הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

קשר בלתי ניתן לניתוק – תאי התינוק ממשיכים לחיות במוחה של האם


4 בדצמבר, 2016

עצרו אם אקראית ברחוב ושאלו אותה מה טיב הקשר שיש לה עם ילדיה. רוב הסיכויים שהיא תשיב שהילד/ה הוא/היא חלק בלתי נפרד ממנה, ושקיים קשר מנטלי שאי אפשר להסביר במילים.

מחקר חדש דווקא מצא הסבר אפשרי – תאים של התינוק חיים במוחה של האם גם אחרי הלידה. הקשר שעליו מדברות אימהות קיבל חיזוק ביולוגי הלכה למעשה.

אנו נוהגים לתפוס את עצמנו כישויות אינדיבידואליות מובחנות, אך נראה כי הגבולות הפיזיים שלנו פחות מובהקים ממה שנהוג לחשוב. במהלך ההיריון, מתבצעת חלופת תאים בין האם לעובר דרך השליה, ולאחר שיטוט במחזור הדם, תאי העובר משתכנים וממשיכים לחיות באיברים כמו הריאות, הכבד, הכליות, הלב ועל פי המחקר החדש, גם במוח של האם.

המגזין Scientific American מדווח כי מדענים ממרכז המחקר "פרד האטצ'ינסון" בסיאטל מצאו תאים זכריים שחיו במוחם של נשים, במקרים מסוימים במשך עשרות שנים. השפעתם של התאים אינה ברורה עדיין, אך החוקרים מאמינים כי יש להם אפקט המחזק את מערכת החיסון: הגוף מזהה תאים שהם חצי של האם וחצי של גורם זר (הצאצא), מה שעשוי להכניס את מערכת החיסון לדריכות גבוהה. קיימת השערה נוספת, ולפיה התאים הזרים מחזיקים במאפיין של תאי גזע ויכולים להפוך לרקמות שונות. בכך הם עשויים לסייע לתיקון של איברים ורקמות.

כרומוזום Y זכרי נמצא במחזור הדם של נשים.

 

התופעה של אינטגרציה בין תאים משני יצורים חיים שונים היא תהליך מוכר המתרחש בטבע, בין השאר ביצורים כמו אלמוגים או בעובש. לעומת זאת, אצל בני אדם יש תחושה של "גופנו – מבצרנו". עתה ברור כי זה לא המצב לאשורו - תאים בעלי כרומוזום Y זכרי נמצאו לפני מספר שנים במחזור הדם של נשים, וכיוון שביולוגית הם לא יכולים להיות שלהן, הופרכה התפיסה כי אנו ישויות אוטונומיות לחלוטין.

המחקר החדש מצא כי תאים בעלי כרומוזום Y נמצאים לא רק במחזור הדם, אלא גם במוח האם, והתוצאות מציפות שאלה משונה עוד יותר: הייתכן כי אפילו המחשבות שלנו עשויות להיות מושפעות מגורמים שאינם 'אנחנו'? שהרי, מי יודע אילו מערכות יחסים נרקמות בין התאים הזרים ובין המבנה המורכב של המוח שבו הם חיים. על פי הממצאים החדשים קיימת אפשרות הגיונית כי המחשבות,  ואפילו תהליך קבלת ההחלטות שלנו, הם תוצאה של 'שיתוף פעולה' עם תאים אורחים.

אלו הן רק חלק מהאפשרויות החדשות שמחקר 'התאים האורחים' פותח, וייתכן כי זוהי תחילתו של עידן חדש בעולם הרפואה והנוירולוגיה. אבל גם בחיתוליו, למחקר זה יש משמעות גדולה עבורנו, שכן הוא משרטט תמונה מורכבת בהרבה מששיערנו על הגבולות הפיזיים והמחשבתיים שלנו - ועל הקו המטושטש המבחין בין זהות אינדיבידואלית לזהות אוניברסאלית.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מה מכריע החלטות חשובות בחיים, הגנטיקה או הניסיון שלנו?

משאירים חותם בעולם - ההילה הביולוגית האישית שמלווה אתכם לכל מקום 

עוד ממהות החיים

13.12.18
ההרצאה השבועית של TED: מדוע מבט בוחן גורם לירידה בביצועינו, ואיך מתמודדים?
12.12.18
טנגו עם הנורמות – מה אפשר ללמוד על עצמנו דרך נקודת המבט של קווין?
11.12.18
הנוירולוגיה של האזנה לציוץ הציפורים: כיצד הטבע שואב אותנו אל הרגע הנוכחי
10.12.18
עושים שלום עם השיער – כיצד לגרום לו לשתף פעולה עם השאיפות שלנו?
06.12.18
ההרצאה השבועית של TED: כדי להבין את עצמנו צריך לשאול איך תיראה המציאות בהיעדרנו
05.12.18
ואן גוך עוזר להכשיר סטודנטים לרפואה, והתרגיל הזה יכול לאמן אותנו בצורה חדשה של חשיבה
03.12.18
הילכו השניים יחדיו? הפרדוקסליות שבניסיון למדוד רוחניות בכלים מדעיים
29.11.18
ההרצאה השבועית של TED: כמה מחשבה אנו משקיעים ב'למה' שלנו?
28.11.18
מדוע אנו כה נמשכים לריכולים – וכיצד הם משפיעים על מבנה החברה שלנו
26.11.18
המקרים המוזרים שבהם המוח נמצא בכמה מצבי הכרה בו זמנית – ומה זה אומר על התודעה
22.11.18
ההרצאה השבועית של TED: לא צריך תירוצים מיוחדים כדי להיות יצירתיים
21.11.18
ירידה לצורך עלייה – ככול שנוח לנו יותר, כך נדרש מאמץ גדול יותר בכדי לחוש נוחות
20.11.18
מחבקים את חכמי השבט – 3 מאתגרי התקופה וכיצד להיערך לקראתם כבר מגיל צעיר?
19.11.18
שני פנים לפרפקציוניזם – היתרונות והחסרונות של חתירה לטוב ביותר
15.11.18
ההרצאה השבועית של TED: שימו קץ להתלבטויות באמצעות מודלים מדעיים פשוטים
14.11.18
מדוע להתנהג כמישהו אחר זה דווקא כן אותנטי, ואיך אפשר להשתמש בכך לשיפור עצמי?
13.11.18
גבולותיה המטושטשים של ההשראה – האם ניתן בכלל לדעת מתי הרעיון באמת שלנו?
12.11.18
אין דבר כזה אנשים משעממים - כיצד לטפח את נקודת המבט הייחודית שלנו?
08.11.18
ההרצאה השבועית של TED: כיצד אנו מודדים עצמנו בתור הורים – ומה זה גורם לנו
07.11.18
מומחים טוענים כי בכל פעם שאנו "מבזבזים זמן", משהו טוב קורה במוח שלנו