שימו לב לזה – "שאלת הקסם" שתפנה את הקשב שלכם לצדדים החיוביים של החיים


* כתבה זו מופיעה גם בגרסת אודיו בתחתית העמוד *

מנגנון הקשב הסלקטיבי שלנו אחראי לשלל אפקטים והטיות קוגניטיביות. הפסיכולוגיה המודרנית יודעת לרתום אותו בכדי להסב את תשומת ליבנו להיבטים הטובים בחיינו ולקדם אותנו לעבר העתיד האידיאלי שלנו, בעזרת שאלה אחת פשוטה.


ירדן להבי | 3 דצמבר, 2019

תארו לכם את הסיטואציה הבאה: אתם נמצאים באירוע חברתי ושקועים בשיחה עם מכר. ברקע מתנגנת מוזיקה לצד רחש בלתי פוסק של עשרות שיחות אחרות. לפתע אוזניכם צדות מישהו שמציין את שמכם בשיחה צדדית, וכל תשומת הלב שלכם כעת דרוכה ומכוונת אליו. נדמה שבדרך קסם, שמכם נשמע בקול רם יותר וגבר על כל רעשי הרקע, למרות שבפועל הוא לא נאמר בעוצמה גבוהה במיוחד.

התופעה, שחוקר הקוגניציה קולין צ'רי כינה "בעיית מסיבת הקוקטייל" במסגרת מחקרו משנות החמישים, היא למעשה אפקט ידוע בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. זוהי דוגמה אחת מיני רבות לפעילות המערכת הרטיקולרית במוח שאחראית על מנגנון הקשב הסלקטיבי שלנו – שבאחריותו לעורר ולהסב את תשומת הלב שלנו בכל פעם שיש גירוי סביבתי שנתפס כרלוונטי, ולסנן אותו מבעד לגירויים האחרים.

עתידות: אתם עומדים לשמוע על זה בכל מקום

דמיינו עוד סיטואציה מוכרת: אתם חושבים לקנות רכב חדש, ומתעניינים בדגם מסוים. עד מהרה אתם מתחילים לראות רכבים כאלו על הכביש שוב ושוב. נדמה שכולם נוהגים בהם פתאום. למרות שאולי נדמה לכם שזו קונספירציה שיווקית מתוחכמת, מדובר בעצם בהטיה קוגניטיבית נוספת של מערכת הקשב הסלקטיבי. הפעם מדובר ב"אפקט באדר-מיינהוף", על שם ארגון הטרור הרדיקלי שפעל בגרמניה בשנות השבעים. השם התמוה לתופעה ניתן בדיון אינטרנטי בנושא על ידי אחד המשתתפים שתיאר כיצד בתוך 24 שעות מהרגע ששמע לראשונה על הכנופיה נתקל בשמה שוב. הביטוי התקבע והתפשט גם לתרבות הפופולארית.

האם זו הפעם הראשונה שאתם נתקלים בשמה של אחת מהתופעות האלו? אל תדאגו, האפקט החביב ידאג לכך שהיא לא תהיה האחרונה.

ההסבר לאפקט באדר-מיינהוף נעוץ גם הוא במנגנון הקשב הסלקטיבי שנותן קדימות למידע חדש, ומהרגע שזה נלמד הוא יגרום לנו לחפש אותו בסביבה בצורה תת-מודעת. השילוב עם הטיית האישור ידאג לתת תשומת לב וחשיבות גבוהה במיוחד לרגעים שהמידע הזה אכן מופיע, ולאשרר אותו לעצמנו בכל פעם מחדש. אז זה לא שתדירות המקרים במציאות עולה פתאום, אלא שלפתע אנו נותנים תשומת לב מיוחדת למה שהיה קיים שם תמיד.

לשים את הפוקוס במרכז הפוקוס

בעשורים האחרונים, החלה הפסיכולוגיה להפנות את תשומת ליבה שלה אל עבר מנגנון הקשב הסלקטיבי שלנו, ולהבין את הפוטנציאל הגלום בו ואת יכולתו לעזור לנו להתמודד עם בעיות ולהגשים מטרות. ד"ר ריאן האוס מתאר ב–  Psychology Today את שיטת ה-Solution-focused Brief Therapy ("טיפול קצר-מועד ממוקד פתרון"), או בקיצור SFBT, כשיטת טיפול מהפכנית שנוצרה מתוך הרצון של מטפלים לעזור למטופליהם לפתור בעיות בחייהם בעזרת המשאבים שכבר קיימים בהם, ולסייע להם ליצור בעצמם את החיים הרצויים להם.

אך בניגוד לתהליכים פסיכולוגיים מסורתיים, המיקוד בטיפול הוא לא בבעיות ובעבר של המטופל (כמו, למשל, בפסיכואנליזה), אלא בהכוונתו לעבר העתיד האידיאלי עבורו, והסבת תשומת הלב שלו לפתרונות שיסייעו לו להגיע אליו.

אפקט באדר-מיינהוף: המוח מחפש ומבליט את מה שהיה שם תמיד.  צילום:  Austin Chan on Unsplash

טכניקה מרכזית בטיפול כזה היא "שאלת הקסם". המענה על השאלה הפשוטה לכאורה גורם למוח שלנו להפנות את הקשב לכיוונים חדשים, ולזהות פתאום אלמנטים ופתרונות חיוביים שלא שמנו לב אליהם עד כה. יתרה מכך, הוא רותם את כוח הקשב הסלקטיבי כדי להעניק קדימות למידע ה"חדש" הזה, ומבטיח שנמשיך לזהות ולאשרר אותו שוב ושוב בחיינו.

גדולתה של השאלה בהענקתה רווח כפול למטופל בזמן קצר יחסית: מצד אחד, נוצרת אצלו לראשונה יכולת לדמיין לעצמו עתיד חיובי, מה שמחליף את תחושות הייאוש בתחושות של הקלה, תקווה ואופטימיות. מצד שני, החזון שנוצר מהווה גשר בין אותו עתיד אידאלי להווה, ומיד מעלה פתרונות אפשריים ואופרטיביים המניעים את המטופל קדימה.

הקסם שהופך בעיה לפתרון ואתגר – לחזון

אז מהי אותה שאלה מסתורית? ישנם ניסוחים רבים אפשריים, אך העיקרון נשמר זהה. הנה תסריט לדוגמה של דו-שיח סביב שאלה כזאת:

שאלה: "דמיין שמגיע הלילה ואתה הולך לישון. במהלך הלילה מתרחש קסם, ובדרך נס הבעיה שמציקה לך נפתרה. בבוקר אתה מתעורר לחיים ללא הבעיה הזו. אילו דברים השתנו בחיים שלך? מהם הדברים שיכולים להצביע על כך שאירע נס במהלך הלילה והבעיה לא קיימת עוד?"

תשובה אפשרית יכולה להיות כזו שאינה יודעת להצביע על הדברים, או מחשבה שדברים כאלו לא יכולים להתקיים. למשל במצב של אבל על קרוב שנפטר שאינו יכול לקום לתחייה. השואל אז ימשיך ויאתגר:

"אם זה בכל זאת היה קורה, והאדם הזה היה חוזר לחייך, איזה שינוי זה היה מחולל?" כשהמטרה היא לחזור על השאלה שוב ושוב עד שעולה תשובה המתייחסת למה אותו אדם היה מעניק לו, אילו צרכים היה ממלא עבורו. לדוגמה, רגשות של ביטחון והערכה. בכך האדם מתחיל למעשה לתאר ולבנות את החזון לעתיד שהיה רוצה.

לאחר מכן אפשר לשאול שאלת המשך ממוקדת פתרון:

"מי או מה עוד בחייך יכול לגרום לך להרגיש כך?" שהמענה עליה מיד מעלה שלל אפשרויות מעודדות.

דוגמה נוספת לשאלת המשך של הנעה לפעולה יכולה להיות: "מה אתה מוכן לעשות / מה צריך לקרות כדי לקרב אליך עתיד כזה?"

שאלת הקסם ושאלות המשך בווריאציות שונות חושפות בזמן קצר את הצרכים של המטופל, ומעלות למודע את הדרכים שבהן הוא יכול לקבל מענה על אותם צרכים. ניתן להתאים אותן כמעט לכל תחום בחיים: בעיות אישיות, זוגיות, משפחה, קריירה, השגת מטרות ויעדים ועוד. אך המיוחד הוא שניתן גם לעשות איתן עבודה עצמית. בעזרת השאלות הנכונות נוכל ליצור לעצמינו חזון חדש ולהסב את המיקוד שלנו מהבעיות אל הפתרונות האפשריים. בכך ניתן למערכת הקשב הסלקטיבי לעשות את שלה ולהתחיל לזהות את הפתרונות האלו מתממשים הלכה למעשה בחיים שלנו, כצעדים ההולכים ומתקדמים אל עבר העתיד שאנחנו רוצים ליצור לעצמנו.

תמונת כותרת: Shounen21 on Unsplash

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.