חום הקיץ ידוע בהשפעותיו השליליות על הפן הנפשי והרגשי – הוא עושה אותנו עצבניים יותר, חסרי סובלנות ואפילו קפריזיים. אבל בניגוד למחשבה שנסיקת הטמפרטורות מעיבה על מערכות יחסים, מסתבר שהשפעותיה בפן החברתי עשויות להיות דווקא חיוביות.

ההבנה שהעלייה בטמפרטורות גורמת לנו למתח, עצבנות וחוסר שליטה, נעוצה בהוויה האנושית כבר משחר ההיסטוריה. אחת הראיות לכך היא ביטויים מושרשים המקשרים בין הטמפרטורה החיצונית וההתנהגות, כמו: 'דם חם' – לתיאור אדם הנוטה לעצבנות, 'רותח מזעם' – לתיאור אדם המשתולל מכעס, או לחלופין, 'קור רוח' – המתאר אדם רציונלי ושקול.

התפיסה הרווחת היא שהנטייה האנושית להתנהגות אנטי-חברתית גוברת עם עליית הטמפרטורות בקיץ. אבל מחקרים שנערכים בשנים האחרונות חושפים ממצאים סותרים.

פרופסור לכלכלה אלסנדרה קסר מאוניברסיטת סן פרנסיסקו ביצעה ניסוי שבמסגרתו התבקשו הנבדקים לחלוק עוגה. בנוסף לעוגה הוצבה בפניהם אפשרות: הם יכלו לבחור לכווץ את העוגה כך שכולם יקבלו פחות – רק כדי למנוע מאדם אחר לקבל יותר מהם.

בריאיון ל-Nautil.us מציינת פרופסור קסר ש"זה אומנם קטנוני, אבל אנשים עושים את זה בחיים האמיתיים". כדי לבסס את ההשערה, החוקרים עצבנו את הנבדקים בשני תנאים. חלק מהמשתתפים היו בחדר חם מאוד, ואחרים השתתפו במשחק מכור שבו גרמו להם להאמין שינצחו, אך הם אולצו להפסיד. ממצאי המחקר הראו שגם נבדקי החדר החם וגם משתתפי המשחק המכור נהיו עצבניים. אבל בשני התנאים זה לא הפחית ממידת הנדיבות או שיתוף הפעולה שלהם. המסקנה לגבי השפעת טמפרטורה גבוהה: היא עלולה לגרום לעצבנות אבל לא להתנהגות אנטי-חברתית.

קסר מסבירה את הרציונל מאחורי המחשבה הרווחת שעלייה בחום משפיעה באופן שלילי על ההתנהגות החברתית: "יותר פשיעה מתרחשת בקיץ. נשים נאנסות הרבה יותר בקיץ. יש יותר אלימות במשפחה. אתם עשויים לומר, 'אה, זה בטח שחום משפיע על ההתנהגות האנושית'". אבל, לדבריה, ישנן השערות אחרות. "באפריקה שמדרום לסהרה, למשל, עליית הטמפרטורות קשורה לשיעורי סכסוך גבוהים יותר, בזמן שנראה כי קשר זה נעדר בצפון אירופה, אך רק אם לא כוללים את רוסיה. זה יכול להיות קשור יותר למשאבים: אם אתם עשירים, זה קל. אתם יכולים להפעיל את המזגן או לשתול גידולים שונים. אבל אם יש לכם מעט משאבים, אין הרבה מה לעשות כדי להסתגל".

המחקר הזה מגלה ניואנס חשוב: אומנם די לנו בניסיון אישי כדי לקשר בין טמפרטורות גבוהות לחוסר סבלנות, אבל זה לא מחייב שנהיה עצבניים דווקא כלפי אנשים (אפשר להתעצבן גם על מזגן מקולקל). כי למרות שחום מקצר את הפתיל שלנו, מתברר שהוא גם מקצר מרחקים בין בני אדם.

חום אולי מקושר עם עצבנות, אבל גם עם קרבה

בזמן שעולם המדע מחפש בקדחתנות פתרונות למגפת הבדידות השקטה, מתגלה כי חלק מהתשובות עשויות להיות פשוטות משחשבנו: מתברר שדי במשקה חם כדי לחזק את הקשרים שלנו.

אחד החוקרים הבולטים שבדקו את האופן שבו מצב הגוף מעצב תוצאות נפשיות, ותפיסה חברתית בפרט, הוא פרופסור לשיווק לורנס א. וויליאמס מאוניברסיטת קולורדו בולדר. בניסוי הידוע 'חוויית חום בין-אישי' בחנו הוא ועמיתיו את השערתם כי חוויות של חום או קור פיזי יגבירו תחושות של קרבה או ריחוק בין-אישיים בהתאמה, ללא מודעות האדם להשפעה זו.

המחקר אישש את השערתם. משתתפים שהחזיקו לזמן קצר כוס קפה חם (לעומת קר) שפטו אדם אחר כבעל אישיות 'חמה' יותר (נדיבה, אכפתית). השפעת תחושת החמימות הפיזית על החום הרגשי אומתה גם בניסוי שני שערכו החוקרים, שמצא כי משתתפים שהחזיקו כרית טיפולית חמה (לעומת קרה) נטו יותר לקנות מתנה לחבר במקום לעצמם.

בבגרות חום גוף וקרבה רגשית הם הד לקשר האימהי שטבוע בנו מינקות. צילום: Ivan Radulovich on Unsplash

כאן נכנסת תיאוריה המכונה 'קוגניציה מגולמת' (Embodied Cognition), הגורסת שתהליכים קוגניטיביים ותפיסתיים תלויים באופן עמוק בתחושות הגוף. היא מצביעה על כך שייצוגים מושגיים ומופשטים מקבלים את המשמעות שלהם דרך הקשר הישיר שלהם לחוויות גופניות מוחשיות.

בהקשר זה וויליאמס ועמיתיו מצביעים גם על נקודה סמנטית: עצם העובדה שאנשים משתמשים באופן שגור במילים 'חום' ו-'קור' לתיאור תכונות אופי מרכזיות (הרבה יותר מאשר המילים 'אויב'/'חבר', 'אמין'/'לא אמין') מבוססת להשערתם, באופן מטפורי, על חוויות פיזיות קונקרטיות. הם מסבירים כי תחושת החום הפיזית שמתקבלת כאשר מחזיקים כוס קפה חמה או טובלים באמבטיה חמה עשויה להפעיל זיכרונות של רגשות אחרים הקשורים לחום (אמון ונוחות), המבוססים על חוויות מוקדמות בילדות של חום, מחסה, בטיחות והזנה.

ג'ון בארג, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, מציג בכתבה ב-PBS News את הסיבה 'הפיזיולוגית' האפשרית לכך שאנו משתמשים בביטויים אלו לתיאור תכונות אישיות. לדבריו, אזור במוח בשם אינסולה מעבד הן טמפרטורה פיזית והן תחושות של קרבה בין-אישית.

"תינוקות בגילאי 8 עד 16 שבועות חווים ירידה בטמפרטורת הגוף כשהם מופרדים מאימם. הדבר מצביע על כך שכבר מגיל צעיר מאוד בני אדם לומדים לקשר באופן ביולוגי והישרדותי בין חום פיזי לבין קרבה לאנשים שאכפת להם מהם".

מחקר נוסף שנערך בבית החולים הכללי קתאי בטייוואן אימת אף הוא את הקשר בין החזקת משקה חם לבין ביסוס תכונות אופי חיוביות של אנשים אחרים. במסגרת הניסוי התבקשו המשתתפים להחזיק משקה קר או משקה חם, ולאחר מכן לספק ציון 'ידידותיות' לדמויות שהוצגו בפניהם. נמצא כי הציונים שנתנו המשתתפים שהחזיקו משקה חם היו גבוהים משמעותית מאלו שניתנו על ידי המשתתפים שאחזו במשקה קר.

השורשים של התופעה הזו נעוצים עמוק באבולוציה ובפסיכולוגיה ההתפתחותית. מחקרי התקשרות מוקדמים הראו שתינוקות בגילאי 8 עד 16 שבועות חווים ירידה בטמפרטורת הגוף כשהם מופרדים מאימם. הדבר מצביע על כך שכבר מגיל צעיר מאוד בני אדם לומדים לקשר באופן ביולוגי והישרדותי בין חום פיזי לבין קרבה לאנשים שאכפת להם מהם. חוקרים מאמינים שהחיווט המוחי הזה נשאר איתנו כשאנו גדלים ומתפתחים וכתוצאה מכך מבוגרים ממשיכים לקשר חום פיזי, כמו החזקת כוס תה, עם קשר חברתי תומך.

מרגישים בודדים? שתו משהו חם

הקשר המורכב בין חום פיזי ותחושת חמימות רגשית הולך ומתרחב לכיוונים מפתיעים נוספים ככל שהמדע מעמיק בו. מחקר יוצא דופן, שהוביל פרופסור להתנהלות ארגונית צ'ן-בו ג'ונג מאוניברסיטת טורונטו, מצא שמשתתפים שחוו נידוי חברתי דיווחו על רצון עז וצורך גדול יותר במזון ובשתייה חמים, בהשוואה למשתתפים שלא חוו נידוי. החוקרים דיווחו כי ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם תפיסת 'הקוגניציה המגולמת', ותומכים ברעיון שתפיסה חברתית כוללת גם אלמנטים פיזיים.

את ההסבר לכך מציעה תיאוריית התרמורגולציה החברתית, הגורסת כי התפקיד הבסיסי ההישרדותי של ויסות תרמי חברתי – אותו מנגנון מוכר של התחממות משותפת של בני אדם ובעלי חיים באמצעות מגע ישיר או היצמדות גוף אל גוף בלילות קרים – מתרחב ומשליך ישירות אל הפן הפסיכולוגי, החברתי והרגשי של חיינו המודרניים. ובאופן ארוך טווח, משפיע על הפוטנציאל החברתי והרגשי שלנו.

הפסיכולוגית אסתר אנסה מאוניברסיטת ססקס שותפה לתפיסה זו. "חום פיזי יכול לעזור לנו לחשוב בצורה חיובית יותר על האנשים סביבנו", היא כותבת, "בפעם הבאה שאתם מרגישים קצת בודדים, נסו פשוט להחזיק כוס תה חמה. אני מקווה שזה יעזור".

הנתונים הללו אולי עומדים בסתירה לכל האינטואיציה הקיצית שלנו, אבל הם עקביים עם שאר העונות. זה רק עניין של תיעול אנרגיה מחדש. כל ההבדל הוא שבחורף אנו מייצרים את החמימות באמצעות קרבה, ואילו בקיץ אנחנו מייצרים את הקרבה באמצעות חום.

תמונת כותרת: Zeynep S. on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כשמישהו מרגיז אותנו המוח לא בשליטתנו – בנג'מין פרנקלין ומשל בודהיסטי עשויים לעזור

ערכן הרב של בעיות טריוויאליות – לא תמיד הישגינו נראים, אך יש סיבה להתגאות בהם

הבריאות הנפשית שלנו היא מערכת אקולוגית שזקוקה לגיוון – תשאלו את הדנים

עוד מרדיו מהות החיים:

מיכה לבינסון בתכנית שכולה קיץ