הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: אופרות סבון מלמדות אותנו שתמיד אפשר לשנות את התסריט


קייט אדמס עבדה בתעשיית הבידור של אופרות סבון במשך 15 שנה. משבר שטלטל את חייה ואילץ אותה להתחיל הכול מחדש הבהיר לה עד כמה למדה מהז'אנר. האנלוגיה שהפכה להשקפת עולמה היא זו: כל עוד לא הגענו לפרק האחרון בסדרה, אנחנו יודעים שאיכשהו הדמות הראשית תשרוד.


תום לב-ארי בייז | 9 בדצמבר, 2021

כשעלו לראשונה למסך, היו אופרות הסבון מעין תשדירי מתח המשכיים שמומנו על ידי חברות למוצרי ניקיון. הפרקים היו משודרים בשעות הבוקר, כשרק עקרות הבית זמינות, ומציגים סיפור בהמשכים שתמיד עושים חשק לעוד. בפריימים השונים היו טומנים סבונים ושאר חומרי ניקיון לצורכי פרסום סמוי.  

יכול להיות שמעולם לא צפיתם בפרק. או שאולי דווקא התנסיתם, התמלאתם ביקורת ונמלטתם על נפשכם. ועדיין, כשמסתכלים על דברים מתוך עיניים של אוהד מושבע, בדרך כלל לומדים דברים חדשים ומעניינים. הקריירה הרשמית של קייט אדמס בעולמן של אופרות הסבון התחילה כשעבדה כעוזרת מנהל ליהוק של הסדרה כשהעולם מסתובב, אבל חיבתה העזה לז'אנר החלה הרבה קודם. כבר כילדה בת 8, היא מספרת על בימת TED, היא זוכרת את עצמה רצה במהירות הביתה מבית הספר כדי להספיק לסוף הפרק.

אז נכון, הסיפורים והדמויות מוגזמים ומוקצנים, ולדבריה, יש מי שיגדיר אותם כ"לא מתוחכמים" או את הצפייה בהם כ"בזבוז זמן". אבל לדעת אדמס הם דווקא כן משקפים את המציאות, פשוט בקנה מידה גדול יותר. היא מספרת כי ניסיונה האישי – התמודדות עם אובדן עבודה, שינוי קיצוני באורח החיים ובצורת כלכלית – הוכיח לה שאם עושים את ההשלכה הנכונה, אופרות סבון יכולות ללמד אותנו המון על התמודדות עם משברים ואפילו להוות מקור לכוח ותעוזה כשנדמה שכל מה שהיה לנו מתפרק.

מהו בעצם הסיפור שהתוכן מספר לנו?

השיעור הראשון נוגע לתסריט הידוע לשמצה. בהגדרתן, אופרות סבון מאופיינות בקו עלילה שאינו חותר לנקודה מסוימת. להיפך, הוא כמו נועד להשאיר פתח לכל התפתחות שעולה על הדעת. בסדרה one life to live, למשל, מסופר על טינה לורד רודפת הבצע שתכננה להתחתן עם קורד רוברטס רגע לפני שהוא יורש מיליונים. כשקורד מגלה שטינה אוהבת את הכסף שלו בערך כמו שהיא אוהבת אותו, הוא נפרד ממנה, מה שמשמח את מריה, אמו. אבל אז הם חוזרים זה לזו ומריה המוטרדת שוכרת את מקס הולדן שיחזר אחרי טינה ודואגת שקורד לא יגלה שהיא בהיריון ממנו. קורד מגלה על מקס ושוב נפרד מטינה וזו טסה עם המאהב החדש לארגנטינה. עד שקורד מבין מה עשתה אמו טינה כבר נחטפה, נקשרה אל רפסודה והושלכה אל מפל מים. היא והתינוק שלה נחשבים למתים וקורד מתקדם בחייו ועומד להינשא לארכיאולוגית בשם קייט. כשהשניים ניצבים מול הכומר, נכנסת בסערה טינה, שחזרה מהמתים לכאורה, עם תינוק בידיה וצועקת "עצור! זה הבן שלך!"

התסריט המופרך של אופרות הסבון מראה לנו, מסבירה אדמס, כי "אף פעם לא מאוחר מדי לשנות את הסיפור שלכם". במחשבה ראשונה זה עשוי להישמע הזוי ומעורר לעג, אבל האמת היא שאפשר לראות בזה מסר מעורר תקווה. כשצופים באופן עקבי בדמויות שהחיים שלהן נעים מקצה לקצה, וההזדמנויות שנופלות בחיקן הן מגוונות ומפתיעות, מטפטף לו הרושם שהכול אפשרי. שהסיפור שלנו תמיד יכול להמשיך להשתנות ולהתפתח.

"במחשבה ראשונה זה עשוי להישמע הזוי ומעורר לעג, אבל כשצופים באופן עקבי בדמויות שהחיים שלהן נעים מקצה לקצה, וההזדמנויות שנופלות בחיקן הן מגוונות ומפתיעות, מטפטף לו הרושם שהכול אפשרי. שהסיפור שלנו תמיד יכול להמשיך להשתנות ולהתפתח".

השיעור השני שמפיקה אדמס מעלילותיהן של אופרות הסבון הוא ש"כניעה היא לא אופציה". דמות אחרת שעליה היא מספרת היא אריקה קיין מכל ילדיי. "בכל 41 שנותיה בטלוויזיה, ייתכן שהסצנה הכי מפורסמת של אריקה היא כשהיא לבד ביער ופתאום ניצב מולה דוב גריזלי ענק. היא צועקת אל הדוב: אתה לא רשאי לעשות זאת! אתה מבין אותי? אתה לא רשאי להתקרב אליי! אני אריקה קיין ואתה חיה מטונפת! וכמובן שהדוב עוזב".

למי שתהה, הסדרה אינה מתרחשת כולה בטבע ואריקה קיין אינה חוקרת חיות או מאלפת דובים מקצועית. היא לחלוטין לא מוכשרת להתמודד עם הסיטואציה ובכל זאת – היא מתמודדת איתה. לדברי אדמס, מדובר בתרחיש שחוזר על עצמו בגרסאות שונות בסדרות רבות והמסר שמאחוריו הוא שגם אם נראה שאין לנו את הכישורים להתמודד עם המכשול שלפנינו, אנחנו בהחלט עשויים להצליח. לא בטוח שהמסר הזה תמיד נכון או רלוונטי אם אנחנו באמת פוגשים דוב גריזלי. כן חשוב לדעת להעריך סיכונים ומתי לקפל את הזנב ולברוח, אבל – באופן רחב יותר, אומרת אדמס, "אופרות סבון מלמדות אותנו להעז להילחם", על חיינו או על הדברים שחשובים לנו.

ותרו על האגו, ויפה שעה אחת קודם

קו עלילתי נוסף שחוזר על עצמו בז'אנר הוא דמות שנוטרת טינה או שומרת מרחק מתנשא לאורך שנים ואז רגע לפני הסוף, היא מוותרת על האגו, מוחלת או מתנצלת, מתקרבת וחשה אושר רב ונחמה. לשיעור הזה קוראת אדמס "שחרור מתסביכי עליונות". אחת התובנות שמחלחלות פנימה כשצופים באופרות סבון היא ההכרה בנוכחותן של טעויות בחיינו. מעין קבלה של חוסר השלמות שלנו ושל הסובבים אותנו. "זו אולי אפילו הודאה בכך שאנחנו לא מיוחדים ועליונים כפי שאנחנו חושבים שאנחנו", היא אומרת ומדגימה דרך סיפורה של סטפני פורסטר, כוכבת היפים והאמיצים. שימו לב, ספוילר לפניכם: "היא חשבה שהיא כל כך מיוחדת, שהיא לא צריכה להתערבב עם האספסוף בעמק [אזור בלוס אנג'לס], ודאגה שהנערה מהעמק, ברוק, תדע זאת. אבל אחרי כמעט 25 שנה של לחימה פסיכולוגית אדירה, סטפני חלתה ונתנה לברוק להיכנס לחייה. הן התפייסו – אויבות מרות הפכו לנשמות תאומות וסטפני מתה בזרועותיה של ברוק".

היפים והאמיצים, למי שלא מכיר, היא אופרת סבון אמריקאית שעלתה לשידור בשנת 1987 ורצה עד היום. 32 עונות שמספר הפרקים שלהן הוא 8,499, נכון ליוני 2021. במונחים טלוויזיוניים זה בערך כמו ממותה שחולפת על פנינו באמצע הרחוב. ובכן, כשאין סוף ידוע מראש והתסריט יכול להשתנות מקצה לקצה מדובר בריצה ללא חיכוך. אין כמעט סיבות לעצור, רק צריך לשמור על עניין. מה שמוביל אותנו לנקודה הרביעית שמעלה אדמס: "בטלוויזיה סטטיות שווה לשעמום ושעמום שווה לפיטורים". שחקן או שחקנית שלא יצליחו לשמור את הדמות שלהם דינמית ייאלצו להיפרד מהסדרה.

"בטלוויזיה סטטיות שווה לשעמום ושעמום שווה לפיטורים. שחקן או שחקנית שלא יצליחו לשמור את הדמות שלהם דינמית ייאלצו להיפרד מהסדרה [...] אדמס מעודדת אותנו להעז להתחבר לצדדים מגוונים בנו ולאפשר לעצמנו להיות דמויות שונות בתקופות שונות של חיינו".

ליהוק מחדש הוא משהו שקורה לא מעט באופרות סבון. פתאום הדמות האהובה והמוכרת משוחקת על ידי אדם אחר לחלוטין ואיש לא מרים גבה על הסט. "לאורך 20 השנים האחרונות שיחקו 4 שחקניות שונות את אותו תפקיד מפתח של קארלי בנסון בג'נרל הוספיטל. כל פרצוף חדש עורר שינוי בחייה ובאופייה של הדמות", מדגימה אדמס. הליבה של קארלי נשמרה אבל כל שחקנית הובילה אותה לקו התפתחות אחר.

איך זה בא לידי ביטוי בחיים האמיתיים? גם אנחנו, כמו כוכבי הטלנובלות האינסופיות, נועדנו להשתנות ולהתפתח. גם אנחנו, אם נישאר סטטיים, נשעמם את עצמנו. אולי לא עד כדי פיטורים, אבל מספיק כדי להעכיר את תחושת הסיפוק הכללית שלנו. אנחנו אומנם לא יכולים להחליף פנים, אבל אנחנו בהחלט יכולים לשנות סגנון לבוש, השקפת עולם, עיסוק או אורח חיים. אדמס מעודדת אותנו להעז להתחבר לצדדים מגוונים בנו ולאפשר לעצמנו להיות דמויות שונות בתקופות אחרות של חיינו.

באופן אירוני, מסיימת אדמס ביכולת לקום לתחייה. המסר האחרון שעליו היא מדברת נוגע לאי-סופיותם של הסופים. "בשנת 1983, סטיפנו דימרה מימי חיינו מת משבץ, אבל לא לגמרי, כי ב-1984 הוא מת כשהמכונית שלו צללה לתוך הנהר, ובכל זאת הוא חזר ב-1985 עם גידול במוח. לפני שהגידול הספיק להרוג אותו, מרלנה ירתה בו, והוא נפל ממסלול דוגמנות אל מותו". וכך דמותו מתה בכל פעם מחדש במשך 30 שנה של הקרנה.

"אפילו כשראינו את הגופה, ידענו טוב יותר. לא סתם הוא נקרא הפניקס", אומרת אדמס בחיוך. ועל אף שדימרה זכה לכינוי הגרנדיוזי, הוא לא היחיד שחזר מהמתים. במישור הטלוויזיוני, כל עוד התוכנית עדיין משודרת, שום דבר לא קבוע. השיבה לחיים היא אפשרית. במישור היומיומי, המסר דומה: זה לא נגמר עד שזה נגמר. כל עוד נשמתנו באפנו, אנחנו יכולים להתרומם מהאפר, לאסוף את השברים ולפתוח פרק חדש בחיינו.

לגייס את הכוח ברגע הנכון, לא משנה מהיכן

כשרשת CBS החליטה לסיים את הקרנת הסדרה כשהעולם מסתובב מצאה את עצמה אדמס מחוסרת עבודה, בתקופת מיתון, עוברת לגור עם בן זוגה והילדים בבית הוריו. זו הייתה טלטלה גדולה מאד. במשך חודשים ארוכים היא הרגישה כאילו הרגו את הדמות שלה ואז הבינה שעליה להתחבר לכל מה שאי פעם למדה על אופרות הסבון. "הייתי צריכה להיות אמיצה כמו אריקה ולסרב להיכנע, אז בכל יום החלטתי להילחם על העתיד שלי. היה עליי להיות פגיעה כמו סטפני ולהקריב את האגו שלי, אז ביקשתי עזרה מכל מי שיכולתי על פני מדינות רבות. הייתי צריכה להיות סתגלנית כמו קארלי ולפתח את הכישורים שלי, דפוס החשיבה והנסיבות שלי, ואחר כך היה עליי להתאושש במהרה, כמו סטפאנו, ולהקים את עצמי ואת הקריירה שלי לתחייה". לבסוף היא התקבלה. בגיל 37 עם 15 שנות ניסיון, אדמס החלה מחדש במשרת מתמחה. והתרוממה מהאפר.

לכל אחד ואחת מאיתנו יש דרך שבה נעים לנו ללמוד לקחים לחיים ואת הדמויות שאליהן אנחנו מתחברים ומהן אנחנו שואבים כוח והשראה ברגעי משבר. אדמס מראה לנו שכמו שאלו יכולים להיות מנהיגים דגולים, קרובי משפחה משמעותיים או דמויות מצוירות שעליהן גדלנו, הם יכולים להיות גם כוכבי הטלנובלות. זו נקודת המבט שמחפשת ללמוד שעושה את ההבדל ומאפשרת לדבר – אפילו סתמי – להפוך למשנה חיים.

תמונת כותרת: Volodymyr TVERDOKHLIB / Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

בלי ששמנו לב – מה מתחולל בתוכנו כשאנו נתקלים בסיפור מרתק?

5 סיפורים מעוררי השראה על אישים שהתגברו על אתגרים עצומים, ומה אפשר ללמוד מהם

לכל אחד מאיתנו אוטוביוגרפיה ראויה לכתיבה – הכול תלוי ביכולת שלנו לספר סיפור

עוד מרדיו מהות החיים:

בני בא – פרופ' רפי קרסו ובני בשן משוחחים על סיפורי עמים ואגדות