הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

המתמטיקה של המזל – היכן נמצאת הזרימה החזקה ביותר של הזדמנויות?


26 ביוני, 2016

בועז מזרחי

האם אדם קובע את גורלו שלו? מה משקלן של התכונות האישיות בתוך מערך הנסיבות הסבוך שנקרא חיים? האם קיימת אקראיות מוחלטת? אלו שאלות שקשה לענות עליהן, אבל אפשר בהחלט להעשיר את הדיון בהן. רבים מאתנו תוהים – או תהו בעבר - האם יש לנו דרך להשפיע על המזל.  האם - למרות הכול – אנו יכולים להשיג אחיזה בדברים שאינם בשליטתנו? כדי לפתוח את התיבה המסתורית הזו עלינו לצאת מנקודת הנחה שמזל הוא תופעה קיימת. אפשר לכנות אותה במגוון שמות: גורל, יד המקרה, אקראיות, רצון היקום, קארמה ואפילו אלוהות. כך או אחרת, תחת הגדרה כללית של מזל אפשר להניח את כל מה שמתרחש מחוץ לתחום השליטה הישירה שלנו.

הכותבת ג'וסלין ק. גליי הפשילה שרוולים ויצאה לגלות את מקורותיו של המזל, אם בכלל יש כאלו. היא חולקת את תובנותיה בבלוג אישי שבו היא מסבירה את אמונתה כי מזל הוא תופעה בעלת עוצמה משתנה שניתן להגביר על ידי ההתנהגות שלנו. לטענתה, כל בן אדם הוא כמו מעטפה שמכילה לפחות הזדמנות אחת עבור אדם אחר. ככל שנוכל לפתוח יותר מעטפות, כך נגביר את הסיכוי הסטטיסטי שלנו לפגוש בהזדמנות להצלחה. "אם לומר בפשטות: הזדמנויות זורמות דרך אנשים", היא כותבת.

למקם את עצמנו בלב הזרם

באמצע שנות ה-80 יצא לאור הספר How to Get Lucky שמוקדש כולו לעיסוק במזל. העיתונאי מקס גונתר ריכז בו 13 טכניקות לאיתור וניצול הזדמנויות כשאלו נקרות בדרכנו. גליי מספרת כי טכניקה מסוימת תפסה את תשומת לבה: "למצוא את הזרם המהיר". על פי תפיסה זו, מזל הוא כמו נהר שבו זורמות כל ההזדמנויות שיש לחיים להציע. כמו בכל נהר – יש בו אזורים עם זרימה חלשה ואיטית ובאזורים אחרים ההזדמנויות גועשות בשצף.

ההזדמנויות שבנהר, כאמור, מחוברות לאנשים כפי שקובץ מצורף לאימייל. לכן גונתר ממליץ "ללכת להיכן שהאירועים זורמים בקצב מהיר. להקיף עצמכם במסה תוססת של אנשים והתרחשויות". בפרק הזרימה המהירה מובא כמקרה בוחן סיפורה של השחקנית האמריקאית זוכת האוסקר לורן באקול. "השנתיים הראשונות של באקול בניו יורק זימנו לה מזל רע כמעט קבוע", מספר גונתר. הוא מסביר שבדרך כלל סדרת כישלונות רצופה עלולה לגרום לאדם לזנוח מסלול מסוים, במיוחד אם הוא מאמין שהכישלונות נטועים במקור פנימי. ואולם, "באקול הייתה מוכוונת מטרה לזרם המהיר". היא קידמה את עצמה בכל חוג חברתי אפשרי בעיר הגדולה, תוך יצירת רשת קשרים ענפה. אחד מאותם אנשים הזמין אותה למסיבה וערך לה היכרות עם אדם נוסף, עורך ראשי של מגזין. מכאן התגלגלה הצלחתה כמו כדור שלג, כשאדם אחד מוביל להיכרות עם אדם אחר בסולם הקריירה. אחד מהם השיג לה סדרת צילומים לעיתון, וזו תפסה את עיניו של מפיק הוליוודי. השאר נכתב בין דפי ההיסטוריה.

לורן באקול והמפרי בוגרט בסרט "התרדמה הגדולה", 1946.

אפשר לשאול, ובמידה רבה של צדק, האם לא היו אלה הכישורים החברתיים יוצאי הדופן של באקול אשר קידמו אותה? שהרי היא יצאה לדרך מצוידת באסטרטגיה מדוקדקת. על כך כותב גונתר: "היא הייתה אישה בעלת חן, יופי וכישרון גדולים. התכונות הללו מילאו תפקיד בנסיקתה. היא הייתה זקוקה להן כדי לנצל את ההזדמנות, כשזו תגיע". הסגולות שלנו מאפשרות להוציא את המקסימום מהזדמנות זו או אחרת ואף מסייעות לנו להתקרב אליה. אך מדובר בחכמה בראייה לאחור בלבד. "היא לא יכולה הייתה לדעת מי מהאנשים האלה [שהכירה] יהיה התעלה שדרכה תזרום ההזדמנות שלה", ולכן, גם לאור היוזמה המרובה של באקול, שרשרת האירועים שהובילה אותה להצלחה הייתה מחוץ לשליטה. באקול נקטה פעולות, בעזרת היתרונות שלה, כדי להגביר את ההיתכנות להופעתה של הזדמנות. זוהי בדיוק הנקודה שמנסה גונתר להעביר – המזל אמנם מחוץ לשליטתנו, אבל בהישג ידינו.

סיפורה של באקול יפה, אם כי הוא בהחלט לא הוכחה ניצחת. ואולם, התיאוריה הגורסת שאנו יכולים להגביר את המזל הזורם דרך אנשים מגובה גם באחד המחקרים התיאורטיים המפורסמים ביותר, המזוהה עם המושג "שש דרגות של הפרדה". בשנת 1967 יזם פרופסור סטנלי מילגרם ניסוי מרתק: הוא בחר שני אנשי יעד באופן אקראי ממקום אקראי, ולאחר מכן שלח מכתבים ל-160 אנשים שנבחרו גם הם באופן אקראי ממקום אחר. במכתבים שקיבלו הם נתבקשו לשלוח גלויה רק לאנשי היעד שהם מכירים מבעוד מעוד. במידה ואין כאלו, נתבקשו לשלוח את הגלויה לאדם שלדעתם הכי סביר שיוכל להעביר אותה אל אנשי היעד. הניסוי בא לבדוק כמה חוליות בממוצע יש בשרשרת המחברת בין שני אנשים אקראיים. למרבה ההפתעה השרשרת הקצרה ביותר הייתה בת שלוש חוליות, ואילו הארוכה ביותר עמדה על עשר. הממוצע היה שש חוליות של היכרויות ומכאן המושג.

אנחנו חברים ברשת עם פוטנציאל  למיליוני קשרים

החשיבות הגדולה בניסוי היא בתרגום תיאוריות זרימת המזל לסטטיסטיקה בדוקה. לטענת גונתר, "[התוצאות] אינן מפתיעות כשבוחנים את המתמטיקה שלהן". הוא ממחיש באמצעות דוגמה: נניח שיש לכם 300 מכרים, עם חלקם מערכת היחסים חזקה ואחרים הם מקורבים בדרגות שונות של היכרות אישית. ונניח שלכל אחד מהם גם כן 300 מכרים. זה אומר שהמעגל המשני שלכם מכיל כ-90 אלף בני אדם. המעגל השלישי כבר מכיל כבר 27 מיליון בני אדם, או הזדמנויות פוטנציאליות. מובן שבפועל המספרים הללו פחות נקיים. כך, בדוגמתו, גונתר לא מביא בחשבון מערכות יחסים חופפות, קשרים אמביוולנטיים ושאר מורכבויות חברתיות. אבל עם כל הכבוד לדיוקים, אפילו אם המספר הפוטנציאלי הוא רק חצי מזה, הרי שמדובר בזרם אנושי אדיר של הזדמנויות. "על ידי קשר עם 300 אנשים בלבד אתם הופכים לחברים ברשת עצומה של היכרויות", מסכם גונתר.

ייתכן כי בשלב זה אתם תוהים: "ובכן הנתונים הללו בוודאי לא מעודכנים לאור כניסתן של הרשתות החברתיות לחיינו". גם גליי הרהרה בכך ויצאה לבדוק האם המספרים של מילגרם עדיין בתוקף, או שהכפר הפך להרבה יותר גלובלי. היא גילתה שהשאלה עניינה גם אנשי פייסבוק. צוות מחקר מטעם הרשת החברתית ביצע ניסוי דומה לשל מילגרם וקיבל תוצאות כמעט זהות. בין אם תוצאה זו מצביעה על כך שטבע האדם חזק מהטכנולוגיה ובין אם לאו – מדובר בפירוש בהפתעה שמחזקת אף יותר את מודל ההזדמנויות. "ולכן הבאת עצמכם אל הזרם המהיר משפיעה", מסכמת גליי.

סמוך לגדותיהם, מי הנהרות רדודים ונעים לאט, ואילו באמצע הנהר מצוי מרכז המסה שנע במהירות. הפיזיקה של נהרות יכולה ללמד אותנו משהו גם על אופן הפעולה של מזל. שהייה על הגדה ושכשוך הרגליים היא נעימה ובטוחה, אך כדי להעשיר את עצמנו בהזדמנויות עלינו לשחות לעומק. במילים אחרות, הגברת המזל כרוכה בפתיחות לעולם ובפרט לאנשים חדשים, מגוונים ובעיקר שונים מאתנו – כך שהחפיפה בין הקשרים תצטמצם ככל הניתן.

זרימת המזל מעלה עוד שלוש מחשבות לסיכום. הראשונה היא היחס שאנו מעניקים לקשרים חברתיים לעומת יכולת אישית. עלול להשתמע כאילו די בקשרים כדי להצליח בחיים וכי "תרבות הפרוטקציות" היא דבר חיובי. אבל למעשה, הזדמנויות מגיעות לידינו כחומר גלם. אנו קובעים את התוצר הסופי שלהן ולכן האיכויות שלנו קריטיות לתהליך. מחשבה שנייה נוגעת להקצנה של תפיסת האדם כנושא הזדמנויות. גישה תועלתנית עלולה לחזור אלינו כבומרנג ולגרום לתוצאות הפוכות: אנשים מרגישים כשמסתכלים עליהם ככלי ותו לא – ובמקום למצוא ידיד שיכול לעזור, אתם עלולים לסכל מערכת רחבה של קשרים. לבסוף, כולנו שוחים יחד בנהר, ולכן תמיד אפשר לראות בעצמנו גם את נושאי ההזדמנות של הזולת. אולי אפילו לנסות לחפש אותו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מה הסיכוי שנולדתם בדיוק מי שאתם? חישוב מתמטי יותיר אתכם פעורי פה

ביל גייטס: השקפת העולם קובעת אם נצליח - הרבה יותר מכישרון

עורך בכיר במגזין ידוע שאל מה הופך עיר לטובה – וזכה לתשובה מפתיעה

עוד ממהות החיים

18.11.19
חידת היופי – החוט המקשר בין מתמטיקה, אהבה ופחד
14.11.19
ההרצאה השבועית של TED: לקדם את עצמנו זה אתגר לא פשוט, אבל לגמרי אפשרי
13.11.19
קסמה של עלילה טובה – לחזק את התדמית העצמית באמצעות טכניקות סיפור סיפורים
11.11.19
גם אם אתם לא ממש הטיפוס הספורטיבי - 6 יתרונות שבלהיות אוהד מצטיין
07.11.19
ההרצאה השבועית של TED: אל תמהרו להתחמק מוויכוחים, אפילו בנושאים רגישים
06.11.19
ההבדלים בין אנשים נוצרים בדמיון שלנו – ראם דאס על תמצית הזהות האנושית
05.11.19
רענון למחשבה? לכו על זה – פסיכולוגים מסבירים את יתרונות הצעידה עבור המוח
31.10.19
ההרצאה השבועית של TED: כיצד התרבות שלנו משפיעה על האופן שבו אנו חווים רגשות?
30.10.19
אין כמו קרן שמש דבר ראשון בבוקר – כך שעון החורף מועיל למוח ומשפר פרודוקטיביות
29.10.19
לא נותר לנו אלא לצחוק – הפילוסופיה של התמודדות עם חרטה ופחד מקבלת החלטות
28.10.19
מהי החשיבות של מצב רוח רע וכיצד ניתן לצלוח אותו על הצד הטוב ביותר?
24.10.19
ההרצאה השבועית של TED: כלבים הם דוגמה היסטורית של הפיכת משבר להזדמנות
23.10.19
הכישרון להתגבר על מחסומי השינוי – 12 שלבים בדרך ליצירת מציאות חדשה
22.10.19
הזוי ומעורר מחשבה – 5 מחקרים זוכי פרס איג-נובל מוכיחים כי חוכמה ניתן למצוא בכל מקום
17.10.19
ההרצאה השבועית של TED: תופתעו לגלות כמה אפשר לקבל, כשפשוט מבקשים
16.10.19
מהי "הנגינה הקוונטית" של מיילס דייוויס – ומה עוד אפשר לקחת לחיים מווירטואוז הג'אז
15.10.19
מניפולציות קטנות שיכולות להגביר משמעותית את אחיזת הזיכרון במוח
10.10.19
ההרצאה השבועית של TED: במקום ריבוי משימות , נסו את שיטת איינשטיין – ריבוי עיסוקים
07.10.19
סליחה עוזרת לנו לשפר את הבריאות המנטלית והפיזית – מחקרים מראים כיצד
03.10.19
כיצד מחוות קטנות וניואנסים מובילים אותנו לגדולה – מבט על החיים מעיניו של מנצח תזמורת