כשאנו מתמודדים עם אתגרים רגשיים אנחנו רגילים להתייעץ עם חבר, בן משפחה, דמות מוערכת בחיינו או איש מקצוע כמו מטפל או פסיכולוג. אך האם חשבתם אי פעם לפנות בעניינים כאלו אל רואה החשבון שלכם?

"בשלושה דברים אדם ניכר – בכוסו, בכיסו ובכעסו", כה אמר רבי אילעאי המצוטט לדורי דורות. נהוג לפרש את האמירה בכך ששלושה הרגלים חושפים את האמת על אודות אופיו של האדם: האופנים שבהם הוא מתנהג בזמני שכרות וכעס והדרך שבה הוא מתנהל ומוציא כספים. בזמן שהקשר לכוס ולכעס די ברור, אתם ודאי תוהים איך קשור הכיס לכל העניין?

"מערכת היחסים שלנו עם כסף מייצגת את מערכת היחסים שלנו עם החיים", מספר רואה החשבון ומנכ"ל חברת הייעוץ העסקי רוברט א. בל. פעמים רבות, בחינה של ההתנהגות הכלכלית שלנו עשויה לחשוף עבורנו דפוסים רגשיים נסתרים שמעכבים אותנו.

בהרצאה מאירת עיניים מבית TED, חושף בל כיצד פועל הקשר הסמוי בין ההרגלים הפיננסיים לבין המצב הרגשי שלנו, ואיך בחינה חשבונאית שלו יכולה לא רק לסייע לנו להתגבר על מאבקי חיים שאנו נושאים איתנו שנים, אלא גם על הדרך להגיע לחיסכון כלכלי משמעותי. בנוסף הוא מציע גם כמה דרכים פרקטיות שבהן נוכל לנהל ביקורת על ההתנהלות הכספית שלנו בעצמנו על מנת לזכות בתובנות חיים יקרות ערך, תרתי משמע.

לראות מעבר לחשבון

"הכול התחיל כשמישהו אמר לי, 'אתה אובססיבי לשוקולד'“, משתף בל. עד אותה עת, מונחים כמו 'שורות רווח והפסד', 'מאזניים', 'דוחות רבעוניים' ו'פילוח הוצאות' היו כלים שבאמצעותם עזר בל ללקוחותיו להסדיר את התנהלותם הפיננסית.

אך בחינה של התנהלותו הכספית האישית, בניסיון לבדוק אם יש אמת בדברי חברו, עתידה הייתה לשנות את כל השקפת עולמו של בל לגבי הדרך שבה הוא מנתח מספרים.

מסוקרן מטענת חברו, פצח בל במעקב אחר הוצאותיו בקטגוריית מוצרי הקקאו. להפתעתו הרבה, גילה בל כי הוא אכן הוא מוציא בכל חודש סכום כסף לא מבוטל על שוקולד.

יתרה מכך, נגלה לעיניו דפוס מעניין נוסף שחשף קשר ישיר בין החודשים שבהם היה לחוץ או שמח במיוחד, לבין צריכת שוקולד גבוהה באותם החודשים. "ניתוח ההוצאות שלי עזר לי להבין שהייתה לי תבנית רגשית שבה כשאני נאבק או חוגג, אני מתהולל עם שוקולד", הוא מספר. ממצא זה שפך אור חדש על אתגר שעימו התמודד בל במשך זמן רב: "נאבקתי עם המשקל שלי במשך תקופה ארוכה והייתי משוכנע שהתזונה שלי לא הייתה הבעיה. אלא חוסר המאמץ שלי באימונים […] אבל מעקב אחרי ההוצאות שלי על שוקולד עזר לי להבין שפחדתי להסתכל על עצמי במראה, באופן מילולי ומטפורי, ושחסר לי האומץ להתמודד עם הבעיה האמיתית: התזונה שלי". 

ברגע שהאסימון הזה נפל, הסיט בל את המיקוד והאנרגיה שלו מאימוני הכושר אל תזונה בריאה יותר. בשנה זו השיל ממשקלו 23 קילוגרם.

כתוצאה מכך, הבין בל את הפוטנציאל הנוסף שגלום במספרים – כמו גם בתפקידו כרואה חשבון. "הנהלת החשבונות של ההתנהגות שלי סביב שוקולד חשפה לי את סיפור ההכחשה שלי". הוא משתף. "הבנתי שאולי אני יכול גם לעזור ללקוחות שלי לראות איפה הם מעלימים עין בחיים הפרטיים ולסייע להם לגלות את התבניות הרגשיות שלהם דרך מעקב אחר ההוצאות שלהם".

כשהרווח והפסד הופכים מוחשיים

כך למשל היה המקרה של אחת מלקוחותיו, אחות במקצועה, שפנתה אליו עם קושי שחוותה בהגדלת חסכונותיה. זאת, על אף שלטענתה התקציב האישי שלה סביר וכל הוצאותיה מוצדקות.

בל עודד אותה להתחיל לערוך מעקב מדויק של הוצאותיה, ולאחר מספר חודשים הייתה המומה לגלות שרוב ההוצאות שלה היו על נעליים ובגדים יקרים. התגלית הזאת סייעה לה להבחין בדפוס רגשי סמוי: ברגעים של חוסר ביטחון עצמי, קניית בגדים חיזקה אותו מעט מתוך האמונה שהם יסייעו לה להרשים את חבריה ולהראות מוצלחת יותר בעיניהם.

ההבנה שהיא שייכה את הערך העצמי שלה לקניית בגדים יקרים נסכה בה את המוטיבציה להציב לעצמה מטרות חדשות בתחום האישי והכלכלי. חצי שנה לאחר מכן סיפרה לבל שסיגלה לעצמה הרגל חדש ובחרה להתעמל בכל פעם שעלה בה דחף של קניות, במקום להיכנס לחנויות בגדים. השינוי הזה לא רק עזר לתחושת הערך העצמי שלה מול חבריה, אלא גם סייע לה לחסוך סכום כסף משמעותי ולייצר אופק לקניית בית.

במקרה אחר חשף בל דפוס רגשי שהסתתר לא מאחורי הוצאה בתחום ספציפי, אלא מאחורי הגישה לעיסוק בכספים באופן כללי. כשפנתה אליו מוזיקאית צעירה לעזרה עם הגשת מיסים, מיד שם לב לפחד שניכר על פניה ככל שעברו יחד על הרישומים הפיננסיים שלה. כששאל לשלומה היא שיתפה שהיא חוששת לגלות כמה כסף היא תפסיד לטובת מיסים, ולכן נמנעת באופן קבוע מלעסוק בכסף שלה.

"מעקב אחרי ההוצאות שלי על שוקולד עזר לי להבין שפחדתי להסתכל על עצמי במראה, באופן מילולי ומטפורי, ושחסר לי האומץ להתמודד עם הבעיה האמיתית: התזונה שלי".

בל חשד שההימנעות הזו היא למעשה שיקוף של דפוס אחר בחייה, ויחד ניסו לחקור את השורש האמיתי לבעיה. כשניסתה לחשוב על תבניות הימנעות נוספות בחייה, הבינה כי יש קשר בין הפחד שלה לעסוק בכסף ולהפסיד כסף ובין פחד להתחייב למערכות יחסים ולהסתכן באובדן שלהן. היא שיתפה שכבר מעל לשבע שנים לא הייתה לה מערכת יחסים בגלל הפחד מכישלון ופגיעה, ושיכול להיות שההימנעות שלה בתחום הפיננסי משקפת את אותו הקושי.

בל עודד אותה להתחיל להתמודד עם הפחדים ולמפות באופן מסודר את כספיה בטבלאות. הוא סייע לה לתכנן מראש ולחסוך לקראת תקופות המיסים, כך שעם הזמן הפחד שלה מהפסד פחת.  "עברו 6 שנים מאז שעזרתי לה למפות את הכספים שלה, והיא עדיין מקפידה למלא את הטבלאות", מספר בל, ונראה שהדבר סייע לה גם בתחום הרומנטי. "היא נהייתה פתוחה יותר למערכות יחסים ומספרת לי שאפילו יש לה את האומץ לעזוב מערכת יחסים כשזו לא מטיבה עימה. לא מזמן היא אמרה לי, 'הטבלה היא הסיפור של התקדמות החיים שלי ואני יכולה לראות בין המספרים'".

ללמוד להסתכל למספרים בעיניים

מכיוון שכסף מהווה מרכיב בלתי נפרד מחיינו, אך טבעי שההתנהלות עימו תשקף אספקטים אחרים בהם, ובכללם תבניות רגשיות מורכבות. אך האם בהכרח אנו זקוקים לעזרתו של רואה חשבון מומחה על מנת לחלץ את אותן תובנות משנות חיים שמסתתרות תחת מעטה מבלבל ולעיתים מאיים של מספרים?

לאו דווקא, מסביר בל. "אני מאמין שכולנו יכולים לעשות ביקורת כזו על ההתנהגות הפיננסית שלנו וללמוד דברים מפתיעים על עצמנו דרך מעקב ורישום של ההוצאות שלנו". הוא מציע מספר שלבים לחקירה כזאת.

ראשית, מומלץ לעבור על כל ההוצאות בששת החודשים האחרונים ולפלח אותן לקטגוריות כגון תחבורה, בידור, מזון, בגדים וכדומה. לאחר מכן ניתן לבחון את הקטגוריות אחת ביחס לשנייה. באיזה קטגוריות ההוצאות שלנו הגבוהות ביותר? פי כמה הן גבוהות לעומת קטגוריות אחרות?

לאחר מכן, נוכל לנסות לזהות דפוס מסוים בהוצאות. אם זיהינו אחד כזה, זה הזמן להיות סקרנים לגביו ולהבין איזה סיפור הוא מספר עלינו. "בהתחלה זה אולי לא יהיה ברור כל כך", אומר בל, "אבל תשאלו את עצמכם מה הוביל אתכם לבחירה ההיא באותו רגע ותקבלו כמה רמזים. האם אתם קונים פיצה בכל יום רביעי בלילה כי זה הזמן שאתם עייפים מכדי לבשל אחרי ישיבה שבועית מלחיצה?"

"עברו 6 שנים מאז שעזרתי לה למפות את הכספים שלה, והיא עדיין מקפידה למלא את הטבלאות. היא נהייתה פתוחה יותר למערכות יחסים ומספרת לי שאפילו יש לה את האומץ לעזוב מערכת יחסים כשזו לא מיטיבה עימה".

בנוסף, נוכל לשאול את עצמנו האם יש הוצאה או הוצאות שמפתיעות אותנו מבחינת הסכום או מבחינת התדירות שבהן הן מופיעות. כאשר מופיעה הוצאה גדולה במיוחד, נוכל לשאול את עצמנו מה היה באותה תקופה שהוביל אותנו להוצאה הזו. ייתכן למשל שהתחדשנו בדבר מה רגע לפני אירוע כדי להרשים בו את החברים או המשפחה שלנו. מה זה מספר לנו על עצמנו?

האם יש הוצאה שהיינו משוכנעים שאנו מוציאים בתדירות נמוכה, אך מתברר שהיא הרבה יותר שכיחה ממה שחשבנו או היינו מוכנים להודות? לדוגמה, אולי סיפרנו לעצמנו שאנחנו יוצאים למסעדות יקרות רק במועדים חגיגיים, אך בפועל אנו מוציאים כסף רב על מסעדות בכל שבוע? או אולי אמרנו לעצמנו שאנחנו נוסעים במוניות רק מאוחר בלילה, אבל בדיעבד מגלים הרבה יותר נסיעות ממה שזכרנו? האם ייתכן שאנו עובדים עד מאוחר הרבה יותר ממה שהיה נדמה לנו?

"לעיתים הכסף שלנו מכיר אותנו טוב יותר ממה שאנחנו מכירים את עצמנו", מסכם בל. בהתבוננות סקרנית ובלתי שיפוטית נוכל לגלות על אודותינו הרבה אמיתות מודחקות, אמונות מגבילות ותירוצים שסיפרנו לעצמנו. המראה הזאת עשויה להיות לא נעימה, אך בדיוק בגלל זה ההתמודדות איתה יכולה להיות המפתח להשתחרר מעכבות ולהתחיל להצליח במקומות שעד כה נכשלנו בהם.

תמונת כותרת:  George Bakos on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

 נוירומרקטינג – היכרות עם טקטיקות שיווקיות חדשות מצמיחה צרכנים נבונים

ההרצאה השבועית של TED: כיצד לעזור לאני העתידי שלנו לחסוך כסף?

הנסיבות שבהן דחיית סיפוקים מובילה לסיפוק גדול אף יותר

עוד מרדיו מהות החיים:

הקול יחסים: כסף לא גדל על העצים – איך לנהל חינוך כלכלי נכון בבית?