הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

מסוס פרא לקוף סורר – כיצד נוכל להשתלט על גן החיות שבראש שלנו?


5 באוגוסט, 2020

עולם החי שימש השראה לטובי הוגי הדעות והחוקרים בבואם לנסות ולתאר כיצד פועלים החלקים הנסתרים והבלתי ניתנים לריסון של נפשנו. אם נשכיל להבין את חיות הפרא במקום להתנגד להן, נוכל אולי להפוך אותן לחברותינו הטובות ביותר. כיצד נוכל להכיר אותן טוב יותר? סיור בגן החיות מתחיל מייד.


ירדן להבי

"איזהו הגיבור? הכובש את יצרו" נכתב בפרקי אבות. נראה כי מאז ומעולם העריכה האנושות את ניסיונו של האדם להילחם בעזרת כוח הרצון וההיגיון בדחפים הקמאיים שבוערים בו, ולא בכדי. לכולנו יצרים ומניעים בלתי מודעים ששולטים בנו. אך בכל הקשור לאחיזתם בנפשנו עדיין רב הנסתר על הגלוי. ייתכן שזו הסיבה שבמהלך ההיסטוריה לא נותר לאנשי מחקר ורוח אלא לשער השערות בדבר פעילותם של אותם חלקים בלתי-רצוניים שבנו, ולהשתמש במשלים ואנלוגיות מעולמות מוכרים. 

אין זה פלא שעולם המושגים הקרוב אלינו ביותר הוא פעמים רבות זה של הטבע שמסביבנו, וכי הדימויים היעילים ביותר נמצאו בעולם החי. כך הושוו לא פעם החלקים הסוררים במוחנו לחיות פרא שונות. אז מי אלו אותם בעלי חיים שמסתובבים בראש שלנו? והאם ניתן לאלף אותם? תלוי את מי שואלים. 

זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, המשיל בסוף המאה ה-19 את היחסים בין הכוחות הלא-מודעים והמודעים שלנו ליחסים שבין פרש והסוס שעליו הוא רוכב. קנדרה שרי, מטפלת שיקומית, מפרטת (בליווי הפסיכותרפיסטית איימי מורין) על תיאוריית האישיות שהגה פרויד במגזין Very well mind.

"אפשר להוביל את הסוס לשוקת, אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות"

על פי פרויד, בנפשו של כל אחד מאיתנו קיים רובד אותו כינה "איד", ובו בין היתר מכלול לא-מודע של של תשוקות, מחשבות וזיכרונות. זהו החלק הראשוני ביותר של תודעתנו ואישיותנו, שמגיח עימנו לעולם בהיוולדנו. האיד כולל את הדחפים הפרימיטיביים ביותר החיוניים להישרדותנו, שמניעים אותנו לספק אותם באופן מיידי. בבגרותנו, מבשיל בנו חלק נוסף שאותו מכנה פרויד "אגו", והוא זה המרסן את היצרים שלנו על מנת שנוכל להתקיים יחד בחברה מתורבתת ולהתאים את עצמנו לצורכי המציאות.   

פרויד המשיל את ה"איד" לסוס ואת ה"אגו" – לפרש: "הסוס מספק את האנרגיה שמניעה את שניהם קדימה, אבל הפרש הוא זה שמנחה את התנועות העוצמתיות האלו לכיוון מסוים", כותבת שרי. "עם זאת, לעיתים הפרש עשוי לאבד שליטה על הסוס וימצא את עצמו כמי שהצטרף בעל כורחו לרכיבה. במילים אחרות, לפעמים האגו פשוט מכוון את האיד לאן שהוא [האיד] רוצה להגיע". 

הפסיכולוג ד"ר תום מילר לקח בסוף המאה ה-20 את האנלוגיה הזו צעד אחד קדימה. בתוכניתו משמעת עצמית ושליטה רגשית אשר סוקרה במאמר ב-Psychology Today, מסביר מילר כי הרוכב – המודע – אומנם חושב שהוא השולט בסוס, אך למעשה הסוס –תת-המודע – הוא שקובע. בדיוק כמו המכלול הלא מודע שבנפשנו,  הסוס גדול יותר, חזק יותר, מהיר יותר ופראי יותר מן הרוכב – ולכן לתת המודע, כמו לסוס, תהיה תמיד המילה האחרונה. 

בראשית דרכה של הפסיכואנליזה, סברו הפסיכולוגים כי בעזרתה יוכלו לחשוף חלקים נסתרים מתת המודע, ובכך להעניק ל"רוכב" שליטה גדולה יותר על סוסו.

הכירו את הלטאה שבמעמקי ראשינו, וכלב השמירה שלה

במהלך המאה ה-20 מטאפורות אלו של פרויד וחוקרי הנפש האחרים החלו לקבל ביסוס אנטומי. מסתבר שהאנלוגיות הממשילות את היצרים הלא מודעים שלנו לחיות פראיות לא היו רחוקות כל-כך מן האמת. חוקר המוח פול מקלין סבר כי הנפש האנושית התפתחה במקביל למוח האנושי, וכי זה טומן בחובו שרידים קדומים וחייתיים יותר, האחראים להתנהגות שלנו. הפסיכותרפיסט מת'יו דהליץ מפרט ב- The Science of Psychotherapy על אודות "תיאוריות שלושת המוחות" של מקלין. על-פי השערתו, מבנה המוח מעניק לנו הצצה לעברו החייתי: המוח המודרני שלנו מורכב למעשה משלושה מוחות שהתפתחו כל אחד מהם בשלב אחר של האבולוציה בעולם החי. 

משלושה יוצא אחד – תיאוריית שלושת המוחות על-פי מקלין

תמונה: Drakkara / Shutterstock

בבסיס המוח ניתן למצוא את החלק הקדום ביותר, גזע המוח, שמקלין כינה בשם "המוח הזוחלי". בהתאם ליכולות הנצפות אצל לטאות, נחשים וזוחלים נוספים שהיו מהראשונים להלך על הכדור לפני כ-200 מיליון שנים, זהו המבנה שאחראי על הפעולות הבסיסיות ביותר הדרושות לקיום החיים. הוא שולט על תפקוד מערכות כמו נשימה ועיכול, אינסטינקטים הישרדותיים, וכל אותם מנגנונים המתקיימים באופן אוטומטי ובלתי מודע. זהו החלק הבסיסי ביותר במוחנו, שדואג פשוטו כמשמעו להשאיר אותנו בחיים, ולא לשום דבר מעבר לכך.

בהמשך, לפני כ-30 מיליון שנים התפתחו היונקים הראשונים ומוחם סיגל תכונות חדשות בהתאם. מעבר למבנה "המוח הזוחלי" שאפשר את התפקודים הבסיסיים, נוסף ליונקים מבנה שאותו מכנה מקלין "המוח היונקי", והוא העניק להם יכולת חדשה שסייעה להם בין היתר גם לגדל את גוריהם ולחיות בלהקה – היכולת לחוות רגשות. חִשבו על חיות המחמד שלכם למשל - הן מסוגלות להביע חיבה, נאמנות, שמחה, עצב ועוד. "המוח היונקי" הוא שם כולל למערכת הלימבית, המאגד תחתיו את האמיגדלה, ההיפוקמפוס וההיפותלמוס ומקושר לרגשות ולאינטואיציה.

הניסיון עושה את ההבדל

דהליץ מסביר שבדיוק כמו כלב שמירה מסור, מטרתה העיקרית של האמיגדלה היא שמירה על ביטחוננו. ברגע שהיא מזהה סכנה, היא מחדירה בנו פחד ומפעילה בנו אינסטינקטים הישרדותיים כמו בריחה או לחימה. "המעניין הוא", מציין דהליץ, "שיש מקרים שבהם המערכת הלימבית מפרשת לא נכון את הסימנים מהסביבה. או אז, גם כאשר אין סכנה ממשית, הגוף עלול לפתח בכל מקרה שלל תגובות דחק, מסטרס כרוני קל ועד התפרצויות עוצמתיות של התקפי פאניקה". 

לבסוף הגיע המבנה המוחי המתקדם ביותר באבולוציה, הוא "קליפת המוח החדשה", הניאו-קורטקס, אשר מפותח במידה הרבה ביותר בקרב בני אדם. מבנה זה אחראי לכל מה שקשור לחשיבה ה"גבוהה" המאפיינת אותנו ומבדילה אותנו משאר בעלי החיים:  שפה, דמיון, לוגיקה, תכנון עתידי, הסקת מסקנות וכל שאר יכולותינו הרציונליות. 

אך מכיוון שהמוח האנושי שלנו הוא הצעיר ביותר – עם ותק של פחות ממאתיים אלף שנים בלבד – בקרבות פנימיים שבינו לבין המוחות הקדומים יותר, הפז"מ הוא שמצנח. לכן פעמים רבות, גם אם זה למורת רוחו של המוח ה"אנושי", המוחות החייתיים שלנו – הזוחלי והיונקי – משתלטים עלינו בקלות ואנו מוצאים את עצמנו מגיבים בהתאם למה שלימד אותנו הניסיון של מאות מיליוני שנות אבולוציה.

פסיכותרפיה על גווניה שואפת לסייע לנו להיות מודעים יותר לאוטומטים השולטים בנו. יחד עם שינוי הפרשנות שלנו לסביבה, אנחנו יכולים לשפר את יכולת הוויסות והשליטה על החלקים הקדומים במוחנו, ולאפשר לנחש הממהר להכיש – או לכלב השמירה שבנו – לנוח.

קוף אחרי בן אדם? או בן אדם אחרי קוף? הבחירה בידינו

בעוד חוקרי המוח והנפש במערב תוהים מי שולט במחשבות שלנו – הסוס, הלטאה או כלב השמירה – במזרח השתמשו הבודהיסטים מזה אלפי שנים באנלוגיה חייתית שונה בתכלית, אשר משווה את מוחנו הקודח לקוף קופצני.

כולנו חשים זאת כל הזמן. דאגות, טרדות, חששות ומחשבות נודדות מציפות אותנו בכל רגע נתון. אך אם חשבנו שזהו רק סימפטום של החברה המערבית, הרי שהבודהה התייחס לכך כבר לפני יותר מ-2,500 שנים, כשכינה את המצב התודעתי הזה "קפיצי'טה" – "הכרת קוף" בסנסקריט (Monkey Mind). אלפרד ג'יימס כותב ב-Pocket Mindfulness שעל-פי המסורת, בודהה טען כי "בדיוק כפי שהקוף המתנדנד בין העצים אוחז בענף אחד ועוזב אותו רק כדי לאחוז בענף אחר, כך עושה גם מה שמכונה המחשבה, ההכרה או התודעה, שעולה ונעלמת ללא הפסקה ביום ובלילה".

הבעיה עם מצב זה, כפי שרבים מאיתנו יכולים להעיד, היא שהוא מותיר אותנו פעמים רבות מבולבלים, מתוסכלים ומותשים. על-פי הבודהיזם, באמצעות מדיטציה נוכל להשקיט את מחשבותינו ולהעלות את רווחתנו הנפשית.

אילוף הסורר

אך איך אפשר לתת למחשבותינו מנוח כשהקוף הסורר קופץ ללא הרף? סרטון מבית HeadSpace מראה שאך טבעי שבניסיוננו למדוט יצוצו כל הזמן מחשבות. למרות מה שאולי נהוג לחשוב, הדרך לאלף את הקוף היא אינה באצמעות כליאתו, כלומר על ידי ריסון המחשבות בכוח – זו רק תעורר אותו עוד יותר.

במקום זאת, מומלץ פשוט לנסות ולהיות מודעים לרגעים שבהם הקוף הולך לטייל והמחשבות מתחילות לנדוד, ולהוביל את תשומת הלב בחזרה, ביד אוהבת, למה שבחרנו להתרכז בו מלכתחילה. כך, על פי הסרטון, הקוף יתחיל להרגיש פחות מאוים מרעיון המנוחה, ואולי אף יתחיל ליהנות ממנה.

בחזרה לגן העדן האבוד

אז האם הוא סוס פרא? נחש מסוכן? כלב שמירה נאמן? או אולי בכלל קוף סורר? גם אם אנו לא יודעים בדיוק כיצד פועל המוח המסתורי שלנו, או עדיין לא בטוחים מה הדרך הטובה ביותר לאלף את היצורים המתרוצצים בו, הרי שבעצם המודעות אליהם כבר עשינו את הצעד הראשון. 

לעיתים די בביקור בגן החיות שבראש שלנו ובהכרה בעצם קיומו של נדבך בלתי נפרד מאישיותנו שלא תמיד יש לנו שליטה עליו - כדי להתחיל לשתף איתו פעולה ולרתום אותו למטרותינו. אם נשכיל לפעול בחוכמה יחד עם היצרים החייתיים שלנו – ולא נגדם – אולי נגלה שהצלחנו להפוך את גן החיות שבראש שלנו לגן עדן. 

תמונת כותרת: Callipso / Shutterstock

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מי שולט במרכבה שלי – כך אילוף החושים יכול לקדם אותנו לעבר החופש על פי תורת היוגה

רמזים מהעבר שמסתתרים בגופנו מספרים על הקשר שלנו לטבע – וליקום בכלל

ההרצאה השבועית של TED: הבנת הרגשות של בעלי חיים יכולה לשנות את גישתנו לעולם

עוד מרדיו מהות החיים:

קבלו תיקון: שי אביבי ושמואל שאול מקדישים שעה לבעלי החיים שסביבנו

עוד ממהות החיים

22.09.20
מהם 4 ההורמונים שהופכים אותנו למאושרים, וכיצד נוכל לעודד את ייצורם?
17.09.20
ההרצאה השבועית של TED – המוח שלנו הוא אמן הקשבה ופרשנות
16.09.20
לפתוח דף חלק – 15 ציטוטים על התחלות חדשות
14.09.20
עולם מושלם נשמע כמו אידיאל לשאוף אליו, אך מתברר כי יש בו פרדוקס אפלולי
10.09.20
ההרצאה השבועית של TED: בשביל שילדינו יוכלו לעוף, צריך לחשל את כנפיהם
07.09.20
לרטוט כמו מיתר – מה יש במוזיקה שיכול להעביר בנו צמרמרות?
07.09.20
עושה זאת כמו אף אחד אחר – המידע המפתיע שחוש הריח מגלה לנו בלי שנשים לב
03.09.20
ההרצאה השבועית של TED: ההבדל בין סיכון מוחלט ליחסי, וכיצד הוא מסייע בקבלת החלטות
02.09.20
מהו הצופן שהפך את האבוריג'נים לבעלי "זיכרון על" ואיך ניתן להשתמש בו גם היום?
31.08.20
פסיכולוגים: תנו לילדים להתחכך בחיים, רק ככה הם ילמדו איך לחיות
27.08.20
ההרצאה השבועית של TED: לפתח עצמאות בילדים יעזור להם יותר מדחיפה למצוינות
25.08.20
הפולינזים הקדמונים ומדעני נאסא חולקים סוד משותף – מה ניתן ללמוד ממנו על גישה לחיים?
23.08.20
מדוע המדבר מזוהה עם חופש ושחרור? מתברר שלסיפור יש שורשים מעניינים
20.08.20
ההרצאה השבועית של TED: מדוע כדאי לקחת את הבחירות שלנו קצת יותר בקלות?
18.08.20
כוכבי השמיים משמשים כצופן בין דורי לידע עתיק – כיצד ניתן לפענח אותו?
16.08.20
"לעולם אל תבזבז משבר טוב": צעדים מעשיים לטיפוח נוכחות ומשמעות בתקופות של שינוי
13.08.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד לרתום את חולשותינו האנושיות לשיפור בריאותנו
12.08.20
מהי 'למידת לולאה כפולה', וכיצד היא עוזרת לנו לעבור טרנספורמציה?
11.08.20
החיבור לטבע חיוני לנו כמו אוויר לנשימה – א.ד. גורדון היטיב לתאר זאת כבר לפני 100 שנים
10.08.20
משל הדייג: מהו אותו דג גדול שאנו ממתינים לו כל חיינו?