הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

מרומא העתיקה ועד עידן G5 – מדוע אנחנו נמשכים לתיאוריות קונספירציה?


הנטייה לאמונה בתיאוריות קונספירציה היא לא רק נחלתם של קבוצות שוליים קיצוניות. מתברר שכל בני האדם שותפים לה במידה זו או אחרת, מאז ומעולם. מה גורם לנו להאמין דווקא ברעיונות שמערערים על אמונות היסוד הבסיסיות ביותר של כל השאר? בואו נצלול יחד במורד מחילת הארנב. 


ירדן להבי | 6 ביוני, 2022

האם יכול להיות שכל מה שאנו חושבים על העולם לא נכון? כדור הארץ לא באמת עגול, הנחיתה על הירח מעולם לא התרחשה, והפוליטיקה העולמית נשלטת בידי מסדר אליטיסטי סודי ועתיק יומין?

נראה כי בעידן המידע שבו אנו מופצצים במסרים, חדשות ותכנים מכל עבר, נוצר בקלות כר פורה להתפשטותם של רעיונות ודעות מכל סוג. אין פלא שזוהי שעתן היפה של מה שמכונה "תיאוריית קונספירציה", שאותה מגדיר פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת מיאמי ג'וזף אושינסקי כ"תפיסה לפיה קבוצה קטנה של גורמים בעלי עוצמה פועלת בסודיות לטובת האינטרס האישי שלהם נגד טובת הכלל, בדרכים של כוחניות ומרמה שעדיין לא התגלו באופן רשמי".

ואולם, התפשטותן של תיאוריות קונספירציה אינה ייחודית רק לעידן שלנו. נראה שהן מלוות אותנו משחר ההיסטוריה. במאמר באתר Medium, ממשיך ומביא הכותב רוברט רוב בריט את דבריו של  אושינסקי. הוא מספר על כך שנאמר על הקיסר הרומי נירון, למשל, שקשר קשר לשריפת רומא בשנת 64 לספירה, למרות שאין ראיות משכנעות לכך שעשה זאת. במאה ה-16 נחשדה אליזבת' מלכת אנגליה בכך שהיא גבר בתחפושת, ובסוף המאה ה-17 הוצאו בארצות הברית להורג נשים באשמת כישופים וקשירת קשר עם השטן. תיאוריות לגבי הארגון האינטלקטואלי "האילומינטי", מלוות אותו עוד מן המאה ה-18, אז נאמר עליו כי תכנן את המהפכה הצרפתית ועד היום יש שמאמינים כי הוא מנהל את העולם מאחורי הקלעים.

"בני אדם האמינו בתיאוריות קונספירציה מאז ומעולם", טוען אושינסקי. "אפשר למצוא ראיות לכך עוד מימי קדם, ואין זה מן הנמנע שהן אינן רווחות יותר עכשיו מאשר בכל זמן אחר". יתרה מכך, הוא מסביר שהנטייה הזו היא אינה מנת חלקם של מעטים בשוליים בלבד. "לכולנו יש נטייה במידה כזו או אחרת לראות אירועים ונסיבות כתוצאה של קונספירציה", הוא כותב. לדבריו, כולנו נעים על סקאלה שאותה הוא מכנה "מימד הקונספירציה", כאשר בקצה האחד שלה מצויים מי שלעולם אינם מאמינים בתיאוריות כאלו, ובקצה האחר – אלו שחושדים שקונספירציות קיימות מאחורי כל דבר.

מהיכן המשיכה של רבים מאיתנו לנרטיבים לא פופולאריים שעשויים להיראות לאחרים סביבנו מופרכים לגמרי? ומדוע אצל חלקינו נטייה זו חזקה יותר מאשר אצל אחרים?

לחבר את הנקודות

חוקרת המוח שאנון אודל מציעה בסרטון מבית Inverse הסברים אפשריים לתופעה. לדבריה, אחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה שהמוח שלנו מחווט לזיהוי תבניות. מיומנות זו חיונית להישרדות האדם. היכולת לקשר בין עננים אפורים לסופה מתקרבת, או בין רשרוש בשיחים לבין טורף מסוכן – הייתה יכולה פעמים רבות להיות ההבדל בין חיים למוות. 

אודל מסבירה שככל שהמוח האנושי התפתח כך גם השתכללה היכולת לזהות תבניות, וכתוצאה גדלה גם הנטייה לכך. היא נהייתה כה יעילה, עד כדי כך שלעיתים היא עובדת שעות נוספות ומזהה תבניות גם היכן שאין קשר אמיתי בין הגורמים. תופעה זו נקראת "תפיסת דפוס אשלייתית" וחוקרים מאמינים שיש לה תפקיד חשוב באמונה בתיאוריות קונספירציה. 

כך, למשל, עלה בניסוי שבו נבדקים הטילו מטבע ונתבקשו לבחון את התוצאות. אודל מספרת שנמצא כי אלו ביניהם שזיהו תבנית בתוצאות האקראיות האמינו גם לפחות בתיאוריית קונספירציה ידועה אחת. יתרה מזו, נבדקים שקראו על תיאוריות קונספירציה לפני הניסוי, נטו לאחר מכן להתחיל לזהות דפוסים בתוצאות הטלת המטבע.

"ככל שהמוח האנושי התפתח כך גם השתכללה היכולת לזהות תבניות, וכתוצאה גדלה גם הנטייה לכך. היא נהייתה כה יעילה, עד כדי כך שלעיתים היא עובדת שעות נוספות ומזהה תבניות גם היכן שאין קשר אמיתי בין הגורמים".

עוד מסבירה אודל שחוקרים מאמינים כי שחקן חשוב נוסף מעורב במשיכה לתיאוריות קונספירציה: הורמון הדופמין, מוליך עצבי שמעורב במנגנון הגמול וקבלת ההחלטות במוח. מחקרים מצאו ש"אנשים בעלי רמות גבוהות של דופמין חופשי נטו גם להאמין לפחות בתיאוריית קונספירציה אחת", היא אומרת. ומעבר לכך, כאשר תרופה שמגבירה את רמת הדופמין ניתנה לנבדקים שהעידו על עצמם שאינם מאמינים בתיאוריות קונספירציה, הם החלו להראות נטיות שאופייניות ל"מאמינים" וזיהו תבניות בצורות אקראיות.

אודל מציינת כי מרגע שזוהתה תבנית נכנס לפעולה במוחנו מנגנון פסיכולוגי עוצמתי נוסף: הטיית האישור. כשהמוח מגיע למסקנה מסוימת, הוא מתחיל לשים לב יותר ולהפנים מידע שתומך במסקנה זו, ונוטה להתעלם ממידע שסותר אותה. בדומה לאלגוריתם הרשתות החברתיות, שדואג לחשוף אותנו ליותר ויותר תכנים שזיהה שמעניינים אותנו – ובתוך כך פחות לתכנים אחרים – גם הטיית האישור גורמת ליצירת "חדר תהודה" שרק מחזק לנו את מה שאנו מאמינים בו מלכתחילה. כך, היא מסבירה, מאמינים בתיאוריות קונספירציה מוצאים בקלות ראיות שמחזקות את אמונתם. נראה שזו גם הסיבה לכך שלדברי פרופסור אושינסקי "אלו מאיתנו בעלי נטייה חזקה לאמונה בתיאוריות קונספירציה כהסבר לאירועים או נסיבות, יפנו בדרך כלל לנרטיבים שיאשימו אנשים שאנו לא אוהבים מלכתחילה". 

לעשות סדר בכאוס

סיבה נוספת שבגינה אנו עשויים להימשך לתיאוריות קונספירציה היא שהן מעניקות לנו תחושת שייכות. תהליכי סוציאליזציה וזהות קבוצתית עומדים גם הם מאחורי הנטייה הזו, מסביר אושינסקי. "בני אדם לומדים על מתן אמון בגורמי סמכות מהוריהם, ממוריהם, מחבריהם ומהתקשורת שהם צורכים", הוא כותב. "השקפת העולם שלנו עשויה להיות מושפעת מאוד מזהות הקבוצה והרצון להרגיש שייך". כך, אנשים בעלי נטיות להאמין בתיאוריות קונספירציה יפנו לכאלו שמחזקות את האידיאולוגיה והזהות הקבוצתית שלהם. למשל, אדם בעל דעות פוליטיות ימניות קיצוניות עשוי להאמין בנרטיב לפיו גופים חילוניים מנסים לפעול כנגד גופי דת ולחבל בדברי האל, ומנגד אדם חילוני עם השקפות קומוניסטיות עשוי להאמין בתיאוריה שלפיה תאגידים קפיטליסטים קושרים קשר לעשוק ולדכא את הציבור, ושאליטה מצומצמת של 1% שולטת בכל שאר האוכלוסייה. 

מעבר לכך, נראה גם שתיאוריות כאלו עשויות להעניק לנו תחושת סדר ושליטה בעולם כאוטי. מרקו קוביק וטוביאס פושלין, חוקרים מאוניברסיטת ציריך, טוענים שהיגיון קונספירטיבי הוא למעשה מנגנון התמודדות. לדבריהם במאמר במגזין Big Think, תיאוריות קונספירציה מאפשרות לנו להסביר לעצמנו מדוע העולם סביבנו לא תמיד מתנהל כפי שהיינו רוצים: הוא כפוף לכוחות שמעבר לשליטתנו. "העיסוק בתיאוריות קונספירציה מסייע לנו לצקת מעט היגיון בחוסר הוודאות", מסבירים החוקרים. לטענתם, ייתכן שזה מסביר את הקשר הנטען בין נטייה לאמונה בתיאוריות קונספירציה לבין מנגנון החשיבה ההסתברותית – ניסיונו של המוח לצפות את העתיד ולצמצם אי-ודאות. לפי המאמר, מחקר שערכו באוניברסיטת ציריך הדגים כי מקורה של ההעדפה לתיאוריות קשר עשוי להיות בהטיה קוגניטיבית אחרת שקשורה להסתברויות נמוכות. המחקר מצא שאנשים נוטים יותר להאמין לתיאוריות קונספירציה ככל שיורדת הסבירות שהאירוע שהן מספקות הסבר עבורו יתרחש במציאות. 

"בדומה לאלגוריתם הרשתות החברתיות, שדואג לחשוף אותנו ליותר ויותר תכנים שזיהה שמעניינים אותנו –ובתוך כך פחות לתכנים אחרים – גם הטיית האישור גורמת ליצירת "חדר תהודה" שרק מחזק לנו את מה שאנו מאמינים בו מלכתחילה".

כך למשל, באחד הניסויים שבוצעו במסגרת המחקר הוצג לנבדקים מקרה היפותטי שבו עיתונאי כלשהו נמצא מת בדירתו כאשר סיבת המוות הרשמית היא התקף לב. עוד סופר לנבדקים שלפי הרופאים, ההסתברות לכך שאדם בעל נתונים הדומים לזה של העיתונאי ימות מהתקף לב היא X אחוזים, כאשר לכל קבוצת נבדקים הוצגה הסתברות אחרת: 1%, 25%, 75%, ו- 99%. לאחר מכן נשאלו הנבדקים מה הסבירות לדעתם שהעיתונאי באמת נפטר מהתקף לב, ומה הסבירות לדעתם שהוא בכלל נרצח.

החוקרים גילו שככל שהוצגו בפניהם אחוזי סבירות נמוכים יותר להתרחשותו של התקף לב, כך נטו יותר הנבדקים להאמין שהסיבה האמיתית למותו של העיתונאי היא רצח. ייתכן שזו הסיבה שרבות מתיאוריות הקונספירציה נקשרות באירועים או בנסיבות יוצאי דופן ובלתי שגרתיים. 

האמת נמצאת אי-שם

אין זה פלא אפוא שרבים מאיתנו נמשכים לתיאוריות קונספירציה. לפי אושינסקי, נטייה זו עשויה לעלות על רקע של תחושות כמו חרדה, ניכור וחוסר שליטה. על כן, אם חברה מסוימת חוששת מהתערערותה כתוצאה מהתפשטותן של תיאוריות כאלו, הפתרון עשוי להיות התייחסות לרגשות אלו. ואכן, אודל מוסיפה שמחקרים הראו כי העצמה של אנשים ועידודם לנקוט בפעולה בחייהם עשויים לסייע בהפחתת הדחף שלהם לחפש דפוסים במקומות שבהם הם לא קיימים.

בסופו של דבר, לכל אחד יש את האמת שלו, מזכיר ד"ר לפסיכולוגיה רוב ברות'רתון שמצוטט בהמשך מאמרו של בריט. "כאשר אנו מאמינים במשהו, האמונות שלנו לא נראות לנו כתוצר מוגזם של אידיאולוגיה קיצונית כלשהי. זה פשוט מרגיש נכון, ללא קשר לחולשות או להעדפות שלנו".

אם כך, איזו אמת היא הנכונה? ייתכן שרק ימים יגידו, וייתכן גם – במידה ש"הם" עושים את עבודתם נאמנה – שלעולם לא נדע.

תמונת כותרת: DedMityay on Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כשהסטייה מהנורמה הופכת לנורמה – איזון עדין בין יציבות הרוב לנוחות שבמגוון

ההרצאה השבועית של TED: החיים לצד בעלי דעות שונות הם שיצרו חברה מתורבתת

האומץ להטיל ספק בעצמנו – כיצד התמודדות עם סתירה מקרבת אותנו אל האמת?

עוד מרדיו מהות החיים:

תקשורת חיובית: מואב ורדי על גלובליזציה, חדשות וטלוויזיה בעידן הרשתות החברתיות