הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

להישאר עם טעם של עוד – כיצד להפוך את הזיכרון ארוך הטווח לחיובי יותר


11 בפברואר, 2020

בועז מזרחי

ליל ה-26 במאי 1999 נחרט בפרטי פרטים בזיכרונם של מיליונים ברחבי העולם. השעה הייתה מעט אחרי 23:30 כאשר שופט הכדורגל המיתולוגי, פיירלואיג'י קולינה, הורה על תוספת זמן של שלוש דקות בגמר ליגת האלופות. הייתה זו התמודדות טיטאנים בין שני מועדוני כדורגל מפוארים, באיירן מינכן מגרמניה ומנצ'סטר יונייטד מאנגליה. עיני אוהדי כדורגל בכל הגלובוס היו מרותקות אל האצטדיון בברצלונה - שם נערך הגמר - ובדקות אלה הגיעו לאקסטזה של ממש.

גם אם אינכם מחובבי הז'אנר, בוודאי תוכלו להבין את הדרמה העצומה שחוו אוהדי ספורט באשר הם באותן שלוש דקות. הקבוצה ממינכן כבשה שער כבר בדקה השישית מפתיחת המשחק - והובילה בהפרש זה לאורך כל 90 הדקות. הגרמנים כבר היו משוכנעים שהגביע בדרך לבוואריה וסרטי העיטור של המועדון אף נתלו עליו. אלא שבדקה ה-90 וה-92 עשו חלוצי מנצ'סטר יונייטד את הבלתי ייאמן והפכו את התוצאה על פיה, ל-2-1. הגביע האירופי הנחשק עשה דרכו לצפון אנגליה.

אם תשאלו אוהד אקראי של אחת הקבוצות איפה היה ומה עשה באותו לילה, תזכו לתיאור מדויק ועשיר בפרטים. מה היה במשחק הזה, שביסס זיכרונות מלאי חיים הן בקרב האוהדים המאוכזבים והן בקרב אלה שפצחו במחולות לאחר שריקת הסיום? מאמר שפורסם במגזין Science of Us שופך אור על האופן שבו הזיכרונות שלנו מתגבשים ביחס לחוויות רגשיות אינטנסיביות, ומסביר כיצד אנו יכולים להשתמש במנגנון זה כדי להשפיע על היווצרות תמונות חיים מאושרות, או לפחות להטות את הכף לטובת קיבוע הזיכרונות הטובים, בזמן שהשליליים הופכים לברי חלוף.

תרקדו כאילו אף אחד לא מסתכל

אנו זוכרים אירועים חריגים – לטוב ולרע – לא רק כי הם בולטים על רקע של שגרה אחידה. מעבר לכך יש מנגנון ביולוגי שעוזר לנו לבסס זיכרונות חדים וארוכי טווח יותר – והוא נכנס לתוקף בזמן שאנו חווים רגשות בצורה עזה. על פי המאמר, "ככל שאנו חווים רגשות בעצימות גבוהה יותר באירוע נתון, כן עולה הסיכוי שנזכור אותו". בסיסו של המנגנון נטוע בקשרים שבין חלקי המוח. במאמר שפרסם פרופסור ג'יימס מק'גאו מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין, הוא מסביר כי "המערכות הנוירו-ביולוגיות שמתווכות עוררות רגשית וזיכרון קשורות באופן הדוק". אם להיכנס למוחם של הצופים בגמר ליגת האלופות 1999 - ולצורך העניין, של החווים כל אירוע משמעותי אחר - ההתרגשות שנגרמה בעקבות הסיטואציה הובילה להפרשת הורמונים שנמצאו משפיעים על תהליך גיבוש הזיכרון לטווח הארוך. ההורמונים הללו פועלים בדומה להוספת מים לקמח – הם משמשים כחומר מדביק וממצק עבור הזיכרון.

שחקני מנצ'סטר יונייטד חולקים את השמחה עם האוהדים בעיר.

צילום: seanog_72.

לקשר ההדוק בין עוררות רגשית חזקה לבין זיכרון יש סיבה הגיונית. התרגשות באה לספר לנו שמשהו חשוב מתרחש. במאמר מוסגר, התרגשות היא עניין סובייקטיבי ולכן אחד יכול להיות אדיש לחלוטין ביחס לרגעי אושר עילאיים של אחר. ההתרגשות, אם כן, מסמנת למוח שיש פה משהו ששווה ללמוד ממנו: אם זה רגש שלילי אז להיזהר, ואם חיובי - לנסות לשחזר. המנגנון הזה נועד לשרת אותנו בעתיד – ברגע שאנו זקוקים לפרטים מהזיכרון, אנו יכולים לסמוך על המוח שהוא דאג לשמור את החשובים והמועילים שבהם. כל זה כמובן מורכב יותר ונתון למשתנים רבים נוספים, אך עיקרון הפעולה הזה הוכח ובתוקף.

אלו הן חדשות נהדרות מבחינתנו. אם עוצמת הרגש קובעת את גיבוש הזיכרון, אזי שליטה ברגשות יכולה לקבוע כיצד נזכור את ההיסטוריה שלנו. משמע – אם נוכל למצוא דרך להעצים את ההתרגשות בהתנסויות חיוביות ולהחליש אותה בחוויות שליליות, נוכל למעשה לוודא שהחוויות החיוביות יתקבעו צלול יותר בזיכרוננו וילכו עמנו כברת דרך ארוכה יותר. אבל האם בכלל יש דרך לעשות זאת? האם אוהדי מנצ'סטר יונייטד היו מסוגלים לסחוט עוד קצת התרגשות מהגמר ההוא; האם לאוהדי באיירן מינכן הייתה אפשרות לגרום לכך שהזיכרון המאכזב ידעך עם הזמן?

התשובה היא כן. על פי המאמר, התהליך פשוט יותר במקרה של חוויות משמחות. אם אתם הולכים למסיבה, למשל, אתם יכולים "לצאת מגדרכם כדי ליצור אינטראקציות מהנות עם חבריכם, להשתחרר על רחבת הריקודים וכן הלאה". בכל חוויה גלום פוטנציאל שמחה אדיר, ואנחנו יכולים להחליט איזה חלק ממנו לנצל. שחרור העכבות והגברה יזומה של החוויה מאפשרים לנו ליצור עוררות רגשית גבוהה ולהבטיח את התגבשות הזיכרון המבוקש. ולא צריך לשמור את השימוש בטריק הפסיכולוגי הזה לאירועים מיוחדים - גם ערב סולידי עם המשפחה בבית שווה להפוך לזיכרון חזק. הבעת רגשות חיוביים בצורה משוחררת בקרב משפחה וחברים יכולה לסייע לעצב ולחזק הן את זיכרונותינו, הן את זיכרונותיהם של היקרים לנו, והן את מערכת הזיכרון המשותפת שנרקמת בין אנשים קרובים.

מנגד, שליטה ברגשות שליליים היא עניין שדורש קצת יותר השקעה, אבל גם כאן אנו לא חסרי אונים. מחקרים הוכיחו כי תרגול מיינדפולנס יכול לסייע לשליטה רגשית גבוהה ולוויסות המחשבות. אנשים שמכניסים את ההרגל הזה לחייהם יכולים לבחור בצורה מודעת לאיזה כיוון לקחת את המחשבות, ובכך להסיט את תשומת הלב מחוויות שליליות, להימנע משקיעה בהרהורים על אכזבות וכעסים ולתת לזמן לפזר את הזיכרונות מאירועים כאלה בקלות ובמהירות. כשזה נוגע לחוויות שהייתם רוצים לשכוח, מחדד המאמר, "ההימור הטוב ביותר... הוא לאמץ את גישת הזן ולא לתת לסיטואציה להשפיע עליכם". בנוסף למדיטציה אפשר פשוט להסיח את הדעת באופן יזום, אם זה באמצעות האזנה למוזיקה, קריאת ספר, או לגימת כוס מים ומספר נשימות עמוקות.

תיעוד מוגזם של החוויות מטשטש את הזיכרונות הטובים.

הניחו את הסמארטפון, לאט ובזהירות

יש גרעין של אמת בתפיסה הרווחת שלפיה תיעוד יתר באמצעות הסמארטפונים מנתק אותנו מהחוויה, וכתוצאה - גם מהזיכרון. בפודקאסט של NPR מסבירה ד"ר לינדה הנקל כי "ברגע שאתם לוחצים על כפתור המצלמה, זה כאילו עשיתם מיקור חוץ לזיכרון שלכם". למעשה, מדובר בתופעה רחבה יותר שמשפיעה על יכולות קוגניטיביות נוספות: התבססות בלעדית על תוכנות ניווט, למשל, עלולה להקהות את כושר ההתמצאות שלנו. במילים אחרות, כשהמוח יודע שיש לו על מי לסמוך, הוא לא טורח לעשות את העבודה בעצמו. על פי ממצאי המחקר של הנקל, להיות נוכחים במלואנו בחוויה תורם לא רק לחוויה שלה בהווה, אלא גם לצורת האחסון שלה במוח לטובת שליפה עתידית. לכן, עד כמה שמתבקש לתעד את האירועים המשמחים, הפרזה בכך עלולה לשחוק ולגרוע מהזיכרון הממשי של אותן חוויות. זה לא אומר להימנע כליל מצילום, אלא להיות יותר פעילים ונוכחים באירועים משמחים, לנסות לחוות אותם באופן אקטיבי ולתת לזיכרון להרוויח את לחמו.

הנקל מוסיפה כי קיים מנגנון נוסף לביסוס זיכרונות חיוביים - העלאת זיכרונות. שיחות עם חברים והרהור על הטיול בחו"ל שממנו חזרנו בשבוע שעבר יסייעו  לחזק את הזיכרון שלו במוחנו. מדענים שבדקו כיצד פועל מוחם של אנשים בעלי זיכרון-על מבססים את הטענה הזו: נמצא שנטייה מוגברת לפנטזיה ולהרהור חוזר ונשנה בחוויה הופכים את הזיכרון לבהיר ומפורט יותר. במילים אחרות, כדי לשמור על זיכרונות חיוביים לאורך זמן, נסו לחיות מחדש את החוויה. זה, כמובן, עובד גם בכיוון ההפוך. בעוד שקיימת נטייה להתפלש באירועים לא נעימים, התוצאה עלולה להיות קיבוע שלהם בזיכרון. אמנם ניתוח לאחור של כישלונות יכול להועיל, אבל כדאי לעשות זאת בצורה קרה, פרקטית ומחושבת, מבלי לצקת שיפוטיות ולהפוך את התהליך לקדרה מהבילה שקיעה בדכדוך.

הזיכרון שלנו לא יכול - ואולי אף לא צריך - לקבע כל רגע בהיסטוריה שלנו. אם תחשבו על זה, אפילו אם תסיטו מבט לרגע מהמסך, הזיכרון שלכם יצרוב במוחכם תמונה של הטקסט. אבל המוח פיתח מנגנון לסינון של זיכרונות כדי שנוכל לקבוע אילו מהם ראויים לשימור ואילו לזרוק לסל המחזור – ואנו יכולים לעשות בו שימוש מושכל. אז מה השורה התחתונה, מלבד המלצה לאוהדי כדורגל להתחיל לתרגל מיינדפולנס? אנו יכולים להתייחס לזיכרון כמו אל מיקסר מוזיקלי, משמע, לכוון את הרגשות בעדינות ובדיוק, ולאפשר לאולפן להקליט את המוזיקה הכי יפה בעינינו.

כתבות נוספות שעשוית לעניין אותך:

תופתעו לגלות כיצד המצב הרגשי משפיע על מידת היצירתיות שלכם

מדוע אנו מקבלים את הרעיונות הטובים ביותר במקלחת?

המדע שמסביר מדוע אנו כל-כך אוהבים לטוס לחו"ל

עוד ממהות החיים

06.07.20
האומנם כל רגע חולף לבלי שוב? מחלוקת המשתרעת על פני 2,500 שנה מעוררת סימני שאלה
01.07.20
ההרצאה השבועית של TED: כשהאדם הקדמון עולה על הנתיב המהיר
01.07.20
ציפיות מטילות צל על צידי אישיותינו המגוונים – מדוע וכיצד להוציא אותם אל האור?
30.06.20
מתחת למעטה המסתורין של ההיפנוזה שוכן כלי טיפולי מוכח מדעית
29.06.20
הפעם ההיא שהבטתם ביצירת אומנות והרגשתם שמשהו בתוככם השתנה
25.06.20
ההרצאה השבועית של TED: הצרכים הבסיסיים שסיפוקם עשוי למנוע דיכאון
24.06.20
תנו לקוף מקלדת ומתישהו הוא יכתוב מחזות טוב יותר משייקספיר - זה בלתי נמנע
23.06.20
מינימליזם – כשבוחרים בפחות, עשויים לגלות שאנו נשארים עם יותר
22.06.20
כולנו הולכים על לולאת שמונה חוזרת – מדוע זו דווקא הזדמנות לצמיחה?
18.06.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד למנוע מהדאגות של העבודה להשתלט על חיינו?
17.06.20
בשלות רגשית – כיצד ניתן למנוע מעולמנו הפנימי להאפיל על זה החיצוני?
15.06.20
בין הדמיוני לממשי – מה החלום יכול ללמד אותנו על המציאות
11.06.20
ההרצאה השבועית של TED: שמיים זרועי כוכבים חיוניים לנו, ולא רק בגלל היופי שלהם
10.06.20
כשאנו מדברים עם הידיים משהו שונה מתרחש במוח – כך מחוות גוף משפיעות על התפיסה שלנו
08.06.20
ההחלטות שלנו מוכרעות ב-5 השניות הראשונות – כך ניתן לנצל זאת נגד דחיינות
04.06.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד תרבות אבותינו משפיעה על בריאותנו?
03.06.20
מהו סגנון קבלת ההחלטות של ילדיכם וכיצד לעזור להם להוציא ממנו את המיטב
03.06.20
אל הלא נודע – 4 תובנות לצליחת תקופות של חוסר ודאות ו-10 שאלות לגיבוש פתרונות
01.06.20
המורד במורדים – אלבר קאמי השאיר לנו מורשת של חופש בחירה
25.05.20
מדוע מחוות זניחות לכאורה של טוב-לב עשויות להיצרב בנו לכל החיים?