הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

בוגרים לגילכם או משכיני שלום תמידיים? למיקומנו במשפחה השפעה על כך


מיקומנו ברצף של אחים ואחיות משפיע בין השאר על סוג ההורות לה נזכה, ועל האנרגיה שנשקיע בעצמנו או באינטראקציה מסביב. למעשה, הוא פותח שרשרת נסיבות שמעצבת את הכישורים שנפתח ואת נטיות האופי שלנו. היכרות עם הדפוסים הרווחים יכולה לתת לנו נקודת מבט מעמיקה ומעניינת לגבי משפחותינו.


תום לב-ארי בייז | 27 בדצמבר, 2021

למי שלא קרא את הספר או צפה בסרט, אל דאגה, אנחנו לא הולכים לקלקל שום דבר. נשים קטנות, פרי עטה של לואיזה מיי אלקוט, מגולל את עלילותיהן של ארבע אחיות. הבכורה מג, בוגרת ואחראית, חולמת להתחתן ולגדל ילדים ביציבות כלכלית. השנייה ברצף, ג'ו, מרדנית ופרועה, רוצה להיות סופרת עצמאית בעולם שבו עצמאות היא נחלתם של גברים. השלישית והמוזיקלית בת', שכל מבוקשה הוא לנגן בנחת בפסנתר, מסתדרת עם כולן, נוחה וצייתנית. ובת הזקונים המפונקת והרברבנית איימי, שמפנטזת להיות ציירת מפורסמת ולחיות חיי מותרות.

כל אחת מהאחיות לבית משפחת מארץ' היא עולם ומלואו. כל כך שונות זו מזו שכמעט עולה הספק האם הן באמת נולדו לאותם זוג הורים. והאמנם?

על אף שאלו אותם שני אנשים שהביאו לעולם גם אותנו וגם את אחינו ואת אחיותינו, לא יהיה זה מופרך לטעון כי כל אחד מאיתנו זכה להורים שונים. הליבה היא אולי אותה ליבה, אבל הבגרות, הניסיון, הפנאי, הסטטוס הכלכלי וטיב הזוגיות – כל אלו ואחרים משתנים לאורך הזמן. יכול להיות שאם הפרש הגילאים הוא שנה, ההבדל יורגש פחות, אבל אפילו כעבור שנה מהיוולד הילד הראשון, רוב ההורים יעידו כי אינם מי שהיו קודם לכן.

לא רק כבני אדם הורים משתנים במרוצת השנים, אלא ש"ההיגיון הפשוט קובע כי עצם נוכחותם של אח או אחות מבטיח שנקבל יחס שונה מהורינו", מסבירה ד"ר לינדה ברג-גרוס בספרה מושגי יסוד בטיפול משפחתי. כלומר, באופן הכי קונקרטי, משנוסף ילד למשפחה עוגת המשאבים מתחלקת אחרת. ילד ראשון חווה את המעבר מבלעדיות לחלוקה וילד שני נולד לחלוקה שנתחיה הולכים ומצטמצמים בהיוולד השלישי, וכן הלאה.

"הילד השני נולד למעין תחרות סמויה. כדי להתבלט ולמצוא את מקומו הוא עשוי להשקיע את מירב מאמציו בלעמוד בסטנדרטים שמציב הבכור או להפוך שונה ממנו בתכלית".

נסיבות חיינו מחזקות נטיות אישיות מסוימות ומחלישות אחרות. הסטטוס המשפחתי השונה שאליו נולד כל ילד במשפחה משפיע על האופן שבו אישיותו מתעצבת. על סמך כך, ניתן להניח כי בני הזקונים, ילדי הסנדוויץ' והבכורים מביננו נוטים לחלוק תכונות אופי משותפות. כך למשל, על אף השונות הבסיסית שקיימת בין אדם לאדם, סביר להניח כי יש משהו מן המשותף לכל הבכורים שזכו לזמן אקסקלוסיבי עם הוריהם.

הראשון שמצא ראיות לקווי הדמיון היה המדען האנגלי פרנסיס גולטון, מסבירה לין ברגר בכתבה ב-TIME. ב-1874 הוא ערך סקירה של 180 המדענים הבולטים של התקופה וזיהה כי רובם בכורים במשפחותיהם. לדבריה, אפשר לשייך זאת לרוח התקופה. בעידן הוויקטוריאני היה נהוג להשקיע את מירב המשאבים המשפחתיים בבכורים: להם הוקצב המימון להשכלה גבוהה ואילו יתר הילדים היו נשלחים לשרת בצבא. אבל הממצאים המשיכו להופיע גם עשרות עשורים אחר כך.

כבר לא מתעדפים בכורים כמו בתקופה הוויקטוריאנית. ועדיין, השינוי המבני יוצר דפוסים.

צילום: Everett Collection / Shutterstock

אחים – קווים לדמותם

מלבד כמה משפחות מלוכה שממשיכות לדגול ביוקרת הבכורה, "רוב תושבי המדינות המתועשות השתכנעו שיש לחלק אהבה, תשומת לב, זמן וירושה באופן שווה והוגן בין צאצאינו", כותבת ברגר. ועדיין, אי אפשר "לעקוף את העובדה שלילדים הראשונים, השניים והבאים יש נקודות התחלה שונות במקצת".

בשנות התשעים ולמשך 16 שנה חקר הפסיכולוג פרנק סאלוויי כמאה אלף נבדקים שחולקו לבכורים ולבני זקונים, סוקרת ד"ר שמרית היימן במאמר שפרסמה בכתב העת לקסי-קיי. הממצאים הובילו אותו למסקנה כי מקור השוני בין שתי הקבוצות מתחלק בין ארבעה פרמטרים עיקריים: הקצאת המשאבים של ההורים, היררכיית הדומיננטיות של האחים, הצורך הטבעי למצוא משבצת ייחודית בתוך התא המשפחתי וסטריאוטיפים על סדר ההולדה.

כדי להבין כיצד הפרמטרים הללו באים לידי ביטוי נעשה זום-אין על סיפור המסגרת התיאורטי של כל אחד מהאחים. יש לציין ששום דבר מהמתואר אינו הכרח. התיאוריה נבנתה סביב השינוי הרווח במבנה המשפחתי וכמובן שלעיתים הוא מורגש יותר ולעיתים פחות. לא זאת בלבד, אלא שישנם גם ילדים שהנטייה המולדת שלהם תוביל אותם להתנהג אחרת מהמתואר. ועדיין, אלה הם הקווים הכלליים כפי שנמצאו במחקרים רבים זולת זה. הבכור, לדברי היימן, גדל במשך תקופת זמן משמעותית כילד יחיד ללא מתחרים. "הוא נמצא בקשר קרוב ואינטנסיבי עם הוריו ונהנה מתשומת לב בחברת המבוגרים, מה שמאפשר לו לחקות אותם וללמוד מהם הרגלים וביטויים לשוניים". לצורך ההמחשה נחזור אל כוכבות הספר נשים קטנות. מג, בכורה קלאסית: צעירה בעלת גינונים של גברת, שואפת למשפחתיות ויציבות, מטרות שישרו נחת על הוריה. הוריו של הילד הראשון הם עדיין צעירים וחסרי ניסיון ביחס לעתיד. זה מאפשר התרגשות ושמחה בעוצמות גבוהות, מה שמהדק את הקשר לילדם, הפלא הראשון. אך לעיתים גם מהווה קרקע לבכור חרדתי הקשוב יתר על המידה למצבי הרוח של אימו. תואם לדמותה של מג.

"בשל ההשכלה של אחיו הגדולים, בן הזקונים גדל בסביבה האינטלקטואלית הכי ממריצה והישגיו משקפים זאת".

"כאשר נוספים אח או אחות, הבכור מוצא את עצמו 'מנושל ממעמדו' ומונע מל'הוכיח' את יכולותיו הטובות משל אחיו [...] ולשמר את מקומו אצל הוריו", כותבת היימן. ואכן, לא אחת הגעתו של אח שני מוציאה אגרסיות מפתיעות מהזאטוט הראשון. הבנה של הטלטלה שהוא חווה יכולה לשפר את היכולת שלנו לעזור לו ולרכך את המכה.

הילד השני נולד למעין תחרות סמויה, היא ממשיכה. כדי להתבלט ולמצוא את מקומו הוא עשוי להשקיע את מירב מאמציו בלעמוד בסטנדרטים שמציב הבכור או להפוך שונה ממנו בתכלית. "נמצא שילדים שניים הם פעלתניים, שובבים, חברותיים וכריזמטיים יותר בהשוואה לבכור", כותבת היימן ומתארת באופן מסויים את ג'ו, השנייה לבית משפחת מארץ'. ג'ו היא כמעט הנגטיב של מג, אחותה הבחורה. דיבורה פתוח וישיר, התנהגותה מחוספסת ובמטרותיה אין ולו קורטוב של צורך לרצות את ההורים. בת' היא השלישית ברצף ובתוך רביעייה גם היא נחשבת לילדת סנדוויץ'. אין זה מפתיע אם כן שאפיון הדמות שלה תואם חלקים אחרים בתיאוריה לגבי ילדי האמצע.

לאיזה תא משפחתי נולדנו?

ברג-גרוס כותבת בספרה כי הילד האמצעי הוא לרוב אשף באמנות המשא ומתן. את רוב חייו הוא מבלה בעמדת ביניים, לומד להסתדר גם עם 'נעלים' ממנו וגם עם 'נחותים' ממנו, מה שהופך אותו נוח לבריות. ממש כמו שמתוארת בת' הרגועה והשקטה. "הם מוגנים מפני ציפיותיהם הגבוהות של ההורים" שכבר מנותבות לבכור וכפי שתכף נראה, גם "מפני הגנת-היתר שלהם", אשר מנותבת לבן הזקונים. זה לא חייב להיות ככה אבל בבית משפחת מארץ' בת' די נחבאת אל הכלים. שטה עם הזרם מבלי לייצר טיפת חיכוך. "לילדים האמצעיים ההשקעה הגדולה ביותר במערכת האחים והקטנה ביותר במערכת ההורית", מוסיפה ברג-גרוס ומובילה אותנו הלאה לבני הזקונים שמסתמן כי אינם מושקעים באף אחת מהמערכות האלו כמו אחיהם.

"הילד האחרון מגיע [...] בסופה של תקופת הלידות ובתחילתה או בהמשכה של תקופת ההתבססות הכלכלית והחברתית של ההורים", כותבת היימן. הוא זוכה להורים מנוסים ובעלי ביטחון ולאחים שלעיתים מבוגרים ממנו בעשור. ברג-גרוס מוסיפה כי לאח הקטן יש בעצם גם הורים וגם אחים גדולים שעשויים לגונן יתר על המידה ולקחת על עצמם אחריות ברגעי משבר, "מה שיכול לגרום לו להקלה בטווח הקצר אבל לתחושת חוסר יכולת להתמודד בטווח הארוך". בן הזקונים הוא במובן מסוים ההזדמנות האחרונה להיות הורים לתינוק ויש שבאופן לא מודע הורים משמרים איתו קשר ילדותי יותר.

לפי היימן, קיים סיכוי שאותו ילד יפתח מעין "חוסר אונים נרכש" שיוביל אותו לחמוק מאחריות, להיות תלותי ולחפש אישורים למעשיו. באותה נשימה, מסבירה ברג-גרוס, בשל ההשכלה של אחיו הגדולים הוא גם גדל בסביבה האינטלקטואלית הכי ממריצה והישגיו משקפים זאת. והנה איימי, הקטנה מבין ארבע האחיות. קלה על ההדק, עסוקה בלי סוף בשאלה אם אחיותיה מרשות לה להצטרף אליהן או לא, חולמת לנסוע רחוק לגרוף את הצלחתה, ולהיות נאהבת ונערצת.

לכל משבצת במערך האחים מורכבויות וזוהר משלה. הראשון אולי סופג את כל ההתלמדות של ההורים אבל נהנה מההתרגשות של הפעם הראשונה, השני אולי נולד לפחות סבלנות ואנרגיה אבל נהנה מביטחון והתנהלות חלקה וברורה יותר. והאחרון? הוא אולי נהנה מכל הפינוקים אבל גם נשאר תלוי בהם לאורך זמן. בתור הורים, אם נבין את ההשפעה הגדולה והטכנית לחלוטין של המבנה ההיררכי שקיים בין אחים, אולי נחוש פחות אשמים על היחס השונה שמקבלים ילדינו. נזכיר לעצמנו שלכל מיקום על רצף האחאות יש יתרונות וחסרונות וכי אין זה בהכרח קשור בילד עצמו אלא בסיטואציה שאליה נולד. באופן דומה, כילדים להורים, אנחנו עשויים לגלות הבנה חדשה לטיב הקשר שלנו עם אחינו, אחיותינו והורינו בעצמם.

תמונת כותרת: Nathan Dumlao / Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

מהם התיוגים שאספנו בילדות וכיצד הם עיצבו את מי שאנחנו מאמינים שאנחנו?

כיצד ניתן להתמודד עם שחקן חדש במערכת? לידה מלמדת שיעור בדינמיקה קבוצתית

ציפיות מטילות צל על צידי אישיותינו המגוונים – מדוע וכיצד להוציא אותם אל האור?

עוד מרדיו מהות החיים:

הקול יחסים – איך לחזק את הקשר בין האחים בתקופה שבה כולנו בבית?