הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ההרצאה השבועית של TED: היתרונות המגוונים של חלומות באישון לילה


10 במאי, 2018

הבקרים שבהם אנו מתעוררים מחלום נראים אחרת. תחושה מיוחדת מלווה אותם, כאילו אירוע על-טבעי התרחש בלילה, שאינו עולה בקנה אחד עם חוקי המציאות שאנו מכירים ומצייתים להם. אולי חזרנו לשנות ילדותנו, אולי היינו בשני מקומות בו זמנית, ואולי שתי מציאויות שונות בתכלית התמזגו לעלילה שאיכשהו הייתה מאוד הגיונית בחלום ועתה היא גורמת לנו להטיל ספק במידת שפיותנו. האדם התברך במוח כה רציונלי וביכולת חשיבה כה בהירה, שלא ממש ברור מה קורה שם באישון ליל, כאשר אנחנו עוזבים את המושכות ומאפשרים לתודעה לשוטט חופשי במחוזות עלומים – ולמה זה קורה.

לאורך ההיסטוריה, כפי שמסביר סרטון אנימציה של TEDEd, העלו בני האדם מגוון השערות לגבי חלומות, וניסו לפצח את תוכנם על פי מפתחות ותיאוריות שונים. מאמץ זה לא הניב תשובות מספקות והיום המסע לפענוח תופעת החלימה נמשך בשדות נוספים, בעיקר בתחום הנוירולוגיה והפסיכולוגיה, כשחלק מהתיאוריות עוסקות בתוכן החלומות ואחרות - בעצם הסיבה לקיום התופעה. אבל גם הכלים המתקדמים שיש בידינו כיום לא מספקים תוצאות חד-משמעיות, אלא יותר השערות מלומדות. ואולי זה לא כל כך צריך להפתיע אותנו. קשה לנו לחקור את המוח הער, קל וחומר כשהוא במצב שינה.

מה בכל זאת אנחנו יכולים לומר היום על חלימה? מדענים סוברים כי יש לה תפקיד בהדמיית מצבי אמת, בהגשמת תשוקות, בגיבוש זיכרון, בפירוק זיכרון, בריפוי פסיכולוגי, בשימור פעילות מוחית ועוד. על פי הסרטון, לא קיימת הסכמה לגבי תיאוריה אחת נכונה המסבירה את תפקיד החלומות, ואולי זה מפני שלחלימה יתרונות מרובים וחופפים. כי בשונה ממקרים אחרים במדע, לא נראה שקיימת סתירה אינהרנטית בין הגישות. חלקן אמנם מציעות תפקידים הפוכים, אבל הפכים יכולים להיות משלימים. באיבר מורכב כמו המוח, זה בהחלט אפשרי.

המוח – הרפתקן נועז או ביורוקרט אפרורי?

הדמות המזוהה ביותר עם חקר חלומות בתקופה המודרנית היא זיגמונד פרויד, מי שהעלה את ההשערה שלפיה החלומות הם הדרך שלנו למלא צרכים תת-מודעים. פרויד התמקד בסימבוליות של חלומות והאמין כי החלומות שלנו לוקחים קטעי מציאות והופכים אותם לקולאז'ים של משמעות בחלום. ולכן, פירוק הקולאז'ים הללו בחזרה לרכיביהם הבסיסיים יספק לנו הצצה אל התשוקות, השאיפות והצרכים התת-מודעים שלנו. לשיטתו, זה קורה כאשר אנו זוכרים את החלומות, או חלקים מהם, בבוקר. הדרך להבין את המשמעות היא באמצעות ניתוח סמלי, שמשמש כמו צופן לשפת הסתרים של תת-המודע.

תיאוריה מבוססת יותר מבחינה ניסויית גורסת כי חלומות הם מנגנון לגיבוש זיכרונות. אחד המחקרים שנעשו בתחום גילה כי נבדקים שקיבלו משימה של מעבר במבוך הצליחו פי עשרה בניסיון השני כאשר הם ישנו בין הניסיונות וחלמו על המבוך. על פי גישה זו, חלומות הם אינדיקטור להתרחשותם של תהליכי גיבוש זיכרון מסוימים, שיכולים להתרחש רק בזמן שינה. מאידך, על פי פרספקטיבה נוספת, חלומות הם דווקא הדרך שלנו לשכוח דברים. במהלך חיינו אנו נחשפים לכמות בלתי נתפסת של מידע מכל הסוגים. כאן המשמעות של "בלתי נתפסת" היא ממש מילולית, כיוון שהמוח באמת לא מסוגל להכיל את כמויות המידע הזה, רובו חסר משמעות עבורנו, או שתאריך התפוגה של הרלוונטיות שלו פקע. כדי להיפטר מהמידע המיותר, המוח מפעיל מגוון תהליכים נוירולוגיים בזמן השינה, שאת תוצאותיהם אנו חווים כחלומות.

במקביל להיבטים המהותיים הללו, מיוחס לחלימה תפקיד הרבה יותר ביורוקרטי. על פי הסרטון, ייתכן שזו פשוט הדרך של המוח לשמור על פעילות גם בזמן השינה. למוח דרושה רמה מסוימת של גירוי כדי לפעול באופן אפקטיבי, וכאשר אנחנו יורדים מתחת לרף מסוים - כמו בזמן שינה - מופעל אצלנו משהו שדומה לשימוש במאגר רזרבי: המוח שואב מידע מהזיכרון ומבצע את העיבודים הנוירולוגיים עליו. התוצאה של עיבודים אלה באה לידי ביטוי בצורה של רגשות ומחשבות שמופיעים בחלום. זה מעין "שומר מסך שהמוח מפעיל כדי שהוא לא יכבה לחלוטין". במקרה הזה רב הנסתר על הגלוי, שכן לא ברור מדוע המוח בוחר זיכרונות כאלה ולא אחרים. האם יש אפקט רנדומלי? ואם כן, כיצד ייתכן שלא פעם החלומות שלנו קשורים לאירועים אקטואליים בחיינו? למרות שאפשר לראות את ההיגיון שבתיאוריה, אנחנו עדיין מרחק רב מהבנת מנגנוני החלימה. והנה, המנגנון הבא שנזכיר, בשונה מקודמו, דווקא קשור לפעילות המוח בזמן שאנו ערים.

מעבדה מנטלית לביצוע ניסויים במחשבות

החלומות שלנו, על פי תיאוריית הסימולציה, נועדו לסייע לנו להתמודד עם מצבי אמת, להכין אותנו לחיי המציאות. בניגוד לרנדומליות של תיאוריית שומר המסך, כאן לתוכן החלומות יש משמעות חשובה. "בין אם זה לילה חרדתי שבו דוב רודף אחרינו ביער, או מאבק עם נינג'ה בסמטה אפלה, חלומות אלה מאפשרים לנו לתרגל את אינסטינקט הילחם-או-ברח שלנו ולשמור אותו חד ואמין למקרה שנזדקק לו בחיים האמיתיים". על פי הסרטון, תפקיד זה אינו שמור באופן בלעדי לפחדים, כמו במקרה של חלומות בעלי גוון רומנטי-מיני שמלטשים את יצר ההתרבות שלנו. מאידך, ייתכן שהחלומות שלנו נועדו לשמש לזרימת מידע הפוכה, כלומר מהמציאות אל החלום. חוקרים גילו כי בזמן שאנו חולמים קיימת פעילות נמוכה משמעותית של מוליכים עצביים המעוררים מתח וחרדה, "אפילו בזמן חלומות על חוויות טראומטיות". הממצא הזה הוליד את תיאוריית הריפוי: החלומות שלנו מסייעים לנו לעבד אינפורמציה קשה להתמודדות, ללא המס הכרוך באותה פעילות בזמן שאנו ערים. במילים אחרות, החלומות הם סוג של מרחב בטוח לעסוק ב'חומרים מסוכנים' של התודעה, כדי לאפשר לנו לעבור ריפוי פסיכולוגי עצמי במידה מסוימת.

ונסיים בנימה חיובית, עם גישת המחשבה היצירתית. נראה כי החוכמה העממית - שלפיה אם יש בעיה בלתי פתירה כדאי "לישון עליה" - מבוססת במידה לא מבוטלת על אופן הפעולה של המוח. על פי הסרטון, "כשהוא לא כבול למציאות ולחוקי הלוגיקה הקונבנציונליים, בחלומות המוח יכול ליצור אינסוף תרחישים כדי לסייע לנו להבין בעיות וליצור פתרונות". מחקרים שונים קשרו בין שנת חלום ובין חשיבה יצירתית. העיקרון הוא שבזמן שהמוח לא עוסק בבעיה באופן ישיר וכשהפעילות שלו מכילה רכיב רנדומלי, הוא מסוגל לאחד רעיונות מרוחקים לכדי תֹובנות חדשות.

חלק מהאנשים מרגישים באופן אינטואיטיבי כי תיאוריות מסוימות נכונות לגביהם, ואחרים מרגישים כך לגבי אחרות. ולמרות שהאינטואיציה שלנו היא לא מדד לאמיתות מדעית, זה בכל זאת מחזק את הסברה שחלומות משמשים אצלנו במגוון תפקידים, ואת חלקם אנחנו מרגישים שחווינו בצורה מוחשית. התעוררנו בבוקר עם הבנה בהירה של איזו מחשבה סוררת, או שהרגשנו שחושינו מחודדים במיוחד אחרי לילה של 'סרט פעולה'. אז נכון, אנחנו כבר יודעים שמידת התחכום של המוח עולה על מה שנהיה מסוגלים להבין בטווח הנראה לעין, ולא מן הנמנע שהפער הזה יישאר גם לגבי חלומות. ועדיין, התיאוריות השונות מציעות לנו כיווני מחשבה מעניינים להבין את החלומות שלנו, שאולי יהפכו את הבקרים שלנו לקצת פחות מוזרים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אזור הדמדומים של התודעה – מה קורה במוח בשלב המעורפל רגע לפני שאנו נרדמים

ההרצאה השבועית של TED: כיצד שינה עמוקה עוזרת לבנות את האישיות שלנו

3 צעדים שיסדרו את השעון הביולוגי ויעזרו לכם לישון טוב יותר בלילה

בועז מזרחי העורך הראשי של מגזין מהות החיים

סיים בהצטיינות תואר בתקשורת עם התמחות שיווקית מהמרכז הבינתחומי, הרצליה. עוסק בכתיבה, עריכה, מדיה חברתית ויצירת סוגים שונים של תוכן משנת 2011. את שעותיו הפנויות מקדיש לקריאה, צילום וספורט.

עוד ממהות החיים

15.08.18
המדע שמסביר מדוע אנו כל-כך אוהבים לטוס לחו"ל
14.08.18
17 ציטוטים על מוזיקה – הכוח המאגי היחיד בעל חותמת מדעית
13.08.18
אנחנו באמת כל כך עסוקים, או שמשהו אחר מונע מאיתנו לפגוש חברים?
09.08.18
ההרצאה השבועית של TED: צלילה לתוך העולם שבונה את העולם – כימיה אורגנית להמונים
08.08.18
ההבדל בין מציאות לדמיון הוא בסך הכול המקום שבו אנו מציירים למוח את הגבול
07.08.18
כשאנחנו נחים המוח שלנו עובד קשה יותר – כיצד יצירתיות נרקמת בין שיטוט לריכוז
06.08.18
מקרב לב – בחזרה לאומנות הנשכחת של מכתבי תודה
02.08.18
ההרצאה השבועית של TED: לא חייבים להסכים עם דעות שונות, אבל שווה להקשיב להן
01.08.18
לכודים בדפדוף אינסופי בין אפשרויות? לפעמים כדאי פשוט 'לבחור סרט' ולצפות בו עד הסוף
31.07.18
פסיכולוגים: תנו לילדים להתחכך בחיים, רק ככה הם ילמדו איך לחיות
30.07.18
קרוב רחוק – היתרון הפסיכולוגי המפתיע של שהייה במחיצת אנשים שונים מאיתנו
29.07.18
יחסינו לאן? הקסם והעלטה שבקשר בין מורה רוחני לתלמידו
26.07.18
ההרצאה השבועית של TED: מסתבר שהציוד האלקטרוני שלכם עונה על סקרים במקומכם
25.07.18
האפקט המשחרר של אקראיות – וכיצד היא יכולה לעזור לנו לקבל החלטות נקיות יותר
24.07.18
התחדשות מנטלית – כך יערנות מלמדת אותנו עקרונות חשובים לשימור האיזון הרגשי שלנו
23.07.18
שייכות במקום העבודה – למה כדאי להפוך את הארגון שלכם לקהילה וכיצד עושים זאת?
19.07.18
ההרצאה השבועית של TED: שיעורים משעשעים מאב שעזב קריירה כדי לגדל את ילדיו
18.07.18
האם אנחנו נולדים עם ייעוד וכל שנותר לנו הוא למצוא אותו? מחקר חדש מגלה
17.07.18
מה בעצם מפריד את התודעה שלנו מזו של אחרים – וכיצד זה מסביר תכונה בסיסית של היקום
16.07.18
פנקסנות – האם בתוך הזוגיות שלנו אנחנו עסוקים בלתת או בלקבל?