שלא יעבדו עליכם – 11 כשלים לוגיים בהצגת טיעונים שכדאי להכיר

כשלים לוגיים הם טיעונים פגומים, מטעים או כוזבים שניתן להפריך בקלות בעזרת היגיון. הכרת הנפוצים שבהם תסייע לנו לא רק להימנע מליפול בפח ולהאמין להצהרות שאינן תקפות, אלא גם תעזור לנו לבנות טיעונים חזקים וחסינים יותר כשאנו פונים לאחרים.

ירדן להבי | 9 נובמבר, 2022

במערכון מתוך סדרת הקאלט המיתולוגית הקרקס המעופף של מונטי פייתון, נכנס אדם ל"קליניקת טיעונים" (באנגלית המילה Argument מתארת טיעון וגם ויכוח) בכדי לקחת קורס מזורז בנושא. כאשר הוא מתקשה להשיג את מבוקשו, הוא מסביר למרצה שמתעקש להתווכח ולסתור אותו שוב ושוב ש"טיעון הוא רצף של הצהרות שנועדו לבסס הצעה מוגדרת. …טיעון הוא תהליך אינטלקטואלי…לעומת סתירה שהיא רק התנגדות אוטומטית לכל דבר שהאדם השני אומר".

ואכן, לא מעט נוטים להתבלבל בין אמצעי ההבעה השונים לצורך הצגת עמדותיהם. על פי אתר ThoughtCo,

מה שמבדל אותו משאר הכלים הרטוריים הוא שטיעון הוא מהלך מכוון לביסוס אמת מסוימת על ידי הסקת מסקנה באופן לוגי. לרוב, טיעון יורכב מהנחה או הנחות עבודה, ומסקנה שנובעת ממנה בהכרח.

על פי המדריך לכתיבה אקדמית של אוניברסיטת פרוד, רבים מאיתנו (במתכוון או לא) חוטאים בטעויות היגיון שמחלישות את תקפותם של הטיעונים.

לפי תורת הלוגיקה קיים הבדל מהותי בין משפט אמיתי למשפט תקף. משפט תקף לא חייב להיות אמיתי, אבל משפט אמיתי חייב להיות תקף. טיעון תקף הוא כזה שבו הנחת עבודה מובילה באופן ישיר למסקנה שנובעת ממנה. התבנית הבסיסית היא "אם…אז…". במידה שההנחה נכונה, אזי בהכרח הטיעון אמיתי ותקף. למשל: "אם השמש זורחת רק ביום, ועכשיו השמש זורחת, אז עכשיו יום". מה שמתקף את הטיעון הוא לא אמיתות התוכן שלו, אלא המבנה הלוגי שלו. על כן, אם בטיעון מסוים ההנחה אינה נכונה – למשל, "השמש אינה זורחת רק ביום" – המסקנה שתנבע ממנו תהיה גם היא לא נכונה, בעוד הטיעון לכשעצמו עדיין ייחשב לתקף.

פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת אוקלנד טים דר מסביר באתר Future Learn שכשלים לוגיים יכולים להיות צורניים (פורמליים) – טיעונים בלתי תקפים מעצם המבנה השגוי שבו הם מנוסחים, או בלתי-פורמליים – טיעונים שתוכנם הוא שהופך אותם ללא תקפים, למשל כאלו שההוכחות שמועלות בהן אינן רלוונטיות או שאינן באמת תומכות במסקנה. במקרים אלה, בעוד שחלקי המשפט השונים אמיתיים, צירופם יחד אינו מייצג את האמת.

קרלה הסטרברג מוסיפה במאמר מבית HubSpot שהודות להטיות פסיכולוגיות שונות שטבועות בנו, פעמים רבות טיעונים מטעים או כוזבים נראים בתחילה דווקא הרבה יותר חזקים מכפי שהם באמת. עם זאת, בחינתם לעומק תוך היעזרות בשכל הישר עשויה לחשוף אותם בקלקלתם.

מתוך המאמרים שלעיל ליקטנו עבורכם 11 סוגי כשלים לוגיים נפוצים, שזיהוים עשוי לסייע לנו להתנהל טוב יותר בתקשורת מול אחרים.

1. אד הומינום – לגופו של אדם

מתרחש כאשר טיעון עושה שימוש במתקפה אישית על תכונותיו או מאפייניו של אדם אחר (או ארגון) על מנת לבטל אותו אל מול אחרים. זהו טיעון שמסתמך על עובדות או דעות שאינן רלוונטיות לנושא, במקום על עובדות ונתונים שנוגעים לעניין הנדון. לא פעם ניתן לראות פוליטיקאים שמכפישים את יריביהם על מנת להסיט את דעת הקהל מדיון בנושא מסוים, לדיון באדם.

דוגמה: "פעילי איכות הסביבה הם אנשים רדיקליים ולכן התחזיות שלהם ככל הנראה מוגזמות"".

בטיעון זה אין התייחסות עניינית לתחזיות של פעילי איכות הסביבה. במקום זאת, הדיון מוסט לאופיים של הפעילים. למעשה אין כל קשר בין תכונותיהם (מה גם שזו דעה סובייקטיבית) לבין נכונות תחזיותיהם.

2. איש הקש

טיעון שבו מקצינים או מפשטים את דעותיו או את השקפתו של היריב עד כדי גיחוך, ואז תוקפים את העמדה הזו. מתקפה זו על טיעון מומצא וריק מתוכן שאינו רלוונטי לנושא מומשלת למתקפה על דחליל מלא בקש שאינו עומד בכוחות עצמו. במילים אחרות, מי שמשתמש בטיעון זה נמנע מלהתייחס לגופו של עניין על ידי יצירת ספין לא רלוונטי, ואז תוקף את הספין החלול.

דוגמה: "מועמדים שלא תומכים בהעלאת קצבת הנכות, כנראה שונאים נכים".

בטיעון זה, הדובר מייחס תכונה שלילית באופן קיצוני לאלו שאינם תומכים בעמדה מסוימת. הוא אינו מפריך את הטיעונים שלהם באופן ענייני, ומבטל את האפשרות שלמתנגדים יש סיבות מורכבות אחרות ולגיטימיות לעמדתם.

3. טיעון דו-סטרי

מהלך שגורס כי טענה מסוימת חייבת להיות נכונה פשוט מפני שהיא לא הופרכה או שלא נמצאו לה ראיות סותרות. כלי זה אינו מתיישב עם חוקי הלוגיקה עד כדי כך שניתן להשתמש בו כדי לחזק באופן כושל מספר מסקנות סותרות בו-זמנית.

דוגמה: "מעולם לא הצליחו להוכיח שחייזרים קיימים, אז זה אומר שהם אינם קיימים", או, "מעולם לא הצליחו להוכיח שחייזרים אינם קיימים, אז זה אומר שהם קיימים".

טענות אלו אינן מוכיחות דבר, אלא רק מנסות להסיר את נטל ההוכחה מן הדובר.

4. דילמה כוזבת

מניפולציה שמציגה אלטרנטיבות מוגבלות או דיכוטומיות כברירות היחידות הקיימות במצב מסוים, כאשר למעשה קיימות אפשרויות נוספות שהדובר מתעלם מהן.

דוגמה: "או שתומכים בשלום, או שתומכים בטרור". "או שאתם איתי, או שאתם נגדי".

למעשה, בין שני הקיצונים המוצגים בכל דוגמה קיים ספקטרום של אפשרויות נוספות.

זו לא חוכמה גדולה כל-כך לתקוף דחליל.

צילום: SONTAYA CHAISAMUTR on Shutterstock

5. מדרון חלקלק

טיעון שמניח שנקודת מוצא מסוימת תתפתח בהכרח לתוצאה סופית איומה וקיצונית, ללא כל ראיות התומכות בכך.

דוגמה: "אם לא תתני לי ללכת למסיבה לא אכיר בחורים, ואני אשאר רווקה ובודדה ובדיכאון כל החיים".

אין שום ערובה לכך שאם אותה נערה לא תלך למסיבה, אכן יקרו הדברים שהיא מתארת ולכן הם לא רלוונטיים לטיעון.

6. הצדקה בגין פופולאריות או סמכות

פנייה לפופולאריות מסיקה כי עמדה מסוימת נכונה רק מפני שמספר רב של אנשים תומך בה. היא מנצלת את השאיפה שלנו להשתייך לרוב או לקבוצה נחשקת מסוימת, ומציגה את דעתם כדי לשכנע אותנו לחשוב בצורה דומה. באופן דומה, פנייה לסמכות מנצלת את הנטייה שלנו להאמין לנציגים בעמדות סמכות או מומחיות, ומציגה את עמדתם כהוכחה לנכונות נושא מסוים, גם אם אינו בתחום המומחיות של אותו בר סמכות. ניתן למצוא שימוש רב בכשלים אלו בפרסומות.

דוגמאות: "זה בסדר ששיקרת בקורות החיים שלך, כל העובדים כאן עשו את זה"; "קרין גורן ממליצה על סטיביה כתחליף בריא לסוכר".

בדוגמה הראשונה אין קשר בין העובדה שכל עובדי הארגון ביצעו מעשה כלשהו לבין המוסריות האובייקטיבית של ההתנהגות. בדוגמה השנייה, קרין גורן אומנם מבינה במאכלים מתוקים, אך היא אינה תזונאית או רופאה ולכן אינה מוסמכת לתת המלצות בריאותיות ודעתה אינה רלוונטית לטיעון המפורסם.

7. הכללה חפוזה

כשל זה מתקיים כאשר מבקשים להוכיח מסקנה מסוימת על בסיס מספר מצומצם של דוגמאות או ראיות, במקום על חקירת הנושא לעומק ומציאת הוכחות משמעותיות. האמת היא, שאם טענה נכונה בחלק מהמקרים, אין זה אומר שהיא נכונה בהכרח בכל המקרים.

דוגמה: "ההתחממות הגלובלית היא המצאה שקרית, עובדה שהיה קר מהרגיל בחורף האחרון". או, "המסעדה החדשה מצוינת, אחותי נהנתה בה מאוד".

בשני המקרים, הפרט אינו בהכרח מעיד על הכלל. בעולם המחקר תופעה זו מכונה 'דגימה לא מייצגת'.

8. רד הרינג

לפי סיפורים עממיים, ציידים אירופאים נהגו לאמן ולבחון את כלבי הציד שלהם באמצעות פיזור חתיכות של דג הרינג מעושן (אדום) כדי לבלבל את הכלבים ולנסות להסיט אותם משביל הריח של המטרה המקורית. באופן דומה, כשל זה הוא טקטיקת הסחה שבה הדובר מעלה נושא חדש שאינו רלוונטי לדיון על מנת להסיט את תשומת הלב מנקודה שלא מעוניינים או לא מסוגלים להתמודד איתה.

לדוגמה: "השאלה היא לא אם המפעל מזהם, אלא מה יעשו מאות העובדים המפוטרים כדי להאכיל את משפחותיהם אם ייסגר".

הדובר מתחמק מלהתמודד עם ביקורת לגבי הזיהום שמייצר המפעל וההצעה לסגור אותו בשל כך. במקום זאת, הוא מעלה נקודה שקל לו יותר להתמודד איתה – יצירת מקומות עבודה. עם זאת, העובדה כי המפעל מספק פרנסה לעובדיו אינה קשורה או רלוונטית לנושא הזיהום.

9. מטרה סביב החץ

האנקדוטה מספרת על צלף מטקסס שירה כדור בקיר האסם, ואז ניגש אל הקיר וצייר סביב חור הכדור מטרה. לאחר מכן הצביע על המטרה עם החור במרכזה כהוכחה לכישורי הקליעה המצוינים שלו. בהשאלה, כשל זה מתאים את ההנחות כך שיתמכו בעמדה הרצויה. מתבצע כאן היפוך: במקום שההנחה תוביל למסקנה, הטוען גוזר לאחור הנחות באופן שיתמוך במסקנה, לעיתים תוך השמטות ועיוות נתונים.

דוגמה: שני חברים מתדיינים איזו סוגה מוזיקלית איכותית יותר: רוק או פופ. במהלך מחקר לצורך הדיון השניים מגלים כי יותר להקות רוק זכו בפרסים יוקרתיים, אבל יותר אנשים מאזינים לפופ. בתגובה אומר אוהד הפופ כי מאזינים הם האינדיקציה האמיתית לאיכות.

במקרה הזה הצדדים לא הסכימו מראש על הגדרה לאיכות והיא די פתוחה לדיון. כל צד יכול לטעון שהנתון שתומך בצד שלו הוא המדד לאיכות. בפועל אין הוכחה לקשר בין כמות מאזינים ואיכות, וניתן היה באותה מידה לטעון שנתון אחר הוא מדד לאיכות, למשל כמות ההשמעות בתחנת רדיו מסוימת. הצלף הטקסני משתמש בנתון קיים, והופך אותו בדיעבד למשמעותי עבור הטיעון.

10. אתה בעצמך

את הכשל הנפוץ הזה כולנו מכירים היטב. אנו עושים בו לא מעט שימוש כאשר מעלים בפנינו טענה ביקורתית, ואנו הודפים אותה על ידי כך שמפנים אצבע מאשימה בחזרה אל הדובר. בעשותנו זאת אנו מתחמקים מההתמודדות עם הביקורת באופן שאינו ענייני, ואינו מפחית מחוזקת הטיעון שהועלה בפנינו.

דוגמה: רופאה פונה אל מטופל ומסבירה לו שעישון מזיק לבריאות ולכן מומלץ לו להפסיק לעשן. המטופל בתגובה:
"את בעצמך מעשנת".

העובדה שהרופאה מעשנת אינה מפחיתה מנכונות הטיעון שלה לגבי הסכנות הבריאותיות שבעישון.

11. כשל הכשל

לעיתים מרוב עצים לא רואים את היער. כשל הכשל הוא הקביעה שמכיוון שטיעון מסוים מכיל כשל לוגי – הוא אינו נכון בהכרח. למעשה, גם אם טענה היא בלתי תקפה מבחינה לוגית, אין הדבר אומר שהנקודה שמוצגת בה איננה נכונה ושיש לדחות אותה.

לדוגמה, אדם א' טוען שהפסיק לצרוך מזונות מעובדים בגלל שהפסיכולוג שלו אמר לו שזה לא בריא. אדם ב' מזהה בדבריו של אדם א' כשל מסוג פנייה לסמכות וגורס בתגובה שהטיעון אינו נכון ולכן יש להמשיך לצרוך מזונות מעובדים.

בדוגמה זו, אדם ב' דוחה את המלצת חברו רק משום שהיא מבוססת על דעתו של איש מקצוע שתזונה אינה תחום מומחיותו. עם זאת, אין זה אומר שאוכל מעובד אינו מזיק לבריאות. על מנת לדחות טענה זאת באופן לוגי יש להסתמך ראיות ולהסיק את המסקנות בהתאם.