הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: האם מדענים גילו את מעיין הנעורים?


7 בינואר, 2016

במאה ה-5 לפני הספירה כתב היסטוריון יווני בשם הרודוטוס, מי שנחשב לאבי ההיסטוריה, תיאור, ככל הנראה בדיוני, של מקור מים אשר גורם לילידים בחבל ארץ מסוים ליהנות מתוחלת חיים מופלגת. הוא כותב כך: "...הוא הוביל אותם למעיין שכשרחצו בו, עורם הפך נוצץ וחלק, כמו היו מתרחצים בשמן – וניחוח עלה מהמעיין, כמו זה של סיגליות". זהו ככל הנראה התיעוד הראשון לאגדה על מעיין הנעורים – מקור המים הנסתר שיכול להעניק לבני אדם חיי נצח או לפחות להשיב להם את נעוריהם.

להרודוטוס וליוונים אין, ככל הנראה, זכויות יוצרים על אגדת מעיין הנעורים. הסברה היא שמדובר בסיפור שהתפתח בהרבה תרבויות במקביל, גם כאלו שהיו מבודדות מהעולם המערבי משך אלפי שנים, כמו שבטים במרכז אמריקה. כיצד ייתכן שקיים דמיון בין-תרבותי לגבי המיתוס הזה? באופן מפתיע, התשובה מגיעה דווקא מהמדע המודרני. ייתכן שבני התרבויות העתיקות תפסו בחוש שמשהו בחומר נוזלי קשור איכשהו לוויטליות שבנו, גם אם התיאוריה שלהם לא הייתה מלוטשת דיה. טוני ווייס-קוריי, פרופסור לנוירולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, חושף ממצאים של מחקרים עדכניים המגלים כיצד נוזל החיים – הדם - יכול לסייע להשיב לתאים בוגרים את צעירותם. במילים אחרות – ייתכן ונמצא מעיין הנעורים הביולוגי שלנו.


היצור היחיד שמנסה לעצור את הזמן

אין זה סוד שבני האדם חיפשו וממשיכים לחפש אחר חיי נצח, או לפחות שואפים בנחישות לעכב את תהליך ההזדקנות. דרך הטבע היא שכל חומר עובר מחזור שתחילתו בבנייה וסופו בפירוק. עד כמה שאנו יכולים להוכיח, האדם הוא היצור היחיד שמודע לתהליך ושופט אותו במונחים של טוב ורע. כל היצורים עושים כל שביכולתם כדי לשרוד, אבל לא ידוע על אף יצור שגם מנסה למנוע את הזדקנותו. אנחנו, לעומת זאת, מנסים לשחק עם ציר הזמן. עד עתה זה היה בעיקר בדמיון, אבל התפתחות הטכנולוגיה והמדע הפכו את המשחק הזה למציאותי מאי פעם.

אפשר לבוא אלינו בטענות? אם מחוגי הזמן היו משפיעים רק על החומר – חצי נחמה. אבל החומר והרוח נמצאים בהשפעה הדדית, ולכן הזדקנות של תאים משמעה גם שינויים קוגניטיביים ומנטליים. בשורה התחתונה, הזדקנות עלולה להשפיע על הזיכרונות, על האישיות ועל הזהות שלנו. יותר מכך, היכולות הקוגניטיביות מאפשרות לנו להביא לשינוי והשפעה על העולם, ופגיעה בהן יכולה להתבטא בפגיעה בתחושת התכלית שלנו. אך הגיוני, אם כן, שנרצה לשמר את כוחנו הפיזי והמנטלי בשיאם.

אבל האם זה אפשרי? "אני אשתף אתכם בפיתוח מדהים לחלוטין במחקר ההזדקנות שיכול לחולל מהפכה בדרך שבה אנחנו חושבים על הזדקנות", אומר ווייס-קוריי. מחקרים שבוצעו על עכברים הראו כי פרטים מבוגרים שחלקו דם עם פרטים צעירים הפגינו התחדשות בתאי שריר. מחקרים עוקבים הראו כי "ניתן לצפות בתופעות התחדשות דומות בלבלב, בכבד ובלב. אבל מה שאני מתרגש ממנו ביותר, וכמה מעבדות אחרות גם כן, הוא שאפשר אפילו ליישם זאת על המוח", מוסיף ווייס-קוריי.


החוקרים מנסים לאתר את גורם
X שחיבר את חלקי המשוואה

אצל האדם הממוצע, הקשרים בין תאי העצב במוח מתפקדים ברמה גבוהה עד סביבות גיל 60. לאחר מכן חלה ירידה תלולה יחסית בתפקוד הנוירונים והם מתחילים למות. העכברים המבוגרים שנחשפו לדם צעיר הראו בלימה בהתדרדרות המנטלית והפגינו תפקוד גבוה גם בגיל מבוגר. השאלה היא האם מה שנכון לעכברים תקף בהכרח גם לגבי בני האדם? כדי לענות על שאלה זו היה צורך לחקור את המכניזם של 'מעיין הנעורים הביולוגי' בתוך המוח – הליך מורכב לביצוע באדם חי. בכלים שקיימים היום, המידע שניתן לקבל על המוח הוא חלקי מאוד ולא מקדם הרבה את המחקר.

לכאורה הגיעו החוקרים למבוי סתום, אבל אז עלתה בקרבם הברקה – "אולי מה שעלינו לעשות, זה לחשוב על המוח כחלק מהאורגניזם הגדול יותר", אומר ווייס-קוריי, "האם אנו יכולים באופן פוטנציאלי להבין יותר את מה שקורה בתוך המוח ברמה המולקולרית אם אנו רואים את המוח כחלק מכל הגוף?" הגוף מורכב מחלקים אוטונומיים שאמנם מתקשרים זה עם זה ומשפיעים זה על פעילותו של זה, אבל הם קבועים במקומם ואין ביניהם קשר תאי בלתי מתווך. כך לדוגמה, המוח שולח מסרים לקיבה, אבל לשני האיברים הללו מערכת תאים נפרדת ושונה. הגורם הבולט שמקשר בין כלל האיברים, ואפשר לומר שהוא נמצא בכל הגוף בכל רגע נתון – הוא הדם.

מסיבה זו הדם הוא המפתח להבנת טיב הקשר בין חידוש רקמות באיברים (מה שניתן לבחון) ובין חידוש תאים במוח. "אז אם נסתכל איך הדם משתנה במשך השנים או במהלך מחלה, האם נוכל ללמוד משהו על המוח?" שואל ווייס-קוריי, וממשיך, "אנחנו יודעים שככל שאנו מזדקנים, גם הדם משתנה". וכאן החלו החוקרים לנסות ולבודד את המשתנים הביולוגיים שמשפיעים על תהליך ההזדקנות. הם גילו שאכן הדם מכיל חומרים שמסוגלים לווסת את תהליך ההזדקנות של תאים. עכשיו נותר לבחון האם וכיצד הדם מביא להתחדשות מוחית.

הם חזרו לבחון את העכברים והממצאים שגילו היו מדהימים: "יותר תאי גזע עצביים שיוצרים נוירונים חדשים במוחות הזקנים הללו. יש עלייה בפעילות של הסינפסות, בקשרים שבין הנוירונים. יש יותר גנים שבאים לידי ביטוי, שידוע שהם מעורבים ביצירת זיכרונות חדשים. ויש פחות דלקות רעות". החוקרים גילו שכל זה קורה מבלי שיתרחש מעבר תאי מוח בין פרט צעיר לפרט מבוגר, ולכן המסקנה היא שהגורמים המחדשים חייבים להיות מסיסים – היינו, הפלזמה של הדם.


יסודות מדעיים באגדה עממית

כבר הוכח שחלוקת דם בין עכברים צעירים לעכברים מבוגרים משפרת את הכישורים הקוגניטיביים. אבל מה לגבי בני אדם? השלב הראשון היה לבחון האם גם הפלזמה האנושית היא בגדר 'מעיין נעורים'. פרופסור ווייס-קוריי יוצא בחשיפה דרמטית: "מה שאני אראה לכם עכשיו זה מחקר שלא פורסם, שבו השתמשנו בפלזמה אנושית צעירה, ולבקרה בתמיסת מלח, והזרקנו אותה לעכבר זקן. ושאלנו - האם נוכל להצעיר שוב עכברים זקנים? לעשות אותם חכמים יותר?"

העכברים קיבלו זריקת 'מעיין נעורים' והחוקרים בדקו את כושר ההתמצאות שלהם במרחב - את היכולת לזכור מפה מנטלית. בניסוי שווייס-קוריי מציג על המסך נראה ההבדל המדהים: העכבר שלא עבר טיפול מחפש את דרכו ונראה אובד עצות, ואילו העכבר שקיבל את זריקת 'מעיין הנעורים' מוצא את דרכו תוך רגעים ספורים. שניהם, כמובן, באותו גיל.

עכשיו נשאלת השאלה האם פלזמה צעירה יכולה להשפיע גם על התחדשות תאית, ובפרט מוחית, בקרב בני אדם. "אנחנו מריצים מחקר קליני קטן בסטנפורד", אומר ווייס-קוריי, "מה שאנו מקווים, זה שישנם כמה סימנים של שיפור מהטיפול הזה". אם לשפוט לפי תוצאות הניסויים עד כה, יש מקום להרבה אופטימיות, כיוון שהם הוכיחו "שיש משהו לא רק בפלזמה של עכברים צעירים, אלא בפלזמה אנושית צעירה שיש לה את היכולת לעזור למוח הזקן".

המסקנות של ווייס-קוריי, כפי שהוא הבטיח, יכולות לשנות את אופן ההסתכלות שלנו על תהליך ההזדקנות מהיסוד. השחיקה בחומר וברוח כנראה אינה דטרמיניסטית והתהליכים הביולוגיים בגופנו הרבה יותר גמישים וניתנים לשליטה. "אני לא חושב שאנחנו נחיה לנצח", מסכם ווייס-קוריי, "אבל אולי גילינו שמעיין הנעורים הוא בעצם בתוכנו". ייתכן שבכל זאת היו באגדות על מעיין הנעורים יסודות של אמת, בין אם המוחות שהגו אותם ידעו זאת ובין אם לאו.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אתנחתא של טבע: הכירו את היצור החי שלא יכול למות

ההרצאה השבועית של TED: כך תייצרו מחדש את תאי המוח ששולטים באושר שלכם

מחקר חדש תומך בהשערה שלמים יש זיכרון ו`יכולת למידה`

פרפרים בבטן – הכירו את 'המוח השני' ששולט במערכת העיכול שלנו

משאירים חותם בעולם - ההילה הביולוגית האישית שמלווה אתכם לכל מקום

התגובה המדהימה של הגוף שלכם למים וכיצד הם יכולים להציל חיים

האם נמצאה הסיבה שבגללה בני האדם ושאר בעלי החיים ישנים?

מדענים גילו את מתג ההפעלה של המוח

פיזיקאים מתלבטים: האם הזמן באמת עובר או שהשינוי הוא אם כל האשליות?

עוד ממהות החיים

05.12.19
ההרצאה השבועית של TED: החוסן והביטחון שבחוסר יעילות
04.12.19
גוף, נפש, חברה ופליאה מהטבע – 4 האלמנטים של האצטקים לחיים מלאי משמעות
03.12.19
שימו לב לזה – "שאלת הקסם" שתפנה את הקשב שלכם לצדדים החיובים של החיים
02.12.19
אנו יכולים לתעל את המוח ליצירתיות ושלווה – מומחים מסבירים אילו תנאים דרושים לכך
28.11.19
ההרצאה השבועית של TED: מהם הערכים שעוברים כמסרים סמויים לילדינו וכיצד?
27.11.19
מדוע עוד לא פגשנו חייזרים? פרדוקס פרמי מציע תשובה מדעית
26.11.19
הדמיון עולה על כל מציאות – עולמות ווירטואליים שעוזרים לנו להתמודד עם אתגרים אמיתיים
25.11.19
משפרים את איכות החיים בסגנון צפון אירופאי – 5 רעיונות מדליקים שניתן לסגל
21.11.19
ההרצאה השבועית של TED: ליצירתיות אין גיל, מי שממשיך לנסות יכול להצליח
20.11.19
על כתפיהם של ענקים – מדוע עלינו לנהוג בענווה כלפי מסורות שקדמו לנו
19.11.19
האוכל הוא לא אויב – התמודדות עם אכילה רגשית מנקודת מבט מפייסת
18.11.19
חידת היופי – החוט המקשר בין מתמטיקה, אהבה ופחד
14.11.19
ההרצאה השבועית של TED: לקדם את עצמנו זה אתגר לא פשוט, אבל לגמרי אפשרי
13.11.19
קסמה של עלילה טובה – לחזק את התדמית העצמית באמצעות טכניקות סיפור סיפורים
11.11.19
גם אם אתם לא ממש הטיפוס הספורטיבי - 6 יתרונות שבלהיות אוהד מצטיין
07.11.19
ההרצאה השבועית של TED: אל תמהרו להתחמק מוויכוחים, אפילו בנושאים רגישים
06.11.19
ההבדלים בין אנשים נוצרים בדמיון שלנו – ראם דאס על תמצית הזהות האנושית
05.11.19
רענון למחשבה? לכו על זה – פסיכולוגים מסבירים את יתרונות הצעידה עבור המוח
31.10.19
ההרצאה השבועית של TED: כיצד התרבות שלנו משפיעה על האופן שבו אנו חווים רגשות?
30.10.19
אין כמו קרן שמש דבר ראשון בבוקר – כך שעון החורף מועיל למוח ומשפר פרודוקטיביות