אם אנחנו ישנים, מדוע אנחנו עדיין עייפים לאורך היום? שינה היא אומנם מנוחה חיונית, אך לא תמיד היא המנוחה שלה אנו זקוקים. כשהיבטים שונים של הקיום שלנו מותשים – הם זקוקים לאתחול הספציפי עבורם.

לכל אחד ואחת מאיתנו ידועה מכסת שעות השינה המינימלית הדרושה לצלוח את המחר. יש מי שבלי שמונה או שבע שעות יקומו כמו זומבים ויש מי שדווקא חמש-שש שעות יתנו את מה שצריך,  ולמעלה מזה כבר יעשה יותר נזק מתועלת. אך ישנן תקופות בחיים שאנחנו קמים בבוקר אחרי כמות שעות שינה אידיאלית ולילה רגוע באופן יחסי – והערנות לא מגיעה. ערפל של עייפות אופף אותנו ומשתפר רק במעט עם הקפה של הבוקר. או שאנחנו מצליחים להתאושש אבל בצהריים כבר שוקעים שוב בתשישות שלא תואמת את הלילות הסבירים דיים שלנו.

שינה, היא אולי צורת מנוחה די אולטימטיבית, אך היא אינה הצורה היחידה ובטח שלא היחידה שנחוצה לנו. "שינה היא מנוחה פסיבית של הגוף", כותבת הפסיכותרפיסטית זייניב עבדוללה ב-Wellnest. "מנוחה, לעומת זאת, היא תהליך אקטיבי שנועד לשקם ולחדש את האנרגיה שלנו". ומסתבר שהיא מתחלקת לשבעה סוגים. היכרות עימם יכולה לעזור לנו להבין איזו מנוחה חסרה לנו ולכוון אותנו באופן מותאם אישית לסוג הנדרש בחיינו ברגע זה.

1. לרוץ למיטה – מנוחה פיזית

באופן שעשוי להפתיע, "מנוחה גופנית יכולה לכלול גם הפחתה בפעילות גופנית וגם הגברה שלה". לדברי עבדוללה, לפעמים הרפיה של הגוף יכולה לאושש, למשל בשכיבה על הגב עם תמיכה מתחת לברכיים, ויישום תרגילי נשימה או עיסוי לשחרור מתח מהשרירים. אך במקביל לאפשרויות האלו, גם תרגילי מתיחות אקטיביים יכולים לשפר את תחושת העייפות של הגוף ואפילו פעילות אירובית עדינה כמו הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים.

פעילות אירובית מתונה "מפחיתה את רמות הורמוני הלחץ בגוף, כמו אדרנלין וקורטיזול, ממריצה ייצור של אנדורפינים, שהם משככי הכאבים הטבעיים של הגוף, ועל ידי כל אלו משפרת את מצב הרוח", מסבירים בבלוג של אוניברסיטת Harvard. זרימת הדם מתגברת ושולחת חמצן וחומרי הזנה אל רחבי הגוף – אלו מספקים תשתית להתאוששות ושיקום של הרקמות. כשהמאזן הכימי שלנו נמצא במצב טוב הגוף יכול לנוח באופן מוחלט יותר. על פי הפרסום, "כמעט כל סוג של פעילות גופנית יכול לשפר את המנוחה הפיזית", אבל מומלץ על שימוש בקבוצות שרירים גדולות בקצב נוח ומתמשך. לשכב פרקדן זה אולי המענה האינטואיטיבי לעייפות פיזית, אך אם הוא לא עושה את העבודה, יכול להיות שהמנוחה תתקבל דווקא מהכיוון ההפוך.

2. לה פסאג'טה – מנוחה חברתית

אינטראקציות חברתיות יכולות למלא מצברים אך גם לרוקן אותם. לדברי עבדוללה, הצורך במנוחה חברתית יכול לבוא לידי ביטוי בתחושת בדידות או בנטייה להימנע ממפגשים חברתיים. או אז, יש להבין האם מה שחסר לנו הוא יותר אינטראקציות מיטיבות או יותר מרחב אישי, זמן לעצמנו. יכול להיות שאחת מבין שתי האפשרויות מעשית או רצויה יותר מאשר השנייה ואולי שתיהן יכולות להוות תוספת של רווחה עבורנו. מפגשים בינאישיים מיטיבים מורכבים משילוב נכון של חומר אנושי ותפאורה. כששני אלו נוחים לנו המפגשים הם מפרים ומצחיקים, מפיגים את מתח היומיום ומעלים את תחושת הביטחון. בזמן אישי נותרנו עם מרכיב אחד: התפאורה. כדי שהמרחב הפרטי שלנו יהווה הפוגה משקמת עלינו לקיים אותו במקום פיזי שעושה לנו טוב, בשעה שבה אנחנו יכולים להיטיב עם עצמנו.

באיטליה יש תופעה תרבותית בשם La Passeggiata (טיול הערב) שמשמרת רווחה חברתית עבור חברי קהילות מקומיות וממחישה היטב מהי מנוחה חברתית. מדובר במסורת של טיול נינוח ברחבי הכפר או העיירה בשעות הערב המוקדמות, בדרך כלל לפני ארוחת הערב. הטיול מספק תפאורה נוחה ומרגיעה שבה הנוכחים יכולים ליהנות מאינטראקציה חברתית מיטיבה. מגוון המשתתפים רחב מאוד והיכולת לתמרן ביניהם קלה. "מתינוקות בעגלותיהם ועד קשישים שנסחפים לשיחות סוערות על פוליטיקה. חברים שמתעדכנים זה בחייו של זה, זוגות מכל הגילאים שמטיילים יד ביד וקבוצות עליזות של בני נוער שעסוקים בצילומי סלפי", כותבת ולנטינה ניקסטרו בבלוג הטיולים שלה. וכל זאת נוכח נופיה הפסטורליים של איטליה. ובכן, גם בלי הפיאצה המקומית ובהיקף קצת יותר מצומצם זה יכול לעבוד. המנוחה החברתית נובעת מהחומר האנושי הנכון ומהארגון הנכון של המפגש.

תמונת כותרת: Library of Congress / Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מומחים טוענים כי בכל פעם שאנו "מבזבזים זמן", משהו טוב קורה במוח שלנו

מרגישים הקלה כשתוכניות מתבטלות? אתם לא לבד, וייתכן שמעט ספונטניות היא הפתרון

כשאנחנו נחים המוח שלנו עובד קשה יותר – כיצד יצירתיות נרקמת בין שיטוט לריכוז

עוד מרדיו מהות החיים:

קצר ולעניין – האם מנוחה היא מצב פיזי, או מצב תודעתי ומנטלי?