הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

אתה יודע שהצלחת להשיג שליטה במשהו כשאתה לא חושש להתרשל קצת


20 במאי, 2019

רצפים יכולים להתרחש בכל שדרות החיים, מניצחונות ספורטיביים במגרש השכונתי, דרך הישגים בקריירה ועד לדברים סתמיים כמו פגישה מקרית עם מכר ביום מסוים בשבוע. מתוכננים או אקראיים, יש ברצפים משהו שגורם לנו להתמסר אליהם. מה הפסיכולוגיה שעומדת מאחוריהם, מתי הם הופכים להתמכרות וכיצד לנטרל את השפעתם?


בועז מזרחי

כמה שאנו אוהבים גל ירוק. גם כשאנחנו לא צריכים למהר וזמננו בידינו, אנו יודעים ליהנות מרצף טוב של רמזורים שמאפשר נסיעה נטולת עצירות. כשאחד הרמזורים יהפוך אדום וישבור את הרצף, אכזבה תחלחל אל לבנו, אף על פי שמבחינה מעשית אין לכך שום השלכה. וזה עוד במקרה שאין לנו כמעט שליטה על הרצף, מלבד ניחוש מושכל של התאמת מהירות הנסיעה.

עכשיו חשבו על מקרה נוסף. התחלתם לקרוא ספר ויצא שסיימתם אותו ביום שני. את הספר הבא שקראתם סיימתם גם כן ביום שני, וכך גם את השלישי. הבחנתם בכך בגלל שביום שני יש לכם משהו קבוע בלו"ז ושמתם לב שסיימתם לקרוא בצמוד לפעילות הקבועה הזו כבר שלוש פעמים בזו אחר זו. והנה, מבלי שהתכוונתם, נוצר לכם רצף. אלא שהפעם יש לכם שליטה עליו. הוא אמנם נפל עליכם בטעות, אבל האם תקטעו אותו, או שמרגע הזיהוי תנקטו פעולות במטרה לשמר אותו? הפסיכולוגיה האנושית מגלה כי האפשרות השנייה סבירה מאוד. בעניין זה מתעוררות שתי שאלות חשובות: מה הבעיה עם רצף הישגים? ומדוע יש לנו נטייה כזו? ננסה להשיב עליהן לפי הסדר.

כשרצפים הופכים להון חברתי

כדי להתחיל עלינו לערוך היכרות עם סנאפצ'ט. לאלה מביננו שטרם נחשפו, מדובר באפליקציה לשיתוף תמונות וקטעי וידיאו שניתן לערוך ולהוסיף אנימציות, פילטרים ושלל קישוטים. תמונה כזו מכונה בז'רגון האפליקטורי - סנאפ. קיימת אפשרות לשלוח סנאפ זמני שמוחק עצמו אחרי בין 10 ל-30 שניות, צ'ט רגיל ועוד מספר פיצ'רים. אבל זה שמעניין אותנו הוא רצף הסנאפים, רכיב מבריק שנועד לעודד שימוש. רצף מתחיל כאשר משתמש שולח סנאפ לחבר, וזה משיב לו תוך 24 שעות. כל זמן שחילוף הסנאפים ההדדי נשמר בגבול של 24 שעות מהסנאפ הקודם, הרצף נשמר והימים נספרים. ליד איש הקשר מופיע מספר הימים שבהם נשמר הרצף, וככל שהמספר הזה גדל האפליקציה מתגמלת את המשתמשים באייקונים של אש, לבבות מוזהבים וכן הלאה. חשוב לציין שאנשי הקשר מדורגים ברשימה על פי מספר ימי הרצף. אם חולפות 24 שעות ולא נשלח סנאפ, הרצף נשבר ומתחיל מאפס. רכיב מבריק נוסף הוא שעון חול שמופיע ליד איש הקשר במידה שהרצף עומד להישבר וטרם נשלח סנאפ.

עכשיו נגלה אילו תופעות מייצר הרצף של סנאפצ'ט בקרב בני נוער, קהל היעד העיקרי של האפליקציה. במאמר ב- Bloomberg מסבירה ליזט צ'אפמן ששמירה על רצף הפכה למשימה מרכזית בסדר יומם של ילדים ומתבגרים. היא מציגה אנקדוטות מייצגות של ההשפעה, כמו המקרה של אייבי רוג'רס, בת 15 מקליפורניה, שמספרת כי כאשר הוחרם הטלפון של ידיד ממישיגן הוא שלח לה את פרטי הכניסה כדי שתוכל לשמור את הרצפים שלו בזמן שהטלפון לא ברשותו. וזו לא תופעה נדירה, מתברר. עוד מספרת הצעירה: "לפעמים אני אשמור על רצף במהלך שיעור. אני פשוט אניח את הטלפון עם המסך כלפי מעלה ואצלם את התקרה". צעיר נוסף, ישעיה פיגורואה בן ה-18, אמר לצ'אפמן כי הוא לא אוהב שאנשים שולחים סנאפים סתמיים, אבל אם הרצף קרוב להיגמר הוא לא יהסס לנקוט באמצעי הזה.

רצף הסנאפים לא משקף את עוצמת החברות, אלא בונה אותה ככל שהוא מתמשך.

 קרדיט: AlesiaKan / Shutterstock.com

 

המשתמשים לא אוהבים לשבור את הרצפים, כיוון "שהם מסמלים את ההיררכיה של מערכות היחסים", מסבירה צ'אפמן. רוג'רס הצעירה, למשל, מקדישה לתחזוקת הקשרים כשלוש עד ארבע שעות ביום. לא נדיר שאנשים מגיעים לרצפים תלת ספרתיים, כלומר כמעט שנה שלמה של ימי סנאפים רצופים. בכתבה ב- Business Insider מרחיבה טיילור לורנץ על המנגנון הפסיכולוגי-חברתי שעומד בבסיס תופעת הרצף של האפליקציה –שהיא מכנה "ברירת המחדל למדידת הצלחה בסנאפצ'ט". גם היא משוחחת עם משתמשים שפותחים צוהר לעולם הסנאפים. אחת מהם, קייטי קלארק בת ה-13, אומרת כי "רצפים מפתחים רמת חברות בין אנשים. ככל שהרצף ארוך יותר כך אתם חברים טובים יותר". כלומר, אחת הסיבות לדבקות ברצף היא מתן תוקף לחברות. רפאל זינגר, בן 14 מלוס אנג'לס הסביר ללורנץ כי "אם אתה מפסיק [רצף] זה מראה שלא באמת אכפת לך מהחבר". לא משנה שבכך האפליקציה מחליפה בין התרנגולת לביצה – נזכיר שחלק מהילדים שולחים תמונות של עצמים סתמיים רק כדי לשמר את הרצף. האם הם מתחזקים את החברות או עבדים למספרים ולאייקונים?

נוסף לכך, מסבירה לורנץ, המשתמשים מסתמכים על הנתונים כדי לקבוע סטטוס חברתי. ככל שיש לך יותר רצפים וככל שהמספרים שלהם גבוהים יותר, זה מעיד על מעמד גבוה יותר. אם כך, מדובר בלולאה שמזינה את עצמה: ככל שיש יותר רצפים וככל שהם יותר ארוכים, המשתמשים צריכים להשקיע יותר זמן בתחזוקתם ובאותו זמן יותר ימים מונחים על הכף, כך שהם הופכים יותר מחויבים לאפליקציה. דפוסים אלה יכולים להיות מתורגמים להתמכרות ואף להתנהגות כפייתית. סם די מריה, בן 15 מניו יורק, מספר על חבר שהתקשר אליו באמצע הלילה ארבע פעמים עד שהעיר אותו, רק כדי לוודא שהם עדיין שומרים על רצף. אחד המתבגרים תיאר בפני לורנץ את שבירת הרצף כ"החמצת זריקת עונשין בכדורסל".

התנהגויות חיוביות אינן חסינות בפני התמסרות לרצף

בשלב זה מפתה לבוא בטענות לסנאפצ'ט ולתבוע הסברים, אבל אותנו יותר מעניין הצד של המשתמש, כיוון שלמידת הדפוס הזה יכולה לעזור לנו להתמודד עם תופעת הרצף מחוץ לספרת סנאפצ'ט. התמכרות לרצף יכולה להימצא במקומות שונים ומשונים בחיינו. ראשית, כפי שמראה קייטי היניי ב-The Cut, גם אפליקציות 'חיוביות' ללימוד שפה עושות שימוש ברצף ואף מציעות למשתמשים לשלם כדי להחזיר רצף שנשבר, וכך גם אפליקציות של תשחצים, של מעקב אחר צעדים וכן הלאה. לב העניין אינו אפליקציות כשלעצמן, אלא דפוסי ההתנהגות שלנו ביחס לרצפים. "כל המחזיקים ברצף חולקים את תחושת העצבות המציפה כשהרצף נשבר בסופו של דבר". היניי מעידה כי מהיכרות עם עצמה היא מתרחקת מרצפים. "אני מכירה את רגשות האשם והנטיות האובססיביות שלי".

היניי פנתה לאדם אלטר, פרופסור לשיווק מאוניברסיטת ניו יורק, כדי לברר מה מקור המשיכה שלנו לשמירה על רצפים. לדבריו, ככל שהרצף מתארך, לכאורה יש לנו יותר מה להפסיד. וכשאנו מוטרדים משבירת הרצף יותר מאשר הרווח שבשמירה על פעולה חיובית, "אז מתחילות הבעיות". למשל, "רצף שמביא אותך לעשות 10 אלפים צעדים בכל יום הוא טוב, עד שאתה סובל מפציעות וממשיך בכל זאת".

אם הבריאות היא מה שחשוב לנו, צריך לדעת מתי לוותר על שמירת הרצף.

בלב הבעיה נמצאת התפיסה שלנו לגבי שמירת רצף. בתרבות שלנו רצף הוא העדות האולטימטיבית להתמדה, המשכיות ויכולת לשמור על רמה גבוהה לאורך זמן. אבל, כפי שטוען אלטר, רצפים הם למעשה אדישים. עונת הכדורגל 2018/19 הייתה פנומנלית עבור מכבי תל אביב. הקבוצה זכתה באליפות בפער עצום של 31 נקודות מהמקום השני ושברה שיאים על ימין ועל שמאל. אבל באחד המשחקים האחרונים העונה הוכתמה וחגיגות האליפות לוו בתחושה של החמצה. קטנה, אבל החמצה. הסיבה לכך הייתה ההפסד היחיד של הקבוצה בעונה. הישג אדיר שכל קבוצה הייתה מתגאה בו, אבל מכיוון שהוא שבר רצף, זה צרב לאוהדים. לו היה ההפסד מתרחש באחד המשחקים הראשונים זה לא היה מציק כל כך. אמנם הקבוצה הייתה יכולה לזכות בעוד 3 נקודות, אבל במאבק האליפות הן היו חסרות חשיבות כבר מאמצע העונה. לשבירת הרצף השפעה זניחה עד אפסית על ההישג. זו המחשה לניטרליות של רצפים לעומת לחשיבות שאנו מייחסים להם.

יותר מזה, מסביר אלטר, "אפילו רצפים בשירות תועלת בריאותית או קוגניטיבית לרוב אינם הדרך הטובה ביותר להשיג תוצאות, וגמול שאנו צוברים מהרצפים עצמם הוא בדרך כלל די פסיכולוגי". לכן הוא ממליץ להימנע מהיקשרות לרצפים על ידי הכנסת שבירות מובנות להרגלים שלנו, "כמו יום חופשי בדיאטה [...] אחרת, רצפים ומטרות נוספות משתלטים על חיינו ומעוררים התנהגות פוגעת וכפייתית". אחת הסיבות לכך, מסבירה להיניי פרופסור לפסיכולוגיה וונדי ווד מאוניברסיטת דרום קליפורניה, היא ש"בזמן שהרגלים מבוססים יותר על זיכרון, רצפים מבוססים יותר על רגשות".

ליכולת לקום יש ערך רב יותר אחרי נפילה

הרצף נתפס כמשהו שיצרנו בעמל רב, וייתכן שהוא אכן כזה. כאמור, ככל שהוא גדל כך אנו מושקעים בו יותר בזמן וכפועל יוצא גם ברגש. "בעלות פשוטה גורמת לנו לחבב יותר דבר-מה, והרצפים שלנו בבעלותנו". קל וחומר כשאנו מתוגמלים על כך וכשרצף מתנפח לממדים חריגים. ואם אנו מנסים לייצר התנהגות חיובית, רגש שתלוי בשמירה על רצף הוא משענת קנה רצוץ. אם ההתנהגות הייתה פשוטה מאוד, הרצף לא היה מתוגמל כל כך. אנחנו, למשל, לא מלאים גאווה על כך שהופענו במשרד שלושה חודשים בלי להחסיר יום. הרצף מתגמל ככל שההתנהגות קשה יותר לביצוע, וככל שהיא קשה יותר, כך עולה הסיכוי שניכשל מדי פעם. לאורך זמן אין לכישלונות הללו משמעות, אבל אם אנו תולים את רגשותינו ברצף ולא בהתנהגות עצמה, שבירה שלו יכולה להוביל לשבירה מנטלית והפסקה של ההרגל.

כך שרצפים יכולים מצד אחד להוביל להתנהגות כפייתית, ומצד שני להוות נקודות שבר בהרגלים חיוביים שאנו שואפים ליצור. וממילא, יותר משרצף מעיד על עמידות וחסינות, מעידה על כך הנינוחות שבה אנו מקבלים את השבירה בהתנהגות. אנו יודעים שאנו מבוססים היטב בתחום מסוים כשיש לנו את החוסן ליפול מדי פעם בלי להיבהל. משול הדבר לעצם שנע מכוח האינרציה ואם ייעצר לא יוכל לשוב לנוע, לעומת עצם בעל כוח הנעה פנימי שיודע שגם אם הרמזור פתאום אדום, יוכל להמשיך לנוע כשיתחלף לירוק.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

ההרגלים הטקסיים שמסדרים לנו את החיים – כיצד הם משפיעים על המוח והנפש?

4 כללים לא רשמיים שאנו מרגישים מחויבים אליהם – אך שווים בדיקה מחודשת

אם זה מספיק חשוב לנו, אנחנו כבר נדאג לעשות את זה

עוד ממהות החיים

15.07.19
יכול להיות שהסתכלנו לא נכון על עיקרון האבולוציה? מה המוות מספר על תכלית החיים
11.07.19
ההרצאה השבועית של TED: ההפתעות שבאות כשסומכים על אחרים שישתמשו בשכל הישר
10.07.19
בישול ארוך על אש נמוכה – מדוע התקדמות מתונה ומתמשכת אפקטיבית יותר ללמידה והצלחה
08.07.19
מה ניתן ללמוד מהסחלב ומשן-הארי על פיתוח עוצמה נפשית גם בסיטואציות שליליות
04.07.19
ההרצאה השבועית של TED: היש טעם בכישורים ללא הביטחון העצמי להשתמש בהם?
03.07.19
קצת סדר בראש – מהי מדיטציה, האם לכל הטכניקות מטרה דומה וכיצד לבחור בתרגול הנכון לנו?
01.07.19
קטנות, אבל מעצבנות – מה לעשות עם הטרדות וההטרחות הפשוטות של היומיום?
27.06.19
ההרצאה השבועית של TED: די במחשבה על תוצאות מעשינו הטובים כדי להגביר אושר בחיים
26.06.19
האנשים ששהות בטבע היא הגדרת התפקיד שלהם – ומה זה עושה למצבם המנטלי
25.06.19
כשהופכים בעיות לדמויות ניתן לנהל מולן דיאלוג – משל הודי על ההתמודדות עם המיינד
24.06.19
אנחנו בלאו הכי נושמים – מדוע לא לעשות זאת בצורה שתפעיל מנגנון ביולוגי להפחתת מתח?
19.06.19
ההרצאה השבועית של TED: שינוי נסיבות החיים יעיל יותר מניסיון לשפר יכולת קוגניטיבית
19.06.19
זה לא סתם עניין סמנטי – כיצד ניתן לעשות את המעבר מהמתנה משמימה לציפייה מרגשת
18.06.19
מדוע חוויה רגשית מלאה חיונית לבריאותנו – וכיצד הגוף חושף את מה שאנו מדחיקים
17.06.19
מדוע כדאי לכול אחד להתנסות בפעילות יצירתית מדי פעם – לא משנה מה ובאיזה גיל
13.06.19
ההרצאה השבועית של TED: חמישה סממנים שעוזרים להבחין האם האהבה שלנו בריאה
12.06.19
מדוע חלקנו מאחרים כפייתיים ואחרים מקדימים – ואיך מאירה הפילוסופיה את הדפוסים שלנו?
10.06.19
טרנד 'היריב המושבע' מוכיח כי בתנאים הנכונים אפשר להפוך כמעט הכל לחיובי – אפילו קנאה
06.06.19
ההרצאה השבועית של TED: הלילה הוא הזמן שבו אנו קובעים את בריאותינו
05.06.19
גם אם אין לכם זמן – 7 תנוחות יוגה שאפשר לתרגל במשרד מבלי שאף אחד ישים לב