הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: כך תייצרו מחדש את תאי המוח ששולטים באושר שלכם


6 באפריל, 2017

אם המוח הוא מפעל שיוצר עבורנו את המציאות, אז הנוירונים - תאי העצב - הם הפועלים, המכונות, הספקים, ההנהלה, הרכש, השיווק, צוות מחקר ופיתוח, ולמעשה - כל היחידות שגורמות לעסק להתנהל ולספק את המוצר הסופי. נתון מדהים על תאי עצב: מרביתם נוצרים בשלב העוברי וממשיכים ללוות אותנו במשך שארית חיינו. בשונה מתאים אחרים בגוף שמתחדשים באופן תדיר, תאי עצב לא עוברים חלוקה תאית. המשמעות היא שהתאים הללו יקרים מפז, הן בשל התפקיד הקריטי שלהם והן משום שמידת ההתחדשות שלהם נמוכה.

עד לא מזמן האמינו ביולוגים כי הנוירונים לא מתחדשים כלל וכי הערכה שאתה נולדנו מכילה את תאי העצב היחידים שיעמדו לרשותנו במהלך כל החיים. אמנם מדובר במיליארדים רבים, אבל בהתחשב במורכבות המוח כל נוירון חשוב. הזיכרון, הרגשות, המוטוריקה; כל חלקיק קטן באישיות שלנו, כל זיק קטן של תחושה – הכול מתבצע באמצעות נוירונים. החדשות הטובות הן שמדעני מוח גילו שבמוחו של אדם בוגר מתרחש תהליך שנקרא נוירוגנזה - ייצור של תאי עצב חדשים. החדשות הטובות עוד יותר הן שאפשר לשלוט בייצורם.

ד"ר סנדרין ת'ורה היא מדענית מוח בקינגס קולג' בלונדון, אשר מקדישה את מרב מרצה לחקר הנוירוגנזה. היא מספרת על התועלת העצומה שאנו יכולים להפיק כאנשים מבוגרים מחידוש תאי העצב, ומגלה מהן הדרכים לעודד את התהליך באמצעות פעולות יומיומיות פשוטות.


נעים להכיר, ההיפוקמפוס

בחלקו התחתון של המוח, סמוך לחיבור עם עמוד השדרה נמצא אזור שנקרא היפוקמפוס. הוא אחראי למגוון תפקודים מהותיים כמו זיכרון, התמצאות במרחב, מצב הרוח, רגשות ועוד. מלבד השימושים החשובים הללו, ללא ספק, להיפוקמפוס יש מאפיין ייחודי נוסף: "לאחרונה גם למדנו שזהו אחד המבנים הייחודיים במוח בוגר שבו יכולים להיווצר תאי עצב חדשים", אומרת ת'ורה. כדאי לשים את הדברים בפרופורציות: עובר מייצר מיליארדי תאי גזע ואילו אדם בוגר מייצר כ-700 תאים חדשים ביום. זה עשוי להישמע מספר זניח, אבל ת'ורה מסבירה ש"עד גיל 50 כל תאי העצב בהיפוקמפוס שאתם נולדנו כבר יוחלפו בתאי עצב חדשים".

כמו שאר החלקים בגוף, עם השנים המוח עובר תהליך הזדקנות שבא לידי ביטוי בירידה ביכולות הזיכרון. ייצור תאי עצב חדשים בהיפוקמפוס מסייע לבלום את ההתדרדרות הזו, אבל לא רק. יש להם חשיבות בכל גיל. "כשבדקנו מודל לדיכאון בחיות, ראינו שיש להם פחות נוירוגנזה", מספרת ת'ורה, "ואם אנחנו נותנים להם תרופות נוגדות דיכאון, עולה קצב הייצור של תאי העצב החדשים, וחלה ירידה בסימפטומים של הדיכאון". לדעת המדענים הדבר נכון גם לגבי בני אדם, כלומר, לא משנה באיזה גיל אתם, ייצור מוגבר של תאי עצב יכול להשפיע לחיוב על מידת האושר שלכם.


סקס, ריצה ושינה טובה

אז כולנו בעד לייצר עוד ועוד תאי עצב, אבל כיצד אנחנו יכולים להשפיע על משהו שקורה עמוק בתוך המוח שלנו? ת'ורה מציגה רשימת פעולות יומיומיות ושואלת אילו מתוכן מסייעות להגברת ייצור הנוירונים ואילו מפחיתות אותו. חסך בשינה, לחץ והזדקנות מפחיתות את הנוירוגנזה ואילו למידה, סקס וריצה מגבירות את התהליך.

האם די בלמידה, סקס וריצה כדי לפתח תאים? לא ממש. גם להרגלי התזונה (ולא רק לתזונה עצמה) שלנו יש תפקיד מפתח בייצור תאי עצב. הורדת צריכת הקלוריות בכ-25%, רווח גדול בין הארוחות וצריכת מזון הדורש לעיסה, בשונה ממזון בעל מרקם קרמי – כל אלה יגבירו את הנוירוגנזה. כך גם  צריכת פלבנואידים (פיגמנטים הנמצאים במזונות כמו אוכמניות, שוקולד מריר ועוד), אומגה 3 (מצויה בשפע בסלמון, אבוקדו ואגוזי מלך) וכן צריכה מתונה של יין אדום. מזונות עתירי שומן רווי יפגעו בגדילת התאים.

מרבית המחקר בוצע על בעלי חיים, וכאשר בחנו המדענים כיצד התזונה הזו משפיעה על בני אדם הם גילו כי היא משפיעה על הזיכרון ועל הרגשות באותו אופן שהיא משפיעה על ייצור התאים החדשים אצל בעלי חיים. "לדוגמה: הגבלה קלורית תשפר קיבולת זיכרון, ואילו תזונה עשירה בשומן תחמיר סימני דיכאון - בניגוד לחומצות שומן מסוג אומגה 3, שמגבירות נוירוגנזה, וגם מסייעות בהפחתת סימני דיכאון". ת'ורה אומרת כי זה הביא את החוקרים למסקנה שהתזונה משפיעה על ייצור הנוירונים וכתוצאה היא מסייעת לוויסות איכות ונפח הזיכרון, כמו גם לשיפור המצב הרגשי.

מחקר הנוירגנזה של ד"ר סנדרין ת'ורה ושותפיה מעניק תוקף מעשי לאמרה שקובעת כי "אנחנו מה שאנו אוכלים" We are what we eat)). ניתן אף לומר שהוא מרחיב אותה ל"אנחנו מה שאנו עושים" We are what we do)). מה שיפה הוא שהשליטה בייצור תאי העצב כרוכה בהתאמות די מינוריות באורח החיים, ביחס לתמורה שמקבלים: למעשה, אנו מקבלים את הכוח להשפיע על הזהות ועל האישיות שלנו - כיוון שהזיכרון הוא המצע שעליו הן מתקיימות - וכן על מידת האושר. המדע המודרני פותח לנו דלת אל תוך המוח ומאפשר לנו להיכנס לקודש הקודשים של ההוויה האנושית, מה שלא היה מנת חלקם של מרבית בני האדם לאורך רוב ההיסטוריה.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

5 דברים שכדאי לדעת על המוח, האינטליגנציה והזיכרון שלנו

האם נמצאה הסיבה שבגללה בני האדם ושאר בעלי החיים ישנים?

מדענים גילו את מתג ההפעלה של המוח

מחקרים הוכיחו: מראות יפים מסייעים לחזק את מערכת החיסון

ההרצאה השבועית של TED: עד כמה חשוב לקום מהכיסא ולהניע את הגוף?

7 דרכים בהן מתח יכול להשפיע עלינו לטובה

עוד ממהות החיים

06.07.20
האומנם כל רגע חולף לבלי שוב? מחלוקת המשתרעת על פני 2,500 שנה מעוררת סימני שאלה
01.07.20
ההרצאה השבועית של TED: כשהאדם הקדמון עולה על הנתיב המהיר
01.07.20
ציפיות מטילות צל על צידי אישיותינו המגוונים – מדוע וכיצד להוציא אותם אל האור?
30.06.20
מתחת למעטה המסתורין של ההיפנוזה שוכן כלי טיפולי מוכח מדעית
29.06.20
הפעם ההיא שהבטתם ביצירת אומנות והרגשתם שמשהו בתוככם השתנה
25.06.20
ההרצאה השבועית של TED: הצרכים הבסיסיים שסיפוקם עשוי למנוע דיכאון
24.06.20
תנו לקוף מקלדת ומתישהו הוא יכתוב מחזות טוב יותר משייקספיר - זה בלתי נמנע
23.06.20
מינימליזם – כשבוחרים בפחות, עשויים לגלות שאנו נשארים עם יותר
22.06.20
כולנו הולכים על לולאת שמונה חוזרת – מדוע זו דווקא הזדמנות לצמיחה?
18.06.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד למנוע מהדאגות של העבודה להשתלט על חיינו?
17.06.20
בשלות רגשית – כיצד ניתן למנוע מעולמנו הפנימי להאפיל על זה החיצוני?
15.06.20
בין הדמיוני לממשי – מה החלום יכול ללמד אותנו על המציאות
11.06.20
ההרצאה השבועית של TED: שמיים זרועי כוכבים חיוניים לנו, ולא רק בגלל היופי שלהם
10.06.20
כשאנו מדברים עם הידיים משהו שונה מתרחש במוח – כך מחוות גוף משפיעות על התפיסה שלנו
08.06.20
ההחלטות שלנו מוכרעות ב-5 השניות הראשונות – כך ניתן לנצל זאת נגד דחיינות
04.06.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד תרבות אבותינו משפיעה על בריאותנו?
03.06.20
מהו סגנון קבלת ההחלטות של ילדיכם וכיצד לעזור להם להוציא ממנו את המיטב
03.06.20
אל הלא נודע – 4 תובנות לצליחת תקופות של חוסר ודאות ו-10 שאלות לגיבוש פתרונות
01.06.20
המורד במורדים – אלבר קאמי השאיר לנו מורשת של חופש בחירה
25.05.20
מדוע מחוות זניחות לכאורה של טוב-לב עשויות להיצרב בנו לכל החיים?