הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

שקט יכול להבהיר את המילים שלנו – אז מדוע אנחנו כל כך חוששים מפניו?


26 באוגוסט, 2018

"אל תדברו אלא אם אתם יכולים לשפר את הדממה". קשה לעקוב אחר מקור האמרה שמיוחסת, בין היתר, לסופר חורחה לואיס בורחס, למוהנדס גנדי, לקווייקרים ועוד. לא משנה מי הגה אותה, הוא אמנם דיבר על מילים, אבל הצליח לתמצת את כל הקונספט של מינימליזם: מצב ברירת המחדל הוא ריק, ויש למלא אותו אך ורק במידת הצורך. תורה אסתטית שלמה מבוססת על הרעיון של יראת כבוד כלפי ה"אין". היא מבטיחה שהחומר שאנו יוצרים הוא איכותי, נבחר בקפידה, מדויק ותמציתי. ללא סרח עודף.

מלחינים משתמשים בקונספט הזה ליצירה מוזיקלית. עבורם, להפסקות של שקט בין הצלילים יש אותה חשיבות כמו לתווים עצמם. וידיאו שהופק עבור תחנת המוזיקה הקלסית של רדיו מינסוטה ממחיש כיצד הפוגה בין הצלילים מעצבת למעשה את המוזיקה. "ההפסקות מייצגות את הסאונד שאנו לא שומעים", מוסבר בסרטון, "כלומר את השקט שבמוזיקה". כמו שקיימים אורכי צליל שונים, כך יש אורכי שקט שונים ויש להם השפעה קריטית על המוזיקה. הם מגדירים את הגבולות של הצלילים השונים, שאחרת היו רצופים ונשמעים כמו כאוס – רעש בלתי נגמר וחסר כל משמעות. משהו דומה לשיחת צופרים בין נהגים בפקק תנועה.

אפשר ממש לשמוע כיצד רבע הפסקה מעניקה למנגינה דגשים מיוחדים לעומת שמינית הפסקה ששומרת על זרימה. הקצב של המוזיקה נקבע על ידי רגעי השקט, וכך גם האווירה ושאר מאפייניה. כך שאם אתם נהנים ממוזיקה, אתם בהכרח יודעים להעריך את השקט ואת האפקט שלו, אפילו אם אתם לא מודעים לזה בזמן האזנה. אז מדוע כשזה נוגע לשיחה ולדיבור, שקט מפחיד אותנו?

הפה לא עומד בקצב של המוח

שתיקה מביכה היא רגע מטיל מורא שכולנו חווינו ורובנו עושים כל שביכולתנו להימנע ממנו. בשיחת חולין זה מצב שבו לשני הדוברים אין מה לומר, השיחה נקלעה למבוי סתום ונוצרת תחושה כאילו למפגש אין עוד הצדקה. החשש משקט בזמן דיבור אופייני לסיטואציות נוספות. חשבו על ריאיון עבודה, שיחת מכירה, העברת מצגת, הרצאה או נאום. מי מאיתנו נהנה לשמוע את עצמו שותק באחת מהאפשרויות הללו? בזמנים קשים אלה, שבהם אנו נרגשים והמילים לא תמיד קולחות, מסביר נוח זנדן ב-Harvard Business Review, "קל להישען על מילות מילוי". 'אההה', 'אההממ', 'כאילו' ודומיהן, הן הרוֹבָּה של הדיבור שלנו – חומר גנרי למילוי חורים שאמור לשוות מראה אחיד וחלק. אם כמות החורים שלנו קטנה אנחנו בהחלט יכולים להתחמק עם זה, שכן מילות המילוי הללו תיבלענה במרחב הגדול והלבן של הקיר. אבל אם יש לנו הרבה מאוד רגעי הפסקה, המילוי ניכר לעין. או יותר נכון, לאוזן.

הסיבה שאנו משתמשים במילות מילוי מלכתחילה, מסביר זנדן, היא שהן "עשויות לאפשר לנו רגע לאסוף את המחשבות לפני שאנו ממשיכים, ובמקרים מסוימים הן יכולות להוות סמנים שימושיים לכך שעל הקהל להקדיש תשומת לב מיוחדת למה שהולך להיאמר". יחד עם זאת, כאשר אנו מציפים את הדיבור ב'אהה' ו'אההממ', הוא ממשיך, זה כבר מסיח את הדעת מהמסר ופוגע באמינות שלנו כדוברים. זה היגיון פשוט – למילות המילוי אין כל משמעות, וככל שיש יותר מהן, המוח של המאזין צריך לעבוד קשה יותר בסינון הצלילים והפקת המשמעות. כל מאזין והנקודה שלו – אבל בסוף כולנו נשברים כשאנו שומעים את המילויים, ובמקום לחשוב על הדברים אנו חושבים על הדובר וכמה פעמים אפשר להגיד 'כאילו' באותו משפט.

זנדן, שהקים ועומד בראש חברת מחקר וייעוץ לתקשורת בינאישית, מסביר כי "אנו מתמללים את ההיסוסים שלנו כיוון שעברנו התניה למלא את החסר אפילו כשאין לנו מה לומר". ייתכן שאנו חושבים שבאמצעות צליל אנו מחזיקים את תשומת הלב של המאזין, בזמן ששקט יוביל אותנו לאבד את האחיזה בו, שכן אין לנו עוד מה לומר. אך בפועל התוצאה הפוכה: צלילים חסרי משמעות דווקא מפריעים למאזין, ואילו רגעי הפסקה שקטים שומרים אותו דרוך. ניתוח כמותי של דיבור ומילות מילוי שערכה חברתו של זנדן העלה כי התדירות האידיאלית היא מילת מילוי אחת לכל דקת דיבור, כשהקצב של אדם ממוצע עומד על חמש מילות מילוי בדקה. אלה הם לא מעט רגעים שעל המאזין לסנן מהתוכן שלנו, כשכל אחד מהם עלול להיות הפרצה שדרכה יחמוק לו הלאה מאיתנו.

"החדשות הטובות הן", טוען זנדן, "שאפשר להפוך את החיסרון לחוזקה באמצעות החלפת המילוי בהפסקה". הוא מסביר כי שיחות מאופיינות בהפסקות קצרות, בינוניות וארוכות, כאשר הארוכות במיוחד מסייעות לדוברים מוכשרים להדגיש נקודה. זה מקביל בדיוק להסבר על תפקיד השקט בין צלילים במוזיקה. אבל במקרה של דיבור, הנתונים של זנדן מצביעים על חסך בהפסקות אצל האדם הממוצע. הוא טוען כי אנחנו נרתעים משימוש בשקט בין מילים כיוון שהוא נשמע לנו כמו חלל ארוך מכפי שהוא באמת. "זה קורה בגלל שאנו חושבים מהר משאנו מדברים. על פי מחקרים שערכנו, מקצוען מממוצע מדבר בקצב של כ-150 מילים בדקה [...] אך אנו חושבים במהירות של 400 מילים בדקה". הפער הזה משבש את תפיסת הזמן וגורם לכל שנייה להרגיש ארוכה יותר, מה שמוביל אותנו לחרדה משתיקה מביכה.

שקט מתוזמן מראש כמו במלודיה מרגשת

עבור המאזינים, לעומת זאת, שנייה או שתיים של שקט הן לחלוטין עניין מתקבל על הדעת. כשהשימוש בהן נעשה בתדירות סבירה, ההפסקות יכולות אף לחדד ולחזק את המסר שלנו. הן מאפשרות לארגן את המחשבות, להפחית מתח בזמן דיבור ואף לשמש כהשהיה טקטית ליצירת אפקט דרמטי. בשונה ממילות מילוי, "הפסקה גורמת לנו להישמע בטוחים ובשליטה, בזמן ששימוש יתר במילות מילוי מסיח את הדעת וגורם לנו להישמע כאילו אנו לא יודעים מה לומר".

צמד מהגרים מפקיסטן ומהודו שחווה קשיים בשיחה באנגלית פיתח אפליקציה לניתוח הדיבור ולניטור כמות מילות המילוי, הקצב ושאר היבטי שיח. באמצעות הקלטה, מאפשר האלגוריתם לזהות את מידת השימוש שלנו ולשפר אותנו בהתאם. על פי ג'ון קונברס טואנסנד ב-Fast Company, האפליקציה זמינה רק לשיפור האנגלית וקיימת גרסה עבור מכשירי אנדרואיד בלבד. ומכל מקום, לדבריו יש לה עוד דרך לעבור כדי להיות מושלמת. אבל היא מוכיחה כי מדובר בנושא שנוגע לרבים, וכי יש דרכים להתמודד עימו. זנדן מציג דרכים נגישות יותר עבור רובנו, אבל נראה כי הן פועלות על פי אותם עקרונות. ראשית, הוא טוען, כדי לאמץ שקט במקום להיתפס על צלילי סרק יש להיות מודעים לדיבור שלנו. במקום אפליקציה שתקליט אותנו אנו יכולים להשתמש באמצעים מוכרים כמו מכשיר הקלטה שזמין כאפליקציה סלולרית, או האפשרות הישנה והטובה – חבר שיאזין לנו. הוא מציע 'להרים דגל' בכל פעם שאנו משתמשים במילות מילוי, כלומר ללוות אותן במחוות גופניות כמו מחיאת כף או טפיחה על הרגל, כדי ליצור התניה שתבליט אותן. בשלב הבא יש לחזור על התרגול, אך במקום להרים דגל - לנסות להיות בשקט בין המילים. זה לא חייב להיות בהכרח דבר שבשגרה, אבל אם יש לנו שיחה או נאום חשובים, זנדן מאמין כי זה בהחלט צריך להיכנס ללו"ז ההכנות שלנו. לדבריו זה המפתח העיקרי, שכן ככל שנבוא מוכנים יותר, הדיבור שלנו יהיה שוטף יותר – הן בגלל שליטה חזקה בחומר שבתורה תפחית את מידת הלחץ, והן משום שהרווח בין המילים יעזור ללכוד ולתמרן את הקשב של המאזין, ולא להיפך.

כשיש לנו דבר מה חשוב לומר, השאיפה היא שכמה שיותר מידע ייקלט בצורה המדויקת ביותר שאפשר. התחרות על תשומת הלב של המאזין היא אדירה, בייחוד בתקופתנו. אז אפשר לחשוב על עצמנו כמנצחים שמשחילים הפסקות שקטות בצורה מחושבת מראש כדי ליצור קומפוזיציה מהפנטת של דיבור. כשם שהם רותמים את השקט לארגון המוזיקה, כך אנו יכולים למנף אותו כדי לארגן את המחשבות, שלנו ושל המאזינים לנו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

כשאנו מאפשרים לאחרים להתבטא אנחנו לומדים רבות גם על עצמנו

סגולותיו של הרעש הלבן – מדוע דווקא זמזום רקע חסר פשר מסייע לעתים לריכוז ויצירתיות?

המקום שבו תשמעו את הדם זורם בעורקים – האם ניתן לחוות דממה מוחלטת ומה השפעותיה?

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

17.09.18
ספרים – כדאי שיהיו בסביבה, גם אם אין לנו זמן או כוונה לקרוא אותם עד המילה האחרונה
16.09.18
3 מדרגות של משמעות – פילוסופיית היצירה של ג'ים קארי, לו ריד ואנדריי טרקובסקי
13.09.18
ההרצאה השבועית של TED: מעגלי ההשפעה שלנו רחבים משנדמה לנו
12.09.18
מהו מצב ה'סופר-פלואו' של המוח - ומה אפשר ללמוד מספורט אתגרי כדי להגיע אליו
06.09.18
ההרצאה השבועית של TED: חייכו יותר, זה יכול להאריך את חייכם
05.09.18
ממדיטציה ועד מטעי אבוקדו – 3 דברים שאפשר ללמוד על התחדשות ממקורות מפתיעים
04.09.18
סוד השלווה של הים הסוער – מדוע אנו מוצאים נחת רוח מול הגלים הנשברים?
03.09.18
האם הציפיות שלנו ממערכות היחסים מציאותיות? ומה יש לילד שבתוכנו לומר בנושא?
30.08.18
ההרצאה השבועית של TED: מזל נמצא סביבנו תמיד, אך כיצד להטות אותו לכיווננו?
29.08.18
סדר מתוך כאוס – פיזיקאים מנסים להסביר את העיקרון האניגמטי של היווצרות החיים
28.08.18
מהם שני הגורמים שמשפיעים על הצלחה של ילדים? רמז, בית הספר הוא לא בדיוק אחד מהם
26.08.18
שקט יכול להבהיר את המילים שלנו – אז מדוע אנחנו כל כך חוששים מפניו?
23.08.18
ההרצאה השבועית של TED: הזינוק הבא של המוח האנושי נמצא מעבר לפינה
22.08.18
בכל פעם שאנחנו משחררים מטען מהעבר, מתפנה מקום לדברים חדשים וטובים
21.08.18
פילוסופיית הקינטסוגי היפנית: השברים והפגמים דווקא מוסיפים לנו ערך ויופי
20.08.18
מי בונה בלילות את בתי הפיות בקנזס? סיפורו המסתורי של יער הגחליליות
19.08.18
מדוע כשאנו מאלצים את עצמנו זה בדרך כלל לא עובד? הטיעון בעד להרפות ולזרום עם מה שבא
16.08.18
ההרצאה השבועית של TED: הנוירולוגית שתגרום לכם להתגלגל מצחוק
15.08.18
המדע שמסביר מדוע אנו כל-כך אוהבים לטוס לחו"ל
14.08.18
17 ציטוטים על מוזיקה – הכוח המאגי היחיד בעל חותמת מדעית