4 מקרים שבהם האנושות הוכיחה למה היא מסוגלת כשהיא מתאחדת


כיצד מרד אצילים מימי הביניים שינה את החברה המערבית ללא היכר, איך לחיצת יד בין-כוכבית סיימה את המרוץ לחלל ומהי ההופעה החיה שהצילה חיים של ממש? המין האנושי מדגים כיצד אחדות פורצת גבולות בכוונה לשנות סדרי עולם.


ירדן להבי | 18 מרץ, 2024

בני האדם משתייכים למאות מדינות, תרבויות ודתות, מדברים בשפות ובניבים שונים ובעלי אמונות וערכים ייחודיים. הגיוון הזה יצר לא מעט קונפליקטים שניטשו לכל אורך ההיסטוריה האנושית – בין עמים ואף בתוך העמים עצמם.

אולם, לאנושות גם צד נוסף. כזה שמזהה באחר את עצמו, ושמכיר בשותפות הגורל של כולנו על פני כדור הארץ. פעמים רבות ידענו לזנוח את חילוקי הדעות ולאחד כוחות למען מטרה משותפת. 4 מקרים כאלה מדגימים כיצד בני אדם מרקעים שונים הצליחו לשנות את מסלול ההיסטוריה דרך מהלכים שהתאפשרו אך ורק הודות לאחדות ולשיתוף פעולה ביניהם.

 1. הצהרות זכויות אדם

שנת 1215 היוותה ציון דרך מהפכני וחסר תקדים בתחום זכויות האדם והאזרח. עד לאותה תקופה העולם המערבי ידע בעיקר צורות שלטון מלוכניות, שבהן למלך היה מעמד כל-יכול ושליטה מוחלטת על נתיניו. בעיצומם של ימי הביניים, התאחדו 40 בעלי אדמות אנגלים, שקרסו תחת נטל המיסים וקצה נפשם בכוחו הבלתי מוגבל של המלך, ואילצו אותו תוך איומים במרד לחתום על מגילה שמסדירה ומגינה על זכויותיהם – המגנה כרטה ליברטום ("הכתב הגדול של החירויות" בלטינית). על פי אתר הפרלמנט הבריטי, היה זה רגע מכונן. לראשונה בהיסטוריה נוצרה מלוכה חוקתית שבה תושביה, מרגע שהמלך חתם על חוזה התחייבות כלפיהם, הפכו מנתינים לאזרחים. המגנה כרטה היוותה בסיס לשלטון החוק שבהמשך יסלול את הדרך למשטרים הדמוקרטיים שאנו מכירים היום ולהכרה בזכויות האדם באשר הוא.

בעת המודרנית, לאחר מלחמות העולם התאחדו רבות ממדינות העולם ויצרו את חבר הלאומים שבהמשך הפך לארגון האומות המאוחדות, במטרה לגשר בין מדינות ולהפסיק סכסוכים ומלחמות. ב-1948, שלוש שנים לאחר הקמתו, אימץ האו"ם את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", שכונתה גם ה"מגנה כרטה הבינלאומית". גרסתה הראשונית של ההכרזה נכתבה על-ידי נציגים מכל רחבי העולם, וכללה את כל התרבויות המשפטיות.

בין היתר, ההכרזה מתייחסת לשני עקרונות יסודיים כאל זכויות טבעיות של חברי המין האנושי: "כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה […] כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בסוגיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קניין, לידה או מעמד אחר".

לאחר שאושרה ללא התנגדות של אף מדינה, הייתה זו ההגדרה האוניברסלית הראשונה של זכויות אדם שסעיפיה מהווים את הבסיס לכל חברה דמוקרטית. כיום היא המסמך המתורגם ביותר בעולם.

2. מופע לייב אייד

ב-13 ביולי 1985, התחברו 1.9 מיליארד אנשים מלמעלה מ-150 מדינות כדי לצפות במופע הגדול ביותר שהעולם ראה עד אז: Live Aid Concert  – מופע צדקה לגיוס תרומות למען נפגעי הרעב הגדול באתיופיה. תוך חודשים בודדים בלבד, יותר מ-70 מהשמות הגדולים במוזיקה מרחבי תבל, מכל הסגנונות, התאחדו ונרתמו למאורע. מדונה, U2, אלטון ג'ון, לד זפלין, מיק ג'אגר, פול מקרטני ועוד, הופיעו בזה אחר זה במשך 16 שעות רצופות.

במאמץ משותף חובק עולם (ואף מחוצה לו) הייתה זו הפקה בסדר גודל חסר תקדים. המופע התקיים בו זמנית ב-4 במות בערים שונות: לונדון, פילדלפיה, סידני ומוסקבה, מול מאות אלפי צופים בקהל. מיליונים נוספים צפו בו בטלוויזיה בשאר העולם הודות ל-16 לוויינים שגויסו לטובת השידור.

למרות לא מעט תקלות וביקורות על התנהלות, נחשב האירוע בסופו של דבר להצלחה מסחררת טכנולוגית ומוזיקלית כאחת, והיווה את המודל למופעי צדקה מוזיקליים מאז. ההופעה של להקת קווין נבחרה מאז למופע החי הטוב ביותר בכל הזמנים, ולא מעט מהאמנים המשתתפים טיפסו בחזרה לראש מצעדי הפזמונים. סך הכול גויסו בו מעל 150 מיליון פאונדים לסיוע למשבר הרעב – סכום ששבר את כל התחזיות. נוסף על כך, הוא עודד את מדינות המערב לתרום עודפי תבואה לאתיופיה ולסייע בכך לסיום המשבר.

מופע לייב אייד מהווה מודל למופעי צדקה באשר הם, ביניהם מופע Live 8, ממשיך דרכו, שהופק במטרה לסייע במיגור העוני באפריקה. צילום: BMCL on Shutterstock

3. תוכניות חלל בינלאומיות

בעיצומה של המלחמה הקרה חברו בחלל שתי מעבורות: "סויוז" הרוסית ו"אפולו" האמריקנית. היה זה פרויקט החלל הבינלאומי הראשון בהיסטוריה. לפי מגזין Astronomy, כאשר עגנו יחד הספינות ב-17 ביולי, 1975 נפגשו האסטרונאוט האמריקני תומס סטפורד והקוסמונאוט הרוסי אלקסיי לאונוב ובלחיצת יד לבבית סיימו באחת שני עשורים של מרוץ לחלל שנערך בין שתי המעצמות.

פרויקט אפולו-סויוז היווה את יריית הפתיחה לעידן של שיתוף פעולה בינלאומי בתחום החלל. הוא סלל את הדרך לתוכניות משותפות כמו מעבורת החלל מיר ותחנת החלל הבינלאומית. במסגרת תוכנית מיר שוגרו אסטרונאוטים אמריקנים למעבורת החלל הרוסית מיר בכדי שיוכלו ללמוד מן הידע והניסיון של הרוסים וכדי להעמיק את הרוח החדשה של שיתוף פעולה בין שתי האומות.

המילה "מיר" משמעותה "עולם" או "שלום", ובמקור היא מייצגת בשפה הרוסית כפר או קהילה מסורתית "עם מטרות וערכים משותפים במקום שבו היה לה סיכוי טוב יותר לשרוד, לחיות חיים פרודוקטיביים ולהצליח כקבוצה", מצטט מגזין Space את פרנק קולברסון, ממנהליה לשעבר של התוכנית. ב-15 השנים שבהן פעלה השתתפו בתוכנית גם טייסי חלל מגרמניה, קנדה וצרפת.

ב-1998 שוגרה לחלל תחנת החלל הבינלאומית – לוויין מאויש שמקיף את כדור הארץ במימון משותף של סוכנויות החלל האמריקנית, הרוסית, היפנית, הקנדית והאירופאית. זוהי למעשה תחנת מחקר שמאפשרת ניסויים כימיים ופיזיקליים ושל הנדסת חומרים בתנאי קיצון כמו חוסר כבידה. אתר NASA מציין שבין היתר, מחקרי התחנה תרמו לפיתוחים כמו טכנולוגיות רנטגן מתקדמות לשימוש באסטרונומיה ורפואה, תרופות וטיפולים רפואיים לסרטן, דם מלאכותי, השקיה חסכונית לחקלאות ומשטחים סופגי חום בערים, ואפשרה למידה מעמיקה בשלל תחומים מריצוף DNA ועד תקשורת סיבים.

4. שיקום החור באוזון

רבות נאמר על נזקי האדם לסביבה. לזכותו ייאמר שההיסטוריה מוכיחה שכשהוא רוצה ונרתם לכך, ביכולתו גם לקחת אחריות ולכפר על נזקיו. לפי אתר תוכנית הסביבה של האו"ם, בשנת 1985 חוקרים גילו התדלדלות עד כדי "חור" בשכבת האוזון באטמוספרה של כדור הארץ. האוזון הוא גז שמסנן קרינה גבוהה מן השמש ובכך מגן על יצורים חיים מפגיעה קשה. נמצא כי הסיבה להיווצרות החור היא בגזים מזיקים מעשה ידי אדם (כלורו-פלואורו-קרבונטים או CFC) שהשתחררו לאטמוספרה בזמן שימוש במקררים, במזגנים, במכלי תרסיסים ביתיים וברפואת שיניים ("גז צחוק").

תוך שנתיים אושרה באו"ם אמנת מונטריאול שמגבילה ייצור ושימוש בגזי CFC, תוך הסכמה של כל 198 המדינות החברות בו ללא יוצא מן הכלל. על פי אותו פרסום, אירוע זה סימן נקודת תפנית בהיסטוריה של המאבק לשמירה על איכות הסביבה, ומעבר לזה, הוכיח שכאשר מדע ופוליטיקה משלבים כוחות – ניתן ממש לשנות את העולם.

התוצאות היו דרמטיות. כ-99% מהחומרים מדללי האוזון התפוגגו והאטמוספרה החלה להשתקם. תחזיות צופות שכל החורים באוזון ייסגרו עד לשנת 2060. מוערך כי בכל שנה 2 מיליון בני אדם ניצלים מסרטן העור הודות למהלך העולמי, וכן יש לו תרומה ניכרת למאבק במשבר האקלים.

"פרוטוקול מונטריאול הוא אחת מהדוגמאות הטובות ביותר שיש לנו לתוצאה החיובית והעוצמתית של שיתוף פעולה רב-צדדי", מצוטטת בפרסום מג סקי, מזכירת התוכנית הסביבתית של האו"ם בתחום האוזון. "כשמדע מוצק הוא הבסיס לפעולה סביבתית, אנחנו יכולים להתגבר על מה שעלולים להיראות כמו אתגרים סביבתיים גלובליים בלתי פתירים".

תמונת כותרת: ארכיון NASA

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.