ההרצאה השבועית של TED: בחלקנו קיים מטען גנטי של אנשים שלא חיו מעולם


הגיוני לצפות שאחד הדברים היציבים שאנחנו יכולים לדעת על עצמנו הוא המטען הגנטי שלנו. ואולם, תעלומה מסתורית של תרומת כליה הובילה מדענים למסע מחקרי מוזר שבמהלכו גילו כי התשובה לא תמיד ברורה כפי שאנו נוטים לחשוב.


בועז מזרחי | 27 ינואר, 2022

בשנת 2002 הגיע לבית המשפט במדינת וושינגטון מקרה משונה. אם לשלושה בשם לידיה פיירצ'יילד, שזה עתה נפרדה מבעלה, הגישה בקשה לקצבת ילדים ועברה את כל ההליך הרגיל, כולל בדיקת DNA. התוצאות הראו כי האב הוא אכן אביהם הביולוגי, אך למרבה ההפתעה המעבדה פסלה את האפשרות שפיירצ'יילד היא אימם של הילדים.

התביעה האשימה את פיירצ'יילד בניסיון הונאה, אלא שהסנגור שלה, שהיה ברור לו מעל לכל ספק כי היא אכן אימם הביולוגית והחוקית, הצליח בסופו של דבר להתחקות אחר מקרה דומה שבו לאם ולילדים מטען תורשתי שונה. לפחות בחלקו. היה זה המקרה של קארן קיגן, והוא הוביל גנטיקאים לגילויים מסעירים בתחום.

באנימציה מבית TEDEd אנו נחשפים למקרה של קיגן ולעולם המוזר של DNA כפול, או "כימרה" בעגה המדעית. מאז התפתח הידע בתחום וכיום ברור כי האפשרות שלאנשים יש יותר ממטען תורשתי אחד אינה נדירה כלל. ייתכן שלרבים מאיתנו יש, אלא שנסיבות חיינו לא הובילו לחשיפה של עובדה זו. אם כך, אילו נסיבות עשויות להוביל לגילוי "האני הגנטי" הנוסף שלנו?

 

כולם היו בניי

זמן מה לפני שמקרה פיירצ'יילד נחת בבית המשפט, הגיעה אישה בשם קארן קיגן לבית חולים בבוסטון עם בעיה באחת הכליות. מרגע שקבעו הרופאים כי יש צורך בהשתלה, התורמים הברורים מאליהם היו אחד מבניה וכל שנותר הוא לבדוק מי מהם המתאים ביותר. ואולם, כשחזרו תוצאות הבדיקות הגנטיות מהמעבדה בישרו לה הרופאים כי היא אינה אימם של שניים מהם. אם זה לא מוזר מספיק, הם גם סיפרו לה שהיא למעשה דודתם.

בשונה מהקיבעון של בית המשפט, למוסד הרפואי היה ברור למדי שמתבקשת בדיקה נוספת והצוות המשיך לחקור עד שנפתרה התעלומה: "התברר שלקיגן היה גנום נוסף בחלק מהרקמות והאיברים. במילים אחרות, חלק מהתאים שלה הכילו סט שונה לחלוטין של גנים מאשר האחרים".

ככל שהתקדם המחקר קיבל הסיפור עוד ועוד תפניות מוזרות. כיצד ייתכן שלאותו אדם יש יותר ממטען תורשתי אחד? מאיפה הוא הגיע לגופה של קיגן? ובכן, המדענים גילו כי "הסט השני הזה היה שייך לאחותה התאומה", רגע, זה עדיין לא הכי מוזר, "שמעולם לא נולדה".

נרגיע שלא מדובר בטרגדיה כי אם בהפריה שלא בשלה לכדי לידה. במילים אחרות, במקביל לקיגן חלה הפריה נוספת ברחם אימה, שלו הייתה מתפתחת הייתה מבשילה לכדי תאומה לא זהה שלה. אך בשלב מאוד מוקדם נעצרה התפתחות התאים – לא לפני שחלק מהגנום השונה הזה עבר לקיגן. הוא הספיק להיטמע בגופה בטרם העובר שלה פיתח מערכת חיסונית ולכן גופה קיבל אותו כחלק אורגני מעצמו. כך, חלקים מגופה התפתחו עם ה-DNA המקורי שלה וחלקים אחרים – עם ה-DNA הנספח.

 

"לעיתים הביטויים של כימריזם נראים לעין. או ממש בעין. אם פגשתם פעם באדם עם עין אחת כחולה והשנייה חומה, ייתכן שהסיבה לכך היא נוכחותו של מטען גנטי נוסף".

 

זו הסיבה שמבחינה גנטית חלק מהתאים שלה הראו שהיא למעשה אחותה – או דודה – של הילדים שלה. "בכל פעם שהיא הרתה לא הייתה שום דרך לחזות עם איזה גנום – ולכן שניים מהילדים שלה קיבלו את הגנים של אישה שמעולם לא נולדה".

וזו רק דרך אחת להגיע לתופעה הגנטית שמכונה כימריזם, על שם הכימרה – יצור הכלאיים מהמיתולוגיה היוונית. דרך נוספת היא חילוף תאים בין אם לעובר. חלק מהתאים הללו הם תאי גזע עובריים. אפשר לחשוב עליהם כעל ג'וקרים: תאים שלא קיבלו הגדרה ספציפית ויכולים להתפתח לכל סוג תא שהגוף צריך. לפעמים הם "נשארים בגוף האם שנים ואפילו עשורים בלי להיהרס על ידי מערכת החיסון. במקרה אחר, כבד של האם התחיל לקרוס ופתאום התחיל לחדש את עצמו. הרופאים שלה לקחו ביופסיה מהכבד ומצאו DNA ברקמה המחודשת מהיריון כמעט 20 שנה קודם לכן. תאי הגזע העובריים התיישבו בכבד והתמחו כתאי כבד". דרך נוספת לעירוב DNA היא השתלת איברים.

משבר זהות?

לעיתים הביטויים של כימריזם נראים לעין. או ממש בעין. אם פגשתם פעם באדם עם עין אחת כחולה והשנייה חומה, ייתכן שהסיבה לכך היא נוכחותו של מטען גנטי נוסף. אותו הדבר יכול לקרות גם עם צבע שיער או עור. אך על פי הסרטון, "משערים כי לרוב אין סימנים נראים של המצב".

ייתכן, אם כן, שחלקנו מתנהלים בעולם עם גוף שנבנה על בסיס מטענים גנטיים שונים ואנו אפילו לא יודעים זאת. אם נחבר את הנתון ש"אחת מכל 8 לידות של יחידים התחילה כהיריון של תאומים" עם העובדה שגם אבות יכולים להעביר מטען גנטי כפול ועם הדרכים הנוספות לספוח DNA נוסף לשלנו, לא יהיה זה מופרך להניח שרבים מאיתנו הם תוצאה של תערובת גנטית – שלנו ושל אדם נוסף, או אפילו של פנטום.

במשך שנים ארוכות ה-DNA היה לעוגן של הזהות שלנו. כימריזם טרף במידה מסוימת את הקלפים. אלא אם נגיע למעבדה ונדגום את כל התאים שלנו, לא נוכל לדעת האם הישות שהיא "אנחנו" בעצם מכילה בתוכה רמזים וצללים של ישות נוספת.

תמונת כותרת: Alpha Tauri 3D Graphics / shutterstock

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.