הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: האם מדענים גילו את מעיין הנעורים?


7 בינואר, 2016

במאה ה-5 לפני הספירה כתב היסטוריון יווני בשם הרודוטוס, מי שנחשב לאבי ההיסטוריה, תיאור, ככל הנראה בדיוני, של מקור מים אשר גורם לילידים בחבל ארץ מסוים ליהנות מתוחלת חיים מופלגת. הוא כותב כך: "...הוא הוביל אותם למעיין שכשרחצו בו, עורם הפך נוצץ וחלק, כמו היו מתרחצים בשמן – וניחוח עלה מהמעיין, כמו זה של סיגליות". זהו ככל הנראה התיעוד הראשון לאגדה על מעיין הנעורים – מקור המים הנסתר שיכול להעניק לבני אדם חיי נצח או לפחות להשיב להם את נעוריהם.

להרודוטוס וליוונים אין, ככל הנראה, זכויות יוצרים על אגדת מעיין הנעורים. הסברה היא שמדובר בסיפור שהתפתח בהרבה תרבויות במקביל, גם כאלו שהיו מבודדות מהעולם המערבי משך אלפי שנים, כמו שבטים במרכז אמריקה. כיצד ייתכן שקיים דמיון בין-תרבותי לגבי המיתוס הזה? באופן מפתיע, התשובה מגיעה דווקא מהמדע המודרני. ייתכן שבני התרבויות העתיקות תפסו בחוש שמשהו בחומר נוזלי קשור איכשהו לוויטליות שבנו, גם אם התיאוריה שלהם לא הייתה מלוטשת דיה. טוני ווייס-קוריי, פרופסור לנוירולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, חושף ממצאים של מחקרים עדכניים המגלים כיצד נוזל החיים – הדם - יכול לסייע להשיב לתאים בוגרים את צעירותם. במילים אחרות – ייתכן ונמצא מעיין הנעורים הביולוגי שלנו.


היצור היחיד שמנסה לעצור את הזמן

אין זה סוד שבני האדם חיפשו וממשיכים לחפש אחר חיי נצח, או לפחות שואפים בנחישות לעכב את תהליך ההזדקנות. דרך הטבע היא שכל חומר עובר מחזור שתחילתו בבנייה וסופו בפירוק. עד כמה שאנו יכולים להוכיח, האדם הוא היצור היחיד שמודע לתהליך ושופט אותו במונחים של טוב ורע. כל היצורים עושים כל שביכולתם כדי לשרוד, אבל לא ידוע על אף יצור שגם מנסה למנוע את הזדקנותו. אנחנו, לעומת זאת, מנסים לשחק עם ציר הזמן. עד עתה זה היה בעיקר בדמיון, אבל התפתחות הטכנולוגיה והמדע הפכו את המשחק הזה למציאותי מאי פעם.

אפשר לבוא אלינו בטענות? אם מחוגי הזמן היו משפיעים רק על החומר – חצי נחמה. אבל החומר והרוח נמצאים בהשפעה הדדית, ולכן הזדקנות של תאים משמעה גם שינויים קוגניטיביים ומנטליים. בשורה התחתונה, הזדקנות עלולה להשפיע על הזיכרונות, על האישיות ועל הזהות שלנו. יותר מכך, היכולות הקוגניטיביות מאפשרות לנו להביא לשינוי והשפעה על העולם, ופגיעה בהן יכולה להתבטא בפגיעה בתחושת התכלית שלנו. אך הגיוני, אם כן, שנרצה לשמר את כוחנו הפיזי והמנטלי בשיאם.

אבל האם זה אפשרי? "אני אשתף אתכם בפיתוח מדהים לחלוטין במחקר ההזדקנות שיכול לחולל מהפכה בדרך שבה אנחנו חושבים על הזדקנות", אומר ווייס-קוריי. מחקרים שבוצעו על עכברים הראו כי פרטים מבוגרים שחלקו דם עם פרטים צעירים הפגינו התחדשות בתאי שריר. מחקרים עוקבים הראו כי "ניתן לצפות בתופעות התחדשות דומות בלבלב, בכבד ובלב. אבל מה שאני מתרגש ממנו ביותר, וכמה מעבדות אחרות גם כן, הוא שאפשר אפילו ליישם זאת על המוח", מוסיף ווייס-קוריי.


החוקרים מנסים לאתר את גורם
X שחיבר את חלקי המשוואה

אצל האדם הממוצע, הקשרים בין תאי העצב במוח מתפקדים ברמה גבוהה עד סביבות גיל 60. לאחר מכן חלה ירידה תלולה יחסית בתפקוד הנוירונים והם מתחילים למות. העכברים המבוגרים שנחשפו לדם צעיר הראו בלימה בהתדרדרות המנטלית והפגינו תפקוד גבוה גם בגיל מבוגר. השאלה היא האם מה שנכון לעכברים תקף בהכרח גם לגבי בני האדם? כדי לענות על שאלה זו היה צורך לחקור את המכניזם של 'מעיין הנעורים הביולוגי' בתוך המוח – הליך מורכב לביצוע באדם חי. בכלים שקיימים היום, המידע שניתן לקבל על המוח הוא חלקי מאוד ולא מקדם הרבה את המחקר.

לכאורה הגיעו החוקרים למבוי סתום, אבל אז עלתה בקרבם הברקה – "אולי מה שעלינו לעשות, זה לחשוב על המוח כחלק מהאורגניזם הגדול יותר", אומר ווייס-קוריי, "האם אנו יכולים באופן פוטנציאלי להבין יותר את מה שקורה בתוך המוח ברמה המולקולרית אם אנו רואים את המוח כחלק מכל הגוף?" הגוף מורכב מחלקים אוטונומיים שאמנם מתקשרים זה עם זה ומשפיעים זה על פעילותו של זה, אבל הם קבועים במקומם ואין ביניהם קשר תאי בלתי מתווך. כך לדוגמה, המוח שולח מסרים לקיבה, אבל לשני האיברים הללו מערכת תאים נפרדת ושונה. הגורם הבולט שמקשר בין כלל האיברים, ואפשר לומר שהוא נמצא בכל הגוף בכל רגע נתון – הוא הדם.

מסיבה זו הדם הוא המפתח להבנת טיב הקשר בין חידוש רקמות באיברים (מה שניתן לבחון) ובין חידוש תאים במוח. "אז אם נסתכל איך הדם משתנה במשך השנים או במהלך מחלה, האם נוכל ללמוד משהו על המוח?" שואל ווייס-קוריי, וממשיך, "אנחנו יודעים שככל שאנו מזדקנים, גם הדם משתנה". וכאן החלו החוקרים לנסות ולבודד את המשתנים הביולוגיים שמשפיעים על תהליך ההזדקנות. הם גילו שאכן הדם מכיל חומרים שמסוגלים לווסת את תהליך ההזדקנות של תאים. עכשיו נותר לבחון האם וכיצד הדם מביא להתחדשות מוחית.

הם חזרו לבחון את העכברים והממצאים שגילו היו מדהימים: "יותר תאי גזע עצביים שיוצרים נוירונים חדשים במוחות הזקנים הללו. יש עלייה בפעילות של הסינפסות, בקשרים שבין הנוירונים. יש יותר גנים שבאים לידי ביטוי, שידוע שהם מעורבים ביצירת זיכרונות חדשים. ויש פחות דלקות רעות". החוקרים גילו שכל זה קורה מבלי שיתרחש מעבר תאי מוח בין פרט צעיר לפרט מבוגר, ולכן המסקנה היא שהגורמים המחדשים חייבים להיות מסיסים – היינו, הפלזמה של הדם.


יסודות מדעיים באגדה עממית

כבר הוכח שחלוקת דם בין עכברים צעירים לעכברים מבוגרים משפרת את הכישורים הקוגניטיביים. אבל מה לגבי בני אדם? השלב הראשון היה לבחון האם גם הפלזמה האנושית היא בגדר 'מעיין נעורים'. פרופסור ווייס-קוריי יוצא בחשיפה דרמטית: "מה שאני אראה לכם עכשיו זה מחקר שלא פורסם, שבו השתמשנו בפלזמה אנושית צעירה, ולבקרה בתמיסת מלח, והזרקנו אותה לעכבר זקן. ושאלנו - האם נוכל להצעיר שוב עכברים זקנים? לעשות אותם חכמים יותר?"

העכברים קיבלו זריקת 'מעיין נעורים' והחוקרים בדקו את כושר ההתמצאות שלהם במרחב - את היכולת לזכור מפה מנטלית. בניסוי שווייס-קוריי מציג על המסך נראה ההבדל המדהים: העכבר שלא עבר טיפול מחפש את דרכו ונראה אובד עצות, ואילו העכבר שקיבל את זריקת 'מעיין הנעורים' מוצא את דרכו תוך רגעים ספורים. שניהם, כמובן, באותו גיל.

עכשיו נשאלת השאלה האם פלזמה צעירה יכולה להשפיע גם על התחדשות תאית, ובפרט מוחית, בקרב בני אדם. "אנחנו מריצים מחקר קליני קטן בסטנפורד", אומר ווייס-קוריי, "מה שאנו מקווים, זה שישנם כמה סימנים של שיפור מהטיפול הזה". אם לשפוט לפי תוצאות הניסויים עד כה, יש מקום להרבה אופטימיות, כיוון שהם הוכיחו "שיש משהו לא רק בפלזמה של עכברים צעירים, אלא בפלזמה אנושית צעירה שיש לה את היכולת לעזור למוח הזקן".

המסקנות של ווייס-קוריי, כפי שהוא הבטיח, יכולות לשנות את אופן ההסתכלות שלנו על תהליך ההזדקנות מהיסוד. השחיקה בחומר וברוח כנראה אינה דטרמיניסטית והתהליכים הביולוגיים בגופנו הרבה יותר גמישים וניתנים לשליטה. "אני לא חושב שאנחנו נחיה לנצח", מסכם ווייס-קוריי, "אבל אולי גילינו שמעיין הנעורים הוא בעצם בתוכנו". ייתכן שבכל זאת היו באגדות על מעיין הנעורים יסודות של אמת, בין אם המוחות שהגו אותם ידעו זאת ובין אם לאו.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אתנחתא של טבע: הכירו את היצור החי שלא יכול למות

ההרצאה השבועית של TED: כך תייצרו מחדש את תאי המוח ששולטים באושר שלכם

מחקר חדש תומך בהשערה שלמים יש זיכרון ו`יכולת למידה`

פרפרים בבטן – הכירו את 'המוח השני' ששולט במערכת העיכול שלנו

משאירים חותם בעולם - ההילה הביולוגית האישית שמלווה אתכם לכל מקום

התגובה המדהימה של הגוף שלכם למים וכיצד הם יכולים להציל חיים

האם נמצאה הסיבה שבגללה בני האדם ושאר בעלי החיים ישנים?

מדענים גילו את מתג ההפעלה של המוח

פיזיקאים מתלבטים: האם הזמן באמת עובר או שהשינוי הוא אם כל האשליות?

עוד ממהות החיים

16.10.19
מהי "הנגינה הקוונטית" של מיילס דייוויס – ומה עוד אפשר לקחת לחיים מווירטואוז הג'אז
15.10.19
מניפולציות קטנות שיכולות להגביר משמעותית את אחיזת הזיכרון במוח
10.10.19
ההרצאה השבועית של TED: במקום ריבוי משימות , נסו את שיטת איינשטיין – ריבוי עיסוקים
07.10.19
סליחה עוזרת לנו לשפר את הבריאות המנטלית והפיזית – מחקרים מראים כיצד
03.10.19
כיצד מחוות קטנות וניואנסים מובילים אותנו לגדולה – מבט על החיים מעיניו של מנצח תזמורת
02.10.19
לשמור אותם קרוב, לטווח הרחוק – מה אפשר ללמוד מאלפי שנים מצטברות של מערכות יחסים?
26.09.19
ההרצאה השבועית של TED: עצי היער דומים לנו יותר משאנחנו חושבים
24.09.19
מה הופך ספר ילדים לקלאסיקה? 5 סימנים שיעזרו לכם לזהות
23.09.19
האדום שלי והאדום שלך – האם למציאות יש ממשות ללא אנשים שיסכימו עליה?
19.09.19
ההרצאה השבועית של TED: עד כמה אנו בטוחים שהתודעה שלנו אמיתית?
18.09.19
גבולות החיים הולכים ומיטשטשים – מדענים גילו גנים שמופעלים אחרי המוות
16.09.19
שיחות בין עמדות מנוגדות הן דרך פתלתלה – לכן כדאי לצלוח אותן בהילוך נמוך
12.09.19
ההרצאה השבועית של TED: שלושה רכיבים שמעלים את הסיכוי שלנו לשכנע אחרים
10.09.19
כיצד לסגל פתיחות לחוויה ויכולת לראות את המציאות כפי שהיא באמת
09.09.19
4 סגנונות של עמידה במשימות – לא משנה איזה טיפוס אנחנו, יש דרך להוציא מעצמנו את המיטב
05.09.19
ההרצאה השבועית של TED: הכלי העיקרי להבטחת עתידנו הוא הדמיון שלנו
04.09.19
מדוע לקשרים הקרובים שלנו פוטנציאל קנאה גדול וכיצד ניתן לנתב אותה להתפתחות אישית?
03.09.19
לשמוע צבעים ולראות טעמים – כיצד פועל המוח כשמתמוססים הגבולות בין החושים
29.08.19
ההרצאה השבועית של TED: מספר תובנות לחיים שאפשר לקחת מהשיטה המדעית
28.08.19
לפתוח את הראש בעזרת שפות זרות – 7 מילים שמתארות סיפור שלם ברגע