מרובוטים עם תודעה ועד לשיחות עם בעלי החיים – החוויה האנושית בראי העתיד

האיכרים שחיו בבקתות עץ בכפר אירופי אלמוני בראשית ימי הביניים, ככל הנראה לא היו מסוגלים להעלות על דעתם שבעוד 1,500 שנים יחיו בני האדם במגדלי ענק בגובה מאות מטרים. סביר להניח שהם גם לא שיערו שניתן יהיה לשוחח עם אדם מעברו האחר של העולם כאילו הוא עומד לידנו, החלל היה חלום רחוק עבורם, וספק אם אפילו היה ניתן להסביר לאחד התושבים האלה מה עושה אפליקציה. בני האדם של היום, רק 1,500 שנים מאוחר יותר – אפילו לא פסיק במונחים אבולוציוניים – הם יצורים שונים למדי.

אבל לא לגמרי. הפיתוחים הטכנולוגיים והתגליות המדעיות ששינו את החיים שלנו בצורה דרמטית הם תוצאה של תהליך רצוף. החל מהאדם שאמר את המילה הראשונה, המין האנושי מצוי בלמידה ובהתפתחות מתמדת. בדורנו השינויים מורגשים בצורה מעוררת התפעלות. כמעט בכל חודש נחשפת תגלית או המצאה שקיים בה פוטנציאל לשנות משהו מהותי בחיינו. כשהדברים הללו מתרחשים אנו נלהבים מאוד לדמיין כיצד ייראה העתיד, אך שאלה אחת – שלא תמיד מקבלת את מלוא תשומת הלב – היא כיצד השינויים האלה ישפיעו על הגדרת הזהות שלנו כמין.

אנו, בני האדם, תופסים את עצמנו כתופעה ייחודית למדי בנוף הארצי והקוסמי. אבל האם ייתכן שיום יבוא והשאלה 'מהו אדם' תקבל משמעויות אחרות? במובנים רבים, האיכרים שחיו בבקתות עץ הם כבר לא אותם אנשים היום. המשמעות של להיות בן אדם עברה תהליך, והיא תמשיך ותשתנה עם הזמן. מדענים רבים אינם נרתעים מעיסוק בתחומים שעשויים להשפיע בצורה קריטית על מהות האדם. הם בוחנים תיאוריות שהתרחשותן עשויה לטרוף את כל הקלפים ביחס לתפיסה שלנו את עצמנו . חלק מהתיאוריות הללו עדיין נחשבות למדע בדיוני במרבית החוגים המדעיים, אבל זה לא אומר שמדענים לא החלו לחקור אותן. מכיוון שחלק מהכיוונים הללו עדיין בחיתוליהם, לא נתעמק במחקר אלא יותר בשאלה כיצד התפתחויות אפשריות בתחומים מסוימים – כמו מסעות בזמן או צורות חיים נוספות ביקום – עשויות להשפיע על האופן שבו אנו מגדירים 'בן אדם'.

ששת התרחישים הללו טומנים בחובם רכיב בסיסי בהגדרת האדם והווייתו. חלקם ריאליים יותר וחלקם פחות, אך כולם כבר נמצאים תחת זכוכית המגדלת של המדע. בנוסף לתרגיל המחשבתי המרתק לגבי ההתפתחות האפשרית של המין האנושי, התרחישים הללו משקפים לנו מה זה אומר להיות בן אדם היום. כלומר, מתוך השינוי הפוטנציאלי אנו יכולים לקבל מושג לגבי מה חשוב לנו כבני אנוש בנקודת הזמן הנוכחית.

1. אינטליגנציה מלאכותית – היום שבו מכונות ואלגוריתם יפתחו תודעה

מתוך כל כיווני המחקר שנעסוק בהם, אינטליגנציה מלאכותית הוא התחום המפותח ביותר והוודאי ביותר. למעשה, אנחנו כבר חצי רגל בתוך התהליך. ניק בוסטרום, פילוסוף מאוקספורד, טוען בהרצאת TED כי היום שבו מכונות יהפכו לחכמות יותר מבני האדם הוא שאלה של זמן. הוגים כמו ריי קורצוייל מאמינים כי התודעה האנושית תהיה מחוברת לכוחות מחשוב, שבלעדיהם בני האדם לא יעמדו בקצב התנהלות העולם ולא יהיו רלוונטיים יותר. תרחישי יום הדין מחד ואופציות לפתרון כלל בעיות האנושות ויצירת גן עדן עלי אדמות מאידך – רבים כבר מסכימים כי אינטליגנציה מלאכותית עתידה לקפוץ בבת אחת כמה שלבים בסולם . והצמיחה הטכנולוגית המעריכית הזו, ככל הנראה, תשנה את כללי המשחק.

איך זה עשוי ישפיע עלינו? תהיה זו יומרנות גדולה לנסות להשיב על השאלה בכמה שורות. יחד עם זאת, דבר אחד בטוח – זה ישנה את המיצוב שלנו כיצור האינטליגנטי ביותר שקיים. המוח האנושי הוא תופעה יחידה במינה בעולם החי. ההישגים של המין האנושי, ונניח רגע בצד את השיפוט לגבי התוצאות, אין שני להם. המין הבא אחרינו בסדר נמצא במרחק שנות אור במונחים של פוטנציאל שכלי. מה יקרה כשהטכנולוגיה תהיה הטוענת החדשה לכתר? האם האופן המחמיא שבו אנו חושבים על עצמנו ייוותר על כנו? ובכלל, כיצד הסדר החדש ישפיע על תפקידנו ועל מקומנו בסדר הכולל? אם יבוא יום ומכונות יהיו חכמות מאתנו, ייתכן שנצטרך ללמוד מחדש מה זה אומר להיות בן אדם. ובניגוד לסרטים, זה אף עשוי להיות תרחיש חיובי.

הומנואידים. האם כך ייראו הרחובות בעוד שנים ספורות?

2. צורות חיים נוספות ביקום

המונח 'חייזרים' טעון בקונוטציות שעושות עוול למחקר המאוד רציני שנעשה בתחום. תיאוריות קונספירציה, סרטי מדע בדיוני ומפגשים מהסוג השלישי הם לא התחום שלשמו התכנסנו. אסטרונומים, פיזיקאים ומדענים של סוכנויות החלל השונות בוחנים ברצינות את היתכנותם של חיים מחוץ לכדור הארץ. למעשה, הם לא בוחנים את היתכנותם של חיים, השאלה הזו פחות או יותר הוכרעה. פרדוקס פרמי, למשל, מסביר את ההיתכנות הסטטיסטית לקיום חיים במקומות נוספים ביקום – ומדוע טרם פגשנו בהם. כעת מנסים המדענים לאתר סימנים לחיים או מקומות שבהם מתקיימים התנאים לחיים. הדמיון, כאמור, זורק אותנו לחלליות ולחייזרים אפורים עם עיניים גדולות. אבל המדע מתמקד כרגע בקיומם של צורות חיים פשוטות ביותר, ברמת הבקטריות.

באופן עקרוני, גילוי של צורות חיים בפינות נוספות של היקום יגדיר מחדש את החיים על פני כדור הארץ כולו, לאו דווקא את האדם. ואולם, סביר להניח שהיצור היחיד שיוכל להבין ולתפוס את המשמעות יהיה האדם. המשמעות היא שהבידוד הקוסמי שלנו יגיע לקצו. כל זמן שלא נמצאו הוכחות לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ, היקום נתפס כמדבר שומם ועצום עם נווה מדבר אפסי באחת הפינות הנידחות שלו (תלוי מאיפה מסתכלים). אם נגלה יום אחד שיש נאות מדבר נוספים, זה יהווה מעין אירוע בראשיתי קטן נוסף שיעמיד באור חדש לגמרי את הקיום שלנו.

3. לדבר עם חיות

ואם כבר בחיים ובבעליהם עסקינן, על פי תרחיש נוסף ייתכן כי בתקופה שבה נגלה יצורים על פלנטות אחרות כבר לא נהיה המין היחיד שיכול להבין זאת. מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק מדווח על מחקר שביצע דימות fMRI לכלבים וגילה שהם מבינים לא רק את הטונציה של בני האדם, אלא גם את המילים עצמן. מחקרים נוספים גילו כי בני האדם והציפורים רוכשים שפה באותו אופן, ולצד זה מדענים עמלים על פענוח האותות והמסרים שמשדרים יונקים תת-ימיים כמו לווייתנים או אריות-ים. המטרה היא לפתח הבנה גבוהה יותר בין האדם ובעלי החיים. מצד אחד, אנו עדיין לא קרובים לפענוח אחוז משמעותי של השפה אפילו אצל מין מבוית אחד. מצד שני, קפיצות טכנולוגיות עשויות לשנות את התמונה בקצב מהיר כבר בשנים הבאות.

אם נגיע למצב שבו אנו מבינים את שפת בעלי החיים – בין אם באמצעות שכלנו ובין אם בתיווך מחשבים – החיים על פני כדור הארץ עשויים להשתנות במאה שמונים מעלות. רק כדי לגרות את הסקרנות, נסו לחשוב כיצד ייתפסו שאלות מוסריות כשבני האדם יוכלו לתקשר עם חיות. המידע שאוצרים ביניהם המינים השונים יוכל לפרוץ מחוץ לגבולות ממלכת בעלי החיים ולכלול את האדם בחוג רחב יותר. ייתכן שגם אנו נוכל ללמד את בעלי החיים ידע אנושי. וזה לא הזוי כמו שזה נשמע. חפשו ביוטיוב סרטונים על אינטליגנציה של עורבים ותגלו שכבר עתה ניתן ללמד אותם דברים מורכבים. בכל אופן, לשם הדיון הפילוסופי, פתיחת ערוצי תקשורת בינינו ובין בעלי חיים נוספים תיעשה ברמה המקומית מה שגילוי חיים על כוכבים אחרים יעשה ברמה קוסמית – זה יוציא את האדם מבידוד. לימוד הדדי של שפת האדם ובעלי החיים יחבר אותנו למעגל רחב יותר של יצורים ויעמיק את הקשר שלנו עם הסביבה בצורה שטרם הכרנו. מעמדו של האדם בקהילת היצורים החיים יקבל תפנית היסטורית.

4. המציאות כתוכנת מחשב

איך הייתם מגיבים אם יום אחד הייתם מתעוררים בבוקר, פותחים את אתר החדשות המועדף עליכם וקוראים כותרת ראשית המנוסחת פחות או יותר כך: "פיזיקאים הוכיחו כי המציאות היא אשליה של המוח". ובכן, זה עדיין לא הוכח בצורה שתשכנע מספיק אנשים לקבל תיאוריות בסגנון המטריקס כאמת מדעית שאין לחלוק עליה. יחד עם זאת, פיזיקאים בהחלט גילו ראיות לכך שמבנה המציאות אינו בהכרח מה שאנו חושבים שהוא. כלי התפיסה האנושיים אינם מבטאים בצורה מדויקת את החוקים המתמטיים והפיזיקליים ששולטים בדבר הזה שאנו מכנים "המציאות". במגזין BBC Earth, למשל, ערכו סקירה של פיזיקאים שונים המסכימים כי ייתכן שכלום אינו אמתי ואנחנו חיים באשליה, מעין תוכנת מחשב שהמציאות היא רק הממשק שלה. תיאוריית הקוונטים גם היא מציעה אפשרות שאנו חיים ברשת מידע דו-ממדית שרק נתפסת במוח שלנו כיקום תלת ממדי.

בחזרה לכותרת בחדשות – איך העובדה שכל החיים שלנו הם אשליה תשפיע על מי ועל מה שאנחנו? מצד אחד, התגלית עשויה לגמד את החשיבות של הקיום כולו. אם כל מה שאנחנו הוא פיסות מידע בתוך עולם וירטואלי, איזו משמעות יש לחיים? האם עוד בכלל ניתן יהיה לקרוא לזה 'חיים'? מצד שני, העובדה שאנו תופסים אשליה בצורה כה חיה מעידה על גדולת התודעה האנושית. ייתכן והידיעה כי המציאות אינה אמתית תשפוך אור חדש על תחכומו של המוח. שהרי כל מה שחשבנו שהוא יודע לעשות – הוא עושה בעצם בתוך אוסף של כלום, מייצר יש מאין. רק כדי להמחיש, ביקום שפועל כמטריקס אין משמעות לחומר – ואילו במציאות הנוכחית שלנו אנו תופסים חומר כמרכיב בסיסי. כלומר, לצד הגילוי שהמציאות היא אשליה ייתכן ונגלה כי המוח – או מה שזה לא יהיה שמייצר את התודעה שלנו – מסוגל להפיק יקומים שלמים של מציאות עם חוקים פיזיקליים משלהם. במאמר מוסגר, אם פיזיקאים אכן יגלו כי היקום הוא רשת מידע, הדבר עשוי לסתור את כל חוקי הפיזיקה כפי שאנו תופסים אותם, אבל זה דיון לפעם אחרת.

מדענים עושים צעדים ראשונים להבנת התקשורת של בעלי החיים.

5. חיים אחרי המוות

נושא רגיש זה מקבל ככל הנראה את ההתייחסות הסקפטית ביותר ברשימה זו. פסאודו-מדע, פארא-פסיכולוגיה, שרלטנות – כל המושגים הללו ועוד נשלפים באופן אוטומטי כאשר מדברים על המשך קיום כלשהו לאחר המוות החומרי. יש לכך שתי סיבות: הראשונה והברורה היא שאין לנו דרך לאמת זאת, והשנייה היא שמדע מדויק עוסק בפן החומרי של המציאות, והמוות הוא למעשה סיום הפרק החומרי, ואולי היחיד בקיום שלנו. ד"ר אבן אלכסנדר, נוירו-כירורג אמריקאי, מאמין שדווקא בשם ערכי המדע אסור לטרוק את הדלת הזו כל-כך מהר. הוא נמצא בין שורה של מדענים שהחליטו לא להחליט מראש, ומנסה בהתאם לבחון בצורה מדעית את האפשרות של חיים אחרי המוות. נכון להיום, קצה החוט היחיד שמשמש את הנוגעים בדבר הוא חוויות של כמעט מוות או חזרה מהמוות. כולנו שמענו על תיאורים של אור לבן בוהק, חום עוטף וכדומה. הדבר דומה לניסיון של בן אדם להציץ דרך חול של מנעול. ייתכן שהוא רואה דבר מה מעבר לדלת אבל הוא לא בדיוק מבין מה קורה שם. מצד אחד, מאחורי הדלת יכול להיות העולם שמעבר, ומאידך עשוי לעמוד שם קיר בטון והדלת ללא מוצא אינה מובילה לשום מקום.

וכאן השאלה נהיית מעניינת. אנחנו יודעים שהגוף נמצא במעבר, בין אם ממשהו לכלום ובין אם ממשהו למשהו אחר. קשה מאוד להוכיח שאין כלום אחרי המוות ולכן האפשרות הזו נותרת בגדר השערה מסקרנת. כי אם אכן האדם יכול להתקיים אחרי המוות, ואם יום אחד תהיה לנו גישה ישירה יותר אל מעבר לדלת הזו, החיים עצמם יקבלו ממד נוסף. למעשה, הם יכפילו את עצמם, אם לא יותר מכך. האם הנצח נמצא שם? האם שינוי מתמיד? קיומם של חיים אחרי המוות עשוי להגדיר מחדש את המונח "מוות", מה שיטיל גלי צונאמי על הפרק של החיים כמו שאנו תופסים אותו כיום. מהצורך הבסיסי באוכל ועד לשאלות של משמעות החיים – הכול עשוי לעמוד באור חדש לגמרי.

6. מסעות בזמן

מכירים את השאלה שרצה בין חברים או בדייטים – אם הייתם יכולים לדלג בזמן, באיזו תקופה בהיסטוריה או בעתיד הייתם רוצים לבקר? האפשרויות מסעירות את הדמיון. אלא שזה לא בדיוק דמיוני, ומגזין המדע הפופולארי Gizmodo מסביר כיצד. מדענים מסבירים כי פעולה זו מסובכת מאין כמוה, אבל לא בלתי אפשרית מבחינה תיאורטית. אם נחשוב על זה רגע, בכל לילה אנו מסתכלים אחורה בזמן, כשאנו רואים את אורם של כוכבים שכנראה כבר אינם קיימים. כשפרסם את תורת היחסות, הציג אלברט איינשטיין את ממדי המרחב והזמן בצורה הרבה יותר ברורה, ופתח פתח לבאים אחריו לחקור את האפשרות של עיוות במבנה המציאות, מה שיאפשר תנועה בזמן. מחקר של חורים שחורים מציג את האפשרויות הללו, כמו גם תיאוריית הקוונטים וכן התחום הבלתי מובן עדיין של חומר אפל ואנרגיה אפלה. שורה תחתונה – הבסיס התיאורטי לתנועה בזמן כבר קיים.

בהנחה שנגיע ליום שבו תתאפשר תנועה בזמן באופן חופשי – עם רכבות שיוצאות לתקופת הדינוזאורים או לחלופין למילניום ה-12 – מה תהיה המשמעות עבורנו? קודם לכן ציינו שאחד הרכיבים הבסיסיים בקיום שלנו הוא חומר. רכיב לא פחות בסיסי הוא הזמן. התפיסה שלנו היא ליניארית, הזמן הוא גורם בלתי ניתן לשליטה שמכתיב כל היבט בחיינו. ביום שנוכל להפוך אותו לגמיש, ישתנה רכיב יסוד בתודעה שלנו וכתוצאה מכך – גם באופן שבו אנו חווים כל שנייה בחיינו. למעשה, ייתכן מאוד שהמשפט הקודם יהיה משעשע ופרימיטיבי עבור האנשים שיוכלו לנסוע בזמן, כיוון ששנייה תהיה מושג לא אקטואלי, בדיוק כמו בקתות עץ עבור תושבי מנהטן.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

7 תיאוריות שמאתגרות את כל מה שחשבתם על המציאות

8 חידות קיומיות שהאנושות עוד לא פתרה

12 עובדות מדעיות שהמין האנושי חייב להכיר ולהעביר הלאה לדורות הבאים

עוד מרדיו מהות החיים:

ספורט פראלימפי, מה בין המציאות ובין התדמית?