טבעם הדינמי של החיים דורש מאיתנו להסתגל כל הזמן. ולמרות שהאדם פיתח בכך מומחיות שאין שני לה בממלכת החי, הוא עדיין נאבק להוציא לפועל שינויים. מחקרים גילו מספר גורמים שעשויים לשמש זרז בתהליכי שינוי, החל בשאלה מי היוזם ועד המצב הרגשי שבו אנו נמצאים.

תיאוריות פסיכולוגיות רבות גורסות כי לא רק ששינוי אפשרי, הוא גם דרוש לצורך הסתגלות וטיפוח חוסן. "אנחנו יכולים להשתנות. לבני אדם יש את היכולת לצמיחה, למידה והתפתחות אישית", מבהיר ג'יימס מ. קר, יועץ וסופר בתחום ניהול שינויים. במאמר ב-Psychology Today הוא מציין שהשינוי נעשה לאורך כל החיים – "זה לא נגמר בגיל מסוים. למעשה, רובנו משנים את הגישות, את ההתנהגויות ואת הפרספקטיבות שלנו במהלך חיינו".

לדבריו, חשיפה למידע, לחוויות או לרעיונות חדשים גורמת לכך לעיתים קרובות. "אנו עשויים להעריך מחדש את הערכים שלנו, לאתגר הנחות קודמות ולאמץ תפיסות שונות בהתבסס על מה שאנו חווים במהלך חיינו. יתרה מכך, רובנו ראינו אחרים משנים את התנהגויותיהם והרגליהם. בעזרת השראה, מאמץ ומחויבות, אנשים יכולים לשנות את מעשיהם, לפתח מיומנויות חדשות ולשבור דפוסים ישנים".

עם זאת, הוא מדגיש, לא מדובר בתהליך קל ופשוט. "שינוי משמעותי ידרוש מודעות עצמית, קביעת יעדים ומאמץ מתמיד כדי להתגבר על מכשולים ולהתקדם לעבר התוצאות הרצויות". כמו כן, הוא מבהיר, "היקף וקצב השינוי יכולים להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות ולנכונותו של האדם לאמץ אותו".

לפי קו המחשבה הזה, שינוי מחייב לפני הכול רצון להשתנות. התפיסה הזו יכולה לתקוע טריז מהותי בפוטנציאל שלנו לצמוח, כיוון שברירת המחדל של האדם היא דבקות במוכר.

פוטנציאל השינוי תלוי בסוכן

הפתיחות שלנו לשינויים גדלה ככל שאנו שולטים בהם ואף יוזמים אותם. ייתכן שמה שאנו מכנים 'פחד משינוי' הוא למעשה פחד מאובדן שליטה.

בכתבה של קאל ווילסון, מנהל שיווק ותקשורת בחברת הייעוץ Schooley Mitchell, הוא שופך אור על הפסיכולוגיה של השינוי. לדבריו, ישנם שינויים טובים – כמו אימוץ חדשנות בחיינו המקצועיים שיכול להוביל ליצירת הזדמנויות חדשות בקריירה. ויש שינויים רעים – כמו משבר עולמי, מגיפה, מלחמה. אם נתעכב לרגע על הדוגמאות שבחר, נוכל לזהות בקלות את ההבדל הברור ביניהן: הראשונה היא תהליך שאנו יוזמים או לכל הפחות שולטים בו. בדוגמה השנייה, לעומת זאת, אין לנו כל שליטה על כך.

"חשבו על החלטה כמו שיפוץ חדר בביתכם. ברור שזה גורם ללחץ והוצאות, אבל מכיוון שאתם סוכני השינוי [שולטים בו], זה סוג של שינוי שאליו אתם נמשכים". באופן הפוך, אנו נוטים להגיב פחות טוב לתמורות כאשר הן אינן בשליטתנו. לדברי ווילסון, "כאשר איננו סוכני השינוי, אנו נוטים להגיב בצורה פחות חיובית. אם שיפוץ הבית הופך להכרחי עקב שיטפון בלתי צפוי, למשל, ייתכן שלא תהיו כל כך מרוצים ממנו. גם אם התוצאה זהה".

להזיז את הפיל

הדיסוננס בין היכולת האנושית להחיל שינויים אדירים בחייהם ובין הקושי בהיפטרות מהרגלים שליליים, עוררה את סקרנותם של האחים הית': צ'יפ, פרופסור להתנהגות ארגונית בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד, ודן, בעל תואר שני במנהל עסקים מהרווארד.

הם איחדו עשרות שנים של מחקרים פסיכולוגיים, סוציולוגיים ונוספים לספר שהפך רב-מכר: Switch: How to Change Things When Change Is Hard. הספר שופך אור חדש על האופן שבו ניתן לחולל טרנספורמציה בחיים.

הספר מבקש להשיב על השאלה מדוע כל כך קשה לבצע שינויים מתמשכים – והתשובה קשורה למאבק המתמיד בין שתי המערכות השולטות במוח: הרגשית והרציונלית. "המוח הרגשי אוהב את הנוחות של השגרה הקיימת. מתח זה יכול להכריע מאמץ לשינוי, אבל אם מתגברים עליו, שינוי יכול לבוא במהירות", הם מסבירים בספרם.

ב'התגברות על המתח' מתכוונים האחים לאיחוד הצרכים המנוגדים של שתי המערכות המוחיות. הם מדגימים בספרם כיצד אנשים שאיזנו בין הצרכים הללו השיגו שינויים דרמטיים. איך זה נעשה בפועל? פשוט צריך להזיז את הפיל.

לרגש יש עוצמה של פיל, בעוד הרציונל משול לרוכב. כיצד להסיט את הענק ממסלולו? צילום: Blue Titan / shutterstock

השניים מציעים את האנלוגיה שהגה הפסיכולוג ג'ונתן היידט, ובמרכזה פיל ורוכב. הפיל מגלם את הצד הרגשי שלנו, והרוכב מגלם את הצד הרציונלי, כשהוא יושב על גבי הפיל, מחזיק במושכות ושולט בו, לכאורה. "זוהי שליטה רעועה, משום שהרוכב כל כך קטן יחסית לפיל", הם כותבים בספרם, "בכל פעם שהפיל (שמשקלו שישה טונות) והרוכב חלוקים בדעתם לגבי הכיוון, הרוכב יפסיד".

הם מציינים כי רובנו מכירים היטב מצבים שבהם הפיל שלנו גובר על הרוכב שלו: "חווינו זאת בכל פעם  שישנו עד מאוחר, אכלנו יותר מדי, חייגנו אל האקס בחצות, דחינו דברים, ניסינו להפסיק לעשן ונכשלנו. הפיל עצלן וחששן, ולעיתים קרובות מחפש את התמורה המהירה (למשל, גביע גלידה) על פני התמורה לטווח ארוך (למשל, להיות חטוב)". הם מסבירים כי כאשר מאמצי שינוי נכשלים, זו לרוב אשמת הפיל, שכן סוגי השינוי שאנו רוצים בדרך כלל כרוכים בהקרבה לטווח קצר בעבור תמורה לטווח ארוך. יחד עם זאת, הם מדגישים, הפיל הוא זה שמבצע דברים, האנרגיה והכוח שלו נדרשים כדי להתקדם לעבר מטרה. הפתרון המוצע הוא לאזן את רצונות הפיל וצורכי הרוכב: כאשר פילים ורוכבים נעים יחד, לשינוי יש סיכוי טוב יותר להתרחש.

כשיש רצון, יש יכולת

מחקר שנערך על ידי פסיכולוגים מאוניברסיטת קליפורניה בחן את סוגיית הרצון בשינוי, וחשף כמה מסקנות מעניינות. ראשית, החוקרים מצאו שאנשים אכן פתוחים לשינוי ומעוניינים בו. מעל 60% מהסטודנטים שנסקרו במחקר דיווחו שהם מנסים כיום לשנות את אישיותם. המטרות הנפוצות ביותר היו הגברת היציבות הרגשית, המצפוניות, המוחצנות ונעימות. כפי שהתגלה במחקרים קודמים, גם כאן נמצא שסטודנטים המנסים לשנות תכונת אישיות נוטים לרמות נמוכות יחסית של יציבות רגשית ואושר. יתר על כן, אלו עם רמות נמוכות יחסית של תכונות רצויות חברתית, דיווחו על ניסיון להגדיל את מה שחסר להם. ממצאים אלה ניתנים להכללה ברחבי העולם, מדגישים החוקרים. במילים אחרות, הרצון להשתנות אינו תופעה שולית כי אם אוניברסלית, והוא נולד לעיתים קרובות מתוך תחושת פער פנימי בין מי שאנחנו לבין מי שהיינו רוצים להיות.

באשר ליכולת, "שינויים נעשים אפילו מבלי שנהיה מודעים להם", אומר ריצ'רד וייסבורד, מרצה בכיר בבית הספר לחינוך של הרווארד. בריאיון שפורסם באתר האוניברסיטה הוא מסביר ש"כבני אדם, אנחנו משתנים כל הזמן. לפעמים שינוי נעשה במכוון, למשל כשאנחנו מציבים מטרות. אבל שינוי קורה גם באופן תת-מודע, ולא תמיד לטובה". הוא מציע טרנספורמציה באופן שבו אנשים מתמודדים עם שינוי, לדוגמה במקרה של אכזבה: "אנשים יכולים להגיב לאכזבה על ידי מרירות, ציניות וסגירות. והם יכולים גם להגיב לאכזבה על ידי פיתוח הבנה מקיפה יותר של המציאות ושגשוג".

"חשבו על החלטה כמו שיפוץ חדר בביתכם. ברור שזה גורם ללחץ והוצאות, אבל מכיוון שאתם סוכני השינוי, זה סוג של שינוי שאליו אתם נמשכים. באופן הפוך, אנו נוטים להגיב פחות טוב לתמורות כאשר הן אינן בשליטתנו"

לדבריו, אנחנו תמיד מתפתחים. לכל אורך חיינו. בין אם אנחנו מתכוונים לכך ובין שלא. "בגרות מוקדמת משנה אותך. הורות משנה אותך. גיל העמידה משנה אנשים לעיתים קרובות. הזדקנות משנה אנשים. אז ישנם שינויים התפתחותיים בלתי נמנעים שקורים". נדמה, אם כן, שהשינוי אינו רק בחירה, כי אם תנאי קיום.

ואחרי כל שירי השבח וההלל לשינוי, חשוב להסתייג. המילה 'שינוי' על הטיותיה לעיתים נזרקת לאוויר כפתרון אוניברסלי לכל בעיה בחיים. לפעמים היא מופיעה אפילו ללא בעיה כלל. וזה לא תמיד משרת את האינטרסים של מי שממנו נדרש השינוי.

לעיתים מופעל עלינו לחץ להשתנות פשוט כי זה נוח יותר לאחרים, או כי זה עוזר להם להשיג את המטרות שלהם. לכן חשוב לבחון היטב את הצורך בכל תהליך, את מקורות המוטיבציה, מהי מערכת השיקולים החיצונית לנו וכן הלאה. ולזכור שלא הכול מצריך שינוי, יש דברים שטוב ונבון לשמור כפי שהם.

תמונת כותרת: Gabriel Jimenez on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

שני דברים שחשוב לזכור כששינוי משמעותי מתרחש בחיינו

הפולינזים הקדמונים ומדעני נאס"א חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?

לשם שינוי – לקחת על עצמנו התחלה קטנה אחת, ולדבוק בה

עוד מרדיו מהות החיים:

ארקדי דוכין ועמית שלו מתבוננים על שינויים בראי חכמת הקבלה