הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

הקירות יכולים לדבר – מה יצירות האמנות שתלויות בבתינו מספרות על האישיות שלנו?


נהוג לומר ש'על טעם וריח אין להתווכח', קל וחומר כשמדובר באמנות. בכל הנוגע ליצירות שערכן בעיקר אסתטי, האישיות הייחודית של כל אחד מאיתנו מהווה השפעה מכרעת על העדפותינו האמנותיות. האם על-ידי אבחון האישיות בכלים מדעיים ניתן לנבא את הטעם שלנו באמנות ולהיפך?


ירדן להבי | 13 בספטמבר, 2021

המילה הלועזית לאישיות – Personality  – מקורה במילה היוונית "פרסונה" שתיארה בימי קדם מסכת תיאטרון, ובהמשך גם את תמהיל תכונות האופי שעל השחקן היה לעטות יחד עם המסכה בעת ההצגה. הרומאים שאלו מאוחר יותר את המושג בכדי לתאר את מאפייני הנפש של בני האדם עצמם.

אז מהי בעצם אישיות? לאורך ההיסטוריה ניסו חוקרים מתחומים שונים לפצח את חידת האופי האנושי תוך שהם תולים את מקורו במגוון הסברים, החל מנוזלי גוף ועד למבנה הגולגולת. רוב התיאוריות נהגו לסווג את נפש האדם ל-4 טמפרמנטים עיקריים, שונים ונפרדים האחד מהשני. בשלהי המאה ה-19 נפרדה הפסיכולוגיה ממטריית הפילוסופיה והחלה לתפוס את מקומה כתחום מחקר עצמאי, ועם פרסום תורתו של פרויד התקבע המונח 'אישיות' כמכלול המנגנונים הנפשיים המניעים את ההתנהגות, את המחשבות ואת הרגשות של כל אחד מבני האדם. 

כיום, התיאוריה המקובלת ביותר בקרב חוקרים בתחום פסיכולוגיית האישיות הוא "מודל 5 הגדולות" שפותח בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 . על-פי Live Science, החידוש במודל זה הוא שבמקום לנסות לסווג אנשים לקטגוריות בינאריות של טיפוסים שונים, פסיכולוגים מתמקדים בתמהיל תכונות האופי השונות המרכיבות את המכלול. הם הגדירו 5 תכונות עיקריות –  פתיחות מחשבתית, נועם הליכות, מוחצנות, מצפוניות, ויציבות רגשית – ומתייחסים לכל תכונה כספקטרום, כאשר כל אחד מאיתנו שוכן איפשהו בין שני קצוות. מכיוון שכל סקאלת תכונות היא נפרדת ובלתי תלויה ברעותה, נוצרים אינסוף שילובים שמבטאים את כל קשת גוני האישיות. 

מחקרים מראים כי 5 התכונות חוצות תרבויות, וכי הן תואמות נבדקים מלא פחות מ-50 מדינות שונות. אומנם מחקר אחד הראה שאוכלוסיית כפר קטן של שבט ילידי מדרום אמריקה נעה על פני צירים של תכונות מרכזיות אחרות, אך נראה כי באוכלוסיות החיות בחברות מורכבות, גדולות ומתועשות, 5 התכונות הגדולות הן די אוניברסליות. 

 המעניין במודל הוא שמלבד היכולת שלו להסביר את ההשפעות העיקריות על אופיים והתנהגותם של אנשים, הוא נמצא גם פעמים רבות כמנבא טוב ליחסם לאמנות ולטעמם האישי. לפי מגזין Discover, כבר משנות ה-30 של המאה ה-20 מחקרים מצאו שהעדפות אמנותיות משמשות כמנבא חזק יותר למאפיינים אישיותיים מאשר נתונים דמוגרפיים כגון מעמד חברתי, גיל או מגדר.

 אם אתם מסתקרנים לדעת היכן אתם משתלבים במודל, תוכלו לבדוק זאת בעזרת אחד משאלוני האונליין הנפוצים ברשת. אך אם ברצונכם לבדוק זאת בדרך מעט יותר יצירתית, תוכלו לעשות זאת גם בעזרת ניתוח יצירות האמנות האהובות עליכם, על-פי הקטגוריות הבאות וממצאי המחקרים שהובאו במסגרת הקורס הפסיכולוגיה של האמנות מבית Canvas:

1. ציר הפתיחות המחשבתית או פתיחות לחוויות חדשות (Openness)

סקאלה זו נעה בין נטיות כמו הרפתקנות, הנאה מהתנסויות חדשות, סקרנות אינטלקטואלית, יצירתיות וגיוון בתחומי עניין, לבין נטיות כמו שמרנות, העדפת המוכר והיצמדות להרגלים קבועים.

אנשים הממוקמים גבוה בציר זה – כלומר  נוטים לקצה הפתוח – הם בעלי המשיכה הגדולה ביותר לאמנות מבין 5 התכונות, והם בעלי הנטייה הגבוהה ביותר לעסוק בה. מחקרים הראו כי הם נמשכים לאמנות מורכבת, כגון אומנות אבסטרקטית או סוריאליסטית. 

הם יעדיפו מוזיקה אינטנסיבית במיוחד או רגועה במיוחד, ויפגינו אהדה לרוק כבד ולמוזיקה קלאסית. 

נמצא שהם מעדיפים פחות מוזיקת פופ ויצירות אימפרסיוניסטיות, כנראה משום שז'אנרים אלו לא מאתגרים מספיק בעיניהם.

בצידה השני של הסקאלה, אנשים הנוטים לשמרנות יעדיפו בדרך-כלל יצירות אמנות ברורות וישירות הנוגעות בנושאים מסורתיים.

אנשים פתוחים יעדיפו אמנות מאתגרת –  אבסטרקטית או סוראליסטית
תמונה: Catwalker on Shutterstok


2. ציר המוחצנות מול מופנמות (
Extraversion)

בקצה העליון של הרצף נוכל למצוא אנשים שהם "מסמר הערב": חברותיים, שואבים אנרגיה מקהל, נהנים להיות במרכז העניינים, דברנים, מחפשים אינטראקציות חברתיות, מעורבים בחברה ואסרטיביים. בקצה השני נוכל למצוא את אלו שאוהבים את השקט שלהם ויודעים ליהנות גם לבדם. הם אינם בהכרח ביישנים, אלא פשוט שקטים יותר ומעדיפים לפעול בקבוצות קטנות או בגפם. 

 אנשים בקצה המוחצן יותר של ציר זה יש גישה חיובית כלפי אמנות. הם אוהבים להאזין למוזיקה – היא משפרת את מצב רוחם בעת הצורך והם נוהגים לשלב אותה בפעילויות היומיומיות שלהם. פעמים רבות ייהנו לצאת לרקוד.

 הם יימשכו לסגנונות של אמנות אבסטרקטית: קוביזם, אימפרסיוניזם, אמנות יפנית ואמנות קלאסית שמתאפיינת בדיוק בפרטים. 

הם פחות יעדיפו אמנות רומנטית עם נושא חופשי ובלתי מוגדר.

אמנות יפנית עשויה להיות אהובה על אנשים בעלי מוחצנות גבוהה.
תמונה: Aleksandra V on Shutterstock


3. ציר נועם ההליכות (
Agreeableness)

 אנשים בקצה האחד של ציר זה הם בעלי אופי חם, אדיב ומתחשב. הם נוטים לשתף פעולה בקלות ולסמוך על אחרים. לעומת זאת אלו מאתנו הממוקמים בקצהו השני של הציר מראים יותר חשדנות כלפי אחרים ופחות יעדיפו לשתף פעולה.

הנמצאים בקצה העליון של הסקאלה נוטים להתרגש מאמנות וממוזיקה, אבל בדרך כלל יבחרו שלא לקחת בה חלק בעצמם (לא נוהגים לצאת לרקוד או לשחק בהצגות).

 מחקרים לא מצאו העדפה מובהקת לסגנון אמנותי כשלהו אחד על פני אחרים, אך עם זאת נמצאה משיכה מסוימת לאימפרסיוניזם ולאמנות ייצוגית המציגות נופים או נושאים דתיים. כמו כן הראו המחקרים אהדה למוזיקה פופולארית וג'אז. 

 נעימי ההליכות ייטו להימנע מאמנות אבסטרקטית, מאמנות מן העולם או כזו שמציגה תרבויות שונות, מיצירות המציגות אלימות וממוזיקת רוק כבד.

נוף אימפרסיוניסטי קרוב לוודאי שיתחבב על אנשים נעימי הליכות.
תמונה:  Valery Rybakow on Shutterstock


4. ציר המצפוניות או המכוונות
(Conscientiousness)

בקצה האחד של הסקאלה נמצא אנשים מכווני מטרה, אחראיים, בעלי מוסר עבודה ומשמעת עצמית גבוהים, הישגיים, ומעשיים. כמו כן הם יהיו בדרך-כלל מתוכננים, מאורגנים ומסודרים. אלו שבקצה השני נוטים יותר לרשלנות, פיזור דעת, ספונטניות, פזיזות והנאה מן ההווה.

 מכווני המוסר נמשכים פחות לאמנות מבין כל הקטגוריות. הם ייטו פחות לעסוק בפעילויות כמו נגינה, צפייה בקונצרטים, ציור וקריאת שירה. כמו כן, הם חווים פחות "צמרמורות אסתטיות".

 העדפתם האמנותית תתרכז ביצירות ישירות, סימטריות, בסגנון אימפרסיוניסטי או בכאלו המציגות נושאים דתיים. בדרך כלל יתרחקו ממוזיקה אינטנסיבית דוגמת זו של הלהקות לד זפלין ו-The Who.

הסימטריה והנושא הדתי שבציור התקרה ימצאו חן אולי בעיני המכוונים שביננו, אך לא מספיק בשביל שיחושו צמרמורת.
תמונה: Renata Sedmakova on Shutterstock


5. ציר היציבות הרגשית (
Neuroticism)

אם נרצה להדגים מי הם האנשים שממוקמים גבוה בסקאלה זו, הרי ששני שמות מוכרים יספיקו לנו: הבמאי וודי אלן ודמותו של ג'ורג' קוסטנזה בסדרה סיינפלד. בקצה הרצף נמצא תכונות כמו דאגנות, חרדתיות, נוירוטיות ונטייה לחוות רגשות שליליים. בצידו הנמוך של הספקטרום ממוקמים אנשים מאוזנים בעלי רגש יציב.

 הדאגנים שביננו יעדיפו אמנות ייצוגית ורומנטית, הנוגעות בנושאים עצובים וגוונים כהים וקרים. באופן מפתיע נמצאה העדפה גם ליצירות פופ-ארט. הם ייטו להתרחק מאמנות קלאסית בעיקר בתחום האדריכלות ומיצירות בעלות צבעים חמים ובוהקים.

על-פי  Discover, ייתכן שהסיבה להעדפות אלו נעוצה בחלקה במנגנון הסריקה הוויזואלית שלהם. במחקר מ-2018 נמצא כי בעלי יציבות רגשית נמוכה מתמקדים בצידן השמאלי או התחתון של יצירות אמנות אבסטרקטיות, בזמן שרוב האנשים מתמקדים ברובע הימני-עליון של היצירות. כיוון זה מקושר עם האזורים במוח שאחראיים על תפיסת ראייה מרחבית וכן ממלאים תפקיד חשוב בעיבוד רגשות שמעוררת אמנות.    

פופ ארט רגשני: האם סרקתם את התמונה מימין או משמאל? 
תמונה: Jmcdermottillo on Shutterstock


תיאוריית "5 התכונות הגדולות" אינה חפה מפגמים. בנוסף לכך שאינה מייצגת תרבויות מאזורים מתפתחים, נשמעה ביקורת על כך שמחקרי האמנות התמקדו בעיקר בציורים דו-ממדיים ובקצת מוזיקה, וכי אלו אינם משקפים את מגוון המדיומים האמנותיים הקיימים בעולם. עם זאת, נכון להיום היא המקובלת ביותר בשימוש המדע ומשקפת את מרבית אוכלוסיית העולם.

ביקורת אמנות, אומנם, לעולם לא תהיה מדויקת כמו שאלון אבחון מקצועי, אבל נחמד לדעת שגם הקירות בביתו של אדם יכולים לספר לנו קצת על אודותיו.~

תמונת כותרת:  Beata Ratuszniak on Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

 כמה מן היצירות המרגיעות בעולם עושות זאת בדרך בלתי צפויה

 להביא את ההר אלינו – 11 סיורים וירטואליים מומלצים בכמה מהמוזיאונים החשובים בעולם

 האם יצר הסקרנות שלנו יכול ללכת רחוק מדי – מה מושך אותנו אל חוויות שכרוכות בגועל?

עוד מרדיו מהות החיים:

התבוננות יומית - האם יש לנו באמת צורך באמנות?