כולנו רוצים לשמור על הסביבה אבל בפועל רובנו מצליחים ליישם רק חלק קטן מהכוונות שלנו. האם כל הרגל ששומר על כדור הארץ חייב לתבוע מאיתנו ויתור על נוחות כלשהי?

מעולם לא שמענו על מישהו שהיה רוצה במכוון לפגוע בסביבה ועדיין, היקף הנזק רב וגדל. מדוע רובנו מיישמים בפועל הרבה פחות התנהגויות פרו-סביבתיות משהיינו רוצים? פרופסור למדעי ההתנהגות ג'איינג ז'או סוברת שזה בגלל שהכול כרוך בהקרבה. ישנו ניגוד אינטרסים מתמיד בין הצרכים שלנו ובין הצרכים של הכדור. שאגב, אם תשאלו אותו, כנראה ישיב: "לא לגעת". לא אחת, ניגוד האינטרסים גם מלווה בחוסר ידע או הבנה של מעשינו ובהיעדר אלטרנטיבה משמחת.

ולא סתם מה שנעדר הוא אלטרנטיבה משמחת. כי ההנחה הרווחת היא שכדי לשמור על הסביבה עלינו לנהוג פחות, לאכול פחות, לטוס פחות, לקנות פחות; לוותר על מטעמים, על השתתפות באירועים שאינם תומכים בסביבה, לא לקרר את הבית בקיץ ולא לחמם אותו בחורף. בקיצור, לסבול.

האומנם?

בהרצאה על בימת TED, מסבירה ז'או כי הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו ביחס לשמירה על הסביבה אולי אינו שגוי, אבל הוא בהחלט לא הסיפור היחידי על המדף. עם התאמות קטנות שנובעות מההבנה שלה את ההתנהגות האנושית, ובשילוב מסקנות ממחקרים על מדעי האושר, ז'או מציעה סיפור אחר. ידידותי יותר, קל לעיכול, ואפקטיבי לא פחות, אולי אפילו יותר.

תחושה טובה הכרחית לשינוי התנהגותי ארוך טווח

ז'או היא חוקרת מדעי ההתנהגות עם זיקה חזקה לאיכות הסביבה. כבר שנים שהיא מתעסקת באתגרים ההתנהגותיים שניצבים בפנינו כשאנחנו רוצים לשמור על הסביבה. "אני מעין מחשבון פליטת גזי חממה אנושי", היא מעידה על עצמה ומספרת שיש לה תחביב – להמיר כל מיני פעולות שלנו לשווי הגזים שנפלטים אל החממה בעקבותיהן. במסגרת אחד הקורסים שהיא מלמדת, ביקשה ז'או מהסטודנטים שלה לחשוב על פעולות אינדיבידואליות קטנות שהם יכולים לנקוט, אשר משרתות שתי פונקציות: גם מפחיתות את פליטת גזי החממה וגם גורמות להם להרגיש טוב. עבורה, היה זה ברור שיש עשרות כאלו, אבל להפתעתה הסטודנטים חזרו בידיים ריקות. "תלמיד אחד אמר לי שהוא יכול להפחית בצריכת גבינה. אבל מייד אחרי שהוא אמר את זה, פניו התכרכמו".

אז זה הכה בה. לכל תלמידיה הייתה המוטיבציה לשמור על הסביבה אך כל פעולה שהם העלו על דעתם גרמה להם לרגשות שליליים כמו בושה, אשמה או תחושת הפסד. רגשות שליליים, לדבריה, אינם תורמים לשינוי התנהגותי ארוך טווח אלא גורמים לנו לסגת ולוותר. "אם עתידו של כוכב הלכת תלוי בכמה אנשים מוכנים להקריב קורבנות אישיים, הוא אינו הולך למקום טוב", היא אומרת.

ביחד עם קולגה, חוקרת מדעי האושר אליזבת דאן, החליטה ז'או לייצר רשימת רעיונות לשינויים התנהגותיים קטנים שמשפרים את מצב הסביבה, ולא רק שאינם דורשים הקרבה עצמית אלא שהם מיטיבים עימנו ואפילו מעלים את מידת האושר. כל הצדדים מרוויחים.

לאמץ ארנב  

גריניץ' היא הארנבת החדשה בביתה של ז'או. אנחנו נוטים לחשוב (ומקווים) שהיא לא רכשה אותה בחנות חיות אלא אימצה אותה ממקלט לחיות פצועות. גריניץ' "היא מקסימה. והיא גם טבעונית", מספרת ז'או. ומאז שהיא תושבת קבע בביתה, הבית מלא בירקות. ז'או קונה יותר עלים ירוקים, ירקות שורש ופלפלים עבור ידידתה הפרוותית וכך יוצא שגם היא בעצמה אוכלת יותר ירקות מאי פעם. פשוט כי יש. אז הן גם נהנות זו מחברתה של זו וגם מעשירות את התזונה שלהן. "ידעתם שאכילת יותר צמחים יכולה להפחית את הפליטות החקלאיות ב-80%?" היא שואלת. ואכן, בתוך תעשיית החקלאות, גידול ירקות הוא הענף הכי ידידותי לסביבה. לעומתו, גידול צאן ובקר, ייצור מוצרי חלב או חוות של פירות ים מאופיינים באחוז פליטה גבוה של גזים מזיקים לחממה (כמו גז מתאן שנפלט מתהליך העיכול של הצאן והבקר, שימוש רב יותר בדלקים או כריתת יערות לטובת התעשייה). צריכה מוגברת של ירקות היא בעצם צריכה מופחתת של מזון אחר (בהינתן קיבה עם גבולות גזרה) וצמצום הפגיעה שלו בסביבה.

ז'או מחברת את העובדה הזו לניסוי שנערך בצפון דקוטה, ובו התנסתה קבוצת נבדקים שבקושי אכלו ירקות רוב חייהם בתפריט עשיר בירקות למשך חודשיים – ובתומו דיווחו על עלייה ניכרת ברמות האושר. והרי לנו, הענקנו בית חם לחיה, זכינו בחברה מתוקה ונעימה, שיפרנו את התפריט התזונתי שלנו, הפחתנו פליטה של גזי חממה והפכנו מאושרים יותר. שישה במחיר אחד.

ירקות עשירים בוויטמינים ובפיטוכימיקלים והם נוגדי חמצון ואנטי דלקתיים. תפריט עשיר בירקות הוא ברכה לנו ולכדור הארץ. "אבל זה לא אומר שלעולם לא תאכלו בשר", עוצרת ז'או את החששות של מי שאינם צמחוניים, ומסייגת: תחושת מחסור אינה תורמת לאושר שלנו ולכן גם לא לאיכות הסביבה. יחד עם זאת, את צריכת הבשר אפשר לעשות בצורה שממקסמת אושר ומצמצמת נזקים. השאלה שיש לבחון היא איזה בשר אנחנו אוכלים ובאיזו מסגרת? "קילוגרם אחד של בשר בקר שווה לפליטה של כ-100 קילוגרמים גזי חממה", היא טוענת ומתכוונת למכלול הגזים שנפלטו בתהליך גידולו ושינועו. לעומת זאת, צריכת בשר של דגים או עופות משוערכת בהרבה פחות. אז אנחנו יכולים לקחת את זה בחשבון בבחירות הקולינריות שלנו ובנוסף, היא מציעה, אם אנחנו כבר אוכלים בשר – כדאי לעשות מזה פינוק. "מחקר אחד מראה כי ויתור זמני על משהו שאנו נהנים ממנו יכול למעשה לחדש את היכולת שלנו להתענג על הדבר הזה כשהוא יזדמן לנו שוב".

"אם עתידו של כוכב הלכת תלוי בכמה אנשים מוכנים להקריב קורבנות אישיים, הוא אינו הולך למקום טוב".

בתחום האופנה היא מציינת כי ג'ינסים, מעילים ונעליים מייצרים פליטה גבוהה, מה שמהווה תירוץ מצוין להשקיע בעצמנו ולהתפנק בבגדים איכותיים, כאלו שמחזיקים מעמד לאורך זמן. ולעומתם, לתחתונים יש השלכות פליטה נמוכות ואותם אפשר לקנות מבלי להתחשבן יותר מדי.

ומה לגבי נסיעות? אין כמו רכבים על הכביש בשביל להעלות את פליטת הגזים הרעילים לאוויר. אבל ז'או תהיה האחרונה לבקש מאיתנו לנסוע פחות. היא פשוט מציעה לנסוע יותר אנשים ביחד. "מחקרים מציעים שבילוי זמן עם חברים ומשפחה תורם לתחושת האושר שלנו ונסיעה משותפת יכולה להפוך את הדקות הנוראיות האלו מאחורי ההגה למפגשים חברתיים משמחים". נוסעים עם המשפחה צפונה? למה לא להציע לבני הדודים לאחד מכוניות ולשיר בקולי קולות כל הדרך אל החאן?

לקינוח, ז'או חוזרת אל המקרר שלנו, אבל הפעם מבלי להתעסק במה שאנחנו מכניסים לפה. רוב האנשים מסדרים את הירקות במגירות, היא טוענת. וזה אומנם מסודר יותר לעין אבל מותיר אותם רחוקים מתשומת הלב שלנו, מה שבתורו מוביל להשלכת מזון רב שאבד עליו הקלח. הפנג שוואי של ז'או אינו שגרתי. המקרר שלה, כפי שהיא מציגה בתמונה, נראה כמו דוכן בשוק. אבל הוא עושה אותה מאושרת. היא כמובן מגבה זאת במחקרים שמראים ש"אפס בזבוז גורם לנו לחוש מאושרים יותר".

לא כל מה שעובד לז'או יעבוד עבורנו. אבל משהבנו את הנוסחה אנחנו חופשיים לחפש פעולות יומיומיות, גדולות או קטנות, שנופלות בתחום החפיפה האופטימי הזה. כמו לאסוף את הילד מהגן עם אופניים במקום עם האוטו ולזכות בעשר דקות של ספורט אירובי למאזן הכושר הגופני שלנו. הכביש הרוויח והאנדורפינים יתגמלו אותנו. או לפתח תחביב חדש של מחזור בגדים – גזירת מכנסיים ארוכים לקצרים, הוספת טלאים ססגוניים משאריות בדים, ואלתור חותלות מסוודר ישן שכבר לא משמש אותנו. יצירתיות ידועה כמתגמלת ומי לא נהנה מקצת חיסכון בכסף? אם נצליח לשנות את הנרטיב של השמירה על איכות הסביבה ולגרום למאמץ הזה להרגיש טוב ומתגמל בטווח הקצר נרוויח גם אורח חיים משמח יותר וגם עתיד מאושר יותר.

תמונת כותרת: Nathan Anderson on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

דיוויד אטנבורו: הטבע לא צריך הרבה כדי להיות עבורנו גן עדן, בעיקר שלא נפריע

משפרים את איכות החיים בסגנון צפון אירופאי – 5 רעיונות מדליקים שניתן לסגל

אילו יתרונות בריאותיים ואילו אתגרים טומנת בחובה עבודה מהבית?

עוד מרדיו מהות החיים:

שינוי עכשיו – שיחות קצרות והנעה לפעולה בנושאי סביבה