הרב מכר ״לממש את הטוב שבך״ עכשיו בחנויות הספרים, לרכישה לחצו כאן X

ללכת נגד הזרם – שיעורים מחייו האישיים ומעוררי ההשראה של דוד בן-גוריון


17 באפריל, 2018

תום בייז

כולנו מכירים את המנהיג המדיני דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, ממובילי העשייה הציונית בארץ. אבל כמה מאיתנו מכירים את האדם דוד בן גוריון, איש הרוח והאידיאות? האיש שחקר ולמד תרבויות שונות ושאף לאחווה ושלום? מסתמן כי לאורך כל שנותיו, פרץ בן גוריון גבולות ומוסכמות והתאפיין בראש פתוח לחוויות שונות ולא מקובלות.

ד"ר אבי שילון, היסטוריון המתמחה בחקר הציונות וישראל, שוחח עם אסי זיגדון ברדיו מהות החיים ולדבריו יש הרבה מה ללמוד מהאישיות המפורסמת. לאו דווקא במישורים המוכרים, אלא בעיקר במישורים האישיים. הוא מציג מספר אנקדוטות מחייו של בן גוריון הממחישות את החדשנות חסרת הפשרות. שילון, כותב הספר אפילוג, התמקד במחקרו בשנותיו האחרונות של מכריז המדינה, ואם לדייק, בעשור האחרון, מה שהוא מתאר כ"חורף חייו". בתקופה זו, המתחילה בשלהי 1963 ומסתיימת עם מותו של בן גוריון ב-1 בדצמבר 1973, מכריז בן גוריון על פרישתו מהפוליטיקה ועובר להתגורר בשדה-בוקר שבנגב – כשהוא בן 77 שנים – על מנת לעבוד את האדמה ולקדם בעצמו את רעיון הפרחת השממה. החלטה זו מפתיעה את כל הסובבים אבל אי אפשר לומר שהייתה חסרת תקדים.

גם ב-1953, בשיא פריחתו הפוליטית, החליט בן גוריון לקחת הפוגה מתפקיד ראש הממשלה לטובת עבודת הכפיים בנגב. עזיבתו הראשונה גררה תגובות רבות וביקורת קשה, ובכל זאת, תוך ידיעה כי אין זה האקט הנכון ביותר על מנת לשמר פופולריות בקרב העם או את מיקומו בהיררכיה הפוליטית והמדינית, הוא עזב. נאמן לעצמו ולדרכו. בן גוריון ידע שאם ברצונו לפתח את יישובי הנגב, ואם התחזית האידיאלית למדינת ישראל הייתה בעיניו מאות יישובים קטנים המקיימים את עצמם, עליו לצאת ולהקים אותם במו ידיו. לא לשבת ולדבר עליהם ועל החזון. בדיוק כפי שנהג לומר בעצמו - "דיבור שאינו צמוד למעשה אינו שווה כלל". לא שגרתי, ולא מתפשר.

אידיאות ועשייה, רוח וחומר

אנקדוטה נוספת שמזכיר שילון היא מכתב שכתב לבתו, רננה, ובו הסביר בן גוריון כי הוא מתרגל יוגה מכיוון שיש לו יצרים עזים מאד. בעיניו, על אדם בעל יצרים עזים ללמוד לשלוט בהם, ויוגה היא הדרך הטובה ביותר. יוגה היא פילוסופיית חיים רוחנית, שמקורה בהודו, הכוללת בתוכה מגוון היבטים גופניים ומנטליים. השם נגזר מהמילים Yuj ו-Yoke שמשמעותן בסנסקריט, השפה העתיקה ביותר בהודו, "לאחד" ו"לרתום", בהתאמה. הכוונה היא למרכוז תשומת הלב. לאיחוד המודעות עם הרגע הנוכחי. באותה תקופה בארץ, יוגה לא הייתה נחלת הכלל, וזו עוד אמירה עדינה. ה"משוגעים" המפורסמים היחידים שנסעו להודו ולמדו יוגה היו הביטלס והקונוטציה הרווחת שלה הייתה ילדי הפרחים. לבן גוריון זה לא הפריע. הוא נסע להודו ולמד את תרבויות המזרח, את הפילוסופיות הרוחניות של תרבות ההינדואיזם והבודהיזם, ותרגל מדיטציות. בן גוריון נהג להשוות בין היהדות לבודהיזם וסבר כי לשתיהן מכנה משותף – הן שתיהן מונעות על ידי אהבה. יוגה ובודהיזם - שניהם תחומים הנלמדים היום בכל הארץ והסוחפים אלפי מתרגלים אדוקים ומתחילים לשיעורים יומיומיים ולפסטיבלים ברחבי העולם. אפשר לומר שהמשיכה יוצאת הדופן של בן גוריון ליוגה הייתה בין הסנוניות הראשונות שצצו בגזרה.

קל לשער שדיבורים מסוג זה גרמו להרמת גבות במדינה, בלשון המעטה. ועדיין, בחיוך כן ועם עיניים טובות, המשיך בן גוריון להזין את עולמו הרוחני ולהרחיב את אופקיו הפילוסופיים. גם החיבור עם ד"ר משה פלדנקרייז, שעליו מספר שילון, היה שובר מוסכמות בתקופה. בן גוריון סבל מכאבי גב וסחרחורות ולאחר שנואש משיטות הריפוי הקונבנציונליות התחבר לפלדנקרייז. היום נחשב פלדנקרייז לאחד מפורצי הדרך בתחום השיקום והאימון הגופני ולאחד מראשוני המחברים בין גוף ונפש בארץ. פלדנקרייז היה מהחלוצים שהעזו לחשוב כי מערכת השלד והשרירים של האדם כרוכה יחד עם תגובותיו הרגשיות וטלטלות נפשו. לשיטתו, בגלל שבן גוריון גדל כילד לא חזק פיזית, הוא נותר בתחושת חוסר המשפיעה על היבטים שונים בהווייתו היומיומית, בין השאר על תחושותיו בגב. לטענתו, אם בן גוריון יצליח לבצע אתגר פיזי שאחרים אינם חושבים שהוא מסוגל לו – כמו למשל, עמידת ראש – הוא יזכה לתחושת עוצמה אישית גדולה ולשיפור פיזי משמעותי.

אפילו פולה, אשתו, צחקה על הרעיון וכינתה את פלדנקרייז "שרלטן", אבל בן גוריון - שניחן ביכולת לראות מעבר לנוחות שבמוכר ובידוע - החל לתרגל עמידת ראש עד שזו הפכה לאחד מסממני ההיכר שלו. אין ספק כי עוז רוחו כמנהיג צבאי ומדיני בא לידי ביטוי גם בחייו האישיים. היום, פלדנקרייז היא אחת משיטות הטיפול המוכרות והמבוקשות במדינה, ובן גוריון מסתמן לא רק כמי שהכריז על קום המדינה, אלא כעל מה שמכונה Early Adopter – אדם הממהר לאמץ חידושים ותובנות – וכמי שהכריז על לא מעט מגמות שהפכו אהודות בקרב רבים.

לא מפחדים לגעת. דוד בן גוריון ואו-נו.

לא כמו כולם

גם הליכה ברגל הייתה מנהג מוזר למעמדו, בו דבק בן גוריון, ושלימים הפך למרכיב חיוני באג'נדה הרווחת של שמירה על אורח חיים בריא. הסיפור בכלל מתחיל כאשר בן גוריון מבקש מהנהג שלו שיתחלף עימו וייתן לו עצמו לנהוג ברכב. בקשה זו נבעה מתפיסתו כי הטכנולוגיה מתקדמת ועל כולם להכיר אותה ולדעת לשלוט ולהשתמש בה. בשלב מאוחר יותר הוא מבחין בכך שבמקום להיות שולטים בטכנולוגיה הפכנו משועבדים לה ובאקט מחאתי מחליט בן גוריון לוותר על הרכב. לא על הנהיגה עצמה, אלא על התניידות ממונעת בכלל. "כשעליתי לארץ היינו הולכים מיפו לירושלים ברגל, בואו נחזור לזה", הוא אמר והלך לכל מקום שהתאפשר לו ברגל בזמן שכולם היו נרגשים מהשימוש האקסקלוסיבי במכוניות.

אומץ ליבו ודבקותו בדרכו ובאמונותיו באו לידי ביטוי כמעט בכל היבט בחייו. אפילו בשיחת טלפון המתועדת מאמצע שנות השישים ניתן לצפות בבן גוריון משוחח עם או-נו, מנהיג בורמה בדימוס, על עשייתם של הציונים בארץ – אותם מתאר או-נו כעושי קסמים וניסים – ועל תודעת ה"אני" חסרת הפרופורציה הגורמת לטענתם לכל הבעיות עמן מתמודדת החברה. הם אפילו מעמיקים לדון, בפתיחות ובאותנטיות, באם תודעת ה"אני" היא הבעיה, או שמא ה"אני" אינו בעייתי כאשר הוא "אני אנושי" אלא רק כאשר הוא "אני אנוכי". הם מדברים על מדיטציה ככלי לשחרור מתודעת ה"אני" ובן גוריון מוסיף לחבר בין הרוח לחומר באמירה שהמדיטציה לבדה לא תוכל לשנות את העולם וכי יחד איתה על האדם לתרום לחברה, "לעשות משהו למען הכלל".

קרדיט תמונת כותרת: spatuletail  / Shutterstock.com

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

השילוב הבלתי שגרתי של תכונות וכישורים שהופך אדם למנהיג יוצא דופן

האיש שהביא את אריסטו ליהדות – על הרמב"ם ורעיון האמונה התבונית

מה אפשר ללמוד מנלסון מנדלה על היחס לעבר ועל השאיפות לעתיד?

עוד ממהות החיים

11.12.18
הנוירולוגיה של האזנה לציוץ הציפורים: כיצד הטבע שואב אותנו אל הרגע הנוכחי
10.12.18
עושים שלום עם השיער – כיצד לגרום לו לשתף פעולה עם השאיפות שלנו?
06.12.18
ההרצאה השבועית של TED: כדי להבין את עצמנו צריך לשאול איך תיראה המציאות בהיעדרנו
05.12.18
ואן גוך עוזר להכשיר סטודנטים לרפואה, והתרגיל הזה יכול לאמן אותנו בצורה חדשה של חשיבה
03.12.18
הילכו השניים יחדיו? הפרדוקסליות שבניסיון למדוד רוחניות בכלים מדעיים
29.11.18
ההרצאה השבועית של TED: כמה מחשבה אנו משקיעים ב'למה' שלנו?
28.11.18
מדוע אנו כה נמשכים לריכולים – וכיצד הם משפיעים על מבנה החברה שלנו
26.11.18
המקרים המוזרים שבהם המוח נמצא בכמה מצבי הכרה בו זמנית – ומה זה אומר על התודעה
22.11.18
ההרצאה השבועית של TED: לא צריך תירוצים מיוחדים כדי להיות יצירתיים
21.11.18
ירידה לצורך עלייה – ככול שנוח לנו יותר, כך נדרש מאמץ גדול יותר בכדי לחוש נוחות
20.11.18
מחבקים את חכמי השבט – 3 מאתגרי התקופה וכיצד להיערך לקראתם כבר מגיל צעיר?
19.11.18
שני פנים לפרפקציוניזם – היתרונות והחסרונות של חתירה לטוב ביותר
15.11.18
ההרצאה השבועית של TED: שימו קץ להתלבטויות באמצעות מודלים מדעיים פשוטים
14.11.18
מדוע להתנהג כמישהו אחר זה דווקא כן אותנטי, ואיך אפשר להשתמש בכך לשיפור עצמי?
13.11.18
גבולותיה המטושטשים של ההשראה – האם ניתן בכלל לדעת מתי הרעיון באמת שלנו?
12.11.18
אין דבר כזה אנשים משעממים - כיצד לטפח את נקודת המבט הייחודית שלנו?
08.11.18
ההרצאה השבועית של TED: כיצד אנו מודדים עצמנו בתור הורים – ומה זה גורם לנו
07.11.18
מומחים טוענים כי בכל פעם שאנו "מבזבזים זמן", משהו טוב קורה במוח שלנו
06.11.18
אשליית הנוסטלגיה – מדוע החיים בהווה נראים מאתגרים יותר לעומת העבר?
05.11.18
היקום מדבר אלינו במוזיקה - פיזיקאים מסבירים מהם גלי כבידה ומה חשיבותם