עם הפופולריות שצוברת היוגה בשנים האחרונות, הולך וגדל גוף הידע לגביה. רבים מעידים על השינוי לטובה שבא בעקבות התרגול, אבל מה בדיוק מתחולל שם? מחקרים רפואיים ופסיכולוגיים החלו לנסות להשיב על שאלה זו, והתמונה שעולה מהם היא של שינוי מהותי במבנה הגוף ובתפקוד האיברים החיוניים ביותר.

הרבה מאוד נאמר על יוגה ועל התרומה שלה לבריאות הנפשית והפיזית שלנו. אם אנו משחקים בשדה של הרגשה סובייקטיבית, הכול פתוח. יוגה יכולה להיות בכל הטווח – מ'נחמד' ועד 'מציל חיים'. בשדה העובדות המדעיות, לעומת זאת, הספקטרום צר יותר. אז מה בעצם ידוע על השפעות של יוגה על הגוף?

אם להיות הוגנים זו שאלה מטעה, שכן ענפים רבים כל-כך של מדע מצטלבים בגוף האנושי ויהיה זה יומרני לנסות לכסות את כולם. פרופסור קרישנה סודיר, קרדיולוג וסגן נשיא החטיבה הקרדיווסקולרית של מעבדות אבוט, מתמקד אם כן בהשפעות ספציפיות שבהן קיים בסיס ידע מוצק יחסית: מערכת הלב-ריאה, מערכת השרירים והשלד והמוח.

באנימציה מבית TEDEd צולל סודיר אל הגוף בעקבות היוגה ומסביר אילו שינויים מתחוללים בתוכו בעקבות התרגול. הוא מראה כיצד המנגנונים הביולוגיים שלנו מושפעים מההיבט הפיזי של יוגה וכיצד המוח מושפע מההיבט המנטלי שלה. אומנם למדע יש עוד הרבה לגלות, אך די במה שכבר ידוע כדי לספק סיבות רפואיות למי שמתלבט אם להתחיל לתרגל.

האתגרים של שילוב בין תרגול פיזי לתרגול רוחני

כשם שענפים מדעיים שונים חוקרים את היוגה, כך יש ענפים שונים של יוגה לחקור. למעשה, חלק מענפי היוגה כוללים היאבקות והתעמלות. אם כך, מה משותף לכל השיטות? על-פי סודיר, חכם הינדואי בשם פטנג'לי איגד מתישהו ב-500 השנים הראשונות לספירה טכניקות מדיטציה עתיקות למה שמכונה יוגה סוטרות, 196 מדריכים המתארים את שיטות התרגול. "התמלילים האלו הגדירו יוגה כ'קישור' או ריסון התודעה מהתמקדות בעצמים חיצוניים במאמצים להגיע למצב של תודעה טהורה".

שלושה אלמנטים משותפים לכל הטכניקות השונות: "תנוחות פיזיות, תרגילי נשימה והתבוננות רוחנית". ולמרות שחלק מסוגי היוגה לא צברו פופולאריות בעידן המודרני – יוגת היאבקות למשל – שלושת האלמנטים נשמרו והם אלה שלבסוף מגדירים את ההשפעות הרפואיות עלינו.

ביוגה דרים בכפיפה אחת רכיבים פיזיים, קוגניטיביים ורוחניים, מה שמהווה אתגר גדול למדע. לחוקרים קשה לעקוב בדיוק אחר איזה רכיב גורם לאיזו השפעה, ובאופן כללי הרכיב הרוחני מהווה נקודה עיוורת עבורו. "למרות זאת", מסביר סודיר, "לחלק מהיתרונות הבריאותיים יש תמיכה מדעית מוצקה יותר מאחרים".

גוף חזק וגמיש

היתרון המובהק ביותר של יוגה מבחינה מדעית נוגע למאפיינים הפיזיים של גופנו. יוגה נוקטת גישה שונה לגמישות ולחוזק מאימונים קלאסיים בחדר הכושר. האחרונים מתמקדים בקבוצות שרירים ספציפיות, מה שזיכה אותם בביקורת על היותם פחות אורגניים לתנועה הטבעית של הגוף, ומכיוון שכך הם נחשבים כמעודדי פציעות. לכן מודגשת חשיבותם של תרגילי גמישות במקביל לאימוני כוח. ביוגה, לעומת זאת, התנוחות המיוחדות לתרגול עובדות במקביל על מספר חלקים בגוף, וכן משלבות גמישות וחוזק באותו אימון.

כשעושים זאת לאורך זמן, הביולוגיה של הגוף מתחילה להשתנות. "תרגילי מתיחות קבועים מגרים את תאי הגזע, שלאחר מכן מתמיינים לרקמת שריר חדשה ולתאים אחרים המייצרים קולגן גמיש. בנוסף, תרגילי מתיחות תדירים מפחיתים את הרפלקס הטבעי של הגוף לכווץ שרירים, דבר המשפר את כוח הסבל ומביא להישגי גמישות". החוקרים לא הצליחו לבודד השפעה של תנוחות מסוימות ולכן הנחת העבודה היא שתרגולי היוגה למיניהם משפיעים באותו אופן.

השינוי במבנה השרירים מסייע לאנשים בריאים לפתח גמישות וחוזק, אבל אצל אנשים עם בעיות רפואיות שקשורות בשרירים ובשלד ההשפעה אף יותר קריטית. מחקרים מצאו כי התרגול הוביל לשיפור בתחושת הכאב ובכושר הניידות. "הוספת יוגה לשגרת תרגילים קיימת עשויה לשפר את החוזק והגמישות במצבים רפואיים קשים לטיפול כמו כאב גב תחתון כרוני, דלקת מפרקים שגרונית ואוסטאופורוזיס".

דם עשיר בחמצן

יתרון מובהק שני קשור למערכת הנשימה והובלת הדם. שתי המערכות קשורות בקשר הדוק, ותרגולי הנשימה ביוגה, מתברר, מביאים תועלת הן לבעיות נשימה והן לבעיות לב. מחלות נשימה כמו אסתמה גורמות להצרת דרכי הנשימה, בין היתר בשל כיווץ שרירים. בנוסף, הן פוגעות בממברנה שדרכה נכנס החמצן למחזור הדם. "תרגילי נשימה כמו אלו שיש ביוגה", מסביר סודיר, "מרגיעים את השרירים שמכווצים את המעברים האלו ומשפרים את פעפוע החמצן". תהליך זה מעלה את ספיקת החמצן בדם, מה שבתורו עוזר לאנשים עם בעיות בשריר הלב, כאשר המשאבה לא מסוגלת לספק לרקמות את כמות החמצן הדרושה להן. במקביל, גם מי שליבו בריא מרוויח, שכן תרגול הנשימות, כתוצאה מהמנגנון שתואר כאן, "יכול להוריד לחץ דם ולהפחית גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם".

באשר למוח – וליתר דיוק, להשפעות הפסיכולוגיות – סודיר מסביר כי בפני המדע עומדים אתגרים ייחודיים בחקר השפעת היוגה. קחו למשל את ההנחה הנפוצה שתרגול יוגה עוזר נגד דיכאון וחרדה. ואולם, "מאחר שהאבחון של מצבים אלה משתנה מאוד, כמו גם המקור והחומרה שלהם, קשה לכמת את ההשפעה של היוגה עליהם".

הפחתת לחץ, סודיר ממתיק את הגלולה, היא סיפור אחר – שם דווקא קיימות ראיות די ברורות לתועלת של יוגה.

אבל למען האמת, דווקא בקטגוריית ההשפעות הפסיכולוגיות – המחקר המדעי משני לתחושה הסובייקטיבית. אם אדם מרגיש טוב בעקבות תרגול יוגה, איזו הוכחה דרושה לו? כך שאם יוגה גורמת לכם להרגיש טוב, התועלת לבריאות הלב והריאה היא בונוס מבורך. ומי שעדיין לא מתרגל ולא יודע אם יוגה גורמת לו להרגיש טוב או לא, יכול להתחיל מהצד השני, התועלת הרפואית. אולי יגלה שגם מצב רוחו הכללי משתפר.

תמונת כותרת: fizkes / shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אנחנו בלאו הכי נושמים – מדוע לא לעשות זאת בצורה שתפעיל מנגנון ביולוגי להפחתת מתח?

גם אם אין לכם זמן – 7 תנוחות יוגה שאפשר לתרגל במשרד מבלי שאף אחד ישים לב

תרגול מיינדפולנס לא דורש מכם דבר מלבד 10 דקות ביום – אפשר אפילו פחות

עוד מרדיו מהות החיים:

יוגה כדרך חיים – פודקסט עם זיוה כנרות, יו"ר ארגון מורי היוגה לשעבר