הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: המילים שאנו אומרים היום חושפות את התודעה של מחר


23 ביוני, 2016

אם תנסו לקרוא טקסט מהמאה ה-18, סביר להניח שחלקים ניכרים ממנו יהיו זרים לכם. אבל למה ללכת 200 שנה אחורה, אפילו אם תקראו ספר שנכתב לפני 70 שנה תוכלו לזהות ניואנסים של הבדלים מהשפה של היום. החדשות הטובות, מותר להרגיש עם זה בנוח - רוב הסיכויים שגם אדם מהמאה ה-18 היה מבין מעט מאוד מספר בן זמננו. השפה משתנה ומתפתחת ומייצגת את התודעה האנושית נכון לתקופה נתונה. יש אמת בפתגם "תמנה שווה אלף מילים" - ספרים, מאמרים וטקסטים בכלל, הם כמו תצלום רגעי של המחשבה והלך הרוח של התרבות, המקום והזמן שבהם נכתבו.

בשנים האחרונות צילום מקומות והשוואתם לתמונות היסטוריות שצולמו בדיוק באותה זווית תפס תאוצה רבה. ולא בכדי, טרנד זה מספק מבט מעניין על המורפולוגיה של המקום ועל האופן שבו השפיע הזמן על השטח. ובכן, אם השפה היא כמו תמונה של המחשבה, האם  ניתן לראות את השינויים שחלו בתודעה האנושית באמצעות ניתוח טקסטים היסטוריים? ד"ר מריאנו סיגמן הוא פיזיקאי ונוירולוג שהחליט לבחון את השאלה הזו באופן מדעי. יתרה מזאת, השערתו היא שניתוח כמותי של מילים יכול לא רק לגלות כיצד תרבויות שונות תפסו את הקיום לאורך ההיסטוריה - אלא גם ללמד אותנו מה צופנת לנו התודעה בעתיד.

סיגמן למעשה שואל האם ייתכן "שהשינויים החברתיים שעיצבו את התרבות שלנו אולי שינו גם את עמודי המבנה של המחשבה האנושית?" לדעתו המילים, כמייצגות את המחשבה, משולות לממצאים ארכיאולוגיים. כפי שניתן לשחזר מודלים של ערים שלמות בהסתמך על חורבות של גלי אבנים, כך ניתן לשחזר את התודעה האנושית ברמה גבוהה של דיוק על בסיס טקסטים עתיקים. שאלת השאלות היא עד כמה באמת האנשים שחיו כאן לפני אלפי שנים חשבו שונה. כמתאבן, סיגמן חושף תיאוריה רדיקלית שאותה הוא העמיד למבחן  - לו היום היו חיים בקרבנו תושבי העולם העתיק, הם היו מקוטלגים כסכיזופרנים.


'שלום, אני אפלטון, ומהיום יש לי מודעות פנימית מלאה'

אנו רוצים להאמין שהמחשבה האנושית תמיד נמצאת בהתפתחות. שישנו הבדל מהותי בין אנשי המערות ובין האדם המודרני. את זה קל יחסית לבחון, אבל מה לגבי פערי זמן מצומצמים יותר? עד כמה אנו שונים מאותם אנשים שחיו במבנים חברתיים דומים לשלנו, בצורות שלטון שמהן התפתחה הפוליטיקה העדכנית, התרבות שמהווה יסוד לאמנות, ארכיטקטורה, פילוסופיה, המדע ושאר תחומי החיים? "יש לנו תיעוד היסטורי שמאפשר לדעת איך היוונים העתיקים התלבשו, איך הם חיו, איך הם לחמו... אבל איך הם חשבו?" השאלה שמעניינת את סיגמן היא איזה דרך עשתה התודעה האנושית מימי אפלטון עד ימינו אנו.

למעשה, סיגמן הוא לא הראשון שעוסק בשאלה הזו. מחקר משנות ה-70 העלה את ההשערה שתפיסת העולם של תושבי העולם לפני 3,000 שנה הייתה שונה באופן קיצוני מהדרך שבה אנו חושבים כיום, עד כדי כך שהיום היינו רואים בהם סכיזופרנים. "בני האדם הראשונים המתוארים בספרים אלה [שנבדקו במסגרת המחקר] התנהגו באופן עקבי, במסורות שונות ובמקומות שונים בעולם, כאילו היו שומעים ומצייתים לקולות שנתפסו בעיניהם כמגיעים מהאלים, או מהמוזות... מה שהיום היינו מכנים הזיות". עד כמה שהתיאוריה הזו מרתקת, המחקר לא התבסס על יסודות מוצקים. ואולם, הקביעה הזו עוסקת בהיבט היסודי ביותר בהוויה האנושית - המודעות העצמית. היכולת להתבוננות פנימית היא אחד היתרונות החשובים של המוח האנושי, יש שיאמרו אפילו החשוב ביותר. לא מעט חוקרים רואים במודעות הגבוהה של האדם את הסיבה לשגשוג האינטליגנציה שלו בפער ניכר משאר היצורים. ומכיוון שכך, סיגמן רואה חשיבות עצומה בבחינת השערה זו בכלים מדעיים יותר מתקדמים ומדויקים.

וזה לא שהיו קיימים כלים כאלה בשוק האקדמי. סיגמן וחברו למחקר היו צריכים לחשוב על דרך יצירתית כיצד לגשת לנושא מלכתחילה. האתגר נעוץ בעובדה שעד שלב מסוים בהיסטוריה המושג התבוננות פנימית כלל לא היה קיים. "זה לא שאפלטון התעורר יום אחד וכתב, 'שלום, אני אפלטון, ומהיום יש לי מודעות פנימית מלאה'", סיגמן מחייך. החוקרים הגיעו למסקנה שאם הם לא יכולים לחפש אחר המושג "התבוננות פנימית" בטקסטים העתיקים מכיוון שהוא לא קיים, הרי שהדבר שיקרב אותם אליו הוא דמיון סמנטי, ובמילה אחת – הקשר.

לשם כך היה על החוקרים לבנות מרחב מילולי שבו מאורגנות כל המילים בשדות על פי ההקשר. "למשל", מסביר סיגמן, "אתם רוצים שהמילים 'כלב' ו'חתול' יהיו קרובות מאוד זה לזה, אבל שהמילים 'אשכולית' ו'לוגריתם' יהיו רחוקות מאוד". אבל שפה היא עסק כל כך מורכב ומגוון, איך אפשר להחליט אילו מילים נמצאות באותו שדה סמנטי? החוקרים בחרו פתרון גאוני בפשטותו - לתת לשטח לדבר: "כששתי מילים קשורות זו לזו הן נוטות להופיע באותם המשפטים, באותן פסקאות, באותם מסמכים, לעתים קרובות יותר ממה שאפשר לצפות ממקריות גרידא". כלומר, ההקשר בין מילים מובנה בשימוש היומיומי שלנו בשפה. כל שנותר הוא לעבור על מספיק טקסטים כדי ליצור מאגר מילים ושדות עם תוקף סטטיסטי. כדי לבצע את המשימה הגרנדיוזית הזו בנה הצוות אלגוריתם שמזהה סמיכות של מילים בטקסטים קיימים. הוא יסייע לחוקרים למקם מילים שונות בתוך מרחב קונטקסטואלי ולמצוא את מידת הקרבה ביניהן. נוכחותן או היעדרותן של מילים הקשורות למושג "התבוננות פנימית" תלמד את החוקרים מה הייתה התפיסה האנושית לגבי התודעה ביחס לתקופה שבה נכתב הטקסט.

האלגוריתם למעשה מכמת את השפה ומאפשר לחקור את תמונת התודעה האנושית באמצעים סטטיסטיים. השלב הבא היה לבצע המרה דיגיטלית לכתבים מתקופת יוון העתיקה כך שהמחשב יוכל לנתח אותם. האלגוריתם מחשב כמה קרובה כל מילה בטקסט למושג המדובר, והחוקרים יוצרים ממוצע של כל המילים עבור טקסט נתון. התוצאות אוששו את השערת המחקר משנות ה-70. התודעה של אנשי העולם הקדום הייתה שונה למדי מאיך שאנו תופסים כיום את המציאות, ועברה התפתחות הדרגתית. "עבור הספרים העתיקים במסורת ההומרית [יוונית] יש עלייה קטנה עם ספרים שמתקרבים אל התבוננות פנימה", סיגמן מציג את הגרף. "אבל כ-400 שנים לפני הספירה זה מתחיל להתגבר מהר מאוד לעלייה של כמעט פי 5 ספרים שמתקרבים יותר ויותר למושג של התבוננות פנימית".


האם ניתן לחזות את עתיד התודעה באמצעות מילים?

את אותו תהליך יישמו החוקרים על טקסטים נוספים כמו התנ"ך, הברית החדשה וכתבים נוצריים מאוחרים יותר. והמגמה חזרה על עצמה – ככל שמתקרבים לימינו, עולה מידת הקרבה הממוצעת של טקסטים למושג "התבוננות פנימית". המודל הוא כלי שערכו לא יסולא בפז. הוא מאפשר לבחון שינויים תרבותיים-פסיכולוגיים שחלו לאורך ההיסטוריה - או בעצם לחדור ללב תרבויות עתיקות ולהבין כיצד חשבו בני האדם שעל פועלם מבוססים חיינו המודרניים. אבל הגדולה האמיתית במחקר היא לא בהקפאת תמונת המצב, אלא בזיהוי מגמות. ואם המודל מצליח להצביע על שינוי שחל בתודעה האנושית לכיוון תפיסה של התבוננות פנימה, האם ניתן להשתמש באותו כלי כדי לזהות את ראשיתן של מגמות עתידיות? ואכן זה היה האתגר הבא שהוצב לאלגוריתם.

כשבאים לחקור את עתיד התודעה, האלגוריתם משמש כסיסמוגרף שבוחן תנודות זעירות בשפה. מיד תתברר המשמעות של השוואה זו. סיגמן ושותפו בחרו לחקור צעירים בסיכון לפתח סכיזופרניה כדי לברר האם ניתן לעזור להם על ידי ניבוי מוקדם. "מדדנו דיבור ביום הראשון, ואז שאלנו האם המאפיינים של הדיבור יכולים לחזות, בתוך חלון של כמעט שלוש שנים, את ההתפתחות העתידית של פסיכוזה", הוא מסביר. אך בשונה מההצלחה המזהירה של המבט אל העבר, יכולת החיזוי לעתיד התבררה כמורכבת יותר. המודל פשוט לא הצליח לאתר דפוסים סמנטיים בשפה של הצעירים אשר קשורים למצב הנפשי.

כאן מתבררת ההשוואה לסיסמוגרף: בשלב מסוים הבריקה במוחם של החוקרים ההשערה כי במקרה של חיזוי סכיזופרניה לא התוכן של המילים הוא החשוב, אלא עצמת הפערים בין שדה סמנטי אחד למשנהו ומהירות המעבר ביניהם. "באופן יותר ספציפי", מסביר סיגמן, "זה לא היה [חשוב] באילו שכונות סמנטיות המילים היו, אלא כמה רחוק ומהר הן קפצו משכונה סמנטית אחת לאחרת". אם לחדד מעט – לא משנה מה נאמר, אלא איך נאמר. כשניסו את הגישה הזו, יכולת החיזוי שלהם הגיעה למאה אחוזי הצלחה. סיגמן חולק מקרה אישי שממחיש עד כמה חשובות תוצאות המחקר. הוא מספר כי סדרת ציוצים בטוויטר של אחד הסטודנטים שלו גרמה לו לחשוד שמשהו לא כשורה עם אותו סטודנט. כשאימת את תחושתו הפנימית מול הסטודנט התברר לו כי צדק. "דרך קריאה בין השורות יכולתי לחוש, באמצעות מילים, את רגשותיו. זו הייתה דרך פשוטה אבל מאוד יעילה לעזור". באמצעות המחקר, מציע סיגמן, "אנחנו מתקרבים להבנה כיצד אנו יכולים להמיר את האינטואיציה שכולנו חולקים לאלגוריתם". העתיד של חיזוי התודעה עשוי להפוך לתחום מחקר פשוט להפליא ולפתוח בפנינו צוהר אל האופן שבו  יתפוס המוח שלנו את המציאות בעוד שנים מעכשיו.

נקודה שחשוב להתעכב עליה היא ההבדל בין היכולות הקוגניטיביות של מוח ובין הפרשנות שהוא מבצע למציאות. ייתכן מאוד שההבדל בין תושבי יוון העתיקה ובינינו הוא רק בתפיסת החוויה. אז כינו את זה מוזות או אלים, היום אנו קוראים לזה התבוננות פנימית, ובעתיד, מי יודע – אולי בזכות המחקר הזה, ייתכן ויקראו לזה תקשורת עם מרכז הבקרה של היקום ואנחנו ניראה מגוחכים. בכל מקרה, חקר התודעה לאורך ההיסטוריה מלמד אותנו את הסיפור האנושי. זהו רובד נוסף להתבונן דרכו על ההיסטוריה ולהבין מדוע היום אנו חושבים דווקא כפי שאנו חושבים - ולאילו כיוונים עשויה התודעה שלנו לזרום בעתיד.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כיצד מילים מפעילות אותנו? נוירולוגים מובילים את המסע הלשוני בנבכי המוח

ההרצאה השבועית של TED: המאכל ששינה את החשיבה האנושית מהיסוד

מה הם ניסו לספר? מומחים פיצחו מסרים שקודדו ביצירות היסטוריות מפורסמות

עוד ממהות החיים

09.07.20
ההרצאה השבועית של TED: השינויים הפיזיולוגיים שתרגול יוגה מחולל בגופנו
08.07.20
מזון למחשבה – כיצד הבישול הופך אותנו לאנושיים
06.07.20
האומנם כל רגע חולף לבלי שוב? מחלוקת המשתרעת על פני 2,500 שנה מעוררת סימני שאלה
01.07.20
ציפיות מטילות צל על צידי אישיותינו המגוונים – מדוע וכיצד להוציא אותם אל האור?
01.07.20
ההרצאה השבועית של TED: כשהאדם הקדמון עולה על הנתיב המהיר
30.06.20
מתחת למעטה המסתורין של ההיפנוזה שוכן כלי טיפולי מוכח מדעית
29.06.20
הפעם ההיא שהבטתם ביצירת אומנות והרגשתם שמשהו בתוככם השתנה
25.06.20
ההרצאה השבועית של TED: הצרכים הבסיסיים שסיפוקם עשוי למנוע דיכאון
24.06.20
תנו לקוף מקלדת ומתישהו הוא יכתוב מחזות טוב יותר משייקספיר - זה בלתי נמנע
23.06.20
מינימליזם – כשבוחרים בפחות, עשויים לגלות שאנו נשארים עם יותר
22.06.20
כולנו הולכים על לולאת שמונה חוזרת – מדוע זו דווקא הזדמנות לצמיחה?
18.06.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד למנוע מהדאגות של העבודה להשתלט על חיינו?
17.06.20
בשלות רגשית – כיצד ניתן למנוע מעולמנו הפנימי להאפיל על זה החיצוני?
15.06.20
בין הדמיוני לממשי – מה החלום יכול ללמד אותנו על המציאות
11.06.20
ההרצאה השבועית של TED: שמיים זרועי כוכבים חיוניים לנו, ולא רק בגלל היופי שלהם
10.06.20
כשאנו מדברים עם הידיים משהו שונה מתרחש במוח – כך מחוות גוף משפיעות על התפיסה שלנו
08.06.20
ההחלטות שלנו מוכרעות ב-5 השניות הראשונות – כך ניתן לנצל זאת נגד דחיינות
04.06.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד תרבות אבותינו משפיעה על בריאותנו?
03.06.20
מהו סגנון קבלת ההחלטות של ילדיכם וכיצד לעזור להם להוציא ממנו את המיטב
03.06.20
אל הלא נודע – 4 תובנות לצליחת תקופות של חוסר ודאות ו-10 שאלות לגיבוש פתרונות