מה קורה במוח שלנו כשאנחנו נכשלים? אחרי איזה מהלך קל יותר להתחקות – כזה שהוביל להצלחה או לכישלון? ומהו התזמון הטוב ביותר לפידבק שלילי? אנימציה פוקחת עיניים מבית TED מנסה להסביר.

'ללמוד מטעויות' הפכה למנטרה מקובלת בעידן הנוכחי. אם ברצוננו להתקדם קדימה עלינו להיות חדורי מוטיבציה ולהפיק את המקסימום מהכישלונות שלנו. הרי כישלונות אינם כישלונות כל עוד הם הופכים למקפצה. ומי מאיתנו לא היה רוצה שלא להיכשל לעולם?

במחקר שנערך ב-2019 התבקשו 400 משתתפים ללמוד שפה מסתורית. השפה (המומצאת כמובן) הורכבה מסמלים ויזואליים שהנבדקים התבקשו לזהות, לקטלג ולשנן. הניסוי חולק לשני סבבים שבהם נשאלו לגבי הסמלים. מה שהם לא ידעו היה שהניסוי תוכנן כך שמחציתם 'יטעו' לא משנה מה השיבו, ואילו המחצית השנייה – 'יצדקו' ללא קשר לתוכן תשובותיהם. הסיבוב השני כלל את אותן משימות זיהוי, אלא שהפעם הפידבק היה אמין ותואם למידת הצלחתם. "המשתתפים שחוו הצלחה בסיבוב הראשון נחלו הצלחה גם בשני, בעוד שאלו שהוצגו ככישלונות המשיכו להיכשל", מספרת אלכסנדרה פנצר בסרטון קצר מבית TED-Ed.

כיצד כישלון משפיע על יכולת הלמידה שלנו? אם שני סמלים מוצגים בפני נבדק והשאלה היא מי מהם מייצג חיה – גם תשובה נכונה וגם תשובה לא נכונה יניבו למידה זהה. מדוע, אם כן, הנבדקים שלמדו דרך כישלון לא הפנימו את המידע באופן דומה? מדוע הם המשיכו להיכשל? האם יש דרך למקסם למידה מטעויות? האם במצבים מסוימים קל לנו יותר ללמוד מטעויות? ומה לגבי הצלחות?

כישלון משתק את המוח

המכשול הברור ביותר ללמידה מכישלון הוא הכאב. "אנשים רוצים לחשוב על עצמם ככשירים ובעלי מסוגלות, וחוויית כישלון מאיימת על הדימוי העצמי הזה". ובכן, הדרך הטובה ביותר, כביכול, לתקן את הרושם השלילי הוא ללמוד מהטעויות ולהשתפר. אז מדוע ההיפך שכיח יותר, מדוע כישלונות גוררים עוד כישלונות? סקר שנערך בעקבות מחקר שחזור לניסוי השפה המסתורית גילה כי המשתתפים בקבוצת הכישלון תיארו רמות נמוכות באופן מובהק של ביטחון עצמי לאחר ההשתתפות.

בזמן שאולי ניתן היה לתאר זאת כנסיגה זמנית של ביטחון או מעין תופעת לוואי חולפת, "מחקרים נוספים מצאו שלעיתים קרובות, כאשר אנשים מרגישים מדוכאים או חסרי יכולת המוח שלהם מפסיק לעבד מידע חדש". כלומר, אם אנחנו חווים תחושת חוסר ביטחון או יכולת – תוך כדי למידה – ייתכן שהמשך התהליך ייתקע עקב הפחתה ביכולת המוח שלנו לעבד מידע. לא בכדי מתבססות המילים 'כישלון' ו'מכשול' על אותו שורש.

"לעיתים קרובות, כאשר אנשים מרגישים מדוכאים או חסרי יכולת המוח שלהם מפסיק לעבד מידע חדש".

מידת חשיבות המשימה שבה נכשלנו משחקת תפקיד מפתח בהשפעת הכישלון על יכולתנו להמשיך בה. עם כל הצער שבדבר, ככל שהמטרה חשובה לנו וההצלחה משפיעה על הדימוי העצמי שלנו – כך הכישלון בה עלול לפגום ביכולתנו להתקדם. אך זו לא רק מידת החשיבות. לצד זאת, לדברי פנצר, גם התזמון משמעותי. ב-2011 סקרו חוקרים קבוצה של סטודנטים אמריקאיים שנרשמו לקורס מבוא וקורס מתקדם בצרפתית. כל סטודנט מילא שאלון שבו הצהיר אם היה מעדיף מורה שיחזק את החוזקות וההצלחות שלו או מורה שיציף ויתקן את החולשות והטעויות. "התשובות הראו שבעוד שתלמידים מתחילים חיפשו חיזוק חיובי, תלמידים מתקדמים היו להוטים יותר למשוב ביקורתי".

בתחילת תהליך למידה, כשאנחנו פחות בטוחים בעצמנו, "אנחנו משתוקקים לשבחים על מנת לשמור על מוטיבציה". דמיינו שהצטרפתם לקבוצת ריצה תחרותית אחרי חמש שנים שלא עסקתם בפעילות גופנית. בעוד שמדידות כושלות של 100 מטר יכולות לגרום לנו להרים ידיים ברגע, התחלה קלה יחסית עשויה לגרום לנו להרגיש מסוגלים ולהמשיך להתאמץ ולהשתפר. למידה מנטלית דומה במובנים רבים לכושר גופני. דרגת קושי המותאמת ליכולותינו ותחושת ההצלחה הנגזרת מכך ימנעו בהלה וישמרו על המוטיבציה.

היכולת לעקוב אחר תהליך הלמידה

מצד שני, קבוצת המתקדמים, אלו שכבר מושקעים בתהליך הלמידה, "מעדיפים לשפר את כישוריהם בצורה היעילה ביותר". הם ישמחו להתחזק מהשבחים ולהשתפר מהטעויות. הם כבר מחויבים לתהליך הלמידה והשתתפותם אינה מוטלת בספק. הם עברו כברת דרך ומחזיקים בגוף ידע משמעותי שמקנה להם את הביטחון ללמוד מטעויותיהם. "באופן טבעי, תהליך השגת מומחיות בתחום כלשהו מגיע שלוב בחוויית כישלון". סטודנטים מתקדמים מצפים שכישלונות יהיו חלק מהדרך והם כנראה בנו סובלנות גבוהה יותר כלפי הטעויות של עצמם כיוון שהם מכוונים לרמת ביצועים גבוהה. בנוסף, כיוון שלאורך הדרך התנסו בהצלחה – מקננת בהם הידיעה שהם מסוגלים. בדרך לפסגה כולם מצפים למהמורות, אבל מסלול טיולים שמתחיל בעלייה חדה ממש לא מתאים לכולם.

למידה מכישלונות, על אף היותה רעיון רווח, לא בהכרח פועלת לטובתנו בכל תנאי, ובטח שלא בכל שלב של הדרך. לעומת זאת, למידה מהצלחות דווקא כן. ולא אחת, אולי מפאת שמירה על צניעות, אנחנו פוטרים את הצלחותינו בנפנוף.

"הצלחותינו מכילות ידע רב ושימושי שבאופן יחסי קל יותר לאתר, לעבד ולהשתפר בזכותו".

הצלחותינו, מציעה פנצר, מכילות ידע רב ושימושי שבאופן יחסי קל יותר לאתר, לעבד ולהשתפר בזכותו. להבדיל מכישלונותינו, שבהם אנחנו לא תמיד יודעים לשים את האצבע על נקודת התורפה, בהצלחותינו אנחנו יודעים מה עשינו ויכולים להניח שזה היה מוצלח. כלומר, כשאנחנו בוחרים לעשות משהו אנחנו מוותרים על כמעט אינסוף אפשרויות אחרות. כשהאפשרות שבה בחרנו הובילה להצלחה אנחנו יכולים בקלות לשחזר אותה ובסבירות גבוהה זה יעבוד שוב. כשהבחירה שעשינו הובילה לכישלון אנחנו נותרים עם אינסוף האפשרויות – תוהים מי ביניהן יכלה לעבוד טוב יותר. במצב הזה, הלמידה מסובכת ואיטית יותר.

למשל, אם קיבלנו ציון מעולה במבחן אנחנו יכולים להניח שהבחירות שעשינו לגבי מתי, מה וכמה ללמוד היו טובות ונוכל לשחזר אותן בלמידה למבחן הבא. זה לא מבטיח לנו הצלחה, עדיין ייוותרו הרבה גורמים משפיעים אחרים, אך זה מגדיל את הסיכוי שעלינו על משהו נכון. ככל שנחזור על הנוסחה ונזכה להצלחה כך תעלה הסבירות שהיא הגורם לכך ולא משתנה אחר.

לעומת זאת, אם נכשלנו אנחנו די מגששים בערפל. אולי לא למדנו מספיק זמן? אולי החומר שממנו למדנו לא היה איכותי מספיק? אולי למדנו טוב אבל המבחן הפתיע בשאלות שנוגעות לחומר עקיף? אולי מה ששיבש את הצלחתינו היה הלחץ ברגע האמת? אנחנו נותרים עם הרבה יותר אפשרויות שעלינו לבחון.

"הרצון ללמוד מטעויות הוא טבעי", מסבירה פנצר, ובאמת נרוויח לא מעט אם נצליח לעשות זאת. אך אם העיסוק בטעויות מניב את ההיפך – לא בטוח שהוא שווה את המאמץ. יכול להיות שהתזמון אינו מוצלח, שהמשימה שבה אנחנו עוסקים חשובה לנו מדי או שנקודת הפתיחה של הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות שלנו אינה בשלה עדיין לאסטרטגיה הזו. ישנו סיכוי גבוה שניתוב האנרגיה ללמידה מההצלחות שלנו יהיה נוח ואף יעיל יותר.

תמונת כותרת: Martin Sanchez / Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כישלון מפואר – 8 דרכים שיסייעו לנו לצמוח מטעויות ולא רק ללמוד מהן

ההרצאה השבועית של TED: סתגלנות מבדילה בין הצלחה לכישלון, והיא ניתנת לשיפור

אנטי-שביר: 5 אסטרטגיות שיסייעו לנו לא רק לשרוד משברים, אלא גם לשגשג בעקבותיהם

עוד מרדיו מהות החיים:

מה כל כך מפחיד אותנו בכישלון? והאם הצלחה היא דבר אובייקטיבי?