ההרצאה השבועית של TED: להעניק לעבודה החשובה מכולן את הכבוד הראוי לה


המציאות של היום דורשת מאיתנו להיות הורים ועובדים במשרות מלאות. גמישות, סולידריות והקשבה יכולים להיות חלק מהמפתחות שעשויים לעזור לנו לג'נגל בין שתיהן.


ירדן להבי | 24 מרץ, 2022

הורה ממוצע מחזיק בבית בעשרות תפקידים שונים: הוא מנהל, מטפל, טבח, מנקה, שמרטף, נהג, מורה, שוטר ואפילו בורר ושופט, שלא לדבר על תחומי האחריות הנוספים הכרוכים בניהול משק בית באופן כללי כמו לוגיסטיקה, רכש, ניהול חשבונות ועוד. לעיתים ההורים שבינינו מספיקים להתנסות בכל אלו עוד לפני שהם מתחילים את יום העבודה הרשמי שלהם.

לאחר יום עבודה מלא, על כל מטלותיו והעשייה שבו, שבים ההורים לביתם ומתחילים ברוב הפעמים "משמרת שנייה" של טיפול בילדים ותחזוקת הבית. הורות וניהול משק בית, אם כן, הם ללא ספק משרה מלאה עם שעות נוספות על בסיס קבוע. בשילוב עם משרה בשוק העבודה, פעמים רבות התוצאה היא עובדים מותשים שאינם מצליחים להתפנות באופן יעיל לכל מטלותיהם במקום העבודה ובבית, הן באופן פיזי והן באופן מנטלי.

כיצד ארגונים יכולים להתחשב יותר בהורים, ומה יכול לצמוח מכך לארגונים עצמם? אנג'לה גרבס, מנכ"לית, מחברת ספרים ומגישת פודקאסט בנושא הורות, משתפת בהרצאה קצרה מבית TED חמש דרכים שבהן מעסיקים ועובדים יכולים לתמוך יותר באנשי משפחה במקום העבודה.

העבודה החשובה מכולן

מאז ומעולם היו הורות ותחזוקת הבית עבודה במשרה מלאה, מסבירה גרבס. עד לפני כמה עשורים היה נהוג שאחד מן ההורים (באופן מסורתי, האישה) היה בבית כל הזמן כשההורה השני דאג לפרנסה מחוץ לבית.

המדיניות בארגונים השונים התפתחה בהתאם. הם מצפה שהעובדים שלהם יהיו פנויים לעבודתם ב-100% מתוך ההנחה שהורה אחר דואג לתחזוקת הבית וטיפול בילדים. הבעיה היא, אומרת גרבס, שהמציאות היום השתנתה. משכורת אחת כבר אינה מספיקה למשק הבית ברוב המקרים ובנוסף, נשים רבות מעוניינות לעבוד מחוץ לבית. הארגונים, לעומת זאת, טרם התאימו את מדיניותם למציאות המשתנה.

כך, מכיוון שעדיין יש צורך לתפעל באופן מלא את שתי המשרות –  הרשמית וזו שבבית – הורים רבים מוצאים את עצמם מג'נגלים בין כל התפקידים ללא הרף. מכיוון שהורות לא מהווה מקור הכנסה, פעמים רבות היא איננה נחשבת בחברה כ"עבודה אמיתית" ונדחקת הצידה לטובת פעילות רווחית. אך האמת, לדעת גרבס, היא דווקא הפוכה. "טיפול הוא עמוד השדרה של החברה שלנו", היא אומרת. "זו העבודה שמאפשרת את קיומן של כל יתר העבודות". רק כאשר הבית והמשפחה מטופלים, בני הבית יכולים לצאת להתפרנס ולהניע את המשק כולו. לכן פעמים רבות נעשה מיקור חוץ למשימות אלו בזמן שההורים נמצאים בעבודה. אך לא תמיד זה אפשרי. מעבר לכך, עצם התמיכה בגידול ילדים היא בעלת תועלת לחברה כולה. כפי שלמדנו בגלי הסגרים של הווירוס, המשק עלול להיות מושבת כשלהורים אין תנאי טיפול נאותים בילדים.

אז מה מעסיקים ועמיתים לעבודה יכולים לעשות כדי להתאים למציאות של היום ולתמוך יותר בהורים ואנשי משפחה? גרבס משתפת 5 תובנות מניסיונה האישי כאמא שמתפקדת גם כמנכ"לית.

לתמוך בימי חופש לטיפול במשפחה

ברוב המדינות המערביות נהוגה חופשת לידה לאשה. אך מה לגבי האבות? ותצורות נוספות של משפחות? גרבס ממליצה לשקול חופשות לידה לכל המגדרים, ולכל סוגי ההורות: משפחות מאמצות, משפחות אומנה. נוסף על כך, הטיפול בבני המשפחה אינו מוגבל רק לתקופת הלידה. אנו צריכים להתפנות לילדינו ולהישאר איתם גם כשהם חולים בהמשך חייהם, וכך גם ביחס להורינו המזדקנים.

"בשלב מסוים בחייכם מישהו שאתם אוהבים ודואגים לו יזדקק לעזרה", אומרת גרבס. "צריכה להיות לכם הזכות להקדיש זמן לטפל בו. אנשים עובדים טוב יותר ונותנים את כל כולם כשהם חשים שהמעסיק רואה אותם ותומך בהם. זה די פשוט".

לקחת את ההורים בחשבון בכל הפעילויות

פעמים רבות מתייחסים אחרת להורים במקומות עבודה. מתוך הרצון להתחשב בהם, לעיתים מדירים אותם מפעילויות שונות כך שלמעשה נוצרת אפליה. למשל, מעסיקים עשויים להניח שהורים אינם מעוניינים או אינם פנויים לקח חלק בנסיעות עבודה, ולכן עלולים לא להזמין אותם אליהן מלכתחילה.

למרות הכוונות הטובות, התוצאה האפשרית היא שלבסוף ההורה ירגיש שההורות שלו נתפסת כחולשה במקום העבודה, מה שעלול ליצור רגשי נחיתות ותסכול נוסף על האתגרים הקיימים שממילא עומדים לפתחו. על כן, גרבס מציעה תמיד לקחת את כל העובדים בחשבון, ולתת להם את הזכות לבחור בעצמם באילו פעילויות היו מעוניינים להשתתף.

לאפשר לחגוג את ההורות במקום להצניע אותה

לעיתים נוצרת בקרב עובדים התחושה שהורות מהווה חיסרון בארגון. כתוצאה מכך, חלקם עשויים להרגיש שהם נאלצים להצניע את הורותם.

כך למשל, בתרבות הישגית שבה עובדים מתחרים מי מושך הכי הרבה זמן במשרד מעבר לשעות המקובלות, להורים אין סיכוי. אמא או אבא שממהרים להוציא את הילדים מהמסגרות נאלצים להתגנב כמעט בחטף, למרות שיש לגיטימציה מלאה מהמעסיק (משרת אם, למשל). דוגמה נוספת היא ימי גיבוש, שבהם הורות פתאום עלולה להפוך לנטל. הילדים מציבים תנאים שמגבילים את אפשרויות התכנון כמו שהות של לילה או חזרה מאוחרת. במקומות ובנסיבות מסוימים עובדים עלולים לראות בהורותם מכשול או חיסרון בהקשר הארגוני.

כעמיתים לעבודה, גרבס מציעה לנו לנסות ולסייע להורים שבינינו לחגוג את הורותם ולא להחביא אותה. לדוגמה, לא כל מקום בעולם התרבות הארגונית מעודד שיח על החיים האישיים בבית. על כן, גרבס מציעה לעובדים פשוט להתעניין במשפחות העובדים. לשאול לשלום ילדיהם או לבקש לראות תמונה שלהם. התעניינות כנה אומנם אינה נשמעת כמו רעיון חדש במיוחד, אך ביכולתה לגרום לרווחת ההורים העובדים, בארה"ב לפחות, שיפור משמעותי ברווחה הנפשית.

גמישות ארגונית וסולידריות חברתית

גרבס ממליצה למעסיקים להעדיף את תפוקת העובדים ואת איכות עבודתם, על פני ניהול שעון נוכחות נוקשה בשעות קבועות או בפלטפורמות מסוימות. כך למשל, ניתן לאפשר לעובד להתפנות אחר הצהריים להיות עם ילדיו כל עוד הוא משלים את משימותיו דרך המייל לאחר שעת השינה שלהם. גם אם עובדים מהבית, כאמא "אני מעדיפה לשלוח מיילים בשמונה וחצי בערב מאשר להיות בשיחה בחמש אחר הצהריים", משתפת גרבס.

עצם העלאת הנושא לדיון יחד עם ההורים וההתייעצות עימם לגבי שעות העבודה וערוצי התקשורת עשויה להיות פורייה מאוד ולתרום לתחושתם הטובה בארגון. בנוסף, כאן גם מקומם של העמיתים לעבודה להפגין סולידריות. "תנו לעמיתכם ההורה לדעת שיש לו גיבוי מכם, שאם הם יגידו שהשעה רבע לחמש אחרי הצהריים היא שעה לא מתאימה לקיים ישיבה, אתם תתערבו ותגידו שגם לכם זה לא מתאים". 

שמירה על ניקיון

כולנו היינו רוצים לעבוד בסביבה נקייה ונעימה שההיגיינה נשמרת בה. אך לחלק מאיתנו הדבר חיוני במיוחד. אימהות מיניקות צריכות לשאוב חלב לעיתים במהלך יום העבודה, ונאלצות לא פעם לשמור את חלב האם השאוב במקרר המשרדי.

פעולה כל כך פשוטה, כמו לנקות את המקרר מדי פעם משאריות האוכל שלנו, יכולה להיות מחווה גדולה לאמא מיניקה שיכולה לשמור את האוכל לתינוק שלה בסביבה היגיינית.

צעדים פשוטים אלה עשויים להקל על מי מאיתנו שזקוקים לאיזון טוב יותר בין חיי המשפחה לעבודה. אך התועלת בכך היא לא רק לעובדי הארגונים. מעסיקים שמתחשבים בצורכי עובדיהם ולוקחים בחשבון גם את חייהן שמחוץ למשרד, מרוויחים בסופו של דבר הון אנושי פרודוקטיבי ומסור יותר. במצב כזה כולם יוצאים נשכרים: הארגונים, העובדים, בני המשפחה ולמעשה החברה האזרחית כולה.

תמונת כותרת: Maria Svetlychnaja / shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.