הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

אתנחתא של טבע: מערת הקריסטלים של מקסיקו – פלא מרהיב בן חצי מיליון שנה


24 במאי, 2016

מדינת צ'יוואווה במקסיקו מפורסמת בעיקר בזכות זן הכלבים הננסי שקרוי על שמה, ופחות ידועה דווקא במערת הקריסטלים ששוכנת בה, פלא טבע שהוא הכול מלבד ננסי. כ-300 מטר מתחת לאדמה - הר הגעש נאיקה מעליו ותא מגמתי תחתיו – נמצא חלל עצום בצורת פרסה, מלא בגבישי ענק, חלקם מגיעים לאורך של שניים-עשר מטרים.

האולם התת-קרקעי ('אולם הפרסה') התגלה במקרה על ידי כורים בשנת 2000. הם זכו לחזות לראשונה בקריסטלים מרהיבים בגודל של בניין החוצים את המערה לאורכה ולרוחבה. התכשיטים הטבעיים העצומים הללו גימדו את הכורים, שנדהמו לפגוש עמודים בקוטר 4 מטר ובמשקל 55 טון. הקריסטלים בעלי המרקם החלבי מקנים למערה מראה סוריאליסטי כמו של סרטי פנטזיה, כשהם מנצנצים לאור הפנסים של החוקרים באתר.

אם טרם שמעתם על המקום, ייתכן שזה קשור לתנאים הקיצוניים השוררים במערה: 58 מעלות צלזיוס ובין 90 ל-100 אחוזי לחות, הם נתונים שמרחיקים חוקרים ותיירים כאחד. התנאים הללו אמנם מונעים מבני האדם לבקר במערה בתדירות גבוהה, אבל הם בדיוק מה שאפשר את היווצרות הגבישים. פרויקט Atlas Obscura, שהוקם במטרה לחשוף פינות חמד ופלאי טבע נסתרים, ערך סרטון ובו מוצגות העובדות על התנאים במערה, תיאור התהליך הנדיר שאפשר את היווצרות הקריסטלים ועוד כמה סודות ממעמקי האדמה.


קופסת תכשיטים בת חצי מיליון שנה

כמו בסיפורי הרפתקאות טובים, המערה התגלתה לגמרי במקרה, כאשר חברת כרייה ניקזה מים באתר חפירות קיים במטרה לאתר מינרלים למחצב. למעשה, הימצאות קריסטלים באזור כנראה שלא הכתה בתדהמה אף אחד שמכיר את ההיסטוריה של המקום. כבר ב-1910 התגלה אולם תת קרקעי ובו גבישים מרהיבים כמאה ועשרים מטר מעל מערת הקריסטלים, אך לקריסטלים שבו היו מידות צנועות בהרבה – מטר אחד בממוצע. המערה ההיא התגלתה בידי כורים של אותה חברה וזכתה לכינוי 'מערת החרבות'. מה שהותיר את הכורים והחוקרים המומים, אם כן, הוא הממדים העצומים של גבישי המערה החדשה.

ההערכה כיום היא שהקריסטלים מתגבשים במעבה האדמה זה חצי מיליון שנה ברציפות. מה שגם להיווצרותם מלכתחילה הוא שילוב יוצא דופן של תנאי אקלים עם מפגש כימי בין מינרלים. הגבישים עשויים מסלניט, מינרל שנוצר בעקבות תהליך מרתק של בישול כימי. האולמות התת-קרקעיים שמתחת להר הגעש נאיקה מוצפים מים, ומתחתם זורמים עורקי מגמה. החום העצום של הסלע המותך חימם את המים והציף אותם במינרל גבס, מה שיצר מרק כימי בבישול איטי. כאשר המגמה החלה להתקרר, המפגש של הגבס עם החמצן גרם לגבס לספוג מים בצורה איטית ולהתגבש לכדי קריסטלי הענק שקיימים במערה כיום.

אחת העובדות המרשימות הנוגעת לקריסטלים היא שצמיחתם היא אינסופית, לפחות באופן תיאורטי. כל עוד מתקיימים במקביל התנאים הכה ייחודיים של המערה - דהיינו קיומו של המינרל, טמפרטורה של כ-58 מעלות והימצאותם של מים – אין לקריסטלים שום סיבה להפסיק את תהליך ההתגבשות. ואולם, שאיבת המים שאפשרה לכורים לגלות את המערה גרמה לעצירה של צמיחת הגבישים. החדשות הטובות הן שקיים תכנון להפסיק את השאיבה ולהציף מחדש את 'אולם הפרסה' במים, כך שהתנאים הטבעיים יוכלו להמשיך ולהתקיים. ייתכן שהסיבה לכך היא הערך המחקרי הנמוך של המערה, שכן בני אדם מסוגלים לשרוד בה כעשר דקות – ואפילו החוקרים שהצטיידו בחליפות קירור מיוחדות הצליחו לבלות שם רק כחצי שעה בכל פעם.

ייתכן שחקר המערה יישאר מוגבל וחלק מהסודות ייוותרו קבורים לנצח כ-300 מטרים מתחת לאדמה. התקווה היא שהטכנולוגיה תאפשר לחקור את המערה בעתיד מבלי לפגוע בתנאים הטבעיים השבריריים של המערה. ויש היגיון רב בהצפת המערה מחדש, גם על חשבון ויתור על הערך המדעי שלה, שכן מדובר בצירוף תנאים נדיר במיוחד - וכל הפרה של אחד התנאים פוגעת בפוטנציאל הטבעי של המערה. ייתכן שבעוד כמה שנים, עם הטכנולוגיה הנכונה, הערך המדעי של המערה יהיה רב יותר.

ועד כמה באמת נדירים התנאים הללו? את זה אפשר להבין באמצעות השוואה עם האחות הקטנה, 'מערת החרבות' בעלת הקריסטלים הקטנים, יחסית. ההבדל בין גבישים בגודל של כמטר או שניים ובין קריסטלי ענק בגודל של לווייתן נעוץ בטמפרטורה של הסביבה. ההתקררות של 'מערת החרבות',  הקרובה יותר לקרקע, הייתה מהירה ביחס ל'אולם הפרסה' שנמצא כ-180 מטר עמוק ממנה. הקירור המהיר הגביל את הצמיחה של הקריסטלים - ואילו בעומק של 300 מטר החום היה בדיוק במידה הנכונה כדי לבשל את עמודי הגבס לממדים העצומים שלהם.

לרוב, כשאנו חושבים על תהליכים טבעיים, אנו מנסים לחפש את ההיגיון והסיבתיות שבהם. וזו כנראה החידה הגדולה ביותר של המערה – האם יש לגבישים ערך לוגי כלשהו או שמדובר באקראיות מוחלטת, קרי תוצאה של שילוב נסיבות ותו לא? נראה שמדענים יצטרכו לבשל את התשובה על אש נמוכה עוד זמן מה, אבל בינינו, במונחים של חצי מיליון שנה, מה הם עוד כמה מאות ואלפי שנים? המקריות שבה יצר הטבע את קופסת התכשיטים העצומה תשאיר אותנו בינתיים עם מחשבות על טיבה של אקראיות, ועל האופן שבו יופי נשגב הולך יד ביד עם סבלנות ארוכת טווח.

 

תמונת כותרת: Alexander Van Driessche.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אתנחתא של טבע: המערה הכי גדולה בעולם תגרום לכם להרגיש כמו נמלים

אבני חן מלאכותיות שנוצרו בדרך מקרה - יותר נדירות מיהלומים

התגליות המקריות ששינו את החיים על פני כדור הארץ

עוד ממהות החיים

09.07.20
ההרצאה השבועית של TED: השינויים הפיזיולוגיים שתרגול יוגה מחולל בגופנו
08.07.20
מזון למחשבה – כיצד הבישול הופך אותנו לאנושיים
06.07.20
האומנם כל רגע חולף לבלי שוב? מחלוקת המשתרעת על פני 2,500 שנה מעוררת סימני שאלה
01.07.20
ציפיות מטילות צל על צידי אישיותינו המגוונים – מדוע וכיצד להוציא אותם אל האור?
01.07.20
ההרצאה השבועית של TED: כשהאדם הקדמון עולה על הנתיב המהיר
30.06.20
מתחת למעטה המסתורין של ההיפנוזה שוכן כלי טיפולי מוכח מדעית
29.06.20
הפעם ההיא שהבטתם ביצירת אומנות והרגשתם שמשהו בתוככם השתנה
25.06.20
ההרצאה השבועית של TED: הצרכים הבסיסיים שסיפוקם עשוי למנוע דיכאון
24.06.20
תנו לקוף מקלדת ומתישהו הוא יכתוב מחזות טוב יותר משייקספיר - זה בלתי נמנע
23.06.20
מינימליזם – כשבוחרים בפחות, עשויים לגלות שאנו נשארים עם יותר
22.06.20
כולנו הולכים על לולאת שמונה חוזרת – מדוע זו דווקא הזדמנות לצמיחה?
18.06.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד למנוע מהדאגות של העבודה להשתלט על חיינו?
17.06.20
בשלות רגשית – כיצד ניתן למנוע מעולמנו הפנימי להאפיל על זה החיצוני?
15.06.20
בין הדמיוני לממשי – מה החלום יכול ללמד אותנו על המציאות
11.06.20
ההרצאה השבועית של TED: שמיים זרועי כוכבים חיוניים לנו, ולא רק בגלל היופי שלהם
10.06.20
כשאנו מדברים עם הידיים משהו שונה מתרחש במוח – כך מחוות גוף משפיעות על התפיסה שלנו
08.06.20
ההחלטות שלנו מוכרעות ב-5 השניות הראשונות – כך ניתן לנצל זאת נגד דחיינות
04.06.20
ההרצאה השבועית של TED: כיצד תרבות אבותינו משפיעה על בריאותנו?
03.06.20
מהו סגנון קבלת ההחלטות של ילדיכם וכיצד לעזור להם להוציא ממנו את המיטב
03.06.20
אל הלא נודע – 4 תובנות לצליחת תקופות של חוסר ודאות ו-10 שאלות לגיבוש פתרונות