הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

כיצד מילים מפעילות אותנו? נוירולוגים מובילים את המסע הלשוני בנבכי המוח


8 ביוני, 2016

בועז מזרחי

המשוררת אמילי דיקנסון אמרה פעם "איני מכירה דבר בעולם שיש לו את הכוח של מילה". לחצי השני של הציטוט נגיע בהמשך. בינתיים תוכלו להיווכח בכוח המילים בעצמכם: חשבו רגע אילו רגשות ומחשבות מעוררות בכם המילים "אמא", "אוכל" או "אני". עבור בני האדם שפה היא הכול - מילים מייצגות עבורנו כמעט את כל רובדי המציאות. לכן, לא פלא שנוירולוגים מחפשים דרכים יצירתיות לחקור את ההיבט הזה בתודעה שלנו. ואכן, באפריל 2016 התפרסם בכתב העת Nature מחקר שעמד במשימה. חוקרים מאוניברסיטת ברקלי מצאו דרך ייחודית להבין את התשתית הלשונית במוח שלנו – באמצעות אטלס מילולי.

חלקים שונים במוח שלנו אחראים על תפקודים שונים. כך, בעוד קליפת המוח הקדם מצחית מרכזת את תהליכי החשיבה המורכבים, האמיגדלה מעורבת בתהליכים רגשיים; בעוד ההיפוקמפוס דומיננטי בשמירת הזיכרון, האונה העורפית מעבדת מידע ויזואלי. המיוחד לגבי שפה, אם כן, הוא הפיזור שלה בחלקי המוח השונים. אמנם יש אזורים שמעבדים חלקים מסוימים בשפה, אבל החלקים שאחראים על התגובה שלנו למילים פרושים על פני המוח כולו. את הרשת הוורבאלית הזו ניסו החוקרים למפות, במטרה להבין מה הקשר בין המילים השונות לאזורים שבהם הן מופיעות.

למעשה, החוקרים בדקו באיזה אזור במוח מתרחשת פעילות בתגובה לשמיעת מילה מסוימת. ב-The Guardian מדווחים כי לפי פרופסור ג'ק גלנט, מוביל המחקר, "המטרה הייתה לבנות אטלס עצום שמראה כיצד היבט מסוים של השפה מיוצג במוח - במקרה הזה סמנטי או המשמעות של מילים". כלומר, המפה חושפת כיצד המוח מעניק משמעות למילים, ראשית על פי האזור שהראה פעילות לשמע המילה, ושנית על פי האשכולות שבהן מופיעות המילים יחד. למשל, אם המילים 'משקפת', 'סרט', 'עין' ו'גזר' מופיעות יחד באונה העורפית - הקשורה לעיבוד ויזואלי - אפשר להסיק מכך על עולם המושגים ועל הפרשנות שאנו מעניקים למילים.

משחק האסוציאציות הנוירולוגי

התמונה שהתגלתה לחוקרים הרבה יותר מורכבת, וכדי להבין אותה כדאי להסביר כיצד הם בנו את המפה. הם הושיבו במעבדה שבעה נבדקים והשמיעו להם סיפורים מתוך תכנית רדיו של סיפורים קצרים ומעניינים במשך שעתיים. כל נבדק האזין לכ-25 אלף מילים בסך הכול, מתוכן 3,000 מילים שונות. בזמן ההאזנה עקבו החוקרים אחר הפעילות המוחית של הנבדקים באמצעות ניטור זרימת הדם בחלקים השונים. לאחר מכן השוו את הזמן שבו "נדלקו" אזורים מסוימים לתמליל הסיפורים. כך נוצרה התאמה בין כל מילה ובין החלק שהיא מפעילה במוח. כאמור, מילים רבות הפעילו את אותם חלקים ואורגנו בגושי משמעות לפי אזור. איאן סמפל, עורך המדע של The Guardian, מספר, למשל, כי "בצד הימני של המוח, ליד חלקו העליון של הראש, נמצאת אחת מנקודות המוח שמופעלת בתגובה למונחי משפחה: רעיה, בעל, ילדים, הורים". מילים שונות מדליקות אזור ספציפי מכיוון שהן קשורות לאותו עולם אסוציאטיבי שכנראה אותו חלק במוח אחראי לעיבוד עולם התוכן שלהן. החוקרים חילקו את המוח לאזורי משמעויות שונים וכל גוש נצבע בגוון ייחודי, מה שיצר את המפה בפועל. כעת כל אחד יכול לגשת לאתר האטלס המילולי ולבחון את אופן פיזור המשמעויות בין חלקי המוח.

האטלס המילולי של המוח.

צילום מסך: Gallant lab

 

ובעוד איתור אשכולות אסוציאטיביים הוא בהחלט גילוי מרתק ובעל השלכות חשובות, אחד הממצאים המפתיעים שעלו מן המחקר הוא שמילים רבות הפעילו יותר מחלק אחד של המוח. אם המילה 'ילדים' קשורה לעולם תוכן של משפחה, אבל גם של חינוך, היא יכולה להפעיל אזורים שונים במוח. אצל אחד הנבדקים הופיעה המילה Top בהקשר של ביגוד ומראה חיצוני, אך גם בהקשר של מידות ומספרים, וכן של בניינים ומקומות. הגילוי הזה שופך אור נוסף על המורכבות של מערכת השפה האנושית, שמצדה משליכה על מורכבות תפיסת המציאות שלנו. מילים שונות מייצגות פנים שונים של המציאות והתודעה שלנו מסוגלת לבצע הקשרים יצירתיים ביניהם. במאמר שפרסמנו בנושא פתרון בעיות מסביר תיאודור סקאלטסס, פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת אדינבורו, כי יצירתיות היא בעיקר תוצאה של ריבוי קשרים בין אזורים שונים של המוח. ייתכן מאוד כי מורכבות החשיבה האנושית באה לידי ביטוי בין היתר בהופעתן של מילים במגוון גדול של אשכולות. אם המילים 'חור שחור', 'רדיו' ו'תפוח' מופיעות במוחו של אדם מסוים תחת אותו אשכול, זה עשוי להעיד שהוא כורך את כולן בעטיפה של מונחי פיזיקה – חור שחור כמייצג את מדע האסטרופיזיקה, רדיו כמייצג גלי קרינה אלקטרומגנטית, והתפוח של ניוטון לקינוח.

המפות המוחיות של שבעת הנבדקים מסייעות להבין כיצד פועלת מערכת השפה, אך יש בהן גם ללמד אותנו מעבר לכך. הגדולה של המחקר הוא יצירת אטלס אינטראקטיבי שמאפשר לחקור כל מוח בנפרד, אך בה בעת לבצע השוואה בין המפות השונות. כל מוח צבוע בגוני הקשת לפי חלוקת המשמעויות. בסרטון שפורסם בערוץ היוטיוב של כתב העת Nature מוסבר כי החוקרים גילו קטגוריות אסוציאטיביות רוחביות שמאפיינות את כלל הנבדקים: "נקודות ירוקות כהות, למשל, הופעלו בעיקר על ידי מילים שקשורות למספרים, נקודות אדומות הופעלו על ידי מילים חברתיות". ואולם, ההמחשה הוויזואלית מאפשרת להבחין בקלות כי המוחות צבועים בצורה שונה למדי. מכיוון שלכל אדם עולם המושגים האינדיבידואלי שלו, לכל מוח יש מפה ייחודית. בסרטון מוסבר כי למרות שלאנשים יש קונספטים דומים באותם אזורים, לכל מוח טביעת אצבע מילולית משלו.

שוני שמצמיח עולמות חדשים

הנתון האחרון מצביע על שני עניינים חשובים. האחד הוא התקשורת שלנו עם אנשים אחרים. אנו מסוגלים לתקשר בצורה מוצלחת בין היתר מכיוון שאותם אזורים במוח מופעלים על ידי אותו סט של רעיונות. במילים אחרות - אנחנו מפרשים באופן דומה חלקים ספציפיים של המציאות: היכולת של שני אנשים לשוחח על חקלאות ימית מתאפשרת מכיוון ששניהם חולקים את אותו הקשר מנטלי כשהם שומעים את המילה "אוקיינוס". לצד זאת, אנחנו מסוגלים להפרות זה את זה (או לא להסכים) מכיוון שעדיין קיים שוני מסוים בפרשנות. אנתרופולוג יכול לתפוס את המילה "בישול" בתוך אשכול אסוציאטיבי מחקרי-היסטורי, ואילו עבור שף אותה מילה יכולה להיות באשכול של אהבה. המפגש ביניהם יכול להוליד אי הבנה מחד, ולהניב פירות מתוקים מאידך.

כיצד המוח מארגן מילים שונות וקושר אותן למשמעות?

וזה מוביל לעניין השני, התקשורת הפנימית. חלק ממה שיקבע אם הפער האסוציאטיבי בין אנשים יוליד קצר בתקשורת או שיתוף פעולה יצירתי, הוא האופן שבו נגלה מודעות לדרך שבה מילים משפיעות עלינו. אחד היתרונות המרשימים של האטלס הוא האפשרות להתבונן פנימה, הלכה למעשה על תפיסת המציאות שלנו. למרות שלא כולנו מצוידים במפה אישית, ועל אף שהנבדקים הגיעו מרקע הומוגני יחסית, עצם קיום המחקר מעלה למודעות את הדרך שבה המילים מאורגנות במוחנו ומפעילות אותנו. מילה מסוימת שמופיעה בהקשר ספציפי יכולה להסביר הרבה על התגובה של אותו אדם. למשל, אם המילה "חתונה" גרמה לנו לאי נוחות, ייתכן שזה מכיוון שהופעל אצלנו אזור שמעבד מידע שקשור לטרחה, מכיוון שהחוויה האישית שלנו מארגון החתונה הייתה מייגעת. מובן מאליו כיצד זה יכול להתנגש באסוציאציה חיובית לאותה מילה, ולכן מודעות לדרך שבה אנו מגיבים למילים יכולה לסייע לגשר על פערים ולהפוך סיטואציה של חוסר הבנה לתמהיל של הפריה הדדית.

המחקר מגלה רק טפח קטן מהאופן שבו שפה מסייעת לנו לפרש את המציאות. סביר להניח כי קיימים אינסוף ניואנסים המשתנים בין שפות ותרבויות לכל הפחות. אבל כמו כל מחקר טוב, זה אולי קטן אך חשוב בדרך להבנת התודעה האנושית. עבורנו זוהי בעיקר הזדמנות לחשוב; להכיר טוב יותר את אופן הפעולה של כלי פענוח-המציאות שמחובר לצווארנו. ואם רואים לנכון, ניתן אף להשתמש במידע הזה בחיי היומיום.

בחציו השני של הציטוט אומרת אמילי דיקנסון: "לעתים אני כותבת מילה ואני מביטה בה עד שהיא מתחילה לזהור". אז אולי לא כולנו נראה הילה מסביב למילים, אבל בהחלט ניתן להעניק להן עוד קצת תשומת לב.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

לחיות עם מוח שהוא ספריית מידע אינסופית - האנשים שניחנו בזיכרון-על

ההרצאה השבועית של TED: דרכים פשוטות להפוך את השיחות שלנו לאיכותיות

המדע שמסביר מדוע אנו כל-כך אוהבים לטוס לחו"ל

עוד ממהות החיים

21.11.19
ההרצאה השבועית של TED: ליצירתיות אין גיל, מי שממשיך לנסות יכול להצליח
20.11.19
על כתפיהם של ענקים – מדוע עלינו לנהוג בענווה כלפי מסורות שקדמו לנו
19.11.19
האוכל הוא לא אויב – התמודדות עם אכילה רגשית מנקודת מבט מפייסת
18.11.19
חידת היופי – החוט המקשר בין מתמטיקה, אהבה ופחד
14.11.19
ההרצאה השבועית של TED: לקדם את עצמנו זה אתגר לא פשוט, אבל לגמרי אפשרי
13.11.19
קסמה של עלילה טובה – לחזק את התדמית העצמית באמצעות טכניקות סיפור סיפורים
11.11.19
גם אם אתם לא ממש הטיפוס הספורטיבי - 6 יתרונות שבלהיות אוהד מצטיין
07.11.19
ההרצאה השבועית של TED: אל תמהרו להתחמק מוויכוחים, אפילו בנושאים רגישים
06.11.19
ההבדלים בין אנשים נוצרים בדמיון שלנו – ראם דאס על תמצית הזהות האנושית
05.11.19
רענון למחשבה? לכו על זה – פסיכולוגים מסבירים את יתרונות הצעידה עבור המוח
31.10.19
ההרצאה השבועית של TED: כיצד התרבות שלנו משפיעה על האופן שבו אנו חווים רגשות?
30.10.19
אין כמו קרן שמש דבר ראשון בבוקר – כך שעון החורף מועיל למוח ומשפר פרודוקטיביות
29.10.19
לא נותר לנו אלא לצחוק – הפילוסופיה של התמודדות עם חרטה ופחד מקבלת החלטות
28.10.19
מהי החשיבות של מצב רוח רע וכיצד ניתן לצלוח אותו על הצד הטוב ביותר?
24.10.19
ההרצאה השבועית של TED: כלבים הם דוגמה היסטורית של הפיכת משבר להזדמנות
23.10.19
הכישרון להתגבר על מחסומי השינוי – 12 שלבים בדרך ליצירת מציאות חדשה
22.10.19
הזוי ומעורר מחשבה – 5 מחקרים זוכי פרס איג-נובל מוכיחים כי חוכמה ניתן למצוא בכל מקום
17.10.19
ההרצאה השבועית של TED: תופתעו לגלות כמה אפשר לקבל, כשפשוט מבקשים
16.10.19
מהי "הנגינה הקוונטית" של מיילס דייוויס – ומה עוד אפשר לקחת לחיים מווירטואוז הג'אז
15.10.19
מניפולציות קטנות שיכולות להגביר משמעותית את אחיזת הזיכרון במוח