אינטליגנציה אינה עניין של שחור או לבן. יש לה קשת של גוונים, וכל אחד מאיתנו בוהק בה באור אחר. מה הצבע הייחודי שלנו?
מהי אינטליגנציה? והאם ניתן לכמת אותה? דורות של פילוסופים, חוקרים ואנשי חינוך דנו בשאלה, עד שלבסוף, בתחילת המאה ה-20 נוצר כלי מדידה שהפך לסטנדרט מאז ועד היום: מבחני IQ. מבחנים אלו משקפים את מה שנתפס לרוב בתרבות המודרנית כאינטליגנציה וכמנבא להצלחה בלימודים ובחיים המקצועיים: שילוב של חשיבה כמותית ומילולית.
אך האם אכן זהו המדד היחיד לאינטליגנציה? לא כל-כך בטוח. אחרי הכול, האינטליגנציה שסייעה לנו לצלוח את מבחני הבגרות והפסיכומטרי היא לא אותה אינטליגנציה שסייעה לנו לרכוש חברים במהלך חיינו, להיות הורים, לחשוב על פתרונות יצירתיים לבעיות, למצוא את דרכינו במקומות זרים או לנגן יצירות אהובות על פסנתר.
בשלהי המאה ה-20, הווארד גרדנר, פסיכולוג התפתחותי ופרופסור לקוגניציה וחינוך באוניברסיטת הרווארד, התחיל לערער על התפיסה המקובלת, וטען כי בלתי אפשרי לצמצם את האינטליגנציה והיכולת האנושית לכדי פרופיל קוגניטיבי יחיד. לדבריו, כל אחד מאיתנו הוא בעל יכולות וחוזקות שונות, ולכן כדאי להעריך ולהתייחס לכל אדם בהתאם לאינטליגנציה הייחודית לו. בשיחה מאירת עיניים מבית Big Think, שוטח גרדנר את תיאוריית "האינטליגנציות המרובות" ששינתה את הדרך שבה הפסיכולוגיה תופסת את מושג האינטליגנציה, ואת משמעותה בתחומים חשובים בחיינו.
לשבור את המונופול
האם הייתם מצפים מתוכי המחמד ומכלב הלברדור שלכם לאותן היכולות? כנראה שלא. את התוכי היינו משבחים אם הצליח לחזור על המילה שרצינו שילמד, ואילו את הלברדור היינו מתגמלים אם היה מחזיר מהים את הכדור שזרקנו לו.
באותו האופן, טוען גרדנר, אין סיבה שנצפה מכל בני האדם לאותן היכולות ונשפוט אותם על פי אותם מדדים. כשמודדים את כולנו תחת אותו סטנדרט, אין ביטוי למגוון הפוטנציאל האנושי, והמדידה חוטאת למטרה. על כן, גרדנר מציע להרחיב את מושג האינטליגנציה לסוגים שונים של כישורים, חוזקות, וצורות למידה.
במחקרו הוא מיפה סוגי אינטליגנציה שונים, אוניברסליים, שכולנו מחזיקים בהם. עם זאת, הייחוד שלנו בא לידי ביטוי במידת החוזקה שלנו בכל אחת מן האינטליגנציות. גרדנר מונה אותן מהמוכרות ביותר אל אלו שפחות מובנות מאליהן.
1. אינטליגנציה לוגית מתמטית
זהו סוג החשיבה שנמדד במבחני ה-IQ הסטנדרטיים. מי שניחן ביכולת גבוהה כזו מיטיב לעבוד עם מספרים ולתפוס עקרונות לוגיים מופשטים. בקצה הסקאלה הזו נמצאים מי מאיתנו שחזקים בתחומים ריאליים. "כפי שהשם מרמז, ללוגיקנים, מתמטיקאים ולמדענים יש סוג כזה של אינטליגנציה. הם מסוגלים למצוא הוכחות מתמטיות ולבצע ניסויים בעזרת חשיבה מדעית".
2. אינטליגנציה לשונית
מדגימה עד כמה אנחנו מיטיבים להשתמש בשפה וביכולות מילוליות. נואמים, דוברים, סופרים, משוררים, עיתונאים, כותבים וקופירייטרים מייצגים אינטליגנציה לשונית גבוהה.
"כשיש לנו אינטליגנציה לוגית ולשונית גבוהה זה נהדר מפני שרוב המבחנים באמת מתמקדים בהם", אומר גרדנר. "וכשאנחנו מצליחים במבחנים האלו, כל עוד שאנו נשארים בבית הספר נחשוב שאנחנו חכמים. אבל אם פעם נצא ונגיע לתיאטרון, לכביש המהיר, או לתוך יער או חווה – נגלה שאינטליגנציות אחרות חשובות לא פחות".
3. אינטליגנציה מוזיקלית
היא היכולת להעריך מוזיקה על סגנונותיה, להפיק אותה באמצעות הקול שלנו או כלי נגינה, או לנצח עליה. יש שאומרים שמוזיקליות איננה אינטליגנציה כי אם כישרון. "אני שואל אותם בחזרה מדוע כשמישהו טוב עם מספרים או עם מילים זוהי אינטליגנציה, אבל לא כך הדבר אם הוא טוב עם צלילים ומקצבים? אף אחד מעולם לא הצליח לספק לי תשובה טובה לכך". לדברי גרדנר הגיוני להתייחס למוזיקליות כאינטליגנציה, ולא בכדי תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה העניקו לה חשיבות רבה.
4. אינטליגנציה מרחבית
מיומנות שמאפשרת לנו להתמצא ולהתנהל במרחב, בין אם במרחב מיידי וקטן ובין אם בטריטוריות ובשטחים נרחבים. "שחקן שחמט ומנתח ניחנים בסוג זה של אינטליגנציה, וכן גם טייס או רב-חובל שצריכים לנווט במרחבים גדולים".
5. אינטליגנציה גופנית תנועתית
מאפשרת לנו להשתמש בגופנו השלם או בחלקים ממנו כדי ליצור דברים ולפתור בעיות. ספורטאים ורקדנים משתמשים באינטליגנציה גופנית תנועתית. "גם ארטיזן או אמן שיוצר דברים בעבודת יד משתמש בבינה זו, גם אם הוא אינו רקדן או ספורטאי מוכשר במיוחד".
6. אינטליגנציה בין-אישית
היא יחסי אנוש: הדרך שבה אנו מבינים אנשים אחרים, קוראים את כוונותיהם, מצב-רוחם ורגשותיהם. היא מכונה לא פעם גם אינטליגנציה רגשית או חברתית, והיא מה שמאפשר לנו לשתף פעולה ואף להנהיג אנשים אחרים. "כל אדם בכל מקום עבודה עם אנשים נוספים זקוק לאינטליגנציה כזו, וניתן לקוות שמנהיגים ניחנים בהרבה ממנה" עם זאת, מדגיש גרדנר, "כל אינטליגנציה ניתן גם לנצל לרעה. כך למשל, איש המכירות שמוכר לך משהו שאתה לא רוצה במחיר שאתה לא מעוניין לשלם – הוא בעל אינטליגנציה בין-אישית גבוהה. היא פשוט לא באה לידי ביטוי בדרך שאולי היינו מעדיפים".
7. אינטליגנציה תוך-אישית
כמו רעותה האינטליגנציה הבין-אישית, גם אינטליגנציה תוך-אישית שייכת לתחום החוויה האנושית. היא משקפת מודעות עצמית גבוהה, היכולת להכיר ולאבחן היבטים ומצבים פנימיים, הבנה של עצמנו ושל המניעים להתנהגותנו. "אם נחזור אחורה בזמן לתקופות קדומות יותר בהיסטוריה ובפרה-היסטוריה, כנראה שהכרה עצמית לא הייתה כל-כך חשובה מכיוון שבני אדם עשו מה שאבותיהם עשו לפניהם – בין אם הם היו ציידים, דייגים או עובדי כפיים", מסביר גרדנר. "בימינו, בעיקר בחברות מפותחות, אנחנו מובילים את חיינו ואת נתיב הקריירה שלנו בעצמנו, ולא בהכרח נשארים לגור בבית הורינו כשאנחנו מתבגרים. אם לא תהיה לנו הבנה טובה של עצמנו, נהיה בצרות גדולות".
8. אינטליגנציה נטורליסטית
תוספת יחסית מאוחרת של גרדנר לרשימה. היא מתארת את היכולת שלנו להבין, לצפות ולהתמודד עם תופעות ואיתני הטבע והדרך שבה הוא פועל, כך שניתן לקרוא ולהתנהל בסביבה טבעית באופן מיטיבי. אינטליגנציה זו בוודאי חיונית לאנשים שחיים בטבע כמו בני שבטים וחברות ילידיות, או לכאלו שעובדים בו כמו חוואים או חקלאים, אך לא רק. "אתם עשויים לחשוב שטבע כבר לא כל כך חשוב בעת המודרנית, אך האמת היא שכל מה שאנו עושים בעולם המסחרי נובע מאינטליגנציה נטורליסטית". היא עוזרת לנו להחליט מה ללבוש בבוקר והאם לקחת מטרייה, איזו תספורת תתאים לעונה, איזה מצרכים לקנות בסופר ואיך לבשל אותם, איזו חיית מחמד לאמץ, ובאיזה יעד כדאי לנפוש או לטייל. "כולנו משתמשים באינטליגנציה הנטורליסטית שלנו גם אם לעולם לא נצא אל היער או אל הסוואנה.
9. אינטליגנציה פדגוגית
גרדנר משתף שלאחרונה הוא מתעניין בעוד שני ממדים אותם הוא שוקל להוסיף לרשימת סוגי האינטליגנציות. הראשונה היא אינטליגנציה פדגוגית – יכולת המאפשרת לנו ללמד אחרים בהצלחה. כדי להדגים זאת חישבו על שני אנשים בעלי אותן התמחויות וידע בנושא מסוים, רק שהאחד יודע להעביר את החומר הזה לאחרים בצורה טובה, והשני לא.
"מה שמרתק אותי הוא העובדה שכבר מגיל צעיר כמו שנתיים או שלוש, ילדים כבר יודעים ללמד", הוא מספר. "אנחנו יודעים זאת מכיוון שכאשר מלמדים ילד קטן לעשות משהו, ואז מבקשים ממנו להסביר זאת לאדם מבוגר ממנו או לילד צעיר יותר, הוא ילמד כל אחד מהם בצורה שונה". לילד קטן הוא ירבה בהסברים ופרטים, ידבר לאט, יצביע וידגים. לאדם מבוגר הוא יספק הסבר מצומצם יותר, שמננו ניתן להסיק ולהשלים לבד את הפערים.
10. אינטליגנציה קיומית
"זוהי האינטליגנציה של השאלות הגדולות. שאלות פילוסופיות. שאלות אומנותיות", מסביר גרדנר, "מה המשמעות של לאהוב? למה אנחנו מתים? מה צופן העתיד?" לדבריו זה חלק ממה שמייחד אותנו משאר בעלי חיים. "לציפור המחמד שלי יש אולי אינטליגנציה מוזיקלית גבוהה יותר, ולעכברים שמתרוצצים על הרצפה יש אולי יותר אינטליגנציה תנועתית, אבל לאף בעל חיים אחר אין אינטליגנציה קיומית. היכולת לחשוב על שאלות קיומיות היא חלק מן החוויה האנושית". גם כאן, כבר בגיל צעיר ניתן לראות את האינטליגנציה הזאת בפעולה. ילדים בני 5 שואלים תמיד "למה". "ההבדל בין ילד בן 5 לפילוסוף הוא שהילד לא מייחס חשיבות רבה כל -כך לתשובות, בעוד שפילוסופים ואחרים בעלי אינטליגנציה קיומית מפותחת מתעניינים מאוד באיך לתקוף שאלות מסוג זה".
אז כמה אינטליגנציות יש באמת? ומה משמעותן? " זה לא באמת משנה לי אם יש 10 או 12 אינטליגנציות". מתוודה גרדנר. "העיקר לשבור את המונופול של אינטליגנציה יחידה שמתייגת אותך לכל החיים". על אף שישנו קושי אמפירי בהוכחת התיאוריה הזו, והיא אינה חפה מפגמים, היא גורמת לנו לפקפק בהרבה תפיסות קיימות ומאלצת אותנו לבחון מחדש את הגישות שלנו בתחומים כמו חינוך, הורות, וניהול עובדים. במקום לאלץ את עצמנו לתבניות והשיטות המוכרות, כשאנו נותנים לגיטימציה לסוגי אינטליגנציה, למידה ומוטיבציה שונים, אנחנו פותחים לעצמנו ולאחרים צוהר לסוגים נוספים של הצלחה.
אם כך, האם כדאי לטפח את האינטליגנציות החזקות שלנו, או דווקא להשקיע את זמננו בחיזוק החלשות? האם יש לשנות את הגישות החינוכיות ולפתח מבחני וכלי הערכה חדשים? מכיוון שאלו שאלות ערכיות וסובייקטיביות, אין המדע מסוגל לענות עליהן, כמו גם על שאלות נוספות שעולות מת האינטליגנציות המרובות. אך למזלנו, היכן שהחשיבה הלוגית אינה יכולה לספק את התשובות, יכולות להרהר בהן האינטליגנציות האחרות שלנו ולמצוא את התשובות שמתאימות בדיוק לנו.
תמונת כותרת: Pierre Bamin on Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
בינה מלאכותית מול אינטליגנציה רגשית – ידה של מי תהיה על העליונה?
להיות שובבים בטוב טעם – כשאינטליגנציה פוגשת אינטליגנציה רגשית
האינטליגנציה החבויה בכפות ידינו מחכה להתגלות – עבודה עם האצבעות כמשל לחיים
עוד מרדיו מהות החיים:
אסימונים: כיצד ניתן לטפח בילדינו אינטליגנציות שונות ומגוונות שיסייעו להם בבגרות
