הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: שלושה הרגלים שמסייעים לפתח חשיבה מקורית


26 במרץ, 2020

בועז מזרחי

בזמן שהמתין לתורו לנאום אל מול הקהל הרב שהגיע לעצרת הגדולה לשוויון וחירות ב-1963, ישב מרטין לותר קינג ושכתב בקדחתנות את הטקסט שבין ידיו. למעשה, בלילה שקדם למצעד הגדול לוושינגטון הוא טרח עד שלוש לפנות בוקר ושינה אותו שוב ושוב. כשעלה לבמה, כאשר עדיין ערך גרסאות וניסוחים במוחו, זנח את הנאום המוכן, ומפיו יצאו שלוש מילים שהפכו לאחד המשפטים המצוטטים והמוכרים ביותר: "יש לי חלום".

ספק אם מאות האלפים שהאזינו לנאומו של מרטין לותר קינג שמעו דבר מה חדש או מפתיע שלא ידעו קודם לכן. הגדולה האמיתית שלו הייתה באופן הצגת הנושא. הוא פנה לרגש ואיחד את האמריקאים כולם סביב אותו חלום על עתיד המדינה. במילים אחרות, למוביל המאבק לזכויות האזרח הייתה דרך מקורית להעביר את המסר שלו, והיא זו שהפכה את הנאום להיסטורי.

אדם גרנט, פרופסור לפסיכולוגיה מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת פנסילבניה, מאמין כי קיים קשר הדוק בין האופן שבו עבד מרטין לותר קינג על הנאום, החשיבה המקורית שהפציעה בו ומידת הצלחתו. במשך שנים חקר גרנט את הרגליהם של חושבים מקוריים כמו תומאס אדיסון, או סטיב ג'ובס. הוא מצביע על שלושה דפוסים שמאפיינים חשיבה מקורית ויצירתית, וטוען שאימוצם יכול לפתח את הכישורים המנטליים הללו אצל כל אחד.


לאחר שקיבל החלטה עסקית גרועה ונמנע מהשקעה בחברה צעירה שהפכה למותג-על (בגלל שיזמיה נראו לו מנומנמים), החל גרנט לבדוק איפה טעה. כפסיכולוג ארגוני הוא שאף להבין איך המודל הקלסי (לפחות בעיניו) של מצליחן התפורר לו יחד עם הפוטנציאל הכלכלי העצום. "התחלתי לחקור אנשים שאותם אני מכנה 'מקוריים'", הוא מספר, ומסביר כי "'מקוריים' הם נונקונפורמיסטים, אנשים שלא רק יהיו להם רעיונות חדשים, אלא יפעלו כדי לתמוך בהם". החלק השני של המשפט הוא מה שמבחין בין אנשים יצירתיים עם רעיונות נהדרים ובין אנשים 'מקוריים' ששינו משהו בהיסטוריה. מיזוג שלושת הדפוסים של ה'מקוריים' מאפשר להם להוציא לפועל את הרעיונות הטובים ביותר שלהם. בהרצאה מרתקת הוא מגלה מה החוט המקשר בין אלזה מהסרט Frozen, יוהאן סבסטיאן באך ומרטין לותר קינג.


1. דחיינות מתונה מאפשרת למוח לעבוד על רעיונות

אם יש דפוס שנראה כהיפוכו המוחלט של כושר יזמות הרי הוא דחיינות. מעצם הגדרתה, הדחיינות מונעת את ביצועם של דברים. אלא שבני האדם לא מגיעים בשתי גרסאות בלבד – עם רכיב הדחיינות או ללא. הפסיכולוגיה שלנו היא דינמית, וכמוה גם המאפיינים שלנו. דחיינות, אם כן, מגיעה במידות שונות אצל אנשים שונים, וכשהיא מופיעה בגרסתה המתונה יש בה כוח לחולל נסים ונפלאות, כמו בנאומו של מרטין לותר קינג. גרנט מציג גרף שמבהיר איפה הנקודה המאוזנת של דחיינות: "האנשים שמחכים לרגע האחרון כל כך עסוקים בלהתבטל - שאין להם רעיונות חדשים בכלל. ומן הצד השני, האנשים ששועטים קדימה הם בכזה אמוק של חרדה, שגם להם אין מחשבות מקוריות".

כיצד פועל המנגנון? בניסוי שערך גילה גרנט כי כאשר אדם יודע שלפניו משימה והוא משהה את ביצועה, הוא מאפשר למוח זמן לדגור עליה ברקע, בעוד תשומת לבו נתונה לפעילות אחרת. לעומת זאת, כאשר אנו חושבים על הפתרון באופן מודע ומנסים להשיג אותו מעכשיו לעכשיו, השיטה העיקרית שבה אנו משתמשים היא עבודה בשלבים. ההבדל בין פעילות נוירולוגית ברקע ובין עיסוק ישיר במשימה, כפי שמסביר גרנט, הוא ש"דחיינות נותנת לך זמן לחשוב על רעיונות מסועפים, לחשוב בדרכים לא לינאריות, להגות קפיצות לא צפויות".

גרנט מכיר היטב את הדחיינות, אבל מהקיצון השני שלה. הוא מכנה עצמו 'מקדימן' – אדם שנוטה לבצע את משימותיו הרבה לפני הזמן. הוא מעיד כי דפוס פעולה זה מונע על ידי סטרס וכי המתח עלול לפגוע באיכות התוצאה. הוא החליט לנסות לבצע את הפרויקט הבא שלו – כתיבת ספר – מתוך דחיינות מתונה יזומה, כדי לחוות על בשרו את תוצאות מחקרו. "זה היה מייסר. אבל כשחזרתי לזה, היו לי כל מיני רעיונות חדשים", הוא מעיד. לתחושה זו יכולים להצטרף מרטין לותר קינג - שדחה את בחירת המילים עד לרגע הנאום, לאונרדו דה וינצ'י - שעבד על המונה ליזה במשך 16 שנים לסירוגין ועוד רבים וטובים.

עוד עולה ממחקריו שעיקרון הראשוניות הוא בעיקרון מיתוס במקרים רבים. דחיינים אמנם עשויים להפסיד את הבכורה לקודמיהם, שמיהרו לצאת עם הרעיון, אבל בזמן הזה הם דגרו ושכללו את הרעיון כך שהוא יצא בגרסה מוצלחת יותר, וכנראה זו שתביא לשינוי מהותי בעולם. כך, למשל, פייסבוק יצאה אחרי מייספייס ופרנדסטר, אבל רק בודדים היום זוכרים את הרשתות הראשונות שפרצו ראשונות לשוק.

2. ספקות וחששות חיוניים לשכלול רעיונות

"על פני השטח, הרבה אנשים מקוריים נראים בטוחים בעצמם, אבל מאחורי הקלעים הם מרגישים באותו הפחד והספק כמו כולנו", אומר גרנט. מה בכל זאת הם עושים שונה? הספקות שלהם ממוקדים ברעיון, ולא בעצמם. "ספק עצמי הוא משתק. הוא מוביל אתכם לקיפאון. אבל ספק ברעיון הוא ממריץ. הוא מניע אתכם לבדוק, לחקור, לזקק". מעטים הם הרעיונות הגדולים שנולדו מושלמים. ממציאים, אמנים ומדענים גדולים השליכו לפח האשפה של ההיסטוריה עשרות גרסאות מוקדמות של עבודותיהם, אשר לא היו מוצלחות בעיניהם או שהיה להם ספק אם הן בשלות.

למרבה ההפתעה, גרנט טוען כי דפדפן האינטרנט שבו אנו משתמשים יכול להוות אינדיקטור טוב למידת הספק שאנו מטילים, וכנגזרת של כך, גם למידת החשיבה המקורית שלנו. "חלק מכם לא יאהב את התוצאות של המחקר הזה...", הוא מזהיר בקריצה, "אבל יש ראיות טובות שמשתמשי פיירפוקס וכרום עולים בביצועים שלהם על משתמשי אקספלורר וסאפארי". הסבר: כל מחשב או סמארטפון מגיע עם דפדפן אינטרנט מובנה. עבור מערכת ההפעלה של מייקרוסופט זהו אקספלורר ועבור מחשבי ומכשירי אפל זהו ספארי. ואולם, קיימים בשוק דפדפנים נוספים שאותם צריך להוריד באופן יזום מהאינטרנט. כרום של גוגל ופיירפוקס של מוזילה הם שני דפדפנים פופולריים. גרנט טוען כי משתמשי כרום ופיירפוקס  היו צריכים "להטיל ספק בברירת המחדל ולשאול האם קיימת אופציה אחרת, ואז להציג מעט תושייה ולהוריד דפדפן חדש". הבחירה להוריד דפדפן אינה מייצגת אוריינטציה טכנית, אלא את הנטייה להטיל ספק בצורת המקור.

דוגמה טובה לכך נמצאת בעלילת הסרט 'לשבור את הקרח' (Frozen). מעל 50 שנה הגיבורה הראשית שלו, אלזה, הייתה דמות מרשעת. התסריט לא התקבל באף אולפן, אבל הכותבת, ג'ניפר לי, לא זנחה אותו. הספק באיכות התסריט קינן בליבה במשך עשורים שלמים, עד שלפתע היא ראתה את הסיפור באור חדש, כתבה מחדש את חלקו הראשון והעניקה לאלזה את תפקיד הגיבורה המיוסרת. והשאר היסטוריה - התסריט המחודש הפך לסרט האנימציה המצליח בכל הזמנים. "יש מסר פשוט לסיפור הזה", אומר גרנט., "כשאתם מרגישים ספק - אל תשחררו".

בדומה לספק, גם הפחד של המקוריים מרוכז במוקד אחר. כולם, כולל המקוריים, מפחדים מכישלון. אלא שהם מפחדים יותר מהשאלה 'מה יכול היה להיות?' או במילים של גרנט, "הם יודעים שבטווח הרחוק, החרטות הגדולות שלנו אינן הפעולות שלנו אלא חוסר הפעולה שלנו". גרנט מסביר כי הפחד מלנסות ולהיכשל נובע מהחשש שישפטו אותנו, ומרגיע אותנו בכך שמה שמעניין את ההיסטוריה הוא הרעיון הכי מוצלח שלנו - ולא הכישלונות.

3. דרושים הרבה רעיונות גרועים כדי להגיע למעט טובים

וזה מוביל למאפיין השלישי, הצורך בתרגול. כמו שאלופה אולימפית נופלת מהקורה אינספור פעמים לפני שהיא רואה את השילוט עם המספר 10, כך גם המקוריים יוזמים הרבה מאוד רעיונות בינוניים עד גרועים כדי להגיע לנבחרת של רעיונות שוברי שוק או משני היסטוריה. המלחין יוהאן סבסטיאן באך כתב בוודאות מעל אלף יצירות, ועל פי הערכות מסוימות המספר עומד מעל רף העשרת אלפים. רוב היצירות הללו אינן מוכרות לציבור הרחב, אבל אלה שהתפרסמו קיבעו את מעמדו כאחד המוזיקאים הגדולים בהיסטוריה. "אם תבחנו תחומים רבים, המקוריים הגדולים מכולם הם אלו שנכשלים הכי הרבה מפני שאלו הם שמנסים הכי הרבה".

בארטלבי בניטו סרנו, טאיפיי, בילי בוד ועוד סיפורים, מארדי והמסע לשם – כולם יצירות של הסופר בן המאה ה-19 הרמן מלוויל. רוב הכותרים הללו אינם מוכרים לציבור הרחב, אבל ספק אם השם מובי דיק אינו מצלצל מוכר לרובנו. נדירים הם היוצרים שמטילים רק ביצי זהב. בני אנוש חיים על פי סטטיסטיקה כמעט בלעדית – רוב התוצרים שלנו ינועו על טווח ציונים של 'בסדר', 'טוב' ואפילו 'מעולה', חלק ניכר מהם יהיו כישלון, ורק יחידי סגולה מהרעיונות שלנו יהפכו ליצירות מופת שערכן נשמר מאות ואלפי שנים. המשמעות היא שאם ברצוננו להביא לעולם משהו ייחודי שיעורר הדים, עלינו לנסות רעיונות רבים בידיעה שחלקם נידונו לכישלון מראש, ולא לפחד ליפול מהקורה.

בסופו של דבר המאפיינים של המקוריים שלובים זה בזה. דחיינות מאפשרת לתת מקום וזמן לספקות, לעקוף מכשולים ולשכלל את הקיים, מה שכרוך בניסיונות מרובים של לימוד מטעויות עד לליטוש הרעיון המקורי המושלם. "המקוריים אינם שונים מאתנו", מסכם גרנט, "הם מרגישים פחד וספק, הם דוחים דברים, יש להם רעיונות גרועים. ולפעמים, זה לא למרות התכונות האלו אלא בזכותן שהם מצליחים".

לא ברור אם התכונות הללו מולדות בקרב אנשים מקוריים ששינו את העולם, אבל הן ודאי ניתנות לרכישה עבור מרבית בני האדם. אם ניקח מהן קצת אל חיינו, נוכל להוסיף זריקת יצירתיות ומקוריות לכל מעשה ידינו, תוך הורדת המתח של זמן, השלמה עם הספק והחשש, וקבלת הכישלון כאב כל ההצלחות.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

5 פעולות שאנשים מצליחים עושים בבוקר – ויכולות להשפיע על כל היום

שגרה בלתי שגרתית - ההרגלים היומיים של מפורסמים יצירתיים ומעוררי השראה

תופתעו לגלות כיצד המצב הרגשי משפיע על מידת היצירתיות שלכם

עוד ממהות החיים

22.09.20
מהם 4 ההורמונים שהופכים אותנו למאושרים, וכיצד נוכל לעודד את ייצורם?
17.09.20
ההרצאה השבועית של TED – המוח שלנו הוא אמן הקשבה ופרשנות
16.09.20
לפתוח דף חלק – 15 ציטוטים על התחלות חדשות
14.09.20
עולם מושלם נשמע כמו אידיאל לשאוף אליו, אך מתברר כי יש בו פרדוקס אפלולי
10.09.20
ההרצאה השבועית של TED: בשביל שילדינו יוכלו לעוף, צריך לחשל את כנפיהם
07.09.20
לרטוט כמו מיתר – מה יש במוזיקה שיכול להעביר בנו צמרמרות?
07.09.20
עושה זאת כמו אף אחד אחר – המידע המפתיע שחוש הריח מגלה לנו בלי שנשים לב
03.09.20
ההרצאה השבועית של TED: ההבדל בין סיכון מוחלט ליחסי, וכיצד הוא מסייע בקבלת החלטות
02.09.20
מהו הצופן שהפך את האבוריג'נים לבעלי "זיכרון על" ואיך ניתן להשתמש בו גם היום?
31.08.20
פסיכולוגים: תנו לילדים להתחכך בחיים, רק ככה הם ילמדו איך לחיות
27.08.20
ההרצאה השבועית של TED: לפתח עצמאות בילדים יעזור להם יותר מדחיפה למצוינות
25.08.20
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
23.08.20
מדוע המדבר מזוהה עם חופש ושחרור? מתברר שלסיפור יש שורשים מעניינים
20.08.20
ההרצאה השבועית של TED: מדוע כדאי לקחת את הבחירות שלנו קצת יותר בקלות?
18.08.20
כוכבי השמיים משמשים כצופן בין דורי לידע עתיק – כיצד ניתן לפענח אותו?
16.08.20
"לעולם אל תבזבז משבר טוב": צעדים מעשיים לטיפוח נוכחות ומשמעות בתקופות של שינוי
13.08.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד לרתום את חולשותינו האנושיות לשיפור בריאותנו
12.08.20
מהי 'למידת לולאה כפולה', וכיצד היא עוזרת לנו לעבור טרנספורמציה?
11.08.20
החיבור לטבע חיוני לנו כמו אוויר לנשימה – א.ד. גורדון היטיב לתאר זאת כבר לפני 100 שנים
10.08.20
משל הדייג: מהו אותו דג גדול שאנו ממתינים לו כל חיינו?