דלג לתוכן

עד כמה אנו יכולים באמת לשלוט במחשבות שלנו?


בעשורים האחרונים נפוצה מאוד ההנחה שאנו יכולים לשלוט במחשבות שלנו ולרסן אותן בעזרת טכניקות מודעות כמו מדיטציה ומיינדפולנס. מחקרים עדכניים מגלים כי עם כמה שזה נכון, עד גבול מסוים, מגבלות השליטה המנטלית חזקות בהרבה משהערכנו.


דניאל דותן | 3 נובמבר, 2025

בהיותו בן 16 הצטרף נְוִין סוּן בּאו למנזר במרכז וייטנאם. במשך יותר משני עשורים התגורר בקרבת נזירים בודהיסטים ולמד את תורתם לעומקה, תרגל מדיטציה, מצא מקלט באבני החן של הדת והתחייב לחיים מוסריים. ב-1949 הוסמך באופן רשמי כנזיר, וכנהוג בבודהיזם שינה את שמו לשם הדהרמה 'ניאט האן'. את שם משפחתו החדש, 'טיק', קיבל כאות כבוד מהשבט אליו השתייך.

טיק ניאט האן הוא מהנזירים הבודהיסטים המפורסמים והמשפיעים בעולם. במהלך חייו פרסם למעלה מ-100 ספרים, טבע את המושג בודהיזם מעורב (Engaged Buddhism), המשתמש בעקרונות האתיקה הבודהיסטית כדי לחולל שינוי חברתי, הקים תנועה שקידמה עקרונות של צדק חברתי ושלום, ואף היה מועמד לפרס נובל לשלום. אך למרבית האנשים הוא זכור בזכות ספריו בנושא יסודות המיינדפולס, שבהם לימד טכניקות מיינדפולנס ושחרור ממחשבות לצורך שלווה.

בספרו The Miracle of Mindfulness מציע טיק אפשרות להשתלט על התודעה שלנו ולהרגיע את מחשבותינו על ידי תרגול נשימות בקצב מסוים תוך התמקדות ומודעות לרגשות. "נשימה היא הגשר המחבר את החיים לתודעה, המאחד את גופכם עם המחשבות שלכם. בכל פעם שהמחשבה שלכם מתפזרת, השתמשו בנשימה שלכם כאמצעי להשתלט שוב ​​על המחשבה", הוא כותב, ומדגים:  "נשמו קלות נשימה ארוכה למדי, מודעים לעובדה שאתם שואפים נשימה עמוקה. כעת נשפו את כל הנשימה מריאותיכם, והישארו מודעים לכל אורך הנשיפה… לאחר כ-10 עד 20 דקות, מחשבותיכם יירגעו כמו בריכה שאפילו גל לא זז עליה".

לא רק טיק, מרבית הגורואים הרוחניים המפורסמים הציעו טכניקות לשליטה במחשבות מתוך התפיסה שזהו הבסיס לחיי שלווה ואושר. הדלאי לאמה, מהמוכרים והמפורסמים שבהם, הדגיש את חשיבות השליטה העצמית במחשבות ובתודעה, ואף הדגיש את הסכנה בחוסר השליטה באחד הציטוטים המוכרים שלו: "כאשר תודעתנו מעורפלת על ידי שנאה, אנוכיות, קנאה וכעס, אנו מאבדים לא רק שליטה אלא גם את שיקול הדעת שלנו". וכך גם הגורו הרוחני אג'אהן צ'ה שקרא לתרגל טכניקות מודעות במאמץ מתמיד, "עד שנצליח לעצור את התודעה שלנו, עד שנגיע לשלווה".

אל תחשבו על תפוח אדום

האפשרות לשלוט במה שמתרחש במוחנו מוצעת לנו חדשות לבקרים. בגלישה באינטרנט, בהאזנה לפודקאסטים, בקורסים, בספרי עידן חדש – אנו נתקלים לא פעם בהבטחות לשליטה עצמית במחשבות, במטרה להיות שלווים ומאושרים יותר. אך האם זה בכלל אפשרי, ועד כמה?

האסכולה הרוחנית טוענת שהשליטה אפשרית לחלוטין – כל שעלינו לעשות הוא 'לאלף' את המוח על ידי תרגול שיטות כמו מדיטציה, מיינדפולנס וחשיבה חיובית. המדע, לעומת זאת, מתייחס לכך כרעיון שתיאורטית הוא נחמד ויעיל, אך בפועל אינו אפשרי במציאות. למעשה, טוענים מדענים, יש לנו הרבה פחות שליטה על המחשבות שלנו משאנו נוטים להניח.

כ-70,000 מחשבות עוברות בראשנו מדי יום. הן נוצרות על ידי כ-100 מיליארד נוירונים בגופנו המתקשרים במהירות של כמעט 500 קמ"ש, ויכולות לצוץ כל הזמן ומשום מקום. טיילור ניואנדורפ, מנהל רשת ההכשרה הקלינית בשירות לבריאות הנפש בשיקגו NOCD, הסביר בכתבה באתר את חוסר האפשרות לשלוט במחשבות: "בהתחשב במורכבות העצומה של יצירת מחשבות ובמספר העצום של מחשבות שמקפצות במוחך, אפשר לראות מה מקשה על שליטה בהן כל הזמן".

ב-NOCD לא מבטלים את תרומתן של פרקטיקות כגון מיינדפולנס ומדיטציה להכרה במחשבות שליליות וקבלת העובדה שהן קיימות, אך מדגישים כי "אין בכוחן של פרקטיקות אלו לאפשר שליטה במחשבות".

"כ-70,000 מחשבות עוברות בראשנו מדי יום. הן נוצרות על ידי כ-100 מיליארד נוירונים בגופנו המתקשרים במהירות של כמעט 500 קמ"ש, ויכולות לצוץ כל הזמן ומשום מקום. בהתחשב במורכבות העצומה של יצירת מחשבות ובמספר העצום של מחשבות שמקפצות במוחך, אפשר לראות מה מקשה על שליטה בהן כל הזמן".

 גם כשאנחנו סבורים שאנחנו יכולים לשלוט על מה שאנחנו חושבים, או לכל הפחות, על מה שאנחנו נמנעים מלחשוב, אשליית השליטה הזו מתנדפת במחקרים מדעיים. כך לדוגמה, מחקר של מעבדת Future Minds בבית הספר לפסיכולוגיה של UNSW, הראה כי ככל שאנחנו מנסים להימנע מלחשוב על דבר מסוים, כך גדל הסיכוי שנחשוב עליו.

במחקר התבקשו נסיינים להימנע מלדמיין ירקות או פירות אדומים למשך שבע שניות. בזמו זה הוצגו להם באופן אקראי אחד משישה רמזים כתובים: "תפוח אדום", "צ'ילי אדום", "עגבנייה אדומה", "ברוקולי ירוק", "מלפפון ירוק" או "ליים ירוק". הם התבקשו לעדכן אם המחשבה 'האסורה' עלתה בראשם, באמצעות לחיצה על כפתור. בהמשך הניסוי הוצגה להם תמונה אדומה-ירוקה ביריבות דו-עינית [כאשר תמונה מוצגת לכל עין בנפרד], ולאחריה התבקשו לציין את הצבע הדומיננטי שראו.

בכתבה ב- UNSWטוען פרופסור ג'ואל פירסון, מנהל המעבדה, כי התוצאות היו מובהקות: כאשר משתתפים ניסו לא לחשוב על תפוח אדום, צ'ילי או עגבנייה, הם היו בעלי סבירות גבוהה משמעותית לדווח על אדום בהצגת אשליית היריבות הדו-עינית שלאחר מכן.

ככל שמתאמצים להימנע, כך המחשבה עקשנית יותר. צילום: MikuuuSss / shutterstock

"במילים אחרות, למרות שלא היינו מודעים למחשבה, עדיין היה שם ייצוג שלה, ככל הנראה בקליפת המוח הראייתית, שהיטה באופן שיטתי את אשליית היריבות הדו-עינית". לדבריו, "התוצאה הייתה מפתיעה, במיוחד עבור המשתתפים שלא לחצו על הכפתור, דבר המצביע על כך שהם חשבו שהצליחו לדכא את המחשבה".

"תגלית מרגשת שעולה לראשונה מתוצאות המחקר", מציין פירסון, "היא שגם כשאנחנו מרגישים שמחשבה לא קיימת, כי דיכאנו אותה בהצלחה מהמוח שלנו, היא עדיין שם. מה שמרמז על כך ששימוש בכוח גס כדי לא לחשוב על משהו – הסיגריה או המשקה הזה – פשוט לא יעבוד, כי המחשבה קיימת במוחנו". לדבריו, "תגלית זו משנה את האופן שבו אנו חושבים על מחשבות של השתוקקות ומרמזת שמחשבות לא מודעות יכולות לצוץ ולהניע את ההחלטות וההתנהגות שלנו".

לתובנה הזו יש משמעויות מרחיקות לכת. האפשרות שאנו 'נשלטים' בידי מחשבות לא מודעות שמנווטות את ההחלטות ואת ההתנהגויות שלנו מזכירה סצנות מסרטי מדע בדיוני, הרבה יותר מאשר אפשרות ממשית. ועם זאת, אמיתות הדבר מוכחת ביותר ויותר מחקרים. אחד מהם, בנושא קוגניציה חברתית מרומזת, התהווה במשך עשרים שנה של עבודה מדעית וקבע כי שיפוט והתנהגות חברתית מונחים על ידי עמדות וסטריאוטיפים שהאדם עשוי להיות לא מודע להם. הפסיכולוגים החברתיים אנתוני גרינוולד וקווין לאיי שפרסמו את המחקר, הראו כי ניסיון העבר משפיע על השיפוט ועל הביצועים שלנו למרות שהחוויה הקודמת, המשפיעה, אינה זכורה.

אם תת המודע שולט בהכול – מה זה אומר לגבי מוסר?

הייתכן שרצון חופשי ואחריות אישית הם רק מוסכמות חברתיות? שבתודעה שלנו אין שליטה על האמונות, הרגשות, המחשבות והתפיסות שלנו לגבי העולם? זו המסקנה שאליה הגיעו המדענים דיוויד אוקלי מיוניברסיטי קולג' לונדון ופיטר האליגן מאוניברסיטת קארדיף באנגליה. התיאוריה שלהם, שפורסמה ב-Frontiers in Psychology ומבוססת על מחקרים בתחומי הפרעות נוירופסיכולוגיות ונוירופסיכיאטריות, ומדעי המוח הקוגניטיביים, טוענת כי תוכן התודעה נוצר 'מאחורי הקלעים' על ידי מערכות מהירות, יעילות ולא מודעות במוחנו.

"כל זה קורה ללא כל הפרעה מצד המודעות האישית שלנו, היושבת באופן פסיבי ב'מושב הנוסע' בזמן שתהליכים אלה מתרחשים", מסבירים אוקלי והאליגן, "במילים פשוטות, אנחנו לא בוחרים במודע את המחשבות או הרגשות שלנו – אנחנו הופכים מודעים להם".

"מצב שבו אין לנו כל שליטה על התודעה, כפי שגורס המדע, היה אמור לכאורה להוביל אותנו לניהיליזם – אימוץ חיים חסרי אמונה או משמעות. אך בכל זאת אנו חיים ומתנהלים על בסיס הנחה שיש לנו בחירה חופשית ושליטה על ההחלטות והמעשים שלנו".

 לטענתם ניתן לחלק את התודעה לשני אלמנטים: הראשון הוא תחושת מודעות אישית. השני הוא נרטיב אישי – חלק קטן מהרגשות, החוויות, המחשבות והאמונות המופקים במוח בתהליכים לא מודעים. לדברי אוקלי והליגן, זהו כלי תקשורת: "תחושת העצמי וההיסטוריה האישית מאפשרות לנו לתקשר לאחרים את מה שתפסנו וחווינו. יכולת זו לתקשר חיונית להישרדותנו ומעניקה לאנושות יתרון אבולוציוני".

חרף אי-השליטה בנרטיב שלנו, המדענים אינם פוטרים אותנו מאחריות אישית. לדבריהם, "רק בגלל שהתודעה הוצבה במושב הנוסע, אין פירוש הדבר שעלינו לוותר על מושגים יומיומיים חשובים כמו רצון חופשי ואחריות אישית".

מניהיליזם לבחירה מודעת

כשמעמידים את ממצאי המחקרים המדעיים שמראים שאין לנו שליטה במחשבותינו מול טכניקות כמו מדיטציה ומיינדפולנס המציעות שליטה וסילוק מחשבות שליליות, נוצר קונפליקט של ממש. מצב שבו אין לנו כל שליטה על התודעה, כפי שגורס המדע, היה אמור לכאורה להוביל אותנו לניהיליזם – אימוץ חיים חסרי אמונה או משמעות. אך בכל זאת אנו חיים ומתנהלים על בסיס הנחה שיש לנו בחירה חופשית ושליטה על ההחלטות והמעשים שלנו. מאידך, אפשרות לסלק מחשבות טורדניות בכוח המודעות וההתבוננות, כפי שמציעות הטכניקות הרוחניות, אינו משקף את אופי הפעילות המוחית שלנו.

מתוך כך עולה המחשבה המפשרת – ייתכן שהאמת נמצאת באמצע, בין שתי האסכולות הללו, ולא בטווחי הקיצון. גם אם אין ביכולתנו לשלוט במחשבות העוברות בראשנו או לסלק אותן בכוח המחשבה, אנחנו בהחלט יכולים להיות ערים להן, ולקבל אותן כעובדה מבלי לנסות להילחם.

דווקא ההשלמה עם חוסר השליטה היא זו שמעניקה לנו חופש אמיתי: כשאנחנו נלחמים במחשבות השליליות שמופיעות הן מגבירות את עוצמתן, ממש כמו התפוח האדום.

ההבנה שאין לנו שליטה על מחשבותינו אינה מבטלת את האחריות שלנו על המעשים. היא מלמדת אותנו לבחור כיצד להגיב למחשבות, לא כיצד למנוע אותן, כאשר השליטה על האופן שבו נבחר לפעול מתחזקת ככל שאנחנו מקבלים בהשלמה את המחשבות השליליות ומודעים להשפעתן.

תמונת כותרת: Liana S on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.