גזלייטינג היא מניפולציה פסיכולוגית המנסה לחתור תחת תפיסת המציאות והאמת הפנימית של האדם. כשחווים אותה קל לאבד אמון באנשים באשר הם, ובכל זאת, יש דרכים לשקם את המצפן הפנימי ולהחזיר את היכולת לסמוך על אחרים.
עשרים שנה לאחר שהייתה עדה לרצח דודתה בידי שודד תכשיטים, חזרה פאולה עם בעלה הטרי גרגורי אנטון לבית שבו בוצע הפשע. בסיור בבית היא מוצאת מכתב מסתורי מאדם בשם סרגיס באוור שנשלח אל הדודה יומיים לפני האירוע. בעלה גרגורי חוטף מידיה את המכתב בסערה, ומרגע זה חייה הופכים למסכת של ספקות: תמונות זזות ממקומן על הקיר, צעדים נשמעים בלילה, ואורות הגז בבית מעומעמים לסירוגין. את כל אלו גרגורי מכחיש לחלוטין. הוא משכנע אותה שהיא מדמיינת וגורם לה לאבד אחיזה במציאות, ואף טוען שייתכן כי היא סובלת ממחלת נפש.
בסוף האמת נחשפת: גרגורי הוא הרוצח. הוא הזיז את התמונות ממקומן בזמן שהמשיך לחפש תכשיטים שלא הספיק לגנוב עשרים שנה קודם לכן, וגרם לאורות הגז בבית להבהב שוב ושוב, רק כדי להכחיש זאת ולערער את מציאותה של אשתו.
האפיזודה הזו לא התרחשה במציאות, אלא על מסך הקולנוע, במותחן המצליח אורות הגז (Gaslight), המבוסס על מחזה בשם זהה. כך הוטבע המונח 'גזלייט'. בניגוד לשימוש השגור בקרב צעירים, כדרך לתאר שקרים, חילוקי דעות או חוסר רגישות, המשמעות האמיתית של המונח עמוקה וקשה יותר. על פי אנציקלופדיה בריטניקה (Britannica), זוהי טכניקה מורכבת וערמומית של הטעיה ומניפולציה פסיכולוגית, שלרוב מבוצעת על ידי רמאי או 'גזלייטר' יחיד כלפי קורבן יחיד במשך תקופה ממושכת. השפעתה, על פי האנציקלופדיה, היא ערעור הדרגתי של ביטחון הקורבן ביכולתו להבחין בין אמת לשקר, בין טוב לרע, או בין מציאות לדמיון, ובכך להפוך אותו לתלוי מחשבתית ורגשית באופן פתולוגי בגזלייטר.
מלכודת הספק העצמי
כפי שמוסבר בכתבה באתר מרכז בריאות הנפש Charlie Health, מודל ההתעללות הזה מבוצע לרוב על ידי נרקיסיסטים אבל אינו משויך למערכת יחסים רומנטית בלבד: "הורה, חבר או בוס נרקיסיסטים יכולים גם הם להיות גזלייטרים". כריס הינטון, מומחה מוסמך לטיפול בטראומה במרכז שהתראיין לכתבה, מתאר גזלייטינג מסוג זה כ"טקטיקה שבה מישהו מתמרן את המציאות כדי להגן על האגו שלו וגורם לאחרים לפקפק בתפיסתם או בשפיותם".
אם עמדתם בסיטואציה כזו ולרגע תהיתם – 'האם אני משוגע?' דעו שזו תגובה אנושית נורמלית לפירוק שיטתי של האמת שלכם, מסבירה קט או'מארה, מתמחה בטיפול בנפגעי אלימות במשפחה וטראומה מורכבת באוסטרליה.
במאמרה באתרSafe space , היא מדגישה כי גזלייטינג אינו עוסק באי-הבנות מזדמנות או בפרספקטיבות שונות. "מדובר במישהו שגורם לחוויית המציאות שלכם להרגיש כמו משהו שאפשר לדון בו". האמירה הנחרצת הזו שלה מזקקת אולי באופן הטוב ביותר את היומרה הבלתי נתפסת של 'מעמעמי האורות' – אלו שמרשים לעצמם לערער את תפיסת המציאות של האחר.
הבעייתיות גוברת כשמבינים כי השלכות הגזלייטינג נמתחות הרבה מעבר למשך הזמן שבו התקיימה ההתעללות, כיוון שהשפעותיה מוטמעות במוח. או'מארה מסבירה: "מערכת העצבים שלך סופגת את הבלבול הזה יותר זמן ממה שאת חושבת, [כשאת] לומדת להתייחס לתפיסות שלך כלא אמינות ולרגשות שלך כראיה לכך שמשהו לא בסדר איתך, ולא למה שקורה לך".
"גזלייטינג אינו עוסק באי-הבנות מזדמנות או בפרספקטיבות שונות. מדובר במישהו שגורם לחוויית המציאות שלכם להרגיש כמו משהו שאפשר לדון בו".
אבל, היא מבהירה, "גזלייטינג אינו אי-הבנה שמחכה לתיקון. זהו דפוס של שליטה שמשאיר אותך מחוץ לאיזון, מאלץ אותך להטיל ספק בעצמך וגורם לך להיות תלוי בהם שיגידו לך מה אמיתי".
באופן עקיף היא משיבה על שאלה מתבקשת: מדוע אנשים נשארים במערכת יחסים עם המניפולטור? "לפעמים הגזלייטרים אדיבים", היא מסבירה. "לפעמים הם כל מה שאתה רוצה שהם יהיו. ואתה חושב, 'אולי אני מגזים… אולי אם רק אסביר את זה אחרת…'"
ובאותה נשימה, היא מזכירה בחדות ששום דבר מזה לא קורה כי אנחנו 'שבורים' או 'גרועים בתקשורת', אלא משום ש"מישהו למד שאם הוא יכול לגרום לך לפקפק בעצמך, הוא לעולם לא צריך להיות אחראי על איך שהוא מתייחס אליך".
חרף מורכבות המניפולציה וזיהויה, מטרתה פשוטה ומסתכמת בשליטה. על פי הכתבה, במודע או שלא, הגזלייטר מבטל רגשות, מכחיש עובדות, מוסר מידע כוזב, משכנע את הקורבן שזיכרונו בוגד בו, ומבטל את רגשותיו ודעותיו בטענה שהוא מגזים בתגובותיו. כל זאת כדי להפוך אותו 'קל לניהול'. באתר מרכז Newport Healthcare לטיפול בבריאות הנפש בפנסילבניה, מרחיבים ומציינים שהגזלייטר עלול אפילו להשתמש בגורמי צד שלישי פרוקסי(Proxies) כדי לאמת את הנרטיבים השקריים שלו או לפגוע באמינותו של הקורבן.
הגזלייטר יציג לקורבן תמונת מציאות צלולה מאוד, שבה הכל הפוך. צילום: Sean Foster on Unsplash
חוויית המציאות שלנו אינה נתונה למשא ומתן
קריסטין ווילסון, מטפלת בכירה במרכז, מזהירה כי לגזלייטינג יכולה להיות השפעה עמוקה על הרווחה הנפשית והרגשית של הקורבן, כשהוא מוביל לתחושות של בלבול, ספק עצמי ואובדן אמון בעצמו ובאחרים. לדבריה, "קורבנות גזלייטינג חווים לעיתים קרובות חרדה, דיכאון, מחשבות אובדניות ותחושת בידוד, מכיוון שהמציאות שלהם מתבטלת שוב ושוב על ידי המתעלל".
המניפולציה אפוא פוגעת באדם בשני רבדים: תחילה נפגע האמון שלו בעצמו, ובהמשך, עם ההבנה שהוא נתון לתמרון פסיכולוגי זדוני, נפגע גם האמון שלו בבני אדם ככלל. ברגע שנוחתת ההבנה שתפיסת המציאות שלנו כה שברירית ועלולה להיות כחומר ביד היוצר, עולות סביבנו חומות הגנה – מה אם גם אחרים מסלפים את המציאות? איך אפשר לדעת שמשהו אותנטי?
האופן שבו קורבן הגזלייטינג יכול להשיב לעצמו את האמון במציאות, לדברי ווילסון, הוא קודם כל לזהות את הסימנים (שתוארו לעיל). במקרה שבו אתם חושדים שמישהו בעבודה מנסה לעשות לכם גזלייט, היא מדגישה שחשוב להקפיד על תקשורת כתובה ותיעוד: "הקפידו לשלוח את כל מה שדנתם בו עם האדם [הגזלייטר] באימייל כדי שתהיה לכם הוכחה לעובדות כאשר הוא ינסה לטעון אחרת". לדוגמה, במקום לשתף רעיונות בעל פה, שלחו אותם באימייל כדי שהאדם לא יוכל לטעון שמעולם לא תרמתם לפרויקט. "תעדו מקרים של גזלייטינג", היא מוסיפה, "כולל תאריכים, שעות והתנהגויות או הערות ספציפיות הכלולות באירוע. תיעוד יכול להיות בעל ערך אם עליכם להסלים את הנושא או להגן על עצמכם בעתיד".
"ברגע שנוחתת ההבנה שתפיסת המציאות שלנו כה שברירית ועלולה להיות כחומר ביד היוצר, עולות סביבנו חומות הגנה – מה אם גם אחרים מסלפים את המציאות? איך אפשר לדעת שמשהו אותנטי?"
ווילסון מזכירה לשמור על מודעות עצמית גבוהה: "הגזלייטינג עלול לגרום לספק עצמי, לכן נסו להישאר מודעים לרגשותיכם ולזכור את ערככם. היו מודעים לכל שינוי במחשבות או ברגשות שלכם".
עוד היא מחדדת כי חשוב לשמור על קור רוח ולהימנע מוויכוחים. "גזלייטרים משגשגים לעיתים קרובות מיצירת ויכוחים ובלבול". במקום להיגרר לזירה הסוערת שלהם, יש להציב גבולות ולפנות לטיפול בעת הצורך. עצירת סחף המריבה משאירה את הקורבן בשליטה ומונעת מהגזלייטר הזדמנות לתמרן אותו פסיכולוגית.
גם באתר מידע הבריאות האמריקאי Medical news today, ההמלצה היא לתעד שיחות ואף לשמור ראיות: להקליט ולצלם תמונות המוכיחות שהחוויות שנזכרו נכונות ואותנטיות. יתרה מכך, באתר מציעים לשלוח את התיעוד לאדם נוסף שאנו סומכים עליו כדי שיהווה עוגן. פעולות אלה עשויות לחזק בקרב האדם את ההכרה כי תפיסותיו אמיתיות. בנוסף, מומלץ לפנות לקבוצת תמיכה ששותפים בה אנשים נוספים שעברו את המסכת הזו, כיוון שצעד זה מעניק תיקוף לכך שמדובר במניפולציה.
לרתום מחדש את המצפן הפנימי
הדרך להשיב לעצמך את האחיזה היציבה בקרקע, על פי או'מארה, היא להקשיב מחדש לאותו 'מצפן פנימי' שמנסה להדריך אותך אל האמת. היא מסבירה כי "ריפוי דורש התחברות מחדש לאותות שגופכם שלח כל הזמן – הלחץ בחזה שלכם כשהם מתחילים לשכתב אירועים, הדחף לברוח במהלך דפוסי קונפליקט מוכרים, ההקלה שאתם מרגישים כשהם לא בסביבה". ולסיום היא מחדדת: "הגוף שלכם אמר את האמת כל הזמן. העבודה עכשיו היא ללמוד לבטוח בו שוב".
בארגון החינוכי לצעירים One Love Foundation רואים במיינדפולנס כלי יעיל המאפשר להיות קשובים ומודעים לחלוטין למציאות כדי לאמת את מה שנכון. כפי שמצוין באתר: "בזמן שגזלייטינג מעוות את המציאות, מיינדפולנס מסייעת לכם להישאר מודעים למה שקורה באמת".
גזלייטינג היא תופעה שעובדת ביעילות רבה כל כך כיוון שהיא בונה על גרעין של אמת, בניגוד לשקר בוטה. בנוסף, היא מנצלת את הספק העצמי הבריא שיש לכל אדם הגיוני. אנחנו יודעים כבר שהחוויה התודעתית שלנו היא סובייקטיבית ואינה חופפת במאה אחוזים למציאות האובייקטיבית. ולצד התפשטות רעיונות הפוסטמודרניזם שלפיהם 'אין אמת אחת' ו'הכל עניין של נקודת מבט', נהיה קל לערער על ההיגיון הפשוט.
ולכן הדרך להיחלץ ממלתעות הגזלייטינג היא דו-סטרית: פנימה והחוצה. מצד אחד, לזקק את גרעין האמת שבתוכנו ולשמור אותו מואר כל הזמן, כנגד עמעום האורות שפועל עליו. מאידך, לצאת לעולם, לדבר עם אנשים רבים ככל הניתן, לשתף ולקבל מהם פידבק. להפוך את בוחן המציאות שלנו לאירוע סטטיסטי שבו איננו נשענים על דיווח ממקור יחיד. התנועה הכפולה הזו, לצד הטיפים של המומחים, עשויה לחזק את העמידות שלנו למניפולציה – לפני, בזמן ואחרי התרחשותה.
תמונת כותרת: Josh Duncan on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
חלילה של רטוריקה – כשדברים נשמעים מתאימים מדי עבורנו
עד כמה אנו חסינים ללחץ חברתי ומדוע זו תכונה שמאפיינת גיבורי קומיקס רבים?
מדוע אנו כה נמשכים לריכולים – וכיצד הם משפיעים על מבנה החברה שלנו
עוד מרדיו מהות החיים:
