יהיה זה יומרני לומר שכתבה זו תרומם את רוחו של מי שלוקה בדיכאון חורף. ובכל זאת, משעות החשיכה ניתן להפיק את המירב. אספנו כמה רעיונות להתכנסות חורפית חמימה כדי לגלות מחדש את הצדדים הפנימיים, של הבית ושלנו.
החורף מגיע ואיתו תחושת הצטמצמות: פחות שעות בחוץ, פחות אנרגיה, פחות נוח להסתובב במרחב. כאילו מישהו סגר את המסיבה של הקיץ והשאיר אותנו בריק של אחרי. ועל אף שטבעי שנרגיש כך, במקום להתאמץ לסחוט עוד כמה רגעים של אור יום, אפשר להתנסות דווקא במה שיש לחשיכה להציע: שעון החורף לא חייב להיות רק סוף של פעילות, אלא התחלה של משהו אחר.
אספנו עבורכם כמה רעיונות למיצוי פוטנציאל החורף הישראלי שמתבססים על מחקרים מדעיים, על הוגים ידועים ועל מאמרים בתחומי הפסיכולוגיה והאסטרונומיה. החל מחידוד החושים, דרך חוויות פליאה ועד למסעות אינטימיים בתוך הבית.
1. שימוש נבון בתאורה מלאכותית יכול להקל על הדכדוך העונתי
בכל ימי השנה אנחנו נעזרים בתאורה מלאכותית, אך עם בוא אוקטובר והמעבר לשעון חורף בפרט, שעות החושך מתארכות ועל כן השימוש בה עולה. מסביבות השעה ארבע וחצי אנחנו כבר מבלים תחת אור הנורה. השפעת עוצמת, צבע ומשך האור על מצב הרוח היא תופעה מוכרת, אך מחקר מ-2021 שפורסם ב- Scientific Reports מוסיף לכך עוד רובד: האופן שבו תאורה משפיעה על הפרשנות שלנו להבעות פנים. לדברי החוקרים, נבדקים ששהו באור חמים (2700K) נטו לפרש פנים כחביבות ולא מאיימות. לעומתם, נבדקים ששהו באור קריר (6500K) תייגו הבעות פנים כמפחידות או כמייצרות חוסר נוחות גם כשאלו היו ניטרליות לחלוטין. ההבדל, לפי המאמר, יכול להתרחש תוך חשיפה קצרה בלבד.
אם כן, מעבר לכך שתאורה מלאכותית שמישה יותר בחורף, גם הצורך שלנו בוויסות רגשי עלול להיות גבוה יותר. לא בכדי נטבע המושג דיכאון עונתי והוא מתייחס בעיקר לעונה הגשומה והסגרירית. הסיבות לו מיוחסות לתנודות הורמונליות שנובעות משינויי הטמפרטורה ומהיעדר אור השמש, והוא בא לידי ביטוי בתחושת עצבות, חוסר עניין, קושי בקבלת החלטות ובריכוז ואפילו התקפי זעם ופחדים.
האור שבו אנחנו שוהים משנה את תגובתנו הרגשית ואת רמת החשדנות שלנו כלפי הסביבה. המשמעות היא שפעולה פשוטה כמו החלפת נורה לגוון חמים יותר עשויה ליצור אווירה נעימה יותר במפגשים חברתיים ולהקל על תסמיני דכדוך. חורף הוא הזדמנות לעשות שימוש בידע הזה ולהשפיע לטובה על הנוכחים בבית או במשרד, ואפילו על האמיצים שיוצאים לשבת במרפסת בשבע בערב כשהשמש מזמן שקעה.
2. חורף הוא תפאורה מצוינת לטקס ערב
טקסים, ברובם, מהווים שלב מעבר. עצירה של שטף הפעולות האוטומטי שנועדה לסמן רגע בזמן ולקדם אותנו אל החלק הבא של היום באופן מודע, ואולי אף עם כוונה מסוימת. חשיכה היא תפאורה קלסית לטקסיות, כיוון ששתיהן מכוונות את תשומת ליבנו פנימה. ולכן כשהיום מסתיים מוקדם, זו הזדמנות טובה לנצל את הזמן לטקס ערב בשעה נוחה.
הטקס יכול לכלול שתיית כוס תה מחממת בסלון בתום ארוחת הערב המשפחתית או הקדשת כמה דקות לכתיבה אישית לצד החלון כשבחוץ סגרירי ומיקוד תשומת הלב ברגע נעים שחווינו היום. הפעולה עצמה אינה העיקר, אלא העובדה שהיא חוזרת על עצמה ומאפשרת לנו לעצור רגע לפני השלב הבא של היממה, על האתגרים שבו. אבל לא כל רצף פעולות הוא טקס ערב. לפי כתבה שפרסמנו בעבר במגזין, אחד המאפיינים החשובים של טקס הוא היעדר הפרקטיות. צחצוח שיניים ושטיפת פנים וידיים, למשל, הם רצף פעולות שחוזר על עצמו ומכין אותנו לשינה אך יש לו מטרה קונקרטית. טקס לא נועד לפתור משהו, אי קיומו לא יפגע בכלום, ודווקא על כן עריכתו היא בעלת משמעות רבה.
בנוסף, מחקרים שמוצגים בכתבה מציעים כי טקסיות היא לא רק נעימה, כי אם בעלת פוטנציאל מובהק לשיפור תפקוד, במיוחד כשהיא נעשית ברגעים שמעוררים בנו מתח או חרדה. בהתבסס על כך, טקס קטן יכול אולי להקל תחושות לא נעימות שמתעוררות עם סיומו המוקדם של היום, ולשפר את תפקוד הערב שלנו – בין שמדובר במקלחות והרדמות, בארגון הבית למחר או בשיחות שאנחנו צפויים לנהל.
זה לא צריך להיות מפואר אבל זה צריך להכיל אלמנט לא פרקטי. צילום: Anita Austvika on Unsplash
3. החשיכה יכולה לשפר את כושר השמיעה
בטח לא נפיל אתכם מהרגליים אם נאמר שהחושך מפחית גירויים חזותיים וכי יש לכך השפעה על כושר השמיעה שלנו. אך הנתונים על עומק ההשפעה ומהירותה עשויים להפתיע. הפלסטיות של המוח היא תופעה ידועה – ברמה התאית, המוח מסתגל לצרכים שלנו ולמגבלות הנתונות. היכולת הזו גבוהה במיוחד בגיל צעיר ופוחתת עם השנים, אך לא נעלמת.
לפי כתבה של דנה סמית' ב-The Guardian, ארגון מחדש של תאי העצב באזורי השמיעה והראייה שלנו הוא תהליך יעיל במיוחד שמתרחש בקלות ובהצלחה גם בקרב מבוגרים. מחקרים שמציגה סמית' מצביעים על כך שעצימת עיניים למשך 90 דקות בלבד יכולה להוביל לשיפור בשמיעה. את ההבנה הזו רותמים לטובת הסתגלות מהירה יותר למכשירי שמיעה ושמירה על כושר שמיעה שמתדרדר.
"אנחנו צריכים לאלץ את המוח לעשות משהו שהוא בדרך כלל לא עושה", כותבת סמית' ומובילה אותנו למחשבות על הליכה לילית או ישיבה ליד חלון חשוך כעל תרגול נוירולוגי קטן – מעין מנוחה לעיניים שמפנה לאוזניים יותר מקום על הבמה הקוגניטיבית. החשכה המוקדמת מזמינה להתנסות בתרגיל הזה גם בשש בערב ולא רק בתשע כשהעייפות משתלטת. אולי אפילו במסגרת טקס המעבר.
4. תוספת פליאה לחיים
דבר נוסף שאפשר לעשות מוקדם יותר בחורף הוא להביט בכוכבים. כשהשמיים מחשיכים כבר בשש, גם ילדים שהולכים לישון מוקדם מספיקים לראות את המרבד הנוצץ שנגלה מעל ראשנו כשהשמש שוקעת. שמיים זרועי כוכבים הם אחד המקורות העתיקים ביותר לתחושות פליאה ויראה, שמתעוררות בנו כשאנחנו נזכרים שאנחנו חלק קטן מתוך משהו גדול ועוצמתי. מחקר שמתאר מארק ווסטמוקט בכתבה ב-BBC מצא כי אנשים שתשומת ליבם נתונה לשמי הלילה באופן תדיר היו בעלי בריאות נפשית טובה והרגישו מאושרים יותר.
לדבריו, תחושת פליאה מרימה אותנו מהמחשבות והדאגות היומיומיות שלנו ומרגיעה את השיח הפנימי הביקורתי. היא מפחיתה את העיסוק בעצמי ואף, לפי הפסיכולוג פול פיף ב-DarkSky News, מעודדת נדיבות, אמפתיה ואכפתיות כלפי אחרים. מבט אל השמיים החשוכים יכול לעזור לנו להסיט את תשומת הלב מכל מה שנעלם עם אור השמש שדעך, אל כל מה שנגלה לאור הכוכבים.
5. הבית הוא ארכיון שפתוח לסיורים של הגות
אם ימי הקיץ אידיאליים לנסיעות ולהרפתקאות בחוץ, הרי שימי החורף מזמינים אותנו למסעות פנימיים, כלומר, לשהות והרהור בתוך הבית. הפילוסוף הצרפתי גסטון בשלאר ראה בבית לא רק מקום פיזי, אלא מרחב שבו הזיכרונות שוכנים. לדבריו, לכל חדר, פינה או מעבר יש תפקיד שונה בנפשנו – למשל, לעליית הגג או לחדר עליון בבית הוא ייחס בהירות ותבונה כיוון שאלו מרחבים שמקבלים הרבה אור בדרך כלל. "גג מחודד מרחיק ענני גשם. קרוב לגג כל מחשבותינו צלולות", הוא כתב בספרו הפואטיקה של החלל. הוא התייחס לצורות הגיאומטריות הברורות של קורות הגג ולנחת שהן נוטות להשרות עלינו.
לעומת זאת, את המרתף הוא תיאר כ"ישות האפלה של הבית […] כשאנו חולמים שם בהקיץ, אנו נמצאים בהרמוניה עם חוסר ההיגיון של המעמקים". ואולי באומרו כך דמיין בשלאר נבירה בארגזים מלאים תמונות ישנות ומכתבים שנשכחו. מעין שיטוט בכל החוויות שאחסנו הרחק מהעין: כמיהות וחרטות, פחדים ותשוקות.
בין אם לפי החלוקה של בשלאר, ובין אם לפי כל חלוקה אחרת שמתאימה לכם, הבתים של כולנו מלאים זיכרונות, ופינות שונות בהם מעוררות בנו סגנונות חשיבה שונים. בעיני בשלאר, הבית הוא לא סתם מבנה פיזי, אלא ארכיון רגשי שאותו כדאי לחקור אם רוצים ללמוד את נפתולי נפשנו. השהות בבית במשך החורף היא הזדמנות טובה למשלחות המחקר הפנימיות הללו, תרתי משמע.
תמונת כותרת: Levi Meir Clancy on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
אין כמו קרן שמש דבר ראשון בבוקר – כך שעון החורף מועיל למוח ומשפר פרודוקטיביות
הקור והחורף מורידים לכם את מצב הרוח? תנו לנו הזדמנות לנסות להפוך את זה
12 ציטוטים שחוגגים את החורף – כשעוצמת הטבע מגלה את צידה האלגנטי
עוד מרדיו מהות החיים:
ד"ר מוטי לוי וזהר צמח וילסון נותנים טיפים להתנהלות נכונה עם מחלות חורף
