מחקר מגלה כי הנטייה האינטואיטיבית שלנו היא חיובית

בכל פעם שאתם רוצים לעשות את המעשה הנכון והטוב – אל תחשבו עליו הרבה, פשוט בצעו את מה שאומרת לכם האינטואיציה. זאת המסקנה שעלתה ממחקר משותף של המחלקות לפסיכולוגיה, ביולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטאות הרווארד וייל. המחקר בחן את אחת השאלות הבסיסיות ביותר על טבע האדם – האם הוא טוב או רע?

הוגים, פילוסופים, מדענים ואנשי דת התחבטו בשאלה וערמו דפים על גבי דפים של תיאוריות והשערות. עוד בתנ"ך מצוין כי "יצר לב האדם רע מנעוריו", ולמרות שיש פירושים שונים להקשר של הפסוק, הוא שימש כנקודת מוצא עבור תיאורטיקנים רבים כדי לקבוע שלאדם יצר רע, אשר מרוסן רק על ידי למידה חברתית או ענישה. הוויכוח מיוצג על ידי שני פילוסופים בני המאות ה-17 וה-18: בעוד תומאס הובס טען שהאדם נולד עם יצר רע, ז'אן ז'ק רוסו אמר כי ההיפך הוא הנכון ולאדם יצר טוב מטבעו.

האם האדם טוב מטבעו? בדיקה בכלים אנליטיים

למרות המחשבה העמוקה שהושקעה בתיאוריות, למדע היה מה להוסיף בכלים האנליטיים שלו – והחוקרים יצאו לבדוק אם המין האנושי נוטה להתנהגות טובה או רעה על בסיס ניסויים מדעיים. הם יצאו מתוך נקודת הנחה שטוב ורע הם עניין יחסי ומוסרי, ומטבע הדברים הם תקפים ביחס של האינדיבידואל כלפי הסביבה. לכן, התנהגות "טובה" הוגדרה ככזו ששמה את טובת הכלל לפני טובת היחיד, אפילו אם היא באה על חשבונו. התנהגות "רעה" הוגדרה כאנוכיות, כלומר התעלמות מטובת האחר.

האם הנטייה לשיתוף פעולה נטועה בגניטיקה שלנו?

כמובן שהקביעה לגבי טוב ורע – או בהקשר של המחקר, שיתוף פעולה לעומת אנוכיות – אינה עניין של מה בכך. בכל אדם קיימים שני הצדדים והם באים לידי ביטוי בהתאם לנסיבות המשתנות של החיים. על מנת להתגבר על המורכבות הזו, החוקרים ניסו לבחון איזו התנהגות מגיעה יותר בטבעיות, כלומר, האם ההחלטה הספונטנית או האינטואיטיבית של האדם תעדיף שיתוף פעולה, או שתת המודע יהיה בעל נטייה לטובת הפרט. לעומת זאת, מה קורה כאשר לאדם יש זמן להרהר ולהפעיל שיקולים רציונליים? האם אז יעדיף שיתוף פעולה או את טובתו האישית? במילים אחרות, האם אנו משתפים פעולה כשאנו מתגברים על האנוכיות האינטואיטיבית שלנו באמצעות מחשבה מודעת, או שאנו פועלים באנוכיות כשאנו מתעלמים מהדחף הטבעי שלנו לשיתוף פעולה על ידי אינטרס אישי רציונלי.

נתינה ספונטנית ובצע מחושב

כדי לבחון את ההתנהגויות הללו ערכו החוקרים סדרה של חמישה ניסויים חברתיים, כפי שדווח בכתב העת המדעי Scientific American. הם ניצלו את העובדה שקבלת החלטות אינטואיטיבית מתרחשת במהירות גבוהה ואילו קבלת החלטות רציונלית אורכת זמן ממושך. סוג קבלת ההחלטות שיתבצע בצורה המהירה והאינטואיטיבית הוא המשקף את הטבע האנושי הבסיסי.

הנחקרים התבקשו לקבל החלטות פיננסיות בקבוצה גדולה ולבחור בין 2 אופציות: הגדלת הרווח האישי על חשבון הקבוצה, או הגדלת הרווח הקבוצתי על החשבון האישי. התוצאות בכל חמשת המחקרים הראו מגמה אחידה – החלטות אינטואיטיביות, כאלה שהתקבלו במהירות גבוהה, היו קשורות לשיתוף פעולה, ואילו החלטות רציונליות שהתקבלו אחרי זמן ממושך היו קשורות לנטייה אנוכית. המשמעות היא שהנטייה הטבעית של המין האנושי היא לשיתוף פעולה.

החוקרים לא הסתפקו בתוצאות אלו והעמידו אותן למבחן בשני ניסויים נוספים. באחד הם הוסיפו טוויסט – הם אילצו את הנבדקים לקבל החלטה פיננסית בפחות מ-10 שניות (אינטואיטיבית) או מעל 10 שניות (רציונלית). בניסוי השני החוקרים תמרנו את הנבדקים מראש לקבלת החלטה אינטואיטיבית או רציונלית. בשני הניסויים הנוספים, בין אם הנבדקים אולצו תחת מגבלת זמן או פשוט נדחפו לקבלת החלטה אינטואיטיבית, הם תרמו יותר כסף לטובת הכלל מאשר נבדקים שהשתמשו במערכת שיקולים ובזמן רב לקבלת ההחלטה.

להיות טוב זה תכונה חברתית

אחרי שהגיעו למסקנה חותכת כי האינסטינקט האנושי הוא לשיתוף פעולה, עלתה בקרב החוקרים שאלה חדשה: האם זהו יצר מולד או דווקא נרכש בעקבות העובדה שהוא מתגמל יצורים חברתיים? כדי לבדוק זאת הם ביצעו סקר לגבי הקשרים החברתיים היומיומיים של הנבדקים – וגילו כי החלטות אינטואיטיביות לטובת הכלל קיימות בעיקר אצל אנשים בעלי אינטראקציה חברתית שמעודדת התנהגות כזאת. במילים אחרות, ייתכן שהטבע הטוב של האדם נובע מעצם היותו יצור חברתי.

מחקר זה אינו מתיימר לסתום את הגולל על שאלת טבעו הטוב או הרע של האדם. הנושא הזה הרבה יותר מורכב מכדי שניתן יהיה לפתור אותו בכמה ניסויים. יחד עם זאת, הוא מספק לנו מסקנה מעודדת: הנטייה הראשונית והאינסטינקטיבית שלנו היא לשיתוף פעולה. האדם הוא יצור שנולד לתוך מבנה חברתי מורכב, וככזה הוא פיתח תכונה שמאפשרות לו לתחזק את המבנה החברתי וכן להתחזק ממנו. עובדה שאנו מגדירים את התכונה הזו "טובה" מעידה על עוצמת הקשר בין חברי המין האנושי ועל תחושת השייכות והאחדות שמניעה אותנו מהבסיס.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מדוע מחוות זניחות לכאורה של טוב-לב עשויות להיצרב בנו לכל החיים?

מהי נדיבות כלפי עצמנו, ומדוע היא חיונית לעולם לא פחות מנדיבות כלפי אחרים

שייכות במקום העבודה – למה כדאי להפוך את הארגון שלכם לקהילה וכיצד עושים זאת?

עוד מרדיו מהות החיים:

השיח הארגוני החדש: אושר, עושר ונתינה. האם וכיצד?