה היה נחמד מהרבה בחינות אם היינו אובייקטיביים במהלך חיינו. הבעיה היא שאנחנו מסתכלים על העולם דרך משקפיים צבעוניים." כך פותח פרופסור דן אריאלי הרצאה שבאה להציג את הנתונים האמיתיים לגבי שוויון חברתי. אריאלי ידוע כחוקר ששובר מיתוסים פסיכולוגיים-חברתיים, וגם הפעם הוא עומד בציפיות: הוא יצא לבדוק כמה שוויוני היינו רוצים שהעולם יהיה, וחזר עם מסקנות מפתיעות למדי.

חברה אולטימטיבית הייתה מתקיימת לו כל בני האדם היו שווים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. אם אתם מזדהים עם הרעיון הזה, אתם כנראה בדעת מיעוט, כיוון שמחקריו של אריאלי מציירים תמונה שונה. על פי ממצאיו, רוב האוכלוסיה מתאר דווקא אי-שוויון כמציאות אידיאלית לחיות בה. זה עשוי להישמע כמו מצב עגום, אבל תסמכו על אריאלי שהוא ימצא עוד תפניות בעלילה, כאלה שיכולות דווקא לעודד.


שוויון חברתי הוא כמו בירה

כדי להסביר את המשפט הפותח "אנחנו מסתכלים על העולם דרך משקפיים צבעוניים", משתמש אריאלי בדוגמת מבחן טעימה עיוורת של בירה. לו היו נותנים לנו לשתות כמה סוגים של בירות ולדרג אותן, היינו ממקמים אותן בנקודות שונות על הגרף. אך אם היינו מבצעים טעימה עיוורת של אותן בירות, רוב הסיכויים שהיה קשה לנו להבחין ביניהן והיינו ממקמים אותן פחות או יותר באותו אזור. זה קורה מכיוון שהציפיות שלנו מכתיבות את המציאות. וכשאין ברשותינו מידע מלא, אנו לא יכולים לפתח ציפיות ומקבלים החלטה אובייקטיבית.

העיקרון הזה נבחן גם לגבי תרופות. אריאלי מספר על ניסוי שבו נבדקים קיבלו את אותה תרופה לשיכוך כאבים, אלא שלחלקם נאמר שזו תרופה יקרה ולחלקם נאמר שהיא זולה. בקרב הקבוצה שקיבלה את התרופה "היקרה" ניכר היה כי הטיפול יעיל יותר, זאת מכיוון ש"הציפיות שלנו משנות את הפיזיולוגיה שלנו" מסביר אריאלי.


איך כל זה קשור לשוויון חברתי?

אז אחרי שביסס את העובדה ש"הדעות הקדומות שלנו והציפיות שלנו צובעות את העולם", אריאלי רוצה לבחון האם וכיצד ניתן לבחון שאלות גדולות יותר בצורה אובייקטיבית, כמו למשל מה אנו חושבים על שוויון חברתי. כדי להתמודד עם המורכבות של השאלה הזו, הוא פירק אותה לשתיים: האם אנשים יודעים מה רמת האי-שוויון שלנו? ומהי רמת האי-שוויון הרצוייה לנו? אריאלי הציג את שתי השאלות הללו בסקרים שערך ברחבי העולם.

התוצאות שעלו מהתשובות לשאלה הראשונה – מה רמת השוויון המצויה - מספרות כמה דברים. ראשית, אנשים מודעים לכך שהאחוז הגדול ביותר של הון מרוכז בקרב מיעוט, כ-20% מהאוכלוסיה העשירה. שנית, למרות התחזית הנכונה של אנשים לגבי חלוקת העושר, הם היו רחוקים מאוד מתמונת המצב האמיתית. כלומר, על פי הסקרים רוב הציבור מאמין ש-58% מהעושר העולמי מרוכז בידיהם של 20% מהאוכלוסיה, בעוד שבפועל, אותו מיעוט עשיר מחזיק ב-84% מהעושר. המסקנה של אריאלי מהשאלה הראשונה היא שקיים פער משמעותי בין מידת השוויון שנדמה לנו שקיימת, לבין מידת השוויון שקיימת באמת.


מסך הבערות

כדי לענות על השאלה השנייה – מהי רמת השוויון הרצויה – צריך היה אריאלי לבודד את הנשאלים מהציפיות שקיימות אצלהם. לשם כך הוא פנה לפילוסוף ג'ון רולס שהגדיר חברה צודקת כ"חברה שאם הייתם יודעים הכל לגביה, הייתם מוכנים להצטרף אליה במקום אקראי." זאת אומרת שגם אם אתם לא יודעים אם תצטרפו לחברה כעניים או כעשירים, לא תהיה לכם בעיה להצטרף אליה, מכיוון שהיא צודקת באופן אובייקטיבי. "זה קצת דומה לטעימה עיוורת, שבה אתם לא יודעים מה תהיה התוצאה כשאתם מחליטים" אומר אריאלי "ורולס קרא לכך - מסך הבערות."

וכאן הגיעה ההפתעה הגדולה של המחקר, כי כאשר נשאלו אנשים מהן התכונות של מדינה שיגרמו להם לרצות להצטרף אליה, בהנחה שאין להם מושג באיזה סטטוס כלכלי-חברתי הם נכנסים אליה, הם לא תיארו מדינה בעל שוויון מלא. במקום זאת, רובם תיארו מדינה שבה יש חלוקה לעניים ועשירים. כלומר, מדינה צודקת על פי רוב הציבור היא כזו שבה אצל קבוצה קטנה נמצא ריכוז העושר הגדול ביותר.


השלכות על תחומים נוספים

מסך הבערות אם כן, אינו גורם לנו לרצות שוויון בחלוקת העושר, אלא פשוט ממתן את המספרים. אבל לגבי תחומים אחרים יש מקום לאופטימיות. כשנבדקו נושאים כמו נגישות לשירותי בריאות או לחינוך, הסובלנות של הציבור לאי שוויון הייתה נמוכה יותר. כלומר, לאנשים פחות מפריע חוסר שוויון כלכלי, אבל כן מפריע להם חוסר שוויון בריאותי, חינוכי וכדומה. באופן פרדוקסלי, חוסר שוויון בנושאים הללו הוא תוצאה כמעט ישירה של חוסר שוויון כלכלי, אך זוהי תמונת המציאות הנקייה כפי שהיא עולה מהסקרים.

עוד מקום לאופטימיות קיים גם לגבי קבוצות חסרות ישע, בעיקר ילדים ותינוקות. אריאלי וצוותו גילו כי אנשים היו יותר רגישים לחוסר שוויון בקרב קבוצות אלה, כפי הנראה כי הם לא תופסים אותם כאחראים למצבם. נושא האחריות עשוי להצביע גם על הרציונל לחלוקת העושר הלא שוויונית הרצויה, אם כי אריאלי לא ציין זאת כאחת המסקנות במחקרו.


מה כדאי ללמוד מכך?

כדרכו, אריאלי מסיים עם חומר למחשבה ויישום חיובי של תוצאות הניסוי. "ההגדרה של רולס, דרך ההסתכלות של רולס על העולם, גישת הטעימה העיוורת, מוציאה מהתמונה את המוטיבציה האנוכית שלנו" הוא אומר, ומציע: "בפעם הבאה שאתם שותים בירה או יין, חישבו קודם כל מה אמיתי בהתנסות שלכם, ומה בה הוא אפקט פלסבו שנובע מהציפיות שלכם? ואז, חישבו על משמעות הדבר בהחלטות נוספות במהלך חייכם, ואולי גם בנוגע לשאלות של מדיניות שמשפיעות על כולנו". העצה שלו לגבי בירה ומחשבה חברתית, כך נראה, מכניסה משמעות חדשה ועמוקה יותר לברכה - "לחיים!"

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

ההרצאה השבועית של TED: מה גורם לנו להרגיש טוב ביחס לעבודתנו?

ההוכחה המדעית לכך שהאדם הוא יצור טוב מטבעו

ניסוי חברתי: מה ילדות קטנות חושבות על היכולות שלהן?

עוד ממהות החיים

18.07.19
ההרצאה השבועית של TED: אוהבים את הים? גלו כיצד זרמיו משפיעים על חייכם
17.07.19
הבסיס לחוש הומור קיים בנו כבר מינקות – השאלה היא איך לשכלל אותו כמבוגרים
16.07.19
הכישרון להתקומם – שחרור מהגורמים שמדכאים אותנו דורש אומץ, אבל המחיר שווה
15.07.19
יכול להיות שהסתכלנו לא נכון על עיקרון האבולוציה? מה המוות מספר על תכלית החיים
11.07.19
ההרצאה השבועית של TED: ההפתעות שבאות כשסומכים על אחרים שישתמשו בשכל הישר
10.07.19
בישול ארוך על אש נמוכה – מדוע התקדמות מתונה ומתמשכת אפקטיבית יותר ללמידה והצלחה
08.07.19
מה ניתן ללמוד מהסחלב ומשן-הארי על פיתוח עוצמה נפשית גם בסיטואציות שליליות
04.07.19
ההרצאה השבועית של TED: היש טעם בכישורים ללא הביטחון העצמי להשתמש בהם?
03.07.19
קצת סדר בראש – מהי מדיטציה, האם לכל הטכניקות מטרה דומה וכיצד לבחור בתרגול הנכון לנו?
01.07.19
קטנות, אבל מעצבנות – מה לעשות עם הטרדות וההטרחות הפשוטות של היומיום?
27.06.19
ההרצאה השבועית של TED: די במחשבה על תוצאות מעשינו הטובים כדי להגביר אושר בחיים
26.06.19
האנשים ששהות בטבע היא הגדרת התפקיד שלהם – ומה זה עושה למצבם המנטלי
25.06.19
כשהופכים בעיות לדמויות ניתן לנהל מולן דיאלוג – משל הודי על ההתמודדות עם המיינד
24.06.19
אנחנו בלאו הכי נושמים – מדוע לא לעשות זאת בצורה שתפעיל מנגנון ביולוגי להפחתת מתח?
19.06.19
ההרצאה השבועית של TED: שינוי נסיבות החיים יעיל יותר מניסיון לשפר יכולת קוגניטיבית
19.06.19
זה לא סתם עניין סמנטי – כיצד ניתן לעשות את המעבר מהמתנה משמימה לציפייה מרגשת
18.06.19
מדוע חוויה רגשית מלאה חיונית לבריאותנו – וכיצד הגוף חושף את מה שאנו מדחיקים
17.06.19
מדוע כדאי לכול אחד להתנסות בפעילות יצירתית מדי פעם – לא משנה מה ובאיזה גיל
13.06.19
ההרצאה השבועית של TED: חמישה סממנים שעוזרים להבחין האם האהבה שלנו בריאה
12.06.19
מדוע חלקנו מאחרים כפייתיים ואחרים מקדימים – ואיך מאירה הפילוסופיה את הדפוסים שלנו?