סדרה ברדיו מהות החיים על רפואה אינטגרטיבית

סלבדור דאלי העיד על עצמו שהושפע מזיגמונד פרויד וכן מפיקאסו, מאמני הרנסאנס כמו גם מאשליות אופטיות. ביצירותיו היה מקום למגוון גישות ותפיסות – והשילוב ביניהן הוא שהפך את היצירות לשלמות. במובן מסוים, הרפואה עוברת בשנים האחרונות תהליך דומה. לצד מוסדות הבריאות הקלסיים צצים שירותי רפואה משלימה ועולה היצע הטיפולים על פי אסכולות שונות ומגוונות. הנקודה המרתקת היא שאם עד לאחרונה היה ניכור כלפי גישות לא מערביות, היום אפשר לראות תהליכי קבלה ואינטגרציה. הרפואה המשלימה, על מגוון שלוחותיה, נטמעת במיינסטרים.

אחת הדוגמאות הבולטות לתהליך הזה היא שירותי הרפואה המשלימה של קופות החולים , אשר מהווים חלק אינטגרלי מהמוסד. כלומר, היום ניתן לקבל הפניה לצילום רנטגן ולדיקור סיני תחת אותה קורת גג. ד"ר מוטי לוי, ממקימי 'כללית רפואה משלימה' וכיום עומד בראשה, ישב לשיחה עם אסי זיגדון ברדיו מהות החיים כדי להבהיר כמה סימני שאלה נפוצים בנוגע לצד השני של המטבע.

למשל, מה כולל בתוכו המושג רפואה משלימה, מהם מקורות הידע שמשולבים ברפואה הקונבנציונלית; כיצד שתי הגישות – קלסית ומשלימה – יכולות לדור בכפיפה אחת; איך נראה טיפול טיפוסי ברפואה משלימה, ומתי על הרפואה מודרנית לתפוס פיקוד מוחלט. ד"ר לוי עונה על שאלות אלו ונוספות, לרבות על הבסיסית שבהן – מדוע בכלל צף מחדש הידע הרפואי הנשכח הזה.

רפואה מתחילה בטבע

היום אנו מכנים אותה 'רפואה משלימה', אבל בתקופות קדומות יותר בהיסטוריה קראו לה בפשטות 'רפואה'. למעשה, עד לפני הפריחה המדעית שהחלה בערך במאה ה-15, נשענו כל שירותי הרפואה על ידע עתיק. עם התפתחות המדע והטכנולוגיה החלו שינויים לא רק בהבנה אלא ממש בגישה הפילוסופית כלפי גוף האדם.

לוי מסביר כי ראשית הרפואה מקורה בטבע. בני האדם גילו תכונות כאלה ואחרות של צמחים והצליחו בעזרתם למצוא מזור לתופעות רפואיות כאלה ואחרות. האדם היה מסונכרן היטב עם הסביבה שלו והייתה לו היכרות אינטימית עם החי, הצומח והאקלים – מה שבא לידי ביטוי בין היתר בהתמודדות עם מחלות או פציעות. כל זה היה בתקופות קדומות, בהן החברות היו של ציידים-מלקטים. עם השנים למד האדם עוד ועוד, וחיפש דרכים נוספות לטפל.

ואז הגיעה הפריחה המדעית של אירופה, ולתמונה נכנסו גם המיקרוסקופ, הידע על התא, הבנת מחזור הדם וכן הלאה. הרפואה תפסה את אותו הכיוון שבו צעדו כל המדעים – השעון המכני. זהו כינוי לתפיסה המדעית שהגיעה לשיאה במאה ה-19, ולפיה העולם בנוי מחלקים שניתן לפרק ולהבין כל אחד מהם בפני עצמו. האדם גילה שבאמצעות הטכנולוגיה הוא יכול לשלוט בטבע במידה גבוהה והחל לגבש תפיסה שלפיה הוא נמצא מחוץ – או מעל –  לטבע.

מדע הרפואה, כמו שאר התחומים, הסתכל על גוף האדם כעל מכלול של מערכות מכניות. כלומר, לגישה זו יש אמנם קשרי גומלין בין המערכות, אך ניתן להבין כיצד פועל כל מנגנון ולבודד את הטיפול בו. כך, למשל, הקשר בין בריאות פיזיולוגית ומנטלית נדחק לשוליים. ובינתיים, הידע הישן אופסן בעליית הגג ונראה שנשכח שם לצמיתות.

ומה היה בידע הזה? ובניסוח אחר, מהי בעצם הרפואה המשלימה? ובכן, תחת הכותרת הזו יושב כל הידע שמקורו מחוץ לרפואה המערבית. כמה דוגמאות בולטות יהיו הרפואה הסינית, הומאופתיה, שיטת אלכסנדר, רפואה אנתרופוסופית, פרחי באך ועוד. אחד המכנים המשותפים הבולטים של גישות אלו הוא התפיסה ההוליסטית של האדם. אם הרפואה המערבית יודעת לפרק את הגוף לגורמים ולבדוק מה קורה ברמת התא הבודד, הרי שטכניקות הבדיקה והריפוי האחרות שואפות להביט על האדם כעל תמונה כוללת, כשכל היבטי חייו קשורים אלה באלה. כל אחת מהגישות מציעה ערך למטופל, ולכן הרפואה היא משלימה – היא מספקת נדבך נוסף לפן המדעי הקונסרבטיבי.

אחד היתרונות שד"ר לוי מציג בהקשר של רפואה משלימה הוא החיבור לסביבת המחיה. לוי למד רפואה ברומא בשנת 1992 ומאז החל להעשיר את הידע בשדות טיפוליים נוספים. הוא מכיר את שני צדי המתרס ויודע היטב מה החזקות של כל גישה והיכן כל אחת זקוקה לסיוע חברתה. הוא מסביר כי הרפואה הקונבנציונלית יודעת לעשות את המחקר במעבדה בצורה נהדרת. "אתה מייצר בעצם שדות סטריליים", הוא מסביר. ולכך יש את הערך המובן מאליו: דיוק, הבנה מעמיקה של מנגנונים, חקירה וניתוח של תהליכים וכן הלאה. "אבל", הוא ממשיך, "המציאות היא לא סטרילית". הרפואה המשלימה בעצם נכנסת לחלל שנותר כאשר האדם התנתק בתהליך היסטורי מהסביבה הטבעית שלו. היא מכסה את האזורים הלא סטריליים של המציאות, כלומר מסתכלת על ההקשרים שמחוץ למעבדה.

למרבה הפרדוקס, אחת הסיבות שלרפואה הקונבנציונלית קשה להתמודד עם ההקשר הרחב היא עודף הידע שנרכש במאות השנים האחרונות. כיום, רופא שמסיים את הלימודים הבסיסיים צריך להתמחות עוד מספר שנים בתחום מסוים. קרדיולוג לא מכיל בתחום התמחותו את מלוא היקף הידע של נוירולוג, ורופא משפחה לא מבין בניתוחים כמו כירורג. ולכן, הסיווג של המטופלים הוא לפי התמחויות הרופאים. אם תפקוד הלב מצריך טיפול, הרי שה'תיק' עובר לסמכותו של המומחה למערכת הלב וכלי הדם. האם זה אומר שהבעיה אכן מבודדת? לא בהכרח. "אנחנו פה באיזושהי דילמה", טוען לוי. "מצד אחד, אנו רוצים להיות מאוד הוליסטיים בהסתכלות שלנו, מצד שני, אנחנו לא יכולים להתמודד עם כמות הידע האדירה". הרפואה המשלימה מספקת את נקודת המבט שחסרה באופן מובנה ברפואה המודרנית.

משל המכונית

לצורך המחשת מערכת היחסים שהולכת ונרקמת בין שתי הגישות לרפואה, אפשר לחשוב על המכונית שלנו. במקרה של שריטה בפח נשלח אותה לפחחות וצבע, במקרה שהפנסים לא עובדים נבקש את עזרתו של חשמלאי רכב, ואם יש בעיה במנוע, נפנה למוסך. כך עובדת הרפואה המודרנית. לעומת זאת, לו היה קיים מוסך משלים לרכבים, הוא היה מנסה לאתר את הקשר בין הבעיות הללו. המוסכניק המשלים היה מנסה להתחקות אחר התחזוקה השוטפת של בעל הרכב, צורת הנהיגה שלו, השימוש בשמנים, מים ודלק. אולי הוא היה מגלה כי הנהג שפשף עמוד בחניה מכיוון שהפנסים לא עבדו, כיוון שהייתה קורוזיה במגעים בעקבות צינור מים שהתייבש ונסדק. וייתכן כי בדיקה נוספת הייתה מגלה שהבעיה במנוע נובעת משימוש בשמן לא מתאים.

הרפואה המשלימה נקראת כך מכיוון שהיא לא מתיימרת להחליף או להציע אלטרנטיבה לטיפול המודרני. היא בסך הכל אומרת – בואו נראה מה היה לקודמינו להציע וננסה לשלב את הידע העתיק עם זה החדש. לוי מאמין שבשם המדע התפתחה נטייה לזלזל בידע הרפואי ששימש את המין האנושי במשך דורות רבים. בתור אחד שחי את שני העולמות, קשה לו להאמין שכל מה שהיה ידוע לאדם עד בערך תקופת הרנסאנס הוא שגוי מיסודו. הרפואה המשלימה חוזרת לידע מלפני 5,000 שנה ויותר, ומוצאת לו מקום לצד המחקרים המדעיים המתקדמים ביותר. ד"ר לוי תיאר זאת כנגינה על פסנתר: "כרופא ממיין יש לי כלים אדירים… יושב אצלי בן אדם ואני יכול לבנות לו איזושהי סימפוניית טיפולים שתביא אותו למקום הרבה יותר טוב מהמקום שבו הוא נמצא". ומכיוון שההתבוננות היא רוחבית, הטיפול הוא רוחבי – וכך גם התוצאות. לוי מספר כי הוא נתקל באנשים ששינו את חייהם מקצה לקצה, כלומר הטיפול לא מתוחם רק לצד הפיזי, אלא משפיע על היבטי חיים נוספים.

רפואה משלימה עשויה לעורר הרבה ציניות, חששות והתנגדות, כיוון שאחת היתרונות החשובים של המדע הוא מידת הדיוק והביטחון בתוצאות. אבל לוי מסביר כי אחד העקרונות שמובילים את התחום הוא למצוא את המקומות הנכונים שבהם הרפואה המשלימה יכולה לעזור. במצב של סיכון תמיד תינתן עדיפות לרפואה המודרנית, כי זו ההתמחות שלה. אבל הבעיות הרפואיות שלנו לא מסתכמות בכך, הן הרבה פעמים מורכבות יותר. כאבים בינוניים שבאים והולכים, תופעות שמציקות אך לא משבשות לגמרי את אורח החיים, טרדות שנופלות בין הכיסא של הרופא לזה של הפסיכולוג וכדומה. החיים המודרניים מספקים שפע של בעיות מהסוג הזה, שלמדע קשה, לפחות לעת עתה, לעכל בכלים שלו.

וזו אחת הנקודות המרתקות בהתעוררות של הרפואה המשלימה. אנשים החלו להבין שלרופאים הקונבנציונליים אין הרבה מה לעשות עם חלק מהדברים שמטרידים אותנו. וכך החל ביקוש לדרכים נוספות. ומכיוון שהמדע נמצא בחזית, אנשים החלו להסתכל אחורה, באופן אינטואיטיבי, ולשאול – אולי בעליית הגג ההיסטורית שלנו יש משהו שיעזור? וכך, כחלק ממגמה רחבה יותר, החלה ברפואה חזרה לחיבור עם הטבע.

הזניחה של גישות רפואיות ותיקות משולה למרד נעורים. המין האנושי רצה לצאת לדרך עצמאית ושם בצד את כל התקליטים של הוריו. אבל התהליכים האלה הם פעמים רבות מחזוריים ואנו עכשיו חוזרים לשמוע את השירים שגדלנו עליהם, גם אם בגיל ההתבגרות הם נראו לנו פאתטיים. אנו חוזרים למקורות הרפואיים, אבל ממשיכים לפתח את המדע בשיא המרץ. התחלנו בחיבור לטבע, ניסינו להתנתק ולהתגבר עליו, ועכשיו אנו מבינים שאפשר לעבוד עמו בשיתוף פעולה. השילוב הזה עשוי ליצור רפואה צבעונית, מרובת ממדים ועשירה בפרטים, בדיוק כמו תמונה של דאלי.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מחקר חדש מוכיח את הקשר הנוירולוגי בין גוף לנפש – כך תנועה שולטת במצב הרוח

16 העקרונות של חשיבת ה-``אקשה`` לחיים מלאים ולשגשוג אוניברסלי

5 כללים לכלכלה בודהיסטית – מדוע אנשים חשובים יותר ממוצרים?

עוד מרדיו מהות החיים:

איך אוכל יכול להבריא? והאם אוכל בריא יכול להיות גם טעים?