6 ספריות, מאגרי מידע ואוספי אמנות שעלו לרשת לשימוש חופשי


לשימוש בחינם – מעל מיליון תמונות, יצירות אמנות ופריטים נוספים


בועז מזרחי | 13 אפריל, 2020

מאז שלמד לצייר על קירות המערה, החל האדם לשמר את הידע שלו. ארגון ומיון מידע הם מהגורמים החשובים שאפשרו למין האנושי לעשות את פריצות הדרך הטכנולוגיות, החל מהמהפכה החקלאית ועד למהפכת הדיגיטל. מימי המערות ועד היום עברנו כברת דרך אדירה של למידה  ושל אגירת מידע. במקביל גם הגדלנו את האפשרות לחשוף ולחלוק את המידע הזה עם רבים. גופים שונים לאורך ההיסטוריה הקימו ספריות ומוזיאונים, וכן הצטברו אוספים, מסדי נתונים, ארכיונים ומאגרי מידע חשובים שהיו לדשן המפרה את שדות הלימוד האנושי. היום רבים מהם עוברים תהליך של הנגשה חופשית לציבור.

ברוח הימים בהם אנו חיים, כשזרימה חופשית של מידע הפכה כמעט לסטנדרט, חלק מגופי הידע הגדולים בעולם מיישרים קו. מתוך הבנה שהם מחזיקים בידיהם מידע בעל ערך רב לאנושות, ומתוך הנחה שציבור גדול לא יוכל להיחשף למידע הזה ללא האינטרנט – החלו כמה מהספריות והמוזיאונים החשובים ליצור קטלוגים אונליין הפתוחים לעיון ושימוש חופשי של הציבור.

אתם מוזמנים לצאת לשיטוט וירטואלי בין מדפי הספרייה הציבורית של ניו יורק, לבחון את הגלריות במוזיאון גוגנהיים, לצפות בצילומים של נאס"א מהירח ועוד.

1. הספרייה הציבורית של ניו יורק

המוסד בעל השם העולמי, שבין הפריטים המפורסמים שבו תמצאו את תנ"ך גוטנברג ואת ספרו של אייזיק ניוטון, העלה לאתר האינטרנט שלו מעל 180,000 פריטים, החל מהמאה ה-11 ועד ימינו אנו. האוסף מכיל בין היתר שפע תמונות, איורים, כתבי יד וכרזות  – כולם ברזולוציה גבוהה. הפריטים נמצאים ברשות הציבור, כלומר הם חופשיים להורדה ולשימוש אישי ללא מגבלה של זכויות יוצרים. כך, תוכלו לעיין בקטלוג ולבצע חיפוש על פי שנים, ז'אנרים, אוספים ואפילו על פי צבעים.

לאוסף הדיגיטלי של ספריית ניו יורק

אתר הספרייה: New York Public Library

ספר תנ"ך מהמאה ה-13. קרדיט: From The New York Public Library


2. הספרייה הבריטית

הספרייה הלאומית של הממלכה המאוחדת היא הגדולה מסוגה בעולם ומכילה כ-150 מיליון פריטים, החל מהמאה ה-3 לפני הספירה. הספרייה הממוקמת בלונדון, העלתה לאתר Flickr אוסף דיגיטלי המכיל למעלה ממיליון מפות, צילומים, שרטוטים וציורים. התמונות זמינות לרשות הציבור באיכות גבוהה ופתוחות לעיון ולשימוש חופשי. בספרייה הצהירו כי לא ידוע להם על זכויות יוצרים המגבילות את השימוש בפריטים; ברוב המקרים כיוון שפג תוקפן של הזכויות  מפאת הזמן, ובחלק אחר מפני ש"לא נמצאה כל ראיה לקיומן של זכויות יוצרים" לאחר שה"הספרייה הבריטית עשתה כל מאמץ הגיוני לאתר, ליצור קשר ולהכיר במחזיקים בזכויות היוצרים".

לאוסף הדיגיטל של הספרייה הבריטית

אתר הספרייה: British Library

דג מעופף מתוך יומן מסע לסין 1816-17. קרדיט: The British Library


3. ספריית הבודליאנה של אוניברסיטת אוקספורד

שורשיה של הספרייה העיונית השנייה הגדולה בעולם חוזרים עד למאה ה-15. מאז עבר המוסד הוותיק מספר גלגולים והיום  הוא משמש כספריית המחקר המרכזית של אחת האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם, ומכיל כ-170 ק"מ של מדפים. נכון לכתיבת שורות אלה, כ-220,000 מתוך מיליוני הפריטים שעל מדפים אלה עלו לאתר האינטרנט והם זמינים לשימוש חופשי, וזאת בתנאי שהוא אינו מסחרי. בספרייה מציינים כי "לראשונה הציבור יכול לעיין בגרסאות הדיגיטליות של חומרי הספרייה, שהגישה לרבים מהם הייתה עד לא מזמן אפשרית רק באמצעות  השגת כרטיס קורא של ספריית הבודליאנה של אוניברסיטת אוקספורד". באוסף האלקטרוני תוכלו למצוא  ספרים, מפות, כתבי יד ושאר פריטים.

לאוסף הדיגיטל של ספריית הבודליאנה

אתר הספריה: Bodleian Library University of Oxford

פנורמה של אירופה, 1815. קרדיט: Bodleian Libraries


4. מוזיאון גוגנהיים

בשמו המלא מוזיאון סולומן ר. גוגנהיים הוא מוזיאון לאמנות מודרנית במנהטן, אחד המוסדות התרבותיים המפורסמים בעולם. באתר המוזיאון התפרסמה גלריה דיגיטלית שבה מוצגים כ-1,700 יצירות של מעל 500 אמנים, ביניהם וסילי קנדינסקי ופיט מונדריאן. היצירות מקוטלגות בצורה מאוד נוחה. כך, ניתן לחפש על פי שם האמן; תאריך היצירה; זרמים אמנותיים; מיקום; מדיום; אוספים ומילות חיפוש. על פי תנאי השימוש של האתר התמונות חופשיות לשימוש אישי שאינו מסחרי.

לאוסף הדיגיטלי של מוזיאון גוגנהיים

אתר המוזיאון: Solomon R. Guggenheim Museum

קומפוזיציה מספר 8 של קנדינסקי. קרדיט: The Guggenheim

5. ספריית ומוזיאון מורגן

מוסד ניו יורקי נוסף המשמש הן כספריית מחקר והן כמוזיאון, ומכיל פריטים רבים בעלי חשיבות היסטורית. האוסף המפורסם ביותר של המורגן הוא כנראה יצירותיו של רמברנדט, האמן ההולנדי בן המאה ה-17. האוסף  מכיל כ-500 יצירות תצריב שהופקו בשיטת דפוס שקע מהמאה ה-16. אוסף זה כמו אוספים אחרים, פתוח לשימוש פרטי שאינו מסחרי, ומותנה במתן קרדיט על פי התנאים המפורסמים באתר. מלבד האוסף במורגן, ניתן למצוא ציורים של רמברנדט (גם)  באתר הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון.

לאוסף הדיגיטלי של ספריית ומוזיאון מורגן

אתה הספרייה: Morgan Library & Museum

דיוקן עצמי של רמברנדט, 1631. קרדיט: Morgan Library & Museum


6. פרויקט הארכיון של אפולו

ב-20 ביולי 1969 המין האנושי היה עד להיסטוריה כשבאז אולדרין וניל ארמסטרונג היו לאנשים הראשונים שצעדו על הירח. הנחיתה על הירח הייתה שיאה של תכנית אפולו, הפרויקט השאפתני של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. האסטרונאוטים שיצאו למשימות השונות בחלל, צוידו במצלמות, ועתה מעל 8,000 מהתמונות המקוריות עלו לאתר שיתוף התמונות Flickr באיכות גבוהה וללא מגבלה של זכויות יוצרים. בין היתר תוכלו לראות שם את פני השטח של הירח וכיצד התנהלו החיים בחללית, וכן להתרשם מתצפיות מרהיבות על כדור הארץ ומתיעוד של כמה מהרגעים הגורליים בהיסטוריה של המדע והטכנולוגיה.

לאוסף הדיגיטלי של פרויקט ארכיון אפולו

לאתר הפרויקט: Project Apollo Archive

צילום מהחלל של ישראל במשימה אפולו 7. קרדיט: Project Apollo Archive

מילה נוספת על זכויות יוצרים – ככלל, אלא אם מוגדר אחרת, יצירות, תמונות, כתבי יד ושאר חומרים מוגנים בחוקי הקניין הרוחני. אולם במקרים מסוימים רישיון זכויות היוצרים מאפשר לבצע שימוש בתמונות. כעיקרון כל פריט שנמצא תחת הגדרה של 'רשות הציבור' נתון לשימוש חופשי. יחד עם זאת, במיוחד כשמדובר בחומר דיגיטלי, רצוי לקרוא את תנאי השימוש הפרטניים. בדרך כלל יצוין לצד כל פריט רישיון השימוש הספציפי עבורו, או במקרים של אוספים מסוימים יופיע רישוי גורף בתנאי השימוש של האתר. ברישיונות אלה עשויות להופיע הסתייגויות לגבי אופן השימוש ביצירה; ברוב המקרים השימוש יותנה במתן קרדיט למקור ו/או יאסור על שימוש מסחרי.

ברשימה זו השתדלנו להבהיר מהו רישיון השימוש של כל אוסף, אבל אם אתם מעוניינים להשתמש בפריטים וקיים ספק בליבכם לגבי זכויות היוצרים, מומלץ לקרוא את רישיון השימוש באופן פרטני המופיע על פי רוב בתחתית האתר תחת הלשונית: Terms and Conditions.

השימוש החופשי בחומרים הוא ללא ספק ערך מוסף, שכן חשיבותם העיקרית של הארכיונים היא טמונה בליברליזציה של הידע. המעבר לפלטפורמה דיגיטלית פותח שפע אדיר של חומרים. רבים מהם מאוחסנים אי שם במעברים אפלוליים, כך שלולא הנגשת המידע, ספק אם היינו זוכים לשזוף בהם את עינינו.

תמונת כותרת: חדר הקריאה של המוזיאון הבריטי. Diliff.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.