חוקרים ניסו לעשות את הבלתי אפשרי ולהגדיר מהי רוחניות – במידה רבה הם הצליחו


תובנות מהכנס השמיני לרוחניות עכשווית


| 6 ינואר, 2016

העולם מתחלק לשניים: אנשים שרוחניות היא ערך מרכזי בחייהם, ואנשים שחושבים שרוחניות היא קשקוש לא רציונלי. יש עוד פלח שמשתייכיו מאמינים באלוהים אבל מחשיבים רוחניות לקשקוש, ופלח קטן נוסף של אנשים שמגדירים את עצמם כטיפוסים רוחניים אבל אינם מנהלים שום פרקטיקה שקשורה לרוחניות. וכמובן, יש מי שהנושא הזה כלל לא מדבר אליו, אבל נהנה לעלות לרגל לאצטדיוני הספורט המקודשים לו ולסגוד למאמן המיתולוגי של קבוצת הכדורגל, שחולל עבורו לא מעט "נסים".

אז אולי למרות הכול העולם לא מתחלק לשניים. לפחות בכל מה שקשור לרוחניות, נראה שהתמונה הרבה יותר מורכבת, ועצם הגדרת התופעה המכונה 'רוחניות' היא משימה בלתי אפשרית. כמות הניואנסים שהיא מכילה גדולה ככמות המוחות על פני כדור הארץ, אם לא ככמות הנוירונים שבהם. כל זה לא מונע מאנשי אקדמיה לנסות ולבסס לרוחניות קרקע מוצקה שבמסגרתה יהיה ניתן לחקור את התופעה וללמוד הרבה מאוד על טבע האדם.

גם השנה ביקרנו בכנס לרוחניות עכשווית, השמיני במספר, שנערך באוניברסיטת חיפה ועסק בשאלות של הגדרות, זהות ופסיכולוגיה של הרוחניות. המחקרים העדכניים שהוצגו מעניינים כל אחד בפני עצמו, אבל חשיבותם עולה פי כמה כאשר הם מצורפים יחדיו ומובילים למסקנה מעניינת על החוויה האנושית הכל-כך חמקמקה וערטילאית שאנו מכנים רוחניות.


הפסיכולוגיה של הרוח

מכיוון שרוחניות היא תחום שקשור בנפש האדם, פסיכולוגיה היא אחד השדות הטבעיים לבחינתה בכלים מדעיים. ד"ר אריה לזר מאוניברסיטת אריאל ערך מחקרים מקיפים על התפיסה הרוחנית והשפעתה על הרווחה הנפשית של האדם. הוא מציג את ההיבט הפסיכולוגי שטמון ביסוד התופעה ומכנה אותו "בקיצור נמרץ – גירוי ותגובה". כלומר, החוויה הרוחנית היא תגובה לגירויים שבני האדם בכל העולם ולכל אורך ההיסטוריה, נתקלים, נתקלו וייתקלו בהם על בסיס יומיומי או באירועים חריגים.

לזר מנסה לפרק את תופעת הרוחניות למרכיביה ומבסס לשם כך מספר הנחות יסוד. הראשונה, שתופעת הרוחניות אכן קיימת, מה שלטענתו אינו מובן מאליו: "ישנו ממד של החוויה האנושית הכולל עמדות, גישות וכדומה שניתן לתאר אותו כרוחני". ההנחה השנייה שלו היא שרוחניות קיימת באופן פוטנציאלי בכל בני האדם, כלומר מדובר ביסוד אנושי מובנה שניתן לפתח. הוא מציין כי תופעה זו אינה זהה לדת וכי ניתן למדוד ולהגדיר רוחניות.

כיכר טיימס בניו יורק, ערב השנה החדשה 2000. האם גם זו חוויה רוחנית? Rob Boudon

וממה מורכבת הרוחניות? מחקרים קודמים ניסחו קריטריונים כלליים של התופעה, בין היתר קיומו של ממד טרנסצנדנטלי – כלומר הכרה בקיומה של מציאות המתעלה על זו הנתפסת בחושים, קיומם של משמעות ומטרה בחיים, ראיית הקיום לאור משימה שהאדם נועד לבצע בעולם, קדושת החיים, הפחתה מחשיבות החומר (ובכל אופן, הבנה שהוא אינו המטרה הסופית), אלטרואיזם, אידיאליזם, מודעות לאלמנט הטרגי בחיים והכרה בכך שרוחניות מסייעת לאדם להשיג דבר מה. מחקרים מסוימים הוסיפו גם את קיומה של אוריינטציה קוגניטיבית, ממד חווייתי, רווחה קיומית אמונה פרא-נורמלית ועוד. כל הקריטריונים שפורטו כאן, על פי המחקר הפסיכולוגי, הם אבני היסוד של תופעת הרוחניות.

מהגדרות אלה עולה כי קיימת חפיפה רבה בין דת ורוחניות, אך הן אינן זהות. דת היא בהכרח בעלת סממנים רוחניים, אבל לא כל תופעה רוחנית היא בהכרח דתית. כך, למשל, לזר מציין כי חוויה מיסטית קשורה באובדן האגו ותחושת אחדות עם משהו גדול יותר. זה יכול להתרחש אפילו בקונצרט רוק, ואז כמובן שלא מדובר על חוויה דתית. הדת אפוא היא רק אחד הביטויים לרוחניות – אם כי מהדומיננטיים ביותר בהיסטוריה. אבל נראה כי רוחניות היא אוניברסאלית במהותה. לזר החיל מחקרים שנערכו על נוצרים גם על יהודים ומוסלמים ומצא כי תוקפם נשמר. ומה ההסבר לאוניברסאליות ולמשיכה האנושית לרוחניות? מתברר שהיסוד הפסיכולוגי משחק תפקיד חשוב, זאת לאור הקשרים ההדוקים והחיוביים שנמצאו בין רוחניות ובין רווחה נפשית.


מתי רוחניות מביאה משמעות של ממש?

לכאורה המשוואה מאוד פשוטה: נכניס קצת רוחניות לחיים שלנו והרווחה הנפשית תבוא בעקבותיה. ואולם, פרופסור עפרה מייזלס טוענת שזה לא כל כך פשוט. מייזלס חוקרת את הרוחניות זה מספר עשורים ועם הזמן התעורר אצלה דיסוננס לאחר שפגשה הרבה "אנשים שמתרגלים ונחשבים לרוחניים מאוד, אבל עם אגו גדול או קיבעון על הדרך". גישה כזו חוטאת לעקרונות רבים שתוארו מעלה, ומייזלס הסתקרנה כיצד ייתכן שאנשים שעוברים תהליכים כה משמעותיים לא מצליחים להתעלות לרמה רוחנית  גבוהה בביצוע היומיומי, בעיקר בהיבט הבינאישי והמוסרי. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לדיסוננס הזה הייתה הביקורת על אושו, שנחשב למורה רוחני גדול אבל חי בנהנתנות מופלגת.

"בין 70 ל-80 אחוזים מאוכלוסיית העולם מאמינים באלוהים ו/או מכירים ברוחניות כערך חשוב בחייהם", אומרת מייזלס. לצד זאת, "מרבית התורות הרוחניות מובילות לגישה אלטרואיסטית וחיבור עם האחר". אז האם ניתן לקבוע ש-80 אחוז מתושבי כדור הארץ חיים מתוך גישה אלטרואיסטית? לדעת מייזלס התשובה טמונה במוזיקה. "כמו שכולנו מוזיקליים בצורה זו או אחרת ורק חלק מפתחים את זה, כך התפיסה לגבי רוחניות רלוונטית לכולם בדרגות שונות". המסקנה היא שלמרות היסוד הרוחני הקיים בנו, דרושה עבודה נוספת כדי להפיק ממנו תועלת משמעותית.

טיפוח הרוחניות דומה לטיפוח כישרון מוזיקלי.

לדבריה לא די בתפיסות עולם, בפרקטיקות רוחניות, ואפילו בחוויות מיסטיות פרא-נורמליות, כדי להוביל לשינוי מהותי בחיי היומיום. כשזה נוגע לרוחניות, מסבירה מייזלס, "הקשר בין מה שאדם חושב לפעולות שלו קיים, אבל רק ברמה בינונית נמוכה". היא מדברת על "רגעי-קסם" – חוויות שמספקות לאנשים הוכחות בדבר קיומה של הרוח כמו חיבור עמוק לטבע, אירועים של התרחבות הלב, נוכחות באירוע 'נסי' ואפילו חיבור קבוצתי למשהו רחב וגדול, כמו הספירה לאחור בכיכר טיימס בניו יורק, 1999, כשבאג 2000 הותיר עולם שלם בחוסר ודאות. אפילו רגעי קסם כאלה יכולים להיות רק טריגר, ולא הדבר עצמו.

אז מה בכל זאת נדרש כדי להתאים בין מחשבה למציאות, או במילים אחרות לרתום את הרוחניות לתועלת ארוכת טווח? כמו בכל תחום אחר – תרגול. יש מגוון רחב של פרקטיקות רוחניות, החל ממיינדפולנס ועד יצירת אמנות. כדי ליישם בחיינו את הערכים שתורות רוחניות שונות שואפות אליהם, יש צורך בשמירה על רצף תודעתי רוחני. כאמור, רוחניות יכולה להגיע ממדיטציה, מטיול בטבע או מצילום, כאשר העיסוק העקבי בהם הוא שמביא את השינוי. כל זמן שיש לנו את הכלים לתרגם את העיסוק לתועלת מנטלית, כל דבר יכול להיות בעל תועלת רוחנית.

חשוב לסייג ולומר שיש חכמה שנצברה במשך אלפי שנים מאחורי תורות רוחניות – בעוד שצילום, בישול או כל תחביב אחר יכולים להביא אותנו למרחק מוגבל אם אין בבסיסם ידע שיטתי. ולכן חשיפה משמעותית לעולם הרוח, לתיאוריות פילוסופיות ולכל ידע דומה יכולה להפוך כמעט כל חוויה אנושית למשמעותית.


העיסוק בקבלה חידש את הרוחניות של העם היהודי במאה ה-20

דוגמה טובה לטיעון של מייזלס התקבלה באופן מפתיע בהרצאתו של פרופסור יונתן מאיר, שהציג את העולם הקבלי של חסידויות מזרח אירופה: "בפולין של המחצית הראשונה של המאה ה-20 יש שקיעה ספיריטואלית ודעיכה של הקבלה". החצרות החסידות הגדולות החלו לעסוק בפוליטיקה ושאר זוטות מבחינה רוחנית. עד כמה שהן נחשבו לבאר בלתי נדלית של חכמה יהודית, הניוון של העיסוק בקבלה הביא לפשיטת רגל רוחנית. בתגובה לכך צצו חצרות קטנות יותר וחל רנסאנס קבלי שהשפיע גם על הוגים פילוסופיים חיצוניים דוגמת ניטשה.

מאידך, כאשר כן קיים עיסוק משמעותי ברוחניות, הוא יכול לחולל שינויים היסטוריים. וכך היה במקרה של התחדשות הנבואה ביהדות של המאה ה-20. ד"ר דניאל רייזר מספר על שלושה רבנים שניסו לחדש את הפרשנות לנבואה היהודית ולהעמיד אותה בהקשר ציבורי. האדמו"ר מפיאסצנה, הרב שם טוב גפן, והרבי הנזיר – כולם דמויות שהקדישו את חייהם לחקר וקידום המיסטיקה היהודית. עבודתם הסירה אבק מעל היבטים שונים ביהדות וגרמה להביט בהם מזוויות שונות. ואולם, המכנה המשותף לכולם היה שהביאו את הידע שצברו אל הציבור הרחב.

תרגול של יחיד יכול להשפיע על המונים. האדמו"ר מפיאסצנה לצד טקסט קבלי. Vassil

כך, למשל, האדמו"ר מפיאסצנה עסק בטכניקות אקסטטיות על מנת לסייע לכל אדם בציבור להתעלות לדרגה רוחנית גבוהה; רבי שם טוב גפן חקר את המתמטיקה של האינסוף כדי להסביר את הנבואה היהודית; ואילו הרבי הנזיר ייסד אסכולה של יהדות בפרספקטיבה של מדע ותבונה המתאימה לדור. גם אם לא שמעתם מעולם על פועלה של אחת משלוש הדמויות הללו, סביר להניח שאתם מרגישים את האפקט שלהן סביבכם. העבודה הרוחנית שלקחו על עצמם מהווה את השורשים שמהם נבטה הרוחניות היהודית המודרנית. הניגוד בין שקיעת החצרות להשפעתם הגלובלית של יחידים מחדד את האופי החמקמק של הרוחניות מחד, ואת הצורך לחקור אותה מאידך.

החוקרים שעמלים לפענח את הפן הכל-כך משמעותי בחיינו מעניקים לנו כלים לעגן את החוויות האישיות בתוך מציאות כוללת ורחבה. מדובר בעבודת קודש שיכולה להניב – כפי שהוכח –  רווחה נפשית ליחיד וחיים הרמוניים להמון. אבל בסופו של דבר, קשה להתחמק מהעובדה שרוחניות היא משהו מאוד פרטי שספק אם ניתן לכסות את כל קשת החוויות שקשורות אליו ואת ההשפעות הנגזרות מחוויות אלה.

למרות שלא כל 'רגע קסם' קטן מסייע להפוך אותנו לדוגמה ומופת של חיי רוח, כל רגע כזה בהחלט עשוי להיות משמעותי עבורנו – ולפעמים גם משנה פרספקטיבה. ספקטרום החוויות האנושיות האינדיבידואליות הוא כנראה הרבה יותר רחב מכל מה שנמצא תחת המטרייה המחקרית של רוחניות. ולכן החוויה הרוחנית, המשמעות שלה והתועלת שנפיק ממנה מרגישות הכי נוח 'בבית'. בסופו של דבר, זה רק אנחנו והתודעה שלנו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.