הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההפתעות שמגלים כאשר מטפסים מספיק גבוה על אילן היוחסין שלנו


4 במרץ, 2020

משטח לוע ביתי יכול לספר לנו מי היו אבותינו לפני 300 או 900 שנה, אבל זה לא מרשים במיוחד גנטיקאים. די להם במודל מתמטי כדי להוכיח כי כל בני האדם החיים כיום יכולים למצוא אב משותף לפני כ-3000 שנה, לא יותר. כיצד זה ייתכן, ואיזו משמעות יש לדפוס התורשתי של המין האנושי ביחס לעתיד?


בועז מזרחי

משפחות אירופאיות מסוימות מטביעות עד היום את שלט האצולה שלהן על בגדים, על תכשיטים או על חזיתות בתים. באחדות מהמדינות קיימים מוסדות רגולטוריים שאמונים על היבטי הקניין הרוחני של שלטי אצולה. מלבד הפגנת גאווה במורשת המשפחתית, סמלי אצולה משמשים גם כאינדיקטורים לאיתור אילן יוחסין ושיוך משפחתי.

ביפן קיים אלמנט דומה המכונה 'קא-מון', חותם משפחתי שמעוצב כטבעת המקיפה סמל ולו שימושים מקבילים לשלט האצולה האירופי. לשבטי הנוודים המרכז-אסייתיים כמו המונגולים והטורקים היה ה'טמגה', סמל בעל פונקציה דומה. בכל המקרים העיצוב מסמל ייחוס משפחתי ומעמד חברתי.

לבני האדם חשובה המורשת המשפחתית, חשוב להבין את המוצא. גם למי שאין סמל משפחתי, יש עבודת שורשים. האופן שבו התפתחה הציביליזציה יצר תמונה שבה נדמה כי לכל אחד מאיתנו יש חוט משפחתי ייחודי, מבודד משאר המשפחות, משאר האנשים. ואז בא מדע הגנטיקה וטרף את הקלפים.

המודל המתמטי שחשף עובדות מפתיעות על המוצא שלנו

מחקרים גנטיים מייתרים את הצורך בשלטי אצולה, לפחות בכל הקשור להתחקות אחר אילן היוחסין. היום אפשר לגרד את דפנות הפה באמצעות ערכה ביתית ולקבל מפה מפורטת של המוצא שלנו. והמפות הללו טומנות בחובן לא מעט הפתעות. אבל גנטיקאים טוענים כי אפילו בדיקות אלה מיותרות.

ד"ר אדם ראת'רפורד, גנטיקאי שהפך למדען פופולרי בזכות ספריו, טוריו והרצאותיו, מסביר במגזין Nautilus כי מודלים מתמטיים יכולים לענות על שאלת המוצא של כולנו. רוצים לדעת אם אתם צאצאים למשפחת אצולה? התשובה היא כן. יותר מזה, בעורקים שלכם זורם בהכרח דם מלכותי. בעורקים של כולם.

לא שזה משנה יותר מדי. השתעשעות במחשבה על המוצא המלכותי שלנו היא רק כלי להעביר את הנקודה הרחבה יותר, הדפוס הגנטי המפתיע של המין האנושי. ראת'רפורד מסביר כי מודל מתמטי שפותח כדי לנתח את הצעידה במעלה אילן היוחסין שלנו הראה דברים מוזרים. למשל, הוא גילה כי "מתישהו בשלהי המאה ה-13 חיו גבר או אישה שמהם כל אדם אירופאי יכול לאתר את השושלת שלו". או הממצא הזה: 20 אחוזים מבני האדם שחיו לפני אלף שנה באירופה לא הותירו אחריהם ולו שריד גנטי בודד.

המודל בחן גם את העניין המוזר הבא: אם השושלת הגנטית שלנו מתפצלת בצורת עץ אחורה בזמן (אנחנו הגזע וככל שעולים מתרבים הענפים), הרי שלפני אלף שנים אמורים היו להיות מאות מיליארדים של בני אדם. ואנו יודעים שזה לא המצב. אם כן, התברר כי בשלב מסוים בהיסטוריה השושלת שלנו מתכנסת חזרה ומצטמצמת למספר מועט של בני אדם. אחת ההשערות לדפוס הזה היא נישואים בין קרובי משפחה. כל הניתוח הסטטיסטי הזה נעשה ללא נגיעה ממשית בגנים עצמם. עבודה טהורה של דחיסת מספרים.

דמם של נפרטיטי וקונפוציוס זורם בעורקי כולנו

התופעות הסטטיסטיות הללו הובילו למסקנה שאילן היוחסין שלנו הוא לא בדיוק עץ, אלא יותר דמוי רשת. אבל זה רק מודל מתמטי. מה אומרת הבדיקה הגנטית עצמה? כאמור, כבר אפשר לעשות אותה די בקלות.

ראת'רפורד מסביר כי מחקר מיפוי גנטי מ-2013 אישש פחות או יותר את מסקנות המודל המתמטי. למרות שזה לא נלקח בחשבון במודל, המיפוי הראה כי לבידודן של אוכלוסיות יש השפעה מועטה מאוד על התפשטות הגנים ואפילו אוכלוסיות באזורים נידחים מצאו את דרכן לרשת הגנטית הגלובלית. על פי ראת'רפורד, אפילו בקרב השומרונים החיים בישראל – אוכלוסייה מבודלת של 800 נפש בקירוב – נעשו מאמצים לפרוץ את המאגר הגנטי המצומצם על ידי נישואין עם אנשים מחוץ לקהילה.

אלמונים רבים סביבנו חולקים איתנו מטען גנטי מדורות ספורים אחורה.

צילום: MyCreative / shutterstock

כשבכל זאת הכניסו את המשתנה של הרגלי הנישואים בתוך קבוצות למודל הסטטיסטי, הגיעו לתוצאה ש"האב הקדמון המאוחר ביותר של כל מי שחי היום על פני כדור הארץ חי רק לפני כ-3,400 שנה". אם לדייק יותר, סביבות השנה 1,400 לפני הספירה, היכן שהוא באסיה.

המשמעות היא שכולנו צאצאים של כל מי שאנו מכירים מההיסטוריה הלא רחוקה. בכולנו יש תערובת של נגיעות מיבשת ליבשת. "אתם צאצאים של סרצנים, רומאים, גותים, הונים, יהודים", כותב ראת'רפורד. "אם אתה בן אנוש על כדור הארץ, כמעט בטוח שבעץ המשפחתי שלך יש את נפרטיטי, קונפוציוס או כל אחד שנוכל לנקוב בשמו מההיסטוריה העתיקה, במידה שהביא צאצאים". את המאמר הוא חותם בטענה שאומנם כל אחד יכול, במחיר לא בלתי סביר, לשלוח דגימת DNA למעבדה, לקבל מפרט תורשתי של אבותיו ולבדוק אם הוא צאצא של מלך גדול. אבל, "אני ומאות גנטיקאים מסביב לעולם נמשוך כתפיים ונעשה זאת חינם: אתה כן. ואתה אפילו לא צריך לירוק במבחנה – הוד מעלתך".

4 דורות מעלינו ואנו כבר מאבדים כמעט כל מידע וקשר עם אבותינו

אין להתכחש לכך שטענות כאלה עלולות לעורר מחלוקת. הן בהחלט עוררו כזו אצל טים אורבן, בעל הבלוג הפופולרי Wait But Why. האמביוולנטיות של ממצאי המחקרים הגנטיים מגיעה מיד: בזמן שראת'רפורד מביע מידה של שוויון נפש ביחס לשושלת שלנו, אורבן הגיע לחקור את הנושא (אם כי לא ברמה אקדמית) דווקא מתוך להט יוקד להכיר את ההיסטוריה המשפחתית שלו.

הוא מספר כי באחד מהביקורים אצל סבתו – האחרונה מארבעת הורי הוריו – חלחלה אליו ההבנה כי אוצר גלום של ידע על ההיסטוריה המשפחתית שלו טמון במקום שברירי אחד. בלי גיבוי של גוגל דרייב, בלי כונן או שרת שאפשר לאחזר ממנו. כשסבתו תעבור לעולמה, יעברו איתה עשרות חיים שזיכרונה הוא משכנם האחרון. אורבן החליט לחקור את סבתו על המשפחה שלו ושלה כדי להבין קצת יותר טוב מי הוא וכיצד התגלגלו חייו עד כה.

סיפוריה של סבתו הובילו אותו לגלות מידע חדש על דמויות שחיו ארבעה דורות לפניו. כשצייר את העץ המשפחתי כדי למפות את הדמויות, לפתע ניצתה בו סקרנות רעבתנית לגלות מי היו האנשים ברמות הגבוהות יותר, חמישה, שישה ועשרים דורות לפניו? מי היו ואילו חיים חיו הדמויות האלמוניות שמרכיבות את המטען התורשתי שלו – שלא לו ולא לסבתו מושג קלוש לגביהם.

בתרשים העץ של אורבן, השורה השביעית מכילה 128 אינדיבידואלים מאבותיו שחיו בראשית המאה ה-19. בשנים אלה, הוא כותב, "העולם הכיל 128 זרים אקראיים שעסוקים בחייהם, שהגנים של כל אחד מהם מרכיבים 1/128 ממי שאתה היום". הוא החל לתהות על עברם, נסיבות חייהם, המדינות שבהם חיו, מערכות היחסים שהיו להם עם קרוביהם. לדבריו, בלתי נתפסת המחשבה שב-200 השנים שחלפו התרחשו 127 מפגשים קריטיים של ביצית וזרע שקדמו להולדתנו. "אתם התוצר של 127 רומנים ב-200 השנים האחרונות בלבד".

האדם הרחוק ביותר מאיתנו גנטית על פני כדור הארץ הוא דודן מדרגה 50

כשהוא הולך עוד 3 אחורה, מדובר כבר ביותר מ-4,000 בני אדם שהיו אבותינו. רסיס מידע זה הוליד בו שתי מחשבות: ראשית, כפי שטוען ראת'רפורד, להיות צאצא של משפחת מלוכה זה לא כל כך מרגש, כיוון שהסיכוי שלנו להצליב גנים עם משפחת מלוכה עולה ככל שהולכים אחורה בזמן. שנית, אם מוציאים אפילו אדם אחד מתוך ה-4,000, אנחנו לא היינו נולדים.

אבל צריך לצנן קצת את ההתלהבות, כיוון שסביר מאוד להניח, כפי שכבר ציינו, שחלק מההסתעפויות התורשתיות הללו משוכפלות בשל נישואין בין קרובי משפחה. "על פי פרופסור לאנתרופולוגיה רובין פוקס מאוניברסיטת ראגרטס, 80% מכל הנישואין בהיסטוריה התקיימו בין בני דודים שניים או קרוב מזה". זה, כאמור, מסביר את הפרדוקס בשושלת שלנו, שלו הייתה ליניארית הייתה אינסופית, או לפחות מתרבה למאות ואלפי מיליארדים של בני אדם. כמו ראת'רפורד, גם אורבן מתארך את האב המשותף המוקדם ביותר לסביבות האלף וקצת לפני הספירה, נקודה שממנה והלאה העץ שלנו מצטמצם חזרה ומקבל צורת מעוין.

כן, חלק מהגנום של נפרטיטי קיים בכם. אבל גם בכל אחד אחר.

צילום: Vladimir Wrangel / shutterstock

רוצים עוד אמביוולנטיות ומחלוקת? אפשר למצוא אותה בפנייתו של אורבן למשמעויות של הדפוס הגנטי האנושי על ההווה. "הדרך הפשוטה ביותר להביט על כך היא שכל זר בעולם הוא דודן שלכם, והשאלה היחידה היא כמה רחוקים אתם". על פי המיפוי, מספר הדודנים המצומצם שאנו מכירים מתפשט בצורה אקספוננציאלית עם שתיים או שלוש קפיצות בדרגת הקרבה. "סביר שיש לכם מאות דודנים מדרגה שלישית, אלפי דודנים מדרגה חמישית ומיליוני דודנים מדרגה שמינית". דבר נוסף: אם לוקחים בחשבון את דפוסי הנישואים בתוך קבוצות אתניות, לאומים ומדינות, האדם הרחוק ביותר מכם בעולם הוא ככל הנראה קרוב משפחה באזור הדרגה ה-50.

אחרי הממצאים המבלבלים הללו, אורבן לוקח את השושלת הגנטית צעד קדימה, מילולית ומעשית, ומסביר את המשמעויות שלה לגבי דורות עתידיים, הצאצאים שלנו. לדבריו, אם אנחנו לא מכירים את הדודנים השלישיים או הרביעיים שלנו, אין סיבה להניח שהנינים שלנו יכירו את הנינים של אחינו או אחותנו. כמה שלא נהיה קרובים אליהם כיום, כל דור שעובר מטשטש את מה שנראה לנו היום כקשר הקרוב ביותר עלי אדמות. אם הבאתם ילדים, השושלת שלכם כבר החלה את תהליך ההתפשטות.

אנחנו זניחים, חד-פעמיים ונצחיים בו זמנית

יום אחד, בעוד כמה מאות שנים, רבים מאיתנו (כתלות בהבאת ילדים) יהיו אב או אם של אלפי צאצאים, שיחלקו את הגנים שלנו עם הגנים של רבים מהאנשים שחיים עימנו היום ואיננו מכירים כלל. אורבן משתמש להמחשה בטליה, ילדה שתיוולד אי שם בשנת 2300 ובאופי שלה יהיה שבריר ממי שאתם. אנחנו בשבילה כמו מי שחי במאה ה-19 בשבילנו: אלמוני שהשאיר בה חותם גנטי זעיר. אבל היא הבת של הבת של הבן של הבן של הבת של הבן של הבת שלכם, או כל צירוף אחר שתביא יד הגורל.

עתה הלהט שבו ניגש לחקור את אילן היוחסין מתחיל לקבל את אותו נופך של שוויון הנפש של ראת'רפורד. "כל שצריך הוא לשנות פרספקטיבה, ולפתע אתם אחד מתוך עשרות אלפי הצאצאים של איזה בחור מהמאה ה-17; אתם הדודן מדרגה שנייה, שלישית או רביעית (מוזר לחשוב על עצמכם כדודן שני אקראי של מישהו); ועבור טליה אתם לא אב או אם המשפחה הגדולים – אתם דמות מצוירת אקראית וקטנה להחריד, גבוה במעוין המשפחתי שלה".

המסע הגניאולוגי הקצר הזה הותיר באורבן רושם עמוק. לדבריו, הוא גרם לו לחוש חד-פעמי וחסר חשיבות בו זמנית. הוא גרם לו להסתכל על בני המין האנושי ואפשר להרחיב לכל צורות החיים למעשה, כנושאיו הזמניים של מטען גנטי נצחי. כמו כן הוא גרם לו לשאול את עצמו האם הטכנולוגיה תאפשר לטליה הקטנה לאתר ולהכיר את חייהם של כל עשרות אלפי אבותיה ואמותיה, בבוא היום. עד אז, הדרך היחידה לדעת היא שיחות עם החברים הבוגרים בעץ שלנו, "אז תתחילו לשאול".

המסקנות של המיפוי הגנטי מאוד לא אינטואיטיביות. כל בני האדם קרובי משפחה מדרגה כלשהי. לכולנו אב ואם קדמונים שחיו באלף השני לפני הספירה בתקופת חייהם של אברהם אבינו, חמורבי, תות ענח' עמון ועוד. בכולנו זורם דם מלכותי – דמם של מלכים מפורסמים – אבל גם דמם של אלמונים גמורים. המראה שלנו הוא תוצר של מפגשים בין אלפי בני אדם מסביב לעולם, וכך גם חלק מהתכונות שלנו. ויגיע הזמן שבו נהיה חלקיק זעיר במטען הגנטי של מיליארדים. 

תמונת כותרת: Alex Segre / shutterstock

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

גלגוליה של שפה – כמה תוכלו להתרחק מהבית ועדיין אנשים יבינו אתכם?

מה הסיכוי שנולדתם בדיוק מי שאתם? חישוב מתמטי יותיר אתכם פעורי פה

25 פתגמים עממיים מתרבויות העולם מגלים את גווניה הרבים של החוכמה האנושית

עוד ממהות החיים

22.09.20
מהם 4 ההורמונים שהופכים אותנו למאושרים, וכיצד נוכל לעודד את ייצורם?
17.09.20
ההרצאה השבועית של TED – המוח שלנו הוא אמן הקשבה ופרשנות
16.09.20
לפתוח דף חלק – 15 ציטוטים על התחלות חדשות
14.09.20
עולם מושלם נשמע כמו אידיאל לשאוף אליו, אך מתברר כי יש בו פרדוקס אפלולי
10.09.20
ההרצאה השבועית של TED: בשביל שילדינו יוכלו לעוף, צריך לחשל את כנפיהם
07.09.20
לרטוט כמו מיתר – מה יש במוזיקה שיכול להעביר בנו צמרמרות?
07.09.20
עושה זאת כמו אף אחד אחר – המידע המפתיע שחוש הריח מגלה לנו בלי שנשים לב
03.09.20
ההרצאה השבועית של TED: ההבדל בין סיכון מוחלט ליחסי, וכיצד הוא מסייע בקבלת החלטות
02.09.20
מהו הצופן שהפך את האבוריג'נים לבעלי "זיכרון על" ואיך ניתן להשתמש בו גם היום?
31.08.20
פסיכולוגים: תנו לילדים להתחכך בחיים, רק ככה הם ילמדו איך לחיות
27.08.20
ההרצאה השבועית של TED: לפתח עצמאות בילדים יעזור להם יותר מדחיפה למצוינות
25.08.20
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
23.08.20
מדוע המדבר מזוהה עם חופש ושחרור? מתברר שלסיפור יש שורשים מעניינים
20.08.20
ההרצאה השבועית של TED: מדוע כדאי לקחת את הבחירות שלנו קצת יותר בקלות?
18.08.20
כוכבי השמיים משמשים כצופן בין דורי לידע עתיק – כיצד ניתן לפענח אותו?
16.08.20
"לעולם אל תבזבז משבר טוב": צעדים מעשיים לטיפוח נוכחות ומשמעות בתקופות של שינוי
13.08.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד לרתום את חולשותינו האנושיות לשיפור בריאותנו
12.08.20
מהי 'למידת לולאה כפולה', וכיצד היא עוזרת לנו לעבור טרנספורמציה?
11.08.20
החיבור לטבע חיוני לנו כמו אוויר לנשימה – א.ד. גורדון היטיב לתאר זאת כבר לפני 100 שנים
10.08.20
משל הדייג: מהו אותו דג גדול שאנו ממתינים לו כל חיינו?