החורף הקר, שמכניס אותנו הביתה ומרחיק אותנו מאטרקציות חיצוניות, עלול לייצר תחושות של בדידות, ריחוק ודכדוך. אך בזמן שמדענים חוקרים כיצד משפיע עלינו 'דיכאון חורף', יש זרם מדעי אחר החוקר כיצד הקור תורם לחוסן הנפשי שלנו, ויש שם תובנות מפתיעות.

בשנת 2016 עשה סקוט קרני את הלא ייאמן וטיפס אל פסגת הקילימנג'רו המושלגת תוך 28 שעות בלבד, כשלגופו מכנסי ריצה, נעלי ספורט ותו לא.

הטמפרטורה בפסגת ההר מתחת לאפס באופן קבוע, לרוב  בין מינוס 4 ביום למינוס 27 בלילה. קרני התעלם במכוון מהמלצות על לבוש מתאים לקור ועצירות בטיחות שנועדו למנוע מחלת גבהים. הכול כדי להגיע לפסגה בפחות מ-30 שעות.

את ההצלחה הוא מייחס לטכניקות נשימה מיוחדות ששמרו עליו לאורך הטיפוס, ולשיטה מיוחדת שיישם למניעת כאבי ראש התוקפים ככל שהאוויר נעשה דליל. יותר מכל הגנה עליו הידיעה שהוא יכול לשלוט על תחושות הכאב.

הכול התחיל כשקרני, עיתונאי, חוקר ואנתרופולוג, לקח על עצמו משימה: לגלות האם ניתן לפרוץ את מגבלות הגוף בתנאי קור קיצוני, ו'להשתמש בסביבה' כך שתעורר את הביולוגיה הפנימית שלנו ותעזור לנו לשלוט בתחושותינו הגופניות.

במהלך התחקיר שערך במשך שנים הוא פגש בווים הוף, מרצה מוטיבציה וספורטאי אתגרי הולנדי המכונה "איש הקרח", בשל שיאי שחייה תחת קרח ומגע גוף מלא ממושך עם קרח ששבר. במשך שש שנים למד קרני מהוף טכניקות נשימה ומדיטציה ייחודיות, ואף קיבל ממנו הבטחה כי יסייע לו באתגר כיבוש הקילימנג'רו  בלבוש מינימלי.

המחקר של קרני נשא תוצאות חיוביות, והוא פיתח את שיטת 'The Wedge', עליה הוא מסביר בהרצאותיו: "אנחנו רותמים גירוי סביבתי שמעורר תגובה גופנית צפויה כדי לכוון מחדש את התגובה שלנו ולהעביר אותה מהמערכת הסימפתטית [האחראית לתגובות לחץ] אל המערכת הפארא-סימפתטית [האחראית על פעולות הרגעה]". הוא מדגים דרך מצב שבו גורם חיצוני מעורר אצלנו תגובת התעטשות: "כשאנחנו יודעים שזו התגובה שצפויה לבוא אנחנו יכולים לעצור, לקחת אוויר ולהחליט שאנחנו לא הולכים להתעטש עכשיו". קרני אומר בחיוך כי אין באמת צורך להימנע מהתעטשות, אך "באמצעות טכניקת Wedge ניתן להירגע ולהימנע מכאב במצבים של קור או חום קיצוני, ובמצבים נוספים שבהם הסביבה משפיעה על התחושות שלך".

ההצלחה של קרני לרתום את המערכת הפנימית של הגוף לטובת התמודדות עם תנאי הסביבה, ובפרט קור, מעלה שאלה הפוכה – האם באקלים חורפי טמון מפתח טבעי לחיזוק החוסן המנטלי?

כיצד חשיפה לקור תורמת לחוסן הנפשי

מה אם היינו יכולים להשתמש בסוג מסוים של לחץ כדי לטפח חוסן ועמידות בפני לחצים מסוג אחר? פסיכולוגים חוקרים מאוניברסיטאות בארה"ב ביקשו לבחון זאת, כשנקודת המוצא שלהם הייתה שאימון בלחץ הורמטרי (hormetic stress, חשיפה מבוקרת לגורם המייצר סטרס גופני) עשויה להפחית את תגובת הורמון הקורטיזול האחראי למתח נפשי, ולטפח חוסן לגורמי לחץ עתידיים אחרים.

במחקר שערכו השתמשו החוקרים בשיטת וים הוף, המשלבת חשיפה לקור עם מחזורים של היפרוונטילציה ועצירת נשימה, בכדי לעורר תגובת לחץ הורמטרי אצל נשים הסובלות מסטרס ותסמיני דיכאון גבוהים. במסגרת הניסוי עברו הנשים מקלחת קרה מדי יום, כשמשך השהות במקלחת גדל בהדרגה, ותרגלו טכניקות נשימה.

לאחר שלושה שבועות בחנו החוקרים את התוצאות, וגילו שכל הנשים הציגו שיפור משמעותי במאפייני הסטרס והדיכאון. הם הגיעו למסקנה כי התערבויות לחץ מבוקרות, כמו חשיפה לקור ושיבוש הנשימה המונוטונית, עשויות לשפר את החוסן הנפשי ואת תסמיני הדיכאון, החרדה והלחץ.

מעבר לטיפוח חוסן, קיימות ראיות לכך שחשיפה לקור תורמת לבריאות הנפשית שלנו בדרכים נוספות. מאמר שפורסם בכתב עת לנוירופסיכיאטריה מציג מחקרים שונים שהוכיחו כי טבילה במים קרים מעוררת תהליכים נוירוכימיים ונוירופיזיולוגיים חשובים במערכת העצבים המרכזית הקשורים לבריאות הנפש, כמו שיפור מצב הרוח והרווחה.

מחקר נוסף, שנערך על ידי פסיכולוגים חוקרים מאוניברסיטת לודז' בפולין, מצא שטבילה במי קרח המשולבת בעבודת נשימה תורמת לשיפור בריאות הנפש, ולהפחתת משך הזיהום בדרכי הנשימה העליונות. החוקרים ציינו כי מלבד החשיפה למים הקרים, עבודת נשימה ספציפית מגדילה את פוטנציאל התוצאות החיוביות.

כמו משלחת מסע-קרח זו מצ'כיה לפולין, רבים בעולם מאמצים את שיטת וים הוף לפיתוח חוסן גופני-מנטלי. צילום: NataliAlba / shutterstock

מדד האושר עולה דווקא בחורפים האפלים והארוכים ביותר

עולם המדע מספק ראיות עקביות לכך שהקור עשוי לתרום לרווחתנו. אבל גם בלי לנבור בנבכיו, נוכל פשוט להסתכל על אנשים שחיים בסביבות קרות במיוחד ולשאול – האם הם מאושרים?

העיר טרומסה שבצפון נורבגיה מאופיינת בתופעה יוצאת דופן: בחודשי החורף השמש אינה זורחת, ובחודשי הקיץ השמש אינה שוקעת כלל. תושבי העיר חווים את החורפים האפלים, הקרים והארוכים ביותר, ובכל זאת נורבגיה מדורגת בעקביות במקומות הראשונים בסקרי האושר העולמי, לצד כמה מהמדינות הקרות בעולם, פינלנד, דנמרק ואיסלנד.

הפסיכולוגית החברתית ד"ר קארי ליבוביץ' מאוניברסיטת סטנפורד חוקרת בעשור האחרון את גישותיהם של אנשים לחורף, ואת הדרכים שבהן הגישה עצמה יכולה להשפיע על מצב הרוח וההתנהגות. לטובת המחקר היא עברה לאוניברסיטת טרומסה שבנורבגיה – האוניברסיטה הצפונית בעולם – ומדברת על כך בריאיון ל-The Guardian: "חיפשתי פרויקט מחקר, והתחלתי להתכתב עם יואר ויטרסו, אחד המומחים המובילים בעולם לאושר ורווחה אנושית, וחשבתי – איך מומחה עולמי לאושר חי במקום שבו השמש לא זורחת במשך חודשיים בכל חורף?"

"אנו מערבבים את הנסיבות האובייקטיביות – שהחורף קר, חשוך ורטוב – עם התרשמויות סובייקטיביות לגביו, כמו 'קודר', 'משעמם' ו'מדכא', כשאפשר באותה קלות לטעון שהוא 'נעים', 'קסום' ו'משקם'".

ליבוביץ', כמו רבים, הניחה שהחורף רע לבריאות הנפש, ושהאנשים שחיים בטרומסו צפויים להיות דיכאוניים. היא תלתה זאת ב'השערת הרוחב' הקובעת שככל שמתרחקים צפונה או דרומה מקו המשווה, והחורפים ארוכים ואפלים יותר, שיעורי הפרעה רגשית עונתית (דיכאון חורף( אמורים לעלות. אבל כשהגיעה לטרומסה גילתה שהם ההיפך הגמור מכך, ואף מציגים שיעורים נמוכים יחסית של ההפרעה.

על השאלה כיצד האמונות העומדות מאחורי דרכי החשיבה השונות יכולות להשפיע על הרגישות של אנשים לדיכאון חורף, היא משיבה כך: "דרכי חשיבה הן ההנחות המרכזיות שלנו לגבי אופן פעולתו של העולם וכיצד דברים שונים ישפיעו עלינו […] אנו מערבבים את הנסיבות האובייקטיביות – שהחורף קר, חשוך ורטוב – עם התרשמויות סובייקטיביים לגביו, כמו 'קודר', 'משעמם' ו'מדכא', כשאפשר באותה קלות לטעון שהוא 'נעים', 'קסום' ו'משקם'".

ליבוביץ' מדברת על התייחסות חיובית או על אמונה שהחורף עושה לנו טוב שפועלת חזק כל כך, עד כי  מדד האושר של התושבים עולה ככל שהמדינה קרה יותר. היא מסבירה שהנרטיב של תושבי מדינות אלו הוא שהחורף הוא הזדמנות טובה לעשות דברים בתוך הבית, לבשל, לאפות דברים מיוחדים, ליהנות מפעילויות מחממות כמו סאונה. והיא מציינת בנוסף שמחקרים מראים שהחושך משפר את היצירתיות.

לכל מקום שאתה הולך, קח את מזג האוויר

בפברואר 1992 פרסמה להקת Crowded House את הסינגל Weather with You ובו המילים שהפכו לקלסיקה, "לכל מקום שאתה הולך, תמיד קח איתך את מזג האוויר". במציאות אנחנו לא באמת צריכים 'להיזכר בו' – מזג האוויר תמיד איתנו. נוכח ומשפיע בכל מקום.

אז במקום "לקחת את מזג האוויר", אפשר לקחת איתנו את היתרונות שהוא מייצר, בין אם הוא קר, חם, או משהו באמצע. כך למשל, כשבחוץ מכה הרוח הקרירה ומעלה את זכרם של ימים אפלים יותר, מה אם נפנה את מבטנו פנימה? אל הבית החם שלנו, המשפחה והחברים, חיות המחמד שלנו וכל מי שמחממים לנו את הלב?

"החיבור המחודש עם בני המשפחה והחברים בימים הקרים אינו רק דרך נעימה להעביר את הערבים הארוכים, אלא כלי אפקטיבי ליצירת משמעות. דווקא כשהטמפרטורות יורדות ומה שבחוץ פחות 'מפתה', אנו יכולים לטפח תרבות של משחק, יצירה, ארוחות חמות ושיח עמוק".

הקור החיצוני, זה שנדמה כמאיים או מרחיק, עשוי דווקא לחדד את ראייתנו ולהעצים את תחושת היחד. לחזק ולטפח את מעגלי הקרבה. ייתכן שהוא מציע לנו הזדמנות לעצור, להתכנס ולבנות מחדש את תחושת השייכות שלנו. החיבור המחודש עם בני המשפחה והחברים בימים הקרים אינו רק דרך נעימה להעביר את הערבים הארוכים, אלא כלי אפקטיבי ליצירת משמעות. דווקא כשהטמפרטורות יורדות ומה שבחוץ פחות 'מפתה', אנו יכולים לטפח תרבות של משחק, יצירה, ארוחות חמות ושיח עמוק. להיעזר בקשרים החברתיים. ואולי גם להתלבש טוב יותר ובכל זאת לצאת החוצה, לעסוק בספורט מחמם ובפעילויות שאנחנו אוהבים, כדי לטפח הן את החוסן החיצוני והן את החוסן הפנימי שלנו.

ויותר מכל, החורף עשוי לשמש תזכורת לחופש הבחירה ולחופש המחשבה שלנו. אין דבר שעוצר אותנו מלחבב את מה שמביא עימו מזג האוויר הקר, לבד ממוסכמה שהורגלנו אליה. החורף יכול להיות הזדמנות להשתחרר מכבלי העבר ולהתחיל לבנות יחסים חמים עם הקור.

תמונת כותרת: ramiz dallah / shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הקור והחורף מורידים לכם את מצב הרוח? תנו לנו הזדמנות לנסות להפוך את זה

מים חיים – סדרת צילומים מציגה את המופעים המגוונים של מים סביבנו ואת יופיים

הבריאות הנפשית שלנו היא מערכת אקולוגית שזקוקה לגיוון – תשאלו את הדנים

עוד מרדיו מהות החיים:

טיפים בריאותיים להתנהלות נכונה בימים הקרים